שאלות ותשובות - עמוד 959
מאת: מערכת אינפומד
לכאורה, אין שום קשר בין דלקות בדרכי השתן, קנדידה ונגיף הפפילומה. לעיתים, נטילת תכשירי אנטיביוטיקה לטיפול בדרכי השתן עשויה לגרום לקנדידה בנרתיק, אבל לא מעבר לכך. באנשים בריאים, שמערכת החיסון שלהם תקינה, נגיף הפפילומה מתפנה בסופו של דבר מהגוף בעצמו. יכול להיות שהיבלות נשארו ויש לצרוב אותן, אבל זה לא אומר שתהיה הדבקה חוזרת. אין שום קשר בין הדברים שתיארת לבין קנדידה, ולפי התיאור שנתת, החבר שלך אינו סובל מקנדידה. ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ב- 0.5%-3% מן החולים המטופלים בסטאטינים יש עליה באנזימי הכבד. ההמלצה היא להחליף תרופה או להפחית מינון (מה שבלתי אפשרי אצלך, כי אתה מקבל כבר את המינון המינימלי) אם ערכי ALT גבוהים פי 3 מן הגבול העליון של הנורמה (שהוא 45), בשתי בדיקות חוזרות. בשלב זה אין צורך בהחלפת התרופה. מומלץ לחזור על בדיקת תפקודי כבד, כדי לראות אם המצב סטטי או שיש החמרה - ואז רצוי להחליף תרופה. באשר ל- CK, שעשוי להעיד על פגיעה בשריר - ההמלצה היא להחליף טיפול בחולים אסימפטומטיים (כלומר, ללא חולשה או כאבי שרירים) אם הערך של ה- CPK הוא יותר מפי 10 מן הערך העליון של הנורמה. אין זה המצב אצלך. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
קשה לי להאמין שמבנה שסמוך לביתך יכול לסכן אותך. בדרך כלל הסכנות מאסבסט הן כאשר גרים שנים רבות במבנה עם אסבסט. אבל, מכיוון שאינני מומחית לאיכות הסביבה, אני מציעה לך לפנות למשרד לאיכות הסביבה או לגורם אחר המבין באיכות הסביבה עם שאלה זו. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ציינת כי את לא מקיימת יחסי מין, אז למה את לוקחת גלולות למניעת הריון במשך שלוש שנים? האם ישנה סיבה אחרת? אם אין סיבה לנטילת הגלולות, כדאי לעשות הפסקה ולבדוק אם הדלקות וההפרשות ממשיכות גם ללא גלולות למניעת הריון. אין קשר בין הכאבים מעל השחלה לבין דלקת בדרכי השתן. אלו שתי מערכות שונות. אבל אולי הכאבים הם לא מעל השחלה אלא באזור הכליה. אני ממליצה לפנות גם לאורולוג לבדיקה ובירור של הדלקות החוזרות. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
על פי תיאורך, בהחלט נראה כי ההזעות שאת חווה קשורות לגיל המעבר, ונובעות מהשינויים ההורמונליים המתרחשים בגופך. אינני יודעת אם את נוטלת טיפול הורמונלי חלופי, אך נראה שכדאי לשקול זאת על מנת להקל עליך. כמו כן, חשוב לבחון אם הזעות אלו מלוות גם בירידה במשקל, בכאבי ראש או בסימפטומים נוספים. לכן אני לך ממליצה לגשת שוב לרופאה ולבקש בדיקות דם כלליות על מנת לשלול מצבים אחרים שעשויים לגרום להזעות מסוג זה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אינני יכולה לקבוע את מידת הסיכון שבלידה נרתיקית (כלומר לידה רגילה), אך במקרים של טחול מוגדל, כל מכה או נפילה על הבטן יגרמו לפגיעה בטחול, שתגרום לדימומים מאסיביים עד כדי מוות ללא טיפול מתאים. בזמן הלידה בעת הצירים מופעל לחץ תוך-בטני רב על אברי הבטן. לחץ זה יכול להביא לפגיעה בטחול שתביא לדימומים. אני מניחה שהאישה לא מעוניינת בניתוח קיסרי ולכן החשש. אך אם רופאיה ממליצים, עליה לשקול זאת בכובד ראש, שכן פגיעה בטחול מוגדל וגדוש יכולה להביא לתוצאות הרות אסון אם האישה תדמם כמויות רבות של דם. גם כך היא נמצאת כבר במצב של אנמיה. עליה לשקול היטב את הסיכון שבלידה רגילה במצבה מול ניתוח קיסרי. לגבי השפעות כריתת הטחול: הטחול הוא איבר המטופוייטי כלומר, שייך למערכת הדם. לטחול כמה תפקידים בגוף: הטחול משתתף בחיסוניות הן תאית והן הומורלית (ייצור נוגדנים נגד חומרים זרים, חיידקים וכו') הטחול מבצע מעין "ביקורת איכות" ומעורב בהריסת תאי דם אדומים זקנים. הטחול אחראי לפינוי חיידקים וחלקיקים שונים ממחזור הדם. באופן נורמלי שליש מהטסיות נהרסות ע"י הטחול במסגרת השחלוף שלהן בגוף. במצב של טחול מוגדל ההרס יכול להגיע עד 90% מהטסיות. בטחול מוגדל יש עליה בתפקודים הנ"ל - הרס מוגבר של תאי דם (גם תאים תקינים וצעירים) והרס טסיות שגורם לאנמיה ותרומבוציטופניה. בנסיבות פתולוגיות הטחול עשוי להפוך לאתר של המטופוייזיס אקסטרא מדולרי - פירוש הדבר שהטחול מייצר את תאי הדם השונים: תאי דם אדומים, תאים לבנים וטסיות במקום מוח העצם שאחראי על כך במצבים נורמליים. בחולים לאחר ספלנקטומיה (כריתת טחול) הסיכון העיקרי הוא חשיפה לזיהומים, בעיקר ע"י חיידקים עם קפסולה. 3 החיידקים הנפוצים ביותר שיכולים לגרום לזיהומים הם: Streptococcus Pneumoniae (סטרפטוקוקוס), Haemophilus Influenza (המופילוס), Neisseria Meningitidis (מנינגוקוקוס). לטחול יש יכולת להילחם בזיהומים אלה, אך בהיעדרו לגוף קשה להתמודד איתם. 3 החיידקים הנ"ל יכולים לגרום ל - Post Splenectomy Sepsis (אלח-דם לאחר כריתת טחול). זהו זיהום חריף שיכול להתקדם במהרה למצב קטלני אם לא מטופל בזמן. הזיהום יכול להתחיל ממחלה לא משמעותית של דרכי הנשימה או להופיע ללא תלונות קודמות. טיפול מניעתי ניתן ע"י חיסון החולה לפני הניתוח. קיימים חיסונים נגד 3 החיידקים הנ"ל. מומלץ לתת אותו שבועיים לפני ניתוח כריתת הטחול, ואם לא קיימת אפשרות כזו, אז ביום ה - 14 לאחר הניתוח. יש לחדש חיסונים אלה אחת ל - 5 שנים. יש רופאים הממליצים גם על טיפול מניעתי ע"י אנטיביוטיקה במתן יום-יומי או אחת לתקופה מסוימת, וכן טיפול אנטיביוטי בכל אירוע של חום. זהו הסיכון העיקרי לאחר כריתת טחול. מכיוון שזהו האיבר האחראי לאחסון והרס טסיות, לאחר הכריתה רמות הטסיות בדם יכולות לעלות מאוד. במידת הצורך ניתן לטפל בכך באספירין. אני מקווה שבריאותה של האישה תשתפר ושתגיעו להחלטה נכונה לאחר התייעצות עם הרופאים. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
החומר הפעיל בפלוטין נהרס בטמפרטורות גבוהות ולכן לא מומלץ לשפוך לתוך שתייה חמה. בנוסף, לחלק מהאנשים יש תופעת לוואי של בחילה לאחר נטילת התרופה, ובחילה זו עלולה להחמיר בהשפעת שתיית קפה/תה מייד לאחר נטילת התרופה, בגלל שאלה משקאות המכילים קפאין. מומלץ ליטול את התרופה עם מזון, להפחתת תופעות הלוואי של בחילה או כאב בטן שמהן סובלים חלק מהמשתמשים. אני ממליצה, למשל, לפזר את האבקה על גבינה, כפית של מעדן חלב, גלידה, או כל מזון אחר שאיננו חם. לגבי שתייה קרה - אין כל מניעה לערבב עם מיץ או משקה ממותק. שוב - כמו לגבי קפה - לא מומלץ שהמשקה יהיה כזה המכיל קפאין, כגון קוקה-קולה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
בהחלט כן. זיהום במוח או ברקמות העוטפות את המוח עשוי לגרום לפרכוסים בכל גיל שהוא. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אינני מתמצאת בהחזרים ובמימונים של קופות החולים השונות. הנושא שווה בדיקה כיוון שאם יש לך ביטוחים נוספים, יתכן מאוד ששתי הסקירות ממומנות על ידי קופת החולים, או שלפחות תוכלי לקבל החזר חלקי עבורן. בכל אופן, שתי הסקירות חשובות מאוד. סקירת המערכות מתבצעת על ידי מכשיר אולטרסאונד, ולמעשה, נותנת תמונה של כל מערכות גוף העובר, בתזוזה. הסקירה הראשונה מתבצעת לרוב בין השבוע ה-14 לשבוע ה-16 ומטרתה לבדוק את ההתפתחות הבסיסית של העובר ומערכות גופו. נערכות בה מדידות שונות, למשמל של היקף הראש, היקף הבטן, אורך עצם הירך ועוד, הנותנות מדד לגבי ההתפתחות התקינה של העובר. בדיקה זו יכולה לאתר מומים מבניים, אך אין ביכולתה לאתר מומים כרומוזומליים. הסקירה השניה מבוצעת לרוב בין השבוע ה-19 לשבוע ה-24, ומטרתה לבדוק באופן קפדני יותר את כל מערכות הגוף (שהתפתחו בינתיים), מכף רגל ועד ראש. ניתן לעקוב בה אחר גדילת העובר, ולהעריך ממצאים שהתגלו בסקירה המוקדמת. בשלב זה, מוחו של העובר מפותח גם הוא, ובסקירה זו ניתן גם להעריך את הממצאים האנטומיים הקשורים למערכת העצבים. לסיכום, כפי שציינתי, שתי הסקירות הן חשובות ביותר, ומומלץ לבצע את שתיהן. חשוב שתדעי שגם בקופות החולים ישנם רופאים מצויינים שיעשו את העבודה בצורה יסודית ומהימנה! המשך הריון בריא וקל! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד