שאלות ותשובות - עמוד 936

חצוצרות סתומות או חסומות הוא מצב של חסימה, היכולה להיות באזורים שונים של החצוצרה, היכולה לגרום קושי בכניסה להריון. מצב זה מופיע בדרך כלל לאחר דלקת באגן, ניתוח כלשהו בבטן, או הריונות קודמים. לא סיפקת מידע על עברך הרפואי, אך נדיר כי מצב זה מופיע אצל נשים בריאות שלא ילדו עדיין. לא ציינת מהי הבדיקה שביצעת. צילום רחם יכול להטעות לפעמים. הבדיקה המומלצת היא בדיקת "הדגמה סלקטיבית של החצוצרות" - צנתור חצוצרות. זו בדיקה דומה לצילום רחם, אך היא יותר ספציפית ומדגימה טוב יותר את החצוצרות. ישנן כמה אופציות טיפוליות, ביניהן פתיחה של החסימה, או עקיפה של החסימה על ידי הפריה חוץ-גופית. כל טוב! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

גונארתרוזיס היא שחיקה במפרק הברך. כתוצאה מכך ישנם כאבים באזור, כמו גם הגבלה של התנועה במפרק. אם אכן יש כאבים, יש צורך בטיפול שמטרתו הפחתת הכאבים, מניעת החמרת השחיקה וכן הגברת גמישות המפרק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

שקיפות עורפית של מעל ל-3 מ"מ נחשבת ל"שקיפות מעובה" ומצריכה ייעוץ גנטי. ציסטה צווארית לטרלית נפוצה למדי בגיל הריון זה, ולרוב, אם זהו ממצא יחיד, אין סיבה לדאגה. במקרה שלך, כיוון שישנו שילוב של ממצאים חריגים, יש מקום לפנות לייעוץ גנטי על מנת לקבל הסבר מפורט על הסיכויים להמשך ההריון. ככלל, בבדיקת סיסי שליה נבדקים הכרומוזומים, ועל כן ניתן לשלול באמצעותה מחלות כרומוזומליות כדוגמת תסמונת דאון. עם זאת, לצערנו, יש עוד אינספור תסמונות ופגמים גנטיים שלא נבדקים באורח שגרתי בבדיקת סיסי שליה, או שפשוט לא ניתן לבודקם. על מנת שתקבלי הסבר מפורט ואישי יותר, אני ממליצה בחום לגשת לייעוץ גנטי. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

בלוטות קטנות ברטרופריטונאום (מאחורי הצפק) הן למעשה בלוטות לימפה שנמצאות באגן ונמצאו קצת נפוחות. יכול להיות שיש קשר בין בלוטות אלו לבין פתולוגיה כלשהי בעמוד השדרה, ויכול להיות שאין כל קשר. לא נראה שיש סיבה לדאגה, אך אני בכל זאת ממליצה לבקש מרופא המשפחה הפניה לביצוע בדיקות דם כלליות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

ראשית, לא לפני כל טיפול יש צורך לקחת אנטיביוטיקה פרופילקטית. מבלי לרדת לפירוט, הכלל הוא שיש צורך ליטול אנטיביוטיקה לפני כל פעולה העלולה לגרום לדימום, כך שלא בכל סוגי הסתימות יש צורך לנטול אותה. באופן כללי, אנשים בעלי סיכון בינוני או גבוה ללקות בדלקת פנים הלב, צריכים ליטול אמוקסיצילין (מוקסיפן) 2 גרם כשעה לפני טיפול שיניים (כלומר 4 כדורים של 500 מ"ג כל אחד). אנשים אלרגיים לפניצילין יכולים ליטול קלאריתרומיצין (קלציד) 600 מ"ג או צפאלקסין (צפורל) 2 גרם, או קלינדאמיצין (דלאסין) 600 מ"ג במקום. אנשים שאינם יכולים ליטול אנטיביוטיקה דרך הפה מטופלים בזריקה כחצי שעה לפני הטיפול. אנשים עם סיכון גבוה (כולל בעלי מסתמים מלאכותיים, אלה שלקו בעבר בדלקת פנים הלב, בעלי מום לב מולד כחלוני מורכב, בעלי צינור עורקני פתוח, בעלי היצרות של אב העורקים ובעלי דלף סיסטמי- ריאתי שהורכב ניתוחית) צריכים ליטול חצי מנה נוספת של אנטיביוטיקה לאחר עוד 6 שעות. לאחר הטיפול אין צורך בהמשך אנטיביוטיקה אלא אם הפעולה מצריכה נטילת אנטיביוטיקה בכל מקרה (ללא קשר לניתוח החלפת המסתמים) ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים וצוות אינפומד קרא עוד

היום ההנחה הרווחת היא כי אישה מבייצת (במהלך כל שנות פוריותה) כל חודש משחלה אחרת, דהיינו חודש משחלה ימנית וחודש משחלה שמאלית. לפי הנחה זו אכן הסיכוי להריון יורד לחצי, כי לכאורה רק אחת לחודשיים מתבצע ביוץ שיוכל להסתיים בהריון. מאידך חשוב לזכור את העובדה כי סיכויי ההפריה המוצלחת והכניסה להריון אינם רק פועל יוצא של הגעת הביצית לחצוצרה, אלא גם של מרכיבים רבים נוספים. לדעתי אם ברצונכם להיכנס להריון עליכם לקיים יחסים ולהמתין. באם לאחר תקופה של תשעה חודשים עד שנה הנסיונות אינם מצליחים, מומלץ לפנות לגינקולוג מומחה לפוריות על מנת לשקול טיפול משרה ביוץ. חשוב לדעת שטיפול משרה ביוץ אינו טיפול ללא סיבוכים ותופעות לוואי, לכן יש מקום לנסיון המתנה, בעיקר לאור העובדה שבהריון הקודם לא היתה בעיה. בהצלחה. קרא עוד

גושים בשד, בעיקר בגיל הפוריות, בהחלט יכולים להיווצר כתוצאה משינויים הורמונליים ולהיות מושפעים מהמחזוריות ההורמונלית. עם זאת, על מנת לדעת אם אכן מדובר בגוש שפיר שכזה או שמא בגוש חשוד יותר, יש מקום לפנות קודם לכירורג שד. על ידי מישוש, יתכן שהוא יוכל לעמוד על טיבו של הגוש, ובמידת הצורך, תופני לבדיקות הדמיה, למען הסר ספק. בשלב זה קשה לדעת אם אכן יש קשר לגלולות שהתחלת ליטול או לא, מכיוון שגם את אינך יודעת מתי הופיע הגוש, ואם יש שינויים מחזוריים בגודלו. כדאי לקבוע תור לכירורג/ית שד, ולהסיר דאגה מליבך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

פרוטרוזיה היא פריצה של הדיסק, והנתונים שסיפקת מציינים היכן בעמוד השדרה היא נמצאת אצלך. בדרך כלל מוצעים טיפולים רבים לפני ניתוח, הכוללים פיזיותרפיה, שיכוך כאבים, רפואה משלימה ועוד. ניתוח מוצע לעתים נדירות כטיפול ראשון כאשר הבעיה גורמת לבעיה חמורה מספיק של חולשת שרירים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

קרינת רנטגן היא קרינה עם אורך גל קצר ותדירות גבוהה. לסוג קרינה זה יש רמת אנרגיה גבוהה, שאותה אנו מנצלים בבדיקות הדמיה רפואיות. תאי הגונדות (שחלות ואשכים) הם אזורים רגישים יותר לקרינה בשל קצב חלוקת התאים הגבוה בהם, אבל חשיפה חד-פעמית ולאורך זמן כה קצר אינה מסכנת את בריאותך. בכל זאת, יש להימנע מכך ככל האפשר מחשיפה לקרינה מיותרת, ולכן יש להשתמש במגן עופרת בצילומי רנטגן. ד"ר עופר לימונד - אינפומד קרא עוד

אני מניחה שאתה שואל לגבי פנוימותורקס. זהו מצב בו יש אוויר בחלל בין הריאה עצמה לדופן בית החזה הלוחץ עליה וגורם לתמט של הריאה. ריאה בתמט היא ריאה שלא מתפקדת כראוי וזהו מצב שגורם לקוצר נשימה ומצריך התייחסות רפואית וטיפול. פנוימותורקס קורה לעתים בגלל פציעה בבית החזה, אך לעתים הוא קורה מעצמו משנית למחלות ריאתיות כמו אסטמה או מחלות הנגרמות עקב עישון כבד. בנוסף יש סוג של פנוימותורקס שקורה ספונטנית במיוחד אצל בחורים צעירים, ובעיקר בכאלה המעשנים. הפסקת העישון תפחית את הסיכוי לפתח פנוימותורקס. לקריאה נוספת- http://www.lung.ca/diseases/sponpneumo.html קרא עוד