שאלות ותשובות - עמוד 940
מאת: מערכת אינפומד
כאשר מתחילים חפיסה של גלולות למניעת הריון ביום ראשון, המחזור מופיע באמצע השבוע ולא בסוף השבוע. את צריכה לדעת שאם תחסירי שתי גלולות בסוף החודש ההגנה לא תהיה מלאה, ואני ממליצה לך להשתמש באמצעי מניעה נוסף. אני מצרפת קישור למידע על אמצעי מניעה http://www.infomed.co.il/preg/thePill.asp קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
לא ניתן לענות באופן חד-משמעי ללא צילום, אך באופן כללי, ניתן להסיק שאין סיכוי כי השיניים יבקעו למרות שרואים אותן מבצבצות. אין דחיפות בביצוע העקירות כל עוד הן אינן פוגעות בשיניים הסמוכות מבחינת תמיכת העצם והתפתחות עששת, ובהנחה שניתן לשמור על היגיינה אורלית טובה באזור. ישנם הרבה פרמטרים רלוונטיים להחלטה, וצריך לקחת את כולם בחשבון. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
הבעיות שאת מתארך אכן מתאימות לחשד שהועלה בעקבות בדיקת ה- MRI. המצב הנקרא transient osteoporosis הוא מצב בו מתרחשת ירידה בצפיפות העצם הדומה לזו הנצפית בדרך כלל בנשים לאחר הפסקת הווסת. נשים בטרימסטר השלישי להריונן חשופות במיוחד ללקות במצב זה הנפוץ בעיקר באזור מפרק הירך. מצב הגורם לסימפטומים דומים אך נבדל ממנו בכמה מאפיינים ומהווה אתגר רפואי מורכב הרבה יותר מכונה osteonecrosis של מפרק הירך. בניגוד למצב הראשון, המאופיין בירידה מקומית ולא מוסברת בצפיפות העצם, ההסבר למצב השני הוא ככל הנראה הפרעה בזרימת דם מקומית לראש עצם הירך. התוצאה בשני המקרים דומה: כאבים קבועים או כאבים המוחמרים בנשיאת משקל סביב מפרק הירך או המפשעה. בעוד המצב הראשון נוטה לסגת באופן ספונטני, השני עלול להחמיר ללא טיפול. הבדל חשוב אחר הוא אופי הטיפול. בעוד במצב הראשון נהוג להציע מנוחה ונוגדי כאבים בלבד, AVN עשוי להיות מטופל, לא רק על ידי מנוחה ונוגדי כאבים אלא גם באמצעים ניתוחיים. לאור הקושי שיש לעיתים להבין בין שני המקרים, חשוב שיהיה מעקב אורתופדי הדוק אחר הבעיות שאת חשה, שיושוו הממצאים בהדמיה, ושיתוכנן לך טיפול בהתאם. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אלטרוקסין נחשבת לתרופה מקטגוריה A בהריון, כלומר כזו שמחקרים מבוקרים בבני אדם לא הראו שהיא גורמת נזק לעובר בטרימסטר הראשון, שלא הוכח שהיא מגבירה את הסיכון בשאר ההריון, ושהאפשרות לפגיעה עוברית כתוצאה משימוש בה קטן. אלטרוקסין אינה חוצה את השליה. תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) אימהי בהריון מעלה סיכון לרעלת הריון, הפלות, התפתחות עוברית בלתי תקינה ומוות עוברי. בנשים אשר שנוטלות אלטרוקסין לפני הכניסה להריון לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס אסור להפסיק את השימוש בתרופה, ויתרה מזאת - בנשים שמאבחנים אצלן תת-פעילות של הבלוטה במהלך ההריון, הטיפול המועדף הוא אלטרוקסין. יש דיווחים בספרות על נטילת אלטרוקסין בהריון עם לידה של עובר עם מומים, אך בכל המקרים הללו הנשים נטלו גם תרופות אחרות, ולכן הקשר לאלטרוקסין אינו ברור. במחקרים נוספים לא נמצא קשר בין מתן אלטרוקסין לבין מומים מולדים או השלכות התפתחותיות. לפי איגוד רופאי הילדים האמריקאי, אמנם אלטרוקסין מופרש בחלב האם בכמות נמוכה, אך אין מניעה להשתמש בתקופה בזמן ההנקה. ההורמון המועבר אינו משפיע על ציר בלוטת התריס של הילוד. לסיכום, אין מניעה ליטול אלטרוקסין בהריון או בהנקה. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
את השפעת הקומדין בודקים בבדיקה שנקראת INR. באופן תקין, אצל אדם שאינו נוטל קומדין ואין לו הפרעה בקרישה, הערך התקין הוא 0.9 עד 1.40 (יחידות בינלאומיות), וזה אומר שתפקודי הקרישה תקינים, נורמליים. קומדין נותנים כאשר יש צורך בדילול הדם (היסטוריה של שבץ מוחי, תסחיף ריאתי ועוד). בהתאם לסיבה שבגללה נתנו את הטיפול, יש ערך מטרה ל- INR. בדרך כלל רוצם להגיע לערך שנע בין 2.5 ל-3.5. ערך כזה אומר כי הדם מדולל יותר, כלומר, שיש נטייה לדמם. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בריחת סידן חולפת היא אכן תופעה שכיחה, בעיקר אצל נשים בהריון, או כאשר ישנה פגיעה כלשהי בעצם הדורשת תקופת החלמה, ועל כן בריחת הסידן. אין כל כך דרך לטפל בתופעה זו, הטיפול היחיד שידוע לי עליו הוא פשוט צריכת סידן מוגברת, אם דרך האוכל או דרך תוספי מזון למיניהם. לעיתים גם מוסיפים ויטמין D לטיפול כדי להגביר את ספיגת הסידן מהמעיים. לצערי, אינני בקיאה בדרכי הטיפול האלטרנטיביים. תרגיש טוב! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
איקאקלומין לא גורם באופן ישיר לביוץ, אלא מגביר את התהליכים הטבעיים בגוף המובילים לביוץ. יש סיכוי של 10% להריון מרובה עוברים (בדרך כלל תאומים) כשנוטלים איקאקלומין, מכיוון שהאיקאקלומין גורם למספר זקיקים מוגבר להגיע לביוץ, אך אין קשר ישיר בין המינון לבין מספר העוברים שנקלטים. מינון יותר גבוה מעלה את הסיכוי לביוץ. המינון ההתחלתי הוא 2-1 טבליות ליום למשך 5 ימים, ואז ניתן להעלות את המינון ל-5-4 טבליות. לאורך הטיפול עושים מעקב אחר הביוץ, ולפיו מחליטים אם צריך להעלות את מינון האיקאקלומין. רוב הנשים מבייצות עם המינון שניתן לך, כלומר עם 2 טבליות ביום. המינון הנמוך יותר ניתן כדי לנסות להימנע מתופעות הלוואי של האיקאקלומין ועדיין להשיג ביוץ. מידע נוסף לגבי הטיפול ולגבי תופעות הלוואי שלו תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=266 קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אכן כן. המחלה מקנה חיסון לכל החיים. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
המשך כרגיל, אין שום סכנה. לפעמים לגברים עם מסת שרירים גדולה העוסקים בספורט יש רמת קראטינין מעט גבוהה בלא שתהיה לכך שום משמעות פתולוגית. אבל הכן מראש בדיקות שיעזרו לרופא הנפרולוג. חבל לבזבז את התור אצלו על שליחתך לבדיקות. בקש מרופא המשפחה איסוף שתן ל-24 שעות לקראטינין, לחלבון ולמיקרואלבומין, ובמקביל בדם, וכן לנתרן ואשלגן, ואז הנפרולוג שלך יהיה יותר חכם. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בסיפור שלך חסרים המון פרטים: כמה זמן הוא סובל מהתלונות האלה? האם ההקאות מתרחשות לאחר אירוע של דימום מהאף? כיצד נשברו לו השיניים? הקאות עשויות להופיע בתגובה לדימום מן האף, אם הוא בלע קצת דם, שגירה את רפלקס ההקאה. לא נשמע לי שיש קשר לשיניים השבורות, וגם לא ברור מה היה סדר העניינים. אני חושבת שאין ברירה, הוא צריך להתגבר על הפחד ולגשת לרופא, על מנת שיתרשם במה מדובר, ואם יש צורך בהמשך בירור או טיפול. לצורך טיפול בשיניים השבורות - עליו לגשת לרופא שיניים. קרא עוד