שאלות ותשובות - עמוד 943

אינני יודעת מאיזה מוצא את ובעלך אך, יש מחלות גנטיות מסוימות שנפוצות יותר אצל אנשים ממוצא אתני מסוים. למשל בקרב יהודים אשכנזים יש שכיחות גבוהה יותר של: תסמונת ע"ש בלום, מחלה ע"ש קנוון, ציסטיק פיברוזיס, דיסאוטונומיה משפחתית (תסמונת ריילי דיי), אנמיה על שם פנקוני, מחלת גושה, מוקוליפידוסיס, מחלה ע"ש ניימן-פיק, טיי-זקס. הערכה גנטית נעשית בד"כ כאשר ידוע שלפרט הנבדק יש מחלה תורשתית או מועלה חשד למחלה תורשתית, כאשר יש סיפור משפחתי של מחלה תורשתית וכאשר בני זוג מודאגים מלידת ילד חולה בהסתמך על רקע משפחתי של אחד מבני הזוג, גיל או מוצא אתני. מטרת בדיקות גנטיות לפני הכניסה להריון היא לבדוק האם אחד משני בני הזוג הוא נשא לפגם גנטי כלשהו שעלול לגרום למחלה. הבדיקות הללו יסייעו מאוחר יותר להתמקד בבדיקות שיש לעשות לעובר - אם אינכם נשאים לגן של ציסטיק פיברוזיס או טיי זקס, אז אין טעם לבצע הבדיקות הללו בעובר. במידה ואינכם נשאים של מחלות גנטיות שכיחות יחסית וגילך אינו מעל גיל 35 ובהנחה שבדיקות הסקר של שליש ראשון ושני של ההריון תקינות, רוב הסיכויים שתוכלו לחסוך לעובר בדיקת מי שפיר, או בדיקת סיסי שליה, שלכל אחת מהבדיקות הללו יש סיכון מסוים לפגיעה בהריון ובעובר. אני מניחה שרופאת הנשים שלך מכירה אותך ואתכם כזוג יותר טוב ממני ואם היא המליצה על בדיקות גנטיות, הייתה לה סיבה לכך. כמובן שאתם יכולים לפנות לרופא נוסף ולקבל חוות דעת נוספת בעניין ואז להחליט אם ברצונכם לבצע הבדיקות. לי בשלב זה אין מספיק מידע עליכם, מצבכם הבריאותי, מוצאכם והרקע המשפחתי של כל אחד מכם, מידע זה חשוב על מנת לקבוע את הצורך בבדיקות גנטיות. קרא עוד

כאשר מגיע גבר צעיר לחדר המיון ומתלונן על כאבים באזור החזה, המלווים בקשיי נשימה, לא סבר שהבעיה היא אירוע לב, שהוא מצב מסכן חיים, אבלבכל זאת עורכים בירור ראשוני מקיף לשלילת אירוע לב. הבירור כולל על פי רוב בדיקת אקג, צילום חזה, ולעיתים אף בדיקות דם נוספות. לאחר שנשללים גורמים מסכני חיים לכאבים בחזה, נאסף מידע רפואי אישי ומשפחתי בנוגע להיסטוריה של מחלות לב, ואם בבדיקה הגופנית נמצא אזור רגיש במיוחד לכאב, ניתן להניח כי הגורם לכאבים הוא כאב בשרירי בית החזה. כאבים בשרירים עשויים להוביל לתחושת קושי בנשימה, כי בכל תנועה של בית החזה, הכאבים מתגברים. תופעה זו שכיחה למדי בקרב צעירים המגיעים לחדר מיון עם כאבים בחזה. בדרך כלל עוברים כמה ימים עד שחולפים הכאבים. בינתיים, ניתן להקל על הכאבים הן באמצעות משככי כאבים (כדוגמת אקמול או תרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידליים, NSAID'S) וניתן אף לתת טיפול מקומי באזור הכאבים במשחות כדוגמת וולטרן או בקומפרסים חמים. כאמור, יכולים לעבור כמה ימים עד שחולפים הכאבים, לעיתים אפילו שבוע. אם הכאבים מחמירים, אם מופיעים חולשה או התעלפות, מומלץ לפנות בדחיפות לחדר המיון. בברכה ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד קרא עוד

לא ידוע לי על איסור לעלות לגובה רב לאחר ניתוח להסרת פוליפ וגרידה, אך אני מניחה כי דרוש זמן החלמה והתאוששות לפני החזרה לשגרה, ולא כל שכן לפני מאמץ פיזי. בנוסף, יכולה להיות סכנה אם הדימומים יימשכו או יתגברו ותצטרכי עזרה דחופה של גינקולוג. הייתי ממליצה לך להתייעץ לגבי הנסיעה עם הרופא המטפל שלך, המכיר אותך והיכול לבדוק אותך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

עם טיפות אוזניים אין בעיה ואין שום סכנה. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

כמותרפיה פוגעת בתאים בגוף המתחלקים במהירות, ולכן היא נוטה לפגוע בזקיקי השערות. רוב סוגי הכמותרפיה אינם גורמים לאיבוד שיער מוחלט, אך כולם גורמים לפגיעה בשיער במידה זו או אחרת. גם צביעת השיער בחומרים כימיים פוגעת בו, וגורמת לו להיות יבש, דק ועדין יותר. מסיבה זו - לא מקובל לצבוע את השיער בזמן קבלת כמותרפיה. עם זאת, אין איסור לעשות זאת, ובוודאי שהצביעה אינה גורמת נזק. קרא עוד

"קשריות" הן קשריות לימפה - בלוטות לימפה האחראיות על ייצור חלק מתאי מערכת החיסון. הקשריות פזורות באיזורים שונים בגוף - צוואר, בית השחי, בטן, אגן ומפשעה, ונראות בצורת אליפסה. גודלן נקבע לפי קוטרן הקטן. קוטר של עד 10 מילימטרים נחשב תקין. הימצאותן בשומן בשורש המזנטריום נורמלי. הגדלת הבלוטות יכולה לנבוע מתהליכים זיהומיים או גידוליים. חסר לי נתון לגבי קוטר הקשריות בשומן בשורש המזנטריום על מנת לקבוע אם בכלל מדובר בממצא פתולוגי כלשהו. יכול להיות כי הממצא חסר כל משמעות. בלוטות לימפה בממדים זעירים נמצאות על המזנטריום וברטרופריטונאום בצורה אנטומית פיזיולוגית. במצב פתולוגי, הבלוטות גדלות לממדים של יותר מ-2 ס"מ, ומבחינה רדיולוגית מרקמן משתנה. לפי תיאור ממצאי בדיקת ה- CT שלך, לא נראה כי ישנה בעיה, אך תשובתי אינה מחליפה רופא היכול לראות במו עיניו את ממצאי הבדיקה. אמליץ לך קודם כל לפנות לרופא המשפחה שלך על מנת שיעבור על תוצאות ה- CT וירגיע אותך. אם יהיה בכך צורך, הוא יפנה אותך למומחה וימליץ על מעקב. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

Pharmatex אכן מכיל את החומר Benzalkonium chloride והוא משמש, בין השאר, גם כקוטל זרע. אלה לא נרות אלא מה שנקרא "ספוגית", sponge. זהו ספוג שחוסם את מעבר הזרע והורג אותו בדרך על ידי החומר הכימי המצוין. גם Nonoxylnol9 הוא ספוג כזה. ההבדל בין השניים הוא שהראשון קוטל גם חיידקים ווירוסים, ועל ידי כך יכול למנוע העברת מחלות מין למיניהן, יש שאומרים שהוא אפילו מונע הידבקות באיידס, אך מובן שאין להסתמך על זה, וצריך להשתמש גם בקונדום. שני החומרים עלולים לגרום לצריבה בנרתיק, ויש סכנת פיתוח אלרגיה לחומר הפעיל. הספוגית לא מאושרת על ידי ה FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) כתרופה לשימוש ברחבי ארצות הברית מפני שהוא לא נותן מספיק הגנה למניעת הריון, ובכל זאת מעלה את הסיכון להידבקות במחלות מין שונות, כי בדרך כלל לא משתמשים גם באמצעי הגנה נוסף, כמו קונדום. באופן כללי, במהלך הנקה מומלץ להשתמש בגלולות המכילות פרוגסטרון בלבד. אני מצרפת קישורים למידע לגבי גלולות אלו (הנקראות mini pills): http://www.starmed.co.il/Contraceptives/Pill קרא עוד

מבין סוגי האנטיביוטיקה, ריפאמפיצין ידועה כגורמת לירידה ביעילות הגלולות כאשר נלקחת במקביל. לגבי אנטיביוטיקות אחרות - היו דיווחים בודדים של ירידה ביעילות הגלולות, שהתבטאה בדימום או כניסה להריון בשימוש באנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין (כגון מוקסיפן), צפאלוספורינים, ולמרות שמדובר במקרים בודדים מומלץ להציע לנשים הנוטלות אנטיביוטיקה להשתמש באמצעי מניעה נוסף. האם ייתכן שהחלפת סוג אחר של גלולות לאחרונה? אולי פספסת יום אחד ולקחת שתי גלולות ביחד ביום אחר? ייתכן גם שהאיחור נובע מסטרס כלשהו. אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא/ת הנשים שלך במידה והווסת לא יופיע. קרא עוד

התרחיץ שאת מתארת מכיל סטרואידים וחומר אנטיביוטי בשם נאומיצין. שני החומרים לא מומלצים ואף אסורים לשימוש בהריון, בעיקר כשמדובר בשימוש פומי (כלומר בנטילה דרך הפה) או ורידי. לגבי מריחה מקומית אין התווייה חד-משמעית שלא להשתמש בהריון, ובמינון ובתדירות בהם השתמשת בתרופה לא נראה שיש סיבה לדאגה, אבל אם אין הכרח, רצוי לא להמשיך להשתמש. בכל אופן, ככלל בהריון, השתדלי ליידע את הרופא המטפל לגבי כל תכשיר בו את משתמשת, למען הסר ספק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד