שאלות ותשובות - עמוד 915

מאקרודנטין אינה משפיעה על יעילות גלולות למניעת הריון. אין צורך להפריד בין לקיחת שתי התרופות. קרא עוד

צבע הזרע יכול לנוע בדרך כלל משקוף ועד לבן אפרפר. השאלה היא מה זה צהבהב: האם ממש צהוב? אולי אתה לוקח תרופה שגורמת לו לשנות את צבעו? רק בדיקת זרע יכולה להעיד על איכות הזרע. ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

לא ציינת מדוע התחלת לקחת כדורים משלשלים, איזה סוג כדורים ובאיזה מינון. 4 ימים ללא יציאות הם אכן פרק זמן ארוך יחסית. אם לקחת כדורים בשל LAXADIN או LAXICAL - יש לקחת 2 כדורים יחד בשעות הערב. תוכלי לנסות מיץ שזיפים או מאכלים עתירי סיבים. ניתן לקנות בבתי המרקחת סירופ הנקרא AVILAC, והוא יעיל מאוד לטיפול בעצירות. בכל מקרה, לפני שלב הטיפול התרופתי כדאי לך לברר אצל גסטרואנטרולוג מהי הסיבה לעצירות. קרא עוד

הייתי ממליצה לך לבצע בדיקת נוגדנים. אם הנוגדנים של הזיהום הראשוני עדיין קיימים, לא מומלץ להיכנס להריון. אם ישנם רק הנוגדנים שמקנים לך חסינות טבעית לכל החיים, אין סיבה שלא תיכנסי להריון. הזמן משתנה בין בן אדם לאדם, על פי חומרת המחלה. גשי לרופא המשפחה להתייעצות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

קיימים תיאורי מקרה של החלמה ממיאלומה נפוצה (כאשר אין הישנות של המחלה לאחר מספר שנות מעקב) - אך בהחלט מדובר במקרים נדירים. בחולים המטופלים בכמותרפיה בלבד - משך ההישרדות הממוצע הוא 3 שנים. ב-1990 החלו לטפל במיאלומה בהשתלה עצמית של מוח עצם (השתלה אוטולוגית), ומשך ההישרדות הממוצע עלה ל-5 שנים. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות (כמו תלידומיד, לנלידומיד ו-Velcade ) - שהעלו את אחוזי התגובה לטיפול. הטיפול היחיד הקיים כיום ועשוי להביא להחלמה הוא השתלת מוח עצם אלוגנאית, כלומר, השתלה מתורם - אך מדובר בטיפול שהסיכון בו גבוה מאוד. ההשתלה מתורם מתבצעת לאחר שחולה המיאלומה קיבל כמותרפיה במינונים גבוהים וטיפולי קרינה כל גופית - שמטרתם להרוס את מוח העצם הנגוע שלו. לטיפול הזה יש שני יתרונות: השתל אינו מכיל תאי גידול (כפי שקורה בהשתלה עצמית) והשתל עשוי לגרום לתגובה חיסונית נגד תאי המיאלומה הקיימים בגוף. מחקר שבדק 266 חולים שעברו השתלה כזאת הדגים תגובה לטיפול ב-52%, אך אחוז התמותה היה גבוה מאוד, ועמד על 40%. לאחר 4 שנים היו 30% מן החולים בחיים ולאחר 10 שנים - 20%. במחקר אחר, שבוצע בסיאטל ובדק 80 חולים שעברו השתלה - רק 5 היו בחיים, ללא עדות למחלה 4-7 שנים לאחר ההשתלה. צריך לציין שנראה כי התוצאות היו גרועות במיוחד לאור העובדה כי במרבית החולים היתה מחלה עמידה לכמותרפיה. כיום מתבצעים מחקרים עם תרופות פחות רעילות - במטרה להקטין את אחוזי התמותה. טיפול אחר שנבחן הוא השתלה עצמית בשיטת הטאנדם - במקום השתלה עצמית אחת מתבצעות שתי השתלות. הראשונה - מטרתה להרוס את רוב תאי הגידול, והשניה, שמתבצעת 3-6 חודשים אחריה - אמורה להרוס את התאים הנותרים. עם ההבנה ההולכת וגוברת של הבסיס הגנטי והמולקולרי של המחלה, ניתן לצפות לשיפור באיכות הטיפולים, צמצום הסיבוכים ותופעות הלוואי ולקוות כי יימצא טיפול שיוכל להביא להחלמה. לקריאה נוספת על מיאלומה נפוצה ועל מחקרים בשיטות טיפול חדשניות: http://healthlink.mcw.edu/article/1031002328.html קרא עוד

חרדות והתקפי חרדה מופיעים לעיתים בתקופות של מתח מוגבר בחיים, או לאחר תקופה של עומס רגשי מכל מיני סיבות. לעיתים גלולות למניעת הריון משפיעות על נשים הנוטלות אותן לכיוון של החמרה של נטייה שהיתה קיימת קודם לכן, לפתח דיכאון או חרדה. יש קשר בין המצב ההורמונלי לבין המצב הנפשי. כדאי לא לשכוח, שיש בדרך כלל סיבה להתחלת שימוש בגלולות, כלומר, שהיה איזשהו שינוי בחייך, ולא להתעלם מהמשמעות. גם שינויים "טובים" כמו חתונה, נחשבים מבחינת הנפש לשינוי, וכל שינוי יכול להיות מלווה בסטרס, בעומס נפשי. לגבי החזרה לשימוש בגלולות, כדאי לנסות גלולה אחרת, מכיוון שההבדלים העדינים במינון ההורמונים השונים בהרכב הספציפי של כל סוג גלולה יכול להיות משמעותי. אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא/ת נשים ולבקש סוג של גלולה שהרכב ההורמונים שלה כמה שיותר רחוק מההרכב שיש ב'יסמין'. בכל מקרה, כדאי שבעת החודשים הראשונים של השימוש בגלולה החדשה, תמשיכי להיות במעקב פסיכיאטרי, רק ליתר ביטחון, כדי שאם משהו יתפתח, תוכלי לעצור זאת בזמן. במקביל, אני מאד ממליצה על טיפול פסיכולוגי (מסוג כלשהו), על מנת לבחון את הרקע להופעתה של החרדה ולחזק אותך מפני חזרה של מצב דומה בעתיד. טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או בקיצור CBT), נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה במידת יעילות דומה לזו של תרופות, ויש לו פחות תופעות לוואי. הוא נמצא יעיל במיוחד למניעת הישנות של הבעיה בעתיד. מסיבה זו מומלץ לשקול גם אפשרות זו לצד הטיפול התרופתי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

כאבי בטן שמאל תחתונה בדרך כלל מורים על בעיה במעי הגס היורד (בנשים רשימת האפשרויות ארוכה יותר, וכוללת את איברי האגן הנשיים). עצירות היא הגורם השכיח ביותר לכאבי בטן במיקום זה, אבל אני מבינה שזהו אינו המצב במקרה שלך. ישנה בעיה אפשרית אחרת, הנקראת דיברטיקולוזיס - סעיפים היוצאים מדופן המעי הגס היורד, גורמים לכאבי בטן תחתונה בצד שמאל, ויכולים להזדהם או לדמם. מחלה זו מאובחנת על ידי תשאול ובדיקת החולה, והאבחנה נתמכת בעזרת צילום רנטגן, חוקן בריום עם הדמיה, קולונוסקופיה ובדיקת CT. עוד אפשרות היא פוליפי במעי או אף ממאירות המעי הגס. אפשרות אחרת היא מחלות המעי הדלקתיות, קבוצה הכוללת את מחלת קרוהן ואת המחלה ulcerative colitis. אבחנתן נעשית בבדיקת קולונוסקופיה. לסיכום, הייתי מציעה לך לפנות לגסטרואנטרולוג, לעבור בדיקת דם סמוי בצואה, ולברר לגבי ביצוע קולונוסקופיה ו- CT של הבטן. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

דלקות דרכי השתן הן מן הזיהומים הנפוצים ביותר שרופאי הילדים נתקלים בהם. השכיחות בקרב ילדות היא בדרך כלל כ-3 עד 5 אחוזים, ואצל 60 עד 80 אחוזים מהן הדלקות חוזרות. מכיוון שהשופכה אצל ילדות או נשים יותר קצרה מאשר אצל גברים, מערכת השתן הרבה יותר חשופה לחיידקי מערכת העיכול, ולכן יש להן נטייה רבה יובר לפתח זיהומים. לעיתים הדלקות קורות בשל היגיינה לקויה, אך אם הדלקות חוזרות על עצמן באופן יותר תכוף מהרגיל, כדאי לבדוק סיבות אחרות לדלקות. הטיפול בדלקות דרכי השתן בילדים, שברוב המקרים נובעות מזיהום על ידי E-Coli, הוא על ידי רספרים או מוקסיפן או אוגמנטין. רספרים היא ברוב המקרים התרופה המועדפת. היא הוכחה כיעילה ביותר בטיפול ובמניעת דלקות מסוג זה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

תולעי סרט הוא שם כללי למספר סוגים של תולעים, השכיחה ביותר היא Taenia saginata. הטיפול בתולעת זו הוא מתן חד-פעמי של praziquantel (בילטריציד) במינון 10 מ"ג לק"ג משקל גוף, והוא יעיל ביותר. באופן עקרוני, יש לדעת מהי התולעת כדי לדעת איזה טיפול הוא המתאים ביותר. לוורמוקס טווח פעילות רחב כנגד תולעים, ולכן משתמשים בו כאשר לא ידוע בבירור באיזו תולעת מדובר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד