שאלות ותשובות - עמוד 939

אין בעיה להתחיל להשתמש בגלולות, אך הייתי ממליצה לפנות לרופא לבדיקה לפני כן. לגבי גלולות הסרזט, גלולות אלו מכילות פרוגסטרון בלבד, ומיועדות בעיקר לנשים מיניקות, או לנשים שרגישות או סובלות מגלולות משולבות. ניתן להשתמש בגלולות מסוג זה גם אם הפסקת להיניק, אבל השימוש בגלולות אלו "תובעני" הרבה יותר, שכן חייבים ליטול את הגלולה בדיוק באותה שעה של היום. כמו כן, שיעור הכשלונות והדימומים הבין-מחזוריים גבוה יותר כשמשתמשים בגלולות אלה. מידע נוסף תוכלי למצוא במדריך אינפומד לאמצעי מניעה תחת הכותרת "גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד": http://www.infomed.co.il/preg/thePill.asp#progsterone קרא עוד

לפי מה שתיארת, נראה עברת אירוע איסכמי חולף. התקף איסכמי חולף, Transient Ischemic Attack או TIA, הוא אירוע בו יש הפרעה באספקת הדם לאזור מסויים במוח הגורמת להפרעות נוירולוגיות הנמשכות בדרך כלל פחות משעה ונעלמות לגמרי לאחר 24 שעות. ההבדל העיקרי בין התקף איסכמי חולף לבין שבץ מוחי הוא במשך הסימפטומים (קצרים מאוד בהתקף) ובהיותו הפיך (בניגוד לשבץ בו יש נזק בלתי הפיך וקבוע). בהתקף יש חסימה חלקית של כלי הדם במוח, הנגרמת בגלל מחלה טרשתית של הצטברות רובד שומני על כלי הדם, אשר מצר אותם (בדומה לחסימת כלי דם בלב הגורמים להתקף לב) או בגלל קריש דם, בדרך כלל שמקורו בלב. הסימפטומים העיקריים כוללים: חולשה ונימול בפנים ובצד אחד של הגוף בעיות בדיבור והבנת אחרים הפרעות בראייה בחילה, קושי בהליכה ואיבוד שיווי משקל שכחה זמנית כאב ראש קשה ופתאומי כל גורמי הסיכון של מחלת לב איסכמית כמו עישון, יתר לחץ דם, מחלת לב, סוכרת, ורמת שומנים גבוהה בדם, תקפים גם פה, וצריך להימנע מהם. בנוסף, גורמים כמו היצרות עורקי הקרוטיד בצוואר מעלה את הסיכוי להתקפים אלה ולשבץ, וחלק מתהליך האבחנה מתמקד בבחינת מצב העורקים וטיפול במקרה הצורך. פרמטרים המשפיעים על סיכויי החולה למנוע פגיעה כרונית הם גיל החולה, משך ההתקף, מחלות רקע, ומידת הפגיעה הנוירולוגית. מספר אירועים חוזרים מגדיל את הסיכוי לשבץ מוחי בעתיד, ולכן מחייב בדיקה מלאה אצל נוירולוג באמצעות שיטות הדמייה שונות לשם הערכת מידת הפגיעה. בהתאם לממצאים, מוצע טיפול. טיפול התחלתי מקובל הוא בתרופות המעכבות קרישיות יתר, כמו אספירין. אני ממליץ לך לגשת בהקדם לבדיקה אצל נוירולוג כדי להימנע מסיבוכים עתידיים. לגבי השינויים בלחצי הדם במקום העבודה, הדבר נובע כנראה מחרדה, ולכן תוכלי לפנות לרופא המשפחה שיבדוק האם יש גורם לכך, כגון תת-פעילות בלוטת התריס. אם מדובר רק בחרדה, תוכלי להיעזר בתרופות נוגדות חרדה לאחר בדיקה אצל פסיכיאטר. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

המדדים הבאים מגדירים את קיומה של תסמונת התשישות הכרונית לפי המרכז לפיקוח על מחלות (CDC) בארצות הברית: עייפות בלתי מוסברת הנמשכת לפחות חצי שנה, אינה נגרמת על ידי מאמץ, אינה מוקלת במנוחה, ואין לה הסבר אחר; או מציאותם של ארבעה או יותר מהתסמינים הבאים: הפרעה בזיכרון או בריכוז, הגדלת בלוטות לימפה, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, כאבי ראש, שינה שאינה מרעננת, עייפות הנמשכת מעל 24 שעות לאחר מאמץ. יתכן שלחולי תסמונת העייפות הכרונית יש רמה גבוהה יותר של נוגדנים ל- EBV, אבל היא אינה גבוהה הרבה יותר מאשר אצל חלק מן האנשים בריאים שגם אצלם יכולה להיות רמה גבוהה של נוגדנים מסוג זה. בעוד שחלק מהחולים ב- EBV סובלים מעייפות הנמשכת שבועות ואף חודשים לאחר המחלה החריפה, זיהום כרוני פעיל ב- EBV אינו הסיבה לתסמונת העייפות הכרונית. זיהום כרוני פעיל של EBV הוא נדיר מאוד ומערב איברים אחרים בגוף: טחול וכבד, בלוטות לימפה, ריאות, עיניים ומערכת העצבים. את מספרת על עייפות מעל חצי שנה, ואולי ישנם עוד מדדים היכולים לאשר את האבחנה, אך לא סביר לקבוע אבחנה זו רק על סמך ערכי EBV IgM גבוהים ועייפות. אני מציעה לך לבקש מהרופא שטיפל בך לפרט יותר על הסיבות שהביאו אותו לאבחנה זו. את מוזמנת לקרוא עוד על תסמונת העייפות הכרונית באתר. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד קרא עוד

ישנן מספר סיבות היכולות לגרום לדופק איטי בעובר. חלקן פיזיולוגיות: בשבועות ראשונים של ההריון הדופק איטי יותר, ועם התקדמות ההריון הוא מאיץ. אך הדופק האיטי יכול גם להעיד על מצוקה אצל העובר. המצוקה יכולה לנבוע מבעיה בעובר עצמו או מבעיה בהתפתחות ההריון מצד האם. הדופק יכול להסתדר, אך לא תמיד זה קורה. אמליץ לך להמשיך לעקוב אחריו וכן לעקוב אחר רמת ה- HCG. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

שתי התרופות הן מאותה קבוצה, משפחת חוסמי בטא. רצפטורים מסוג בטא נמצאים גם בלב (שם חסימה שלהן גורמת להאטה בקצב הלב) וגם בריאות (שם חסימתם גורמת להיצרות של דרכי הנשימה). אם תרופה כזאת ניתנת למישהו עם אסתמה, זה יכול לגרום להיצרות בלתי רצויה של דרכי הנשימה שגם ככה נוטות לכך. יש תרופות שהן קרדיו-סלקטיביות, כלומר חוסמות רצפטורים מסוג בטא רק בלב, או בעיקר בלב. את אלה ניתן לתת (אבל גם אז צריך להיזהר) לחולים עם אסתמה, דלקת סימפונות ומחלות ריאה אחרות. מטופרולול וגם אטנולול הן קרדיו-סלקטיביות, כלומר, עובדות יותר על הלב ופחות על הריאות, כך שאת שתיהן ניתן לתת גם לחולים עם מחלות ריאה. אין הבדל גדול בין שתיהן. את יכולה לקרוא על כל אחת מהן באתר. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

חסרים לי נתונים על מנת לענות על שאלתך במלואה. קודם כל הגיל שלך. האם בנוסף להירדמות הרגליים יש לך נפיחות? בצקות? האם את סובלת ממחלות רקע כלשהן? האם ישנן תרופות אותן את נוטלת באופן קבוע? ישנן מחלות מסוימות, שאחד הסימפטומים שלהן הוא הירדמות או נימול הרגליים. המחלות היכולות לגרום לתסמין זה הן אי-ספיקה ורידית, סוכרת, מחלה נוירולוגית הפוגעת בעצבים של הגפיים התחתונות, וישנה תסמונת הנקראת Restless Leg Syndrome או RLS, הגורמת להפרעות שינה. ישנו טיפול לתסמונת זו, הכולל תרופות הפועלות על מערכת הדופאמין במוח, אך לפני הטיפול יש לשלול הפרעות מטבוליות, תרופות או מחלות שיכולות לגרום לתסמינים אלה. אם הבעיה מטרידה אותך וגורמת להפרעות בשינה, אמליץ לך לפנות לרופא המכיר אותך ואת העבר הרפואי שלך, על מנת להיבדק ולקבל טיפול בהתאם. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

תוכל לקרוא על התרופה במאמר הבא: http://www.infomed.co.il/articles/a_020809_1.asp קרא עוד

Meralgia Paresthetica הוא שם לפגיעה עצבית מבודדת באספקט החיצוני - עליון של הירך שגורמת לנימול, חוסר תחושה או כאבים באזור זה. הסיבה היא בד"כ בעיה במעבר העצב במסילה העצבית במפשעה- זה יכול לנבוע מהשמנת יתר, הריון, משנית לחבלה או ניתוח באזור, כתוצאה מלבוש הדוק, בעיה בעמוד שדרה מותני, ועוד. שכיח יותר בסוכרת. הטיפול בד"כ כולל פיזיותרפיה, הפחתת משקל, חימום האזור, כדורים נוגדי כאבים. אם אין הטבה ניתן לשקול הזרקות סטרואידים או אמצעים אחרים. לפרטים נוספים- http://www.emedicine.com/pmr/topic76.htm [14/07/2004] קרא עוד

הגבלה בפתיחת פה לאחר עקירה הינה בהחלט סימפטום סביר. במידה ויש כאב עז גם שלא בפתיחת הפה, או ריח רע מהפה, יש לפנות לרופא השיניים שלך. בברכה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

תגובה בין-תרופתית אפשרית בין התרופות, ולכן יש לנקוט משנה זהירות בשילוב ביניהן, להתחיל במינון הנמוך ביותר האפשרי של שתי התרופות, ולעשות זאת במעקב של הרופא המטפל. לתרופה Varenicline לגמילה מעישון אין אינטראקציה עם ריספרדל. תוכלי לקרוא עליה כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=516 קרא עוד