שאלות ותשובות - עמוד 976

המונח בלועזית לקשרית הוא thyroid nodule . מדובר בגוש קטן של רקמה ששונה בתכונותיה ובמראיה מרקמת התירואיד (בלוטת התריס) הרגילה. התופעה נפוצה מאוד ולכ 15% מהנשים יש קשרית בתירואיד. מעל 90% מהקשריות הן שפירות. הבירור כולל בדיקה גופנית מדוקדקת, בדיקות דם לתפקודי תירואיד, איפיון הקשרית באולטרסאונד ושאיבה ממחט מהקשרית, ע"י הרופא. תוכלי לקרוא עוד כאן- http://www.emedicine.com/med/topic3224.htm קרא עוד

המוטציה אשר התגלתה אצלך מעידה כי את בסיכון לקרישיות יתר. מוטציה בפרותרומבין גורמת לעלייה ברמת הפרותרומבין, שהוא אחד המרכיבים במערכת הקרישה בגוף המייצרת תרומבוס (clot) לעצירת דימום. מוטציה זו עלולה להעלות את הסיכון להיווצרות קרישי דם בוורידים ועורקים, ובשילוב עם הריון, עולה הסיכון לקרישי דם, הפלות חוזרות, היפרדות שליה ועוד. במקרה שלך המוטציה שהתגלתה היא הטרוזיגוטית, ולכן נחשבת לחלקית. עלייך להיות במעקב הדוק של הגינקולוג המטפל, ואם צריך, לקבל טיפול במדדלי דם כגון קלקסאן. הטיפול ניתן על סמך ההיסטוריה הרפואית, כגון אם היו הפלות בעבר, אירועים של תרומבוזות, וכן על סמך בדיקות הדם ומצבך הבריאותי הנוכחי. שיהיה הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

מנינגיומה היא הגידול השכיח ביותר במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה). גידול כזה שכיח יותר בנשים מעל גיל 40. מקורו של הגידול הוא בקרומים העוטפים את רקמת המוח ומגינים עליה. 90% מגידולים אלה שפירים, רק 10% מהם ממאירים. גידולים קטנים מתגלים לרוב במקרה ואינם גורמים סימפטומים כלשהם. מנינגיומות גדולות עלולות לגרום ללחץ על אזור המוח הסמוך להן, דבר שמתבטא בכאב, בפרכוסים או בהפרעה מוטורית (תנועתית) או סנסורית (תחושתית). הסתיידויות מופיעות ב-30% ממקרי המנינגיומות השפירות, והן נדירות במנינגיומות ממאירות. תוכלי למצוא מידע רב בחיפוש הערך מנינגיומה בפורטל אינפומד. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

לפי הבדיקות שלך יש לך פעילות יתר של בלוטת התריס, וכעת יש לברר את הסיבה. יש לבדוק נוגדנים בדם כדי לבדוק את האפשרות של מחלת גרייב, שהיא מחלה אוטואימונית, יש לעשות בדיקת סונר (אולטרסאונד) של בלוטת התריס ומיפוי, על מנת לחפש נודולים או אדנומה המייצרת יותר מדי הורמונים של הבלוטה, וכן לחפש סיבות אפשריות נוספות. נכון כי לשם הריון תקין על בלוטת התריס לתפקד באופן נורמלי. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

נאופוגן היא תרופה שתפקידה לעודד את מוח העצם לייצר תאי דם לבנים מסוג PMN. הנואפוגן ניתן בזריקה תת- עורית, בדיוק כמו זריקות אינסולין. ניתן להזריק אותה כמעט בכל מקום, והמקומות הגורמים לפחות כאבים הם מקומות עם שכבת שומן עבה יותר, כמו, למשל, הירך. מספר הזריקות תלוי הן בטיפול שניתן והן בתגובת הגוף. למשל, אם עברת את הטיפול הראשון, וקיבלת 5 זריקות, ובכל זאת מספר הנויטרופילים (PMN) בדמך נותר נמוך, וסבלת עקב כך ממחלת חום ונזקקת לאשפוז ולטיפול אנטיביוטי, או שהיה צורך לדחות את הטיפול הבא שהיה מיועד לך - הרי שבפעם הבאה, כלומר, לאחר הטיפול השני, כדאי יהיה לקחת 7 זריקות. ולהיפך: אם קיבלת 5 זריקות, וערכי הנויטרופילים עלו מאוד - ייתכן שלאחר הטיפול השני תוכלי להסתפק ב-3 זריקות בלבד. הירידה הצפויה בתאי הדם הלבנים היא כ- 10-14 ימים מן הטיפול, בתלות בסוג הטיפול הכמותרפי ובתגובת הגוף. הזריקות ניתנות כטיפול מונע, כדי שלא תסבלי מזיהומים וכדי שהטיפול הכמותרפי הבא שלך לא יידחה בגלל ספירה לבנה נמוכה (לא נותנים טיפול אם הספירה מתחת לערך מסוים) - ולכן הן ניתנות לפני שחלה הירידה. קיימים מקרים (למשל ספירה לבנה נמוכה מאוד ומחלת חום, כאשר הגוף אינו מוגן מחיידקים) בהם נאופוגן ניתן כטיפול, לצורך העלאת הספירה הלבנה וקיצור משך המחלה. קרא עוד

פוסטינור היא גלולה המכילה הורמון סינתטי מסוג פרוגסטרון, ומונעת יצירת הריון (לכן אינה יעילה לצורך הפסקת הריון). חשוב לזכור שהשימוש בפוסטינור אינו מהווה בשום אופן תחליף לאמצעי מניעה והשימוש מומלץ אך ורק במקרי חירום. לשאלתך- כשמשתמשים בפוסטינור יותר מפעמיים באותו מחזור עולה הסיכון לשיבוש במחזור, אך האפקטיביות נשמרת. פרטים נוספים תוכלי למצוא בתשובה לשאלה הבאה ועל ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד. http://www.infomed.co.il/questions/q_071605_5.htm קרא עוד

נדיר מאוד שחולשה או לחץ דם גבוה יהיו הסימן היחיד לאיידס. אם קיימת יחסי מין מזדמנים אבל לבשת קונדום הסבירות שנדבקת באידס קלושה. מכל מקום, אם יש לך חשש אתה יכול להיבדק באחד ממרכזי הבדיקות שיש בארץ בתקווה שאם התשובה שלילית חששך יופג מיד. במידה וקיבלת תשובה שלילית ועדיין אתה חושש מאיידס יכול להיות שאתה סובל מ"חרדת איידס", מחלה שכיחה מאוד הקשורה במחלת חרדה. במקרה זה מומלץ לפנות לוועד למלחמה באיידס, או לפסיכיאטר שעשויים לסייע בידך. [21/01/2001] קרא עוד

בצקת היא תופעת לוואי אפשרית של רבות מהתרופות שהזכרת: נורווסק גורמת לבצקות בשכיחות הגבוהה ביותר (2-15%, בהתאם למינון), אבל גם קדקס, איקאפרס, אספירין ודיובאן עשויות לגרום לכך. קיימות מספר סיבות אפשריות להופעת בצקות, ביניהן אי-ספיקת לב, שחמת כבד, תסמונת נפרוטית ומחלות כליה נוספות, תת-פעילות של בלוטת התריס, תת-תזונה ורמת חלבון נמוכה בדם ועוד. לפי רשימת התרופות שאתה נוטל, אפשר להבין כי אתה סובל ממספר מחלות רקע, שכולן עשויות להיות קשורות לבצקת. הופעה של בצקת חדשה מחייבת פניה לרופא המטפל שלך, לצורך ביצוע בירור, שיכלול בדיקות מעבדה ואקו לב (אם לאחר בדיקתך, ולאור היכרותכם יתרשם הרופא כי יש צורך בכך). הטיפול בבעיה הוא בהתאם לגורם לה. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

קשה לפענח את התשובה מבלי לדעת מהי הסיבה שבגינה ביצעת את הבדיקה, וללא קצת מידע על ההיסטוריה הרפואית שלך. בכל אופן, נראה שמדובר בהפרעה בהרפיית השריר, ב"רילקסציה" שלו: שריר הלב נוקשה מעט מהרגיל ועל כן לא יכול להתרחב מספיק בזמן ה"דיאסטולה", כלומר בזמן מנוחה או המילוי. הבעיה נפוצה בעיקר אצל הסובלים מלחץ דם גבוה או מבעיות מסתמיות, אך לרוב אינו מעורר דאגה וניתן לחיות איתו בשלום, אך עליך לחזור אל הרופא שהפנה אותך לביצוע הבדיקה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

שינויים ספונדילוטיים הם שינויים ברקמות השונות סביב עמוד השדרה, בדיסק הבין-חולייתי, או שינויים ניוונייים של החוליות עצמן. שינויים אלה מופיעים בחלק גדול מהאוכלוסייה מעל גיל 30, וניתן לראות אותם בצילום רנטגן. הם נגרמים בדרך כלל בתהליך ההתבגרות הטבעי של הגוף, לעיתים גם מאיזושהי סיבה פתולוגית. כשרואים שינויים ספונדילוטים בצילום רנטגן, זה לא בהכרח מצביע על בעיה. סימפטומים שיכולים להתלוות לספונדילוזיס (קשחת חוליות) הם כאבים בצוואר, ו/או שינויים נוירולוגיים. מובן שאם את סובלת מכאבים או משינויים נוירולוגיים מומלץ לגשת לרופא המטפל ולהמשיך את הבירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד