שאלות ותשובות - עמוד 960

הטיפול בהפרעות חרדה מתחלק לשניים: טיפול סימפטומטי (בדרך כלל בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים) - המביא לרגיעה מיידית, וטיפול שאמור לפתור את הבעיה (מקבוצת ה- SSRI, כמו הפקסט), אך מתחיל לפעול רק מספר שבועות לאחר תחילת נטילת התרופה. לאור העובדה שתופעות הלוואי של ה- SSRI's בתחילת הטיפול עשויות להיות דומות לאלו של התקף חרדה (אי שקט, יובש בפה, דפיקות לב, בחילה), בהחלט מומלץ לקחת בשלבים הראשונים של הטיפול גם תרופה מרגיעה (LORIVAN, XANAX - Alprazolam, CLONEX, VALIUM), עד שמושג האפקט של התרופה מקבוצת ה- SSRI's. קשה לי לקבוע אם ההתמוטטות שחווית קשורה לתרופה, וגם לא תיארת במה באה לידי ביטוי התחושה שאתה הולך למות. סיבה אפשרית נוספת להרגשה הזאת היא התקף החרדה עצמו. ראשית, הייתי מציעה לך לנסות להחליף תרופה ממשפחת ה- SSRI's. קיימות כיום תרופות חדשות יותר, עם תופעות לוואי פחותות, שמתחילות להשפיע מהר יותר (למשל CIPRAMIL או CIPRALEX). לאור העובדה שייתכן כי סבלת מתופעות לוואי, כדאי להתחיל בטיטרציה איטית מאוד: להתחיל מרבע כדור, ואם אין תופעות לוואי - להעלות בהדרגה את המינון ברבע כדור מדי כמה ימים, עד שתגיע לכדור שלם. מינון התחלתי של 2 חצאי כדור הוא מינון גבוה, ומעבר לכדור שלם כעבור יומיים - הוא מעבר מהיר. במקביל לתחילת הטיפול הזה, תוכל לקחת כדורי הרגעה כשאתה נזקק להם - לפי מועד ההתקפים, או באופן קבוע בשלבים הראשונים, אם אתה סובל מהתקפי חרדה תכופים. בהמשך תוכל להפסיק ליטול את כדורי ההרגעה. קרא עוד

אשתדל לענות על שאלתך במלואה, אך אין זה תחליף לבדיקת הרופא המטפל שלך המכיר אותך ואת ההיסטוריה הרפואית שלך. הסיבות לחזרה של נפיחות בבלוטה הן זיהומים חוזרים. אפשר למנוע זיהומים אלה על ידי שימוש באמצעי מניעה כגון קונדום, וכן על ידי שמירה על היגיינה. איני יכולה לייעץ בקשר להמשך קיום יחסי מין, מכיוון שזה תלוי בך וכמה זה מפריע או גורם לאי-נוחות בעת קיום יחסי המין. הניתוח שעברת אינו משפיע על הפוריות ואין קשר ביניהם. איני יכולה לחלוק על דעת הרופא אשר ראה ובדק אותך פיזית. יכול להיות כי הזיהום בצד השני פשוט קל יותר, ועדיין לא הגיע לרמה של צורך בניקוז וניתוח. ישנן מספר בלוטות בנרתיק, אך הן אינן "מועדות לפורענות" כמו בלוטות הברתולין, מכיוון שמיקומן שונה, והסיכוי שיתפתח בהן זיהום קטן יותר. לדוגמה בלוטת ה Skene. מידע רב על ברתולין אבצס תוכלי למצוא בקישור הבא: http://www.emedicine.com/emerg/topic54.htm קרא עוד

תרופה זו שייכת למעכבי הניצול החוזר של סרוטונין במוח. לא ידוע על הביטואציה, כלומר, על תופעה של הפסקת ההשפעה לאחר תקופה ממושכת כתוצאה מהסתגלות הגוף לתרופה. להיפך, לא מומלץ להפסיק את נטילת התרופה ללא הוראת רופא, מחשש לחזרת התסמינים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

צפוויט זו אנטיביוטיקה ממשפחת הצפלוספורינים. היא בהחלט מכסה סטרפטוקוקוס A. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אענה קודם כל על החלק השני של שאלתך. רמות האאוזינופילים אצל בתך גבוהה מעט מהנורמה, התופעה נקראת Eosinophilia והסיבות האפשריות לאאוזינופיליה רבות: מחלות אלרגיות (דלקת אף אלרגית, אטופיק דרמטיטיס, אסתמה), בעיות בדרכי העיכול (גסטרואנטריטיס אאוזינופילית, קוליטיס אלרגית, מחלה דלקתית של המעי), מחלות זיהומיות (זיהומי טפילים חודרי רקמות). מחלות נוספות כגון גידולים, מחלות דרכי הנשימה, מחלות מערכתיות ותרופות יכולות גם הן לגרום לאאוזינופיליה. התסמינים של אאוזונופיליה הם אלה של המחלה הגורמת לה. כדי לאבחן את הסיבה הגורמת לאאוזינופיליה אצל בתך יש להמשיך בבירור ולערוך בדיקות נוספות, כגון תבחיני עור לשלילת אלרגיה, בדיקות צואה לשלילת טפילים כגון תולעים, ואם יש צורך, יש לעשות גם בדיקות הדמיה. יש לפנות לרופא הילדים כדי לבדוק את קצב ההתפתחות של בתך ואת הסיבות למשקל המעט נמוך מהממוצע. הסיבה לרמת אשלגן ברמה: "פסול" היא בדרך כלל טכנית: כנראה שהיתה בעיה בלקיחת הדגימה. יש לחזור על הבדיקה. באופן כללי, רמת אשלגן תקינה היא 3.5 עד 5.0 mEq/L. מידע נוסף על אאוזינופילים ועל אשלגן תוכלי למצוא באינדקס הבדיקות שלנו: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=13 קרא עוד

על פי הנחיות בינלאומיות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, ישנן כמה אינדיקציות לניתוח באנשים שאין להם תסמינים: רמת סידן גבוה יותר מ-1 מעל הגבול העליון של הנורמה, הפרשה של יותר מ-400 מ"ג סידן בשתן ב-24 שעות, ירידה בתפקוד הכלייתי בערכים מסויימים (שלא אכנס אליהם), ירידה בצפיפות העצם מעל ערכים מסויימים (שגם לא אכנס אליהם), וכל אדם שגילו מתחת ל-50. כמו-כן ממליצים על ניתוח לכל אחד שרמות הסידן הראשוניות שלו מאד גבוהות (מעל 15) או לכל אדם שקשה לערוך אצלו מעקב מסודר. פרט לגילו של בעלך, שאינו מתאים לאינדיקציות אלה, אין לי מספיק מידע לגבי השאר. האם הבדיקה שעבר היתה מיפוי עצמות ולא בדיקת צפיפות עצם? הוא צריך להיות במעקב תכוף אחר ערכי הסידן בדם. הוא יצטרך גם לעשות איסוף שתן לסידן במשך 24 שעות, בדיקת צפיפות עצם, מעקב אחר תפקודי הכליות (שגם מבוצע באיסופי שתן של 24 שעות). אכן מומלץ מאד ללכת לאנדוקרינולוג שייקח את כל הנתונים בחשבון ויחליט על הצורך בניתוח. יש אנשים שמסתדרים גם עם מעקב בלבד וטיפול תרופתי לתקופה מסויימת. כל זאת בהנחה שלבעלך אין תסמינים. אם יש לו תסמינים (חולשה, בלבול, עצירות, הופעה של אבנים בדרכי השתן) צריך לנתח ולהוציא את בלוטת יותרת התריס בכל מקרה, ללא קשר לאינדיקציות שציינתי לעיל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

שעלת, או באנגלית Pertussis כמעט ונעלמה לגמרי בעקבות החיסון, אולם משנות ה- 80 חלה עליה במספר המקרים. בעשור האחרון עלה מספר החולים במחלה בארץ ביותר מפי 10 , ובשנים האחרונות מדווחים כמה מאות מקרים חדשים של שעלת בכל שנה בישראל. רבים מהחולים בשעלת הם תינוקות מתחת לגיל שנה שלא חוסנו נגד המחלה, או שלא חוסנו בהתאם ללוח הזמנים שממליץ משרד הבריאות. לוח הזמנים הוא גיל 6 שבועות, 4 חודשים, 6 חודשים ושנה. מי שחלה לאחר שהחיסון לא תפס, בדרך כלל חולה במחלה קצרה וקלה יותר. המחלה עצמה מחסנת את הילד לכל החיים. יעילות החיסון היא מעל 80%, מה שאומר שיש חלק מהילדים שחוסנו אולם החיסון לא תפס. כדי לראות אם בתכם הצעירה אומנם מחוסנת, ניתן לבדוק את רמת הנוגדנים לחיידק השעלת בדמה. קרא עוד

התוצאה אומרת כי לא היה ביוץ באותו החודש קרא עוד

פטרת הציפורניים עמידה בדרך כלל לטיפול מקומי וצריכה להיות מטופלת בכדורים נוגדי פטריות כגון " לאמיזיל " למשך מספר חודשים. אנא פנה לרופא עור ללקיחת דגימה וזיהוי באיזה סוג פטרת מדובר ולהתאמת טיפול. קרא עוד

לתרופה ליריקה (pregabalin) אין אינטראקציה משמעותית עם תרופות אחרות. נכון, שימוש בו-זמני בתרופות נוספות בעלות השפעה מדכאת על מערכת העצבים המרכזית יכול להעצים תופעות אלו, אולם לא תועדו תופעות לוואי קליניות משמעותיות (דיכוי נשימתי למשל) או תופעות פרמקולוגיות חמורות אשר בגללן אסור שימוש בו-זמני בתרופות נוספות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית. לכן ניתן להשתמש בכל משכך כאבים אחר שעוזר, למשל אופטלגין, אוקסיקודון, טראמאדקס ואחרים. ישנן תרופות אחרות, התרופות מקבוצת ה- NSAIDs, שאינן משפיעות על מערכת העצבים המרכזית ונוגדות כאב. לקבלת ייעוץ נוסף ומרשם פנה לרופא המשפחה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד