שאלות ותשובות - עמוד 943

ככלל לא מומלץ ליטול גלולות למניעת הריון בזמן ההנקה. דווחו תופעות של צהבת, הגדלת חזה התינוק. כמו כן כאשר הן ניתנות קרוב לאחר הלידה הן עשויות לגרום לירידה בכמות ובאיכות החלב. קרא עוד

בהחלט נראה שלבן זוגך יש החמרה בסכיזופרניה. כנראה שהתרופות שלו כבר לא מאזנות אותו, או שהוא לא לוקח אותן. חשוב מאוד שילך לפסיכיאטר שמכיר אותו. גם בשביל טיפול, וגם בשביל קביעת מינון חדש של התרופות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

רמת ה- IgA שלך הוא גבוה מהנורמה. אצל נשים, הנורמה היא בין 160 ל-260. ערך גבוה מעיד על תהליך זיהומי או דלקתי כלשהו בהווה או בעבר. מידע לגבי נוגדנים אלה תוכלי לקרוא בפורטל אינפומד, כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=71 קרא עוד

הסרעפת היא שריר הנשימה העיקרי שלנו, היא נמצאת בין בית החזה לבטן. בכל שאיפת אוויר (הכנסת אוויר לריאות) הסרעפת יורדת כלפי מטה ובכל נשיפת אוויר (הוצאת אוויר מהריאות) הסרעפת עולה כלפי מעלה. הסרעפת מחולקת לשני חלקים, סרעפת שמאלית וסרעפת ימנית. בצילום חזה אנו רואים את גובה הסרעפות (הימנית והשמאלית) ויודעים מהו הגובה התקין. מצבים בהם הסרעפת מוגבהת (כלומר המיקום שלה גבוה מהמיקום התקין) מעידים על בעיה בסרעפת. הסיבה השכיחה ביותר לסרעפת גבוהה היא שיתוק שלה. שיתוק של הסרעפת יכול לנבוע מבעיה בשריר עצמו (דלקת של השריר למשל), או מבעיה בעצב שמעצבב את הסרעפת, כלומר מעביר אליה את הגירוי העצבי. כאשר העצב אינו עובד, אין "הוראה" לסרעפת להתכווץ, ולכן היא לא יורדת כלפי מטה, ונשארת גבוהה. הסיבות האפשריות לפגיעה בעצב שמעצבב את הסרעפת, עצב הפרניק, רבות וכוללות לחץ מקומי על העצב, חיתוך העצב במהלך ניתוח או מחלת עצבים. בחלק גדול מהמקרים אין אנו מוצאים את הסיבה. כדי לאבחן בוודאות שמדובר בשיתוק של הסרעפת מבצעים שיקוף. שיקוף הוא צילום רנטגן ממושך יותר מצילום רגיל - הוא נמשך מספר שניות דקות - ובו מתבקש הנבדק לנשום עמוק, פנימה והחוצה. בנשימות אלו אנו רואים בשיקוף את תנועת הסרעפת, ויכולים לדעת אם אחת הסרעפות אכן משותקת ולא עולה ויורדת בזמן הנשימה. כאמור, קיימות סיבות אפשריות רבות לשיתוק סרעפת, ובמרבית המקרים הבעיה מתגלה במקרה. אנשים רבים סובלים משיתוק בסרעפת אחת אך אינם סובלים כלל מסימפטומים, ומשום שאין סימפטומים, לרוב אין צורך בטיפול. עם זאת, אנשים הסובלים משיתוק דו-צדדי של הסרעפת סובלים בדרך כלל מקוצר נשימה המחייב טיפול. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

הערך התקין של פריטין הוא 50 עד 200 מיקרוגרם לליטר. לא ציינת את היחידות בהן נמדד הפריטין בדמך, אולם אין כל ספק כי הערך נמוך ביותר לפי כל קנה מידה, ומעיד על כך שמאגרי הברזל שלך ריקים. לא ציינת מהו ערך ההמוגלובין בדמך והאם ידוע אצלך על אנמיה. ראשית, יש לברר מהי סיבת המחסור בברזל (האם את אחרי לידה?). ירידה במאגרי הברזל אחרי הריון שכיחה, ויש לתקנה כמובן, אולם אם החסר אינו מסיבה זו, עליך לעבור בירור. לשם כך הייתי פונה ראשית לרופא המשפחה. הטיפול במקרה שלך צריך להיות בברזל אשר ניתן בכדורים דרך הפה. בדרך כלל במינון של כ- 300 מ"ג ליום המחולק למספר כדורים אותם יש לבלוע מדי יום על בטן ריקה, כי האוכל עלול להפריע לספיגת הברזל. היעד הוא רמת פריטין בטווח התקין (אותו שציינתי למעלה). משך הטיפול בכדורי ברזל יכול להימשך בין חצי שנה לשנה. תופעות הלוואי השכיחות בטיפול זה קשורות למערכת העיכול, וכוללות כאבי בטן, בחילה והקאה או עצירות (זה קורה ב- 15% עד 20% מנוטלי הטיפול). בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

ישנם שני תכשירים בשוק לשיפור מראה הצלקות: Mederma ו- Kelocote. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד

ה HDL הוא הכולסטרול ה"טוב", שהוא ברמה גבוהה אצלך, וזה מצוין. אולם ה LDL שהוא ה"רע", גם כן ברמה גבוהה אצלך, ויש לשאוף להורידו מתחת ל 160. זאת בהנחה שאתה בחור בריא, לא מעשן, צעיר מ 40 וללא סוכרת. אם ישנם גורמי סיכון למחלת לב יש לרדת מתחת ל 130, ואם יש סוכרת או מחלת לב, יש לרדת אפילו מתחת ל- 100. קרא עוד

הזעות לילה פתולוגיות נחשבות כאלו שמופיעות באופן כרוני ובלי קשר לטמפרטורת החדר או לעובי השמיכה או הבגדים שאיתם ישנים. ישנן סיבות אפשריות רבות להזעות לילה: הזעות אידיופתיות - הגוף מייצר עודף זיעה ללא כל סיבה רפואית גיל המעבר אצל נשים מבוגרות שחפת או מחלות זיהומיות אחרות, כמו אנדוקרדיטיס (דלקת של הלב), אוסטאומיאליטיס (דלקת בעצמות), אבצס במקומות שונים בגוף, איידס ועוד. סימן ראשון ללימפומה, אבל במקרה כזה, ההזעה בדרך כלל מלווה בחום ובירידה במשקל. טיפול תרופתי היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם) מחלות הורמונליות (פאוכרומוציטומה, יתר פעילות של בלוטת התריס ועוד) בעיות נוירולוגיות (נדיר) שתיה מוגזמת של אלכוהול או שימוש בסמים. ריפלוקס קיבתי מכיוון שיכולות להיות סיבות כה רבות ושונות, יש לפנות לרופא המשפחה על מנת לעשות בירור מקיף ולשלול בעיה רפואית. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אם בבדיקות הדם זהו הערך היחיד שאינו תקין, כלומר שאר תפקודי הכבד תקינים, ייתכן שאת סובלת מתסמונת ע"ש ג'ילברט (Gilberts Syndrome) . תסמונת זו מאופיינת ברמה מעט גבוהה של בילירובין בלתי ישיר, בד"כ מתחת ל- 3mg/dL . התסמונת הזו היא תסמונת גנטית תורשתית מאד שכיחה. הדיווחים כיום מדברים על מעל 8% מכלל האוכלוסיה בעלי התסמונת, והיא שכיחה יותר בגברים. בתסמונת זו קיימת מוטציה באנזים המבצע צימוד (קוניוגציה) לבילירובין, והופך אותו מבלתי ישיר לישיר. בשל הפגם בתפקוד האנזים, רמת הבילירובין הבלתי ישיר עולה. מסתבר שישנם גורמים המחמירים את הפגם באנזים ובכך מובילים לעודף הבילירובין הבלתי ישיר. מצבים אלו כוללים צום, לחץ נפשי, שתיית אלכוהול, מחלה חום ועוד. התסמונת שפירה לחלוטין, ללא כל משמעות קלינית במבוגר ואין צורך בטיפול מיוחד. ולשאלתך, 1. אם את אכן סובלת מג'ילברט, יכול מאד להיות שבעבר רמות הבילירובין שלך היו תקינות ובבדיקה האחרונה היית בלחץ נפשי / מחלת חום / דיאטה, אשר הובילו לעליית הבילירובין. 2. חיסונים להפטיטיס A או B אינם מובילים לעליית הבילירובין בד"כ. זיהומים בווירוסים הנ"ל אכן מובילים לצהבת ועליית הבילירובין בשל פגיעה כבדית, אולם אז עולה רמת הבילירובין הישיר. 3. רמת בילירובין גבוהה בשל מחלת ג'ילברט אינה מונעת טיפול ברואקוטן, אך כמובן עדין יש צורך במעקב תפקודי כבד כמו לכל מטופל אחר. קיימים דיווחים שנויים במחלוקת בספרות אודות תרופות שעלולות להחמיר את התפקוד הכבדי בחולי ג'ילברט, רואקוטן אינו אחד מהם. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

אנגיוליפומה הוא נגע כלייתי המתגלה בדרך כלל כממצא מקרי בצילומי הדמיה. מחקר יפני שערך בדיקות CT לאנשים אסימפטומטיים גילה אנגיוליפומות ב-0.1% מהם. המחלה אופיינית לנשים בגיל המעבר. כאמור, רבים מן החולים אסימפטומטיים, אך הגידול עשוי לגרום גם לכאבים במותן, גוש נמוש ורגיש ודם בשתן. אנגיוליפומות כממצא יחיד (לעיתים קיימות כמה במקביל) הן בדרך כלל שפירות, וגדלות לאט מאוד (5% בשנה). הסבירות שגידול קטן מ- 4 ס"מ - נמוכה, ובדרך כלל גידולים קטנים כאלה אינם מצריכים התערבות כירורגית. הסיכון בממצאים האלה הם דימום אל חלל הרטרופריטונאום (איזור אחורי בבטן) ופגיעה בתפקוד הכלייתי, אך הסיכון משמעותי במיוחד בגידולים הגדולים. לאנגיוליפומות מראה אופייני ב-CT , המאפשר להבדיל ביניהן לבין גידולים אחרים. בגלל ש-10% ממקרי האנגיוליפומות קשורים למחלה סיסטמית בשם טוברוס סקלרוזיס - לאחר גילוי של גידול כזה מומלצת בדיקת רופא עור, רופא עיניים, נוירולוג וביצוע MRI של המוח. אם הגידול קטן מ-4 ס"מ (כמו במקרה שלך) - מומלץ מעקב בלבד, בעזרת אולטרסאונד תקופתי. במקרה של גידול גדול יותר, סימפטומים או סיבוכים - מומלצת כריתה של הממצא. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד