שאלות ותשובות - עמוד 896

אחוזי ההצלחה בטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי עומדים על 90% אם נוטלים את הטיפול כדרוש, כך שהסיכוי שתחלימי בהחלט גבוה. החיידק יכול לגרום לפצעים בפה ובצידי הפה וגם לריפלוקס. הקשר בין הליקובקטר פילורי לבין ריפלוקס לא ברור, אך הוא יכול להיות קשור להיווצרות כיב הגורם להפרשה מוגברת של חומצה. איני יודעת אילו אנטיביוטיקות קיבלת כטיפול, אך הנפוצות ביניהן יכולות לגרום לתופעות לוואי הקשורות למערכת העיכול, כגון כאבי בטן, בחילות והקאות. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

ציפרלקס, ובכלל נוגדי דיכאון מקבוצת ה- SSRI, בדרך כלל אינם גורמים לאימפוטנציה, אלא לבעיות בתפקוד המיני, כגון עיכוב בשפיכה ובהגעה לאורגזמה. אני ממליצה להתייעץ עם המטפל, כיוון שחוסר דחף מיני יכול בהחלט לנבוע מבעייתך הבסיסית (הפגיעה המוחית בפני עצמה וכן התגובה הנפשית לפגיעה) ולא כתופעת לוואי של תרופה. אם כך, אולי יש דווקא לעלות את מינון הציפרלקס כדי להתגבר על הבעיה. חשוב לדעת גם אם אתה נוטל תרופות אחרות כלשהן, כיוון שתרופות "גופניות" רבות משפיעות על התפקוד המיני (נוגדי אפילפסיה, תרופות קרדיאליות ולטיפול ביתר לחץ דם, ועוד). לקבוצת נוגדי הדיכאון מסוג SNRI, שאיקסל משתייך אליהם, יש, באופן כללי, פחות תופעות לוואי של פגיעה בתפקוד המיני מאשר לתרופות מקבוצת ה- SSRI. נסה להיזכר כיצד היה החשק המיני והתפקוד המיני בתקופה שנטלת איקסל. מכיוון שסימבלטה מעט יותר קרובה לאיקסל מאשר לציפרלקס במאפיינים שלה, אם המצב היה יותר טוב עם האיקסל (מהבחינה הזאת בלבד), אז כן, יש מקום לנסות החלפה. בנוסף, אם בסך הכל אתה מרוצה מהציפרלקס, אולי לא כדאי לשנות את הטיפול הזה. אני ממליצה לנסות להיעזר באחד מהתכשירים הקיימים בשוק לטיפול בהפרעות זקפה, למשל ויאגרה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

בשלב זה לא ניתן לדעת מהו גורל העובר. אני מאמינה שהמליצו לך לעשות בדיקת אולטרסאונד חוזרת לאחר כשבוע. אם גם אז לא יהיה דופק, משמע שההריון לא מתפתח, וככל הנראה ימליצו לך להפסיק אותו. אם יהיה דופק, מתייחסים להריון כאל הריון תקין, אלא אם כן יוכח אחרת בבדיקות בהמשך. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הריון, ובפרט הריון ראשון, יכול להוות מקור לעומס ולחץ נפשי לא מועט. אינני יודעת באיזה שבוע של ההריון התחלת לקחת את הואבן, אך באופן כללי, בנזודיאזפינים (משפחת התרופות אליה שייכת הואבן) לא מומלצים לשימוש בזמן ההריון. מבחינת סיכון לעובר, תרופות אלו מסווגות בקבוצה D - כלומר מחקרים או נתונים קליניים הראו שיש עדות לפגיעה בעובר בשימוש בתרופה. מחקרים שונים הראו שיש לבנזודיאזפינים השפעה על העובר גם לאחר הלידה, במובן של דיכוי מערכת העצבים שתביא לירידה בקצב הנשימות, הכחלות, הפסקות נשימה, חוסר רצון לינוק ואף תסמונת גמילה שקשורה לבנזודיאזפינים. בנוסף, ידוע שואבן נמצא בחלב אם ולפיכך יכול לעבור לתינוק בעת יניקה. המלצתי היא להתייעץ שוב, והפעם עם רופא נשים, לגבי הסיכון שבשימוש בואבן והאם אפשר ליטול מינונים נמוכים יותר על מנת למזער את ההשפעה על התינוק. בכל מקרה היי יותר ערה לתנועתיות העובר ברחם בתקופה זו. לגבי פתרונות אחרים, אינני מתמצאת בסיוע נפשי אך אני בטוחה שאם תפני לרופא המשפחה שלך, ניתן יהיה להפנות אותך לייעוץ נפשי ראשוני מבלי לשלם כסף ומשם להחליט על טיפול שיתאים למצבך. אני מקווה שעם הלידה תהיה ירידה בלחצים ובמתחים הנפשיים הללו והמצב יחזור לקדמותו. קרא עוד

על פי הנחיות בינלאומיות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, ישנן כמה אינדיקציות לניתוח באנשים שאין להם תסמינים: רמת סידן גבוה יותר מ-1 מעל הגבול העליון של הנורמה, הפרשה של יותר מ-400 מ"ג סידן בשתן ב-24 שעות, ירידה בתפקוד הכלייתי בערכים מסויימים (שלא אכנס אליהם), ירידה בצפיפות העצם מעל ערכים מסויימים (שגם לא אכנס אליהם), וכל אדם שגילו מתחת ל-50. כמו-כן ממליצים על ניתוח לכל אחד שרמות הסידן הראשוניות שלו מאד גבוהות (מעל 15) או לכל אדם שקשה לערוך אצלו מעקב מסודר. פרט לגילו של בעלך, שאינו מתאים לאינדיקציות אלה, אין לי מספיק מידע לגבי השאר. האם הבדיקה שעבר היתה מיפוי עצמות ולא בדיקת צפיפות עצם? הוא צריך להיות במעקב תכוף אחר ערכי הסידן בדם. הוא יצטרך גם לעשות איסוף שתן לסידן במשך 24 שעות, בדיקת צפיפות עצם, מעקב אחר תפקודי הכליות (שגם מבוצע באיסופי שתן של 24 שעות). אכן מומלץ מאד ללכת לאנדוקרינולוג שייקח את כל הנתונים בחשבון ויחליט על הצורך בניתוח. יש אנשים שמסתדרים גם עם מעקב בלבד וטיפול תרופתי לתקופה מסויימת. כל זאת בהנחה שלבעלך אין תסמינים. אם יש לו תסמינים (חולשה, בלבול, עצירות, הופעה של אבנים בדרכי השתן) צריך לנתח ולהוציא את בלוטת יותרת התריס בכל מקרה, ללא קשר לאינדיקציות שציינתי לעיל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

התרופה ריספרדל משמשת לטיפול בסכיזופרניה ובהפרעה בי-פולרית (מניה דפרסיה). התרופה עשויה להועיל גם במקרים של הפרעות התנהגותיות הנגרמות עקב שיטיון (דמנציה) בקשישים, טיפול בתסמונת טורט, טיפול בהפרעות התפתחותיות בילדים ובאוטיזם. קרא עוד

רמת קראטינין תקינה הוא בין 0.6 ל-1.3, ואצלך הערך מעט גבוה. ערך קראטינין לא תקין מצביע על הפרעה בתפקוד הכליות. הכל על קראטינין ועל הסיבות לרמה גבוהה בדם תוכל לקרוא בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=7 קרא עוד

תוספת סינתטית של ההורמון פרוגסטרון שייכת לקטגוריה B בהריון, שמשמעה אין די מידע לגבי השפעות השימוש בתרופה זו בהריון בבני אדם. יש מצבים המחייבים תוספת הורמונלית מסוג זה במהלך הטרימסטר הראשון להריון, כאשר מעריכים שהתועלת עולה על הסיכון. אינני יודעת מהו המינון שנטלת ובאיזה שלב של ההריון את נמצאת. לא נראה שיש סיבה לדאגה, אך בהחלט יש מקום ליידע את הרופא המטפל על נטילת הפרוגסטרון. תוכלי לקרוא עוד כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_120108_10.asp קרא עוד

ישנן סיבות אפשריות רבות לעלייה ברמת הפרולקטין. אחת מהן היא הריון, אך לדברייך, אופציה זו נשללה. סיבות אפשריות אחרות הן גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח (אדנומה), שחלות פוליציסטיות, הפרשת יתר של בלוטת יותרת המוח, תת-פעילות של בלוטת התריס, גידולים המפרישים פרולקטין ואינם במוח, בעיות בתפקוד כליות ומחלת אדיסון. בנוסף, השרירן יכול לגרום לעלייה ברמת הפרולקטין. אמליץ לך להמשיך את הבירור דרך הגינקולוג המטפל שלך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

על מנת להבין את הממצאים, יש צורך בקצת רקע אנטומי. רקמת השד בנויה משלושה חלקים עיקריים: אוניות (Lobules) – בלוטות המייצרות חלב. החלק הבלוטי מורכב מכ-20 אוניות. תעלות או צינוריות (Ducts) המקשרות את האוניות אל הפטמה. רקמת שומן וחיבור (Stroma) - רקמה המקיפה את האוניות והצינוריות, ולמעשה ממלאת את התווך בשד. ומכאן- ש"דוקטים" הם התעלות או הצינוריות שמחברות את האוניות אל הפטמה. על פי ממצאי הבדיקה, נראה שהצינוריות הללו רחבות מעט מהנורמה, אך אין זה מצביע בהכרח על בעיה פתולוגית. לגבי ה- "שעות" בפיענוח הבדיקה, על מנת ליצור שפה משותפת, שתבהיר באופן המדוייק ביותר את מיקומם של ממצאים, הוחלט להשתמש בשעות השעון, המוכרות לכל. וכך אם יש ממצא "בשעה 6" הכוונה היא שאם נסתכל על היקף השד כמו על היקף של שעון, נוכל לגלות את הממצא בחלקו התחתון של השד, ממש מתחת לפטמה (היכן שממוקמת השעה שש בשעון), וכך הלאה. אין משמעות רפואית מיוחדת ל"שעות" שהוזכרו בתוצאות, מלבד המוסבר לעיל. כמו כן, ממצאים סרטניים לרוב נמצאים ברביע העליון החיצוני של השד. בשיטה זו נהוג לחלק את השד לרבעים על מנת למקם את הממצא. בברכה ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד