שאלות ותשובות - עמוד 986

אני לא מכירה קשר בין תרופות לצרבת לבין נטייה לזיהומים בדרכי השתן. מה שנראה יותר רלוונטי מבחינתך זה הפרוסטטה המוגדלת שקרוב לוודאי גורמת לאצירת שתן (אגירת שתן בכיס השתן עקב חוסר יכולת להתרוקן), ואיתה נטייה מוגברת לפתח זיהומים. אני ממליצה לך לפנות לאורולוג בניסיון למצוא פיתרון לזיהומים החוזרים בדרכי השתן, ייתכן וטיפול בבעיית הפרוסטטה יעזור. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

אין הבדל בין נורמיטן לנורמלול. שתיהן תרופות בעלות חומר פעיל זהה ששמו הגנרי הוא אטנולול. רפואה שלמה, ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

תופעת הלוואי העיקרית של קומדין, תרופה מדללת דם, היא דימום עקב השפעה מוגברת של התרופה. בנוסף, התרופה מסוכנת בהריון וגורמת למומים, ועשויה במקרים נדירים לגרום לתופעה של נמק (נקרוזיס) של העור ופריחה שחורה על פני העור. תופעה זו קשורה למתן כמויות גדולות של קומדין בימים הראשונים לטיפול. הסיכון לדימום עולה ככל שמינון התרופה גבוה יותר וערכי ה INR גבוהים יותר. גורמי סיכון לדימום עם מתן קומדין הם: גיל מבוגר (מעל 75), יתר לחץ דם, אלכוהוליזם כרוני ומחלות כבד, נטילה לא מסודרת של התרופה ואי ביצוע מעקב INR בבדיקות דם, נוכחות חבלות או פצעים מדממים - למשל כיב קיבה, נטילה בו זמנית של קומדין עם תרופות משככות כאבים מקבוצת NSAID ואנטיביוטיקות מסוימות, מחלות מעיים ואי ספיגה במערכת העיכול, וחסר תזונתי של ויטמין K. תופעות לוואי נוספות שעשויות לקרות באופן נדיר הן: תגובה אלרגית לתרופה, צבע סגול של עור הבהונות, דלקת כבד, בצקת, חום, כאבי בטן, בחילות, שלשולים, כאבי ראש. תופעה נדירה בשימוש כרוני היא הסתיידות של הסימפונות בריאות. ישנה שורה ארוכה של תרופות שמגיבות עם קומדין, כולל כל התרופות מקבוצת NSAID'S, כמו איבופרופן ועוד. התרופות שניתן לקחת להקלה על כאב הן אקמול, אופטלגין וכן תרופות נרקוטיות. להלן רשימה (חלקית) של התרופות שמשפיעות על חילוף החומרים של קומדין: תרופות שמפחיתות את השפעת מניעת הקרישה של קומדין: 1. תרופות נוגדות הורמון בלוטת התריס 2. תרופות אנטי אפילפטיות כמו טגרטול ופניטואין. 3. אנטיביוטיקות כמו .nafcillin, rifampicin 4. אסטרוגן, גלולות, תוספי תזונה וויטמינים המכילים ויטמין K. 5. תרופות למניעת צרבת. תרופות המגבירות השפעת קומדין ומעלות INR, ובכך מסכנות לדימום: 1. אספירין ותרופות נוגדות קרישה אחרות 2. פניצילין IV 3. אינדומד 4. כינין 5. אנטיביוטיקות שונות - לכן יש לקחת רמת INR כ 3 ימים לאחר תחילת טיפול באנטיביוטיקה ולשנות את מינון הקומדין בהתאם. 6. איבופרופן (אדויל, נורופן), סלקוקס, סלברה, נפרוקסן ואחרות מקבוצת NSAID. 7. חיסון נגד שפעת 8. תרופות מסוג חוסמי בטא 9. תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI 10. אלטרוקסין 11. ויטמין E במינון גבוה בזמן השימוש בקומדין יש להימנע מצריכת אלכוהול, ולשמור על דיאטה מאוזנת ללא שינויים גדולים. ויטמין K מפחית את השפעת הקומדין, ולכן יש לאכול מהמאכלים הבאים כמויות מאוזנות: ירקות כמו נבטים, ברוקולי, תרד וכרוב וכן כבד. למידע נוסף: http://www.rxlist.com/cgi/generic/warfarin_ad.htm קרא עוד

הגובה הממוצע בארץ הוא 165 ס"מ לנשים, ו-175 ס"מ לגברים. ומכאן שאמנם אינך גבוה, אך אינך נמוך מדי, ולמרות זאת נראה שהעניין מטריד אותך. לאחר גיל ההתבגרות נפסקת בדרך כלל הצמיחה לגובה עקב ירידה ברמת הורמון הגדילה, שינויים אנטומיים בעצמות הגוף ועוד. בארץ לא נהוג "לטפל" במקרים כמו שלך, מכיוון שלא מדובר בגובה חריג. אמנם ניתן למצוא היום שיטות שונות ל"הארכה", בעיקר בארה"ב, אך רוב השיטות והטיפולים המוצעים עדיין בחיתוליהם, כך שאין מספיק מידע מהימן על יעילותם או על תופעות הלוואי והנזקים שהם עשויים לגרום. בבית החולים קפלן ישנו מרכז ארצי לצמיחה הנקרא "מאמץ". הם אמנם מתעסקים בעיקר בבעיות גדילה אצל ילדים, אך אולי יוכלו לייעץ גם לך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

סטריות הם קווי מתיחה אורכיים בעור שאינם מהווים בעיה רפואית, פרט לבעיה קוסמטית. הם אופייניים לאזורים בהם העור נמתח ביתר- לדוגמה, באנשים עם עודף משקל, או מתבגרים בשלב גדילה מואצת. בשלבים מוקדמים, הסטריות מלוות באודם מקומי משום שמתלווה להן מרכיב דלקתי. לאחר זמן מה, הדלקת חולפת והעור נהיה שטוח ודק באזור הסטריה. סטריות של מתבגרים משתפרות במידה ניכרת עם הזמן, אך ירידה במשקל תעזור להן להשתפר. כמו כן מומלץ לפנות לרופא עור על מנת להחליט אם יש צורך בטיפול, שכן ישנן בהחלט טכניקות להקטנת הסטריות, היעילות בד"כ דווקא בשלבים המוקדמים, והן: 1. שימוש בחומצה עדינה מסוימת כפילינג מדי חודש. 2. שימוש בטכניקת לייזר. 3. תכשירים על בסיס ויטמין A או חומצה רטינואית. קרא עוד

אין קשר, תוכלי להשתמש בפוסטינור. לפרטים נוספים על הגלולה: http://www.shilo4u.org.il/default.asp?id=44 קרא עוד

מחלת ניוון שרירים, ALS, או מחלת לו גריג, בדרך כלל אינה תורשתית. ישנו סוג פחות נפוץ של המחלה שהוא משפחתי. בדרך כלל, סוג זה מופיע בגיל צעיר יותר, וישנם מספר אנשים באותה משפחה שחולים במחלה או חלו בה. על מנת לדעת אם המחלה משפחתית במקרה שלך, עלייך לפנות לנוירולוג המטפל ולייעוץ גנטי. מחלת ניוון שררים מופיעה בדרגות חומרה שונות אצל חולים שונים, ופוגעת באזורים שונים של הגוף. כל תופעה נוירולוגית יכולה להיות קשורה למחלה, ולכן יש לפנות לרופא המטפל על מנת לדעת אם רעידות הידיים קשורות למחלה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

פבוקסיל הוא אחד מהתכשירים נוגדי דיכאון וחרדה הפועלים על ידי שינוי באיזון הכימי של חומר בשם סרוטונין במוח. דיכאון וחרדה קשורים לרמה נמוכה מידי של סרוטונין, ותכשירים אלה מסייעים לגוף להחזיר את האיזון הכימי הנורמלי של החומר הזה. תוכלו לקרוא על התרופה בפורטל אינפומד. מינון של 100 מ"ג ליום, זהו מינון טיפולי סביר, אולם ניתן להגיע גם למינון גבוה יותר לפי הצורך, עד 300 מ"ג ליום. אם מופיעות תופעות לוואי כבר במינון של 100 מ"ג, אז אין טעם לעלות במינון, כיוון שאז סביר מאוד שיהיו עוד יותר תופעות לוואי. לתכשירים מקבוצת ה- SSRI יש תופעות לוואי אפשריות, שהשכיחות ביניהן כוללות אי-נוחות בבטן (כאב בטן קל או בחילה), אי-שקט קל (צורך לזוז יותר, תחושת עצבנות או חרדה) וכאב ראש. על מנת להימנע ככל האפשר מתופעות לוואי מומלץ להתחיל את הטיפול בתרופה בהדרגה מבחינת המינון: בהתחלה רבע כדור לשך למספר ימים, ואחר כך להגיע למינון של חצי כדור. זה מאפשר לגוף להתרגל לטיפול. הטיפול המומלץ לילד הלוקה בדיכאון או בחרדה כולל טיפול משולב פסיכולוגי (לילד עצמו, וגם שיחות עם ההורים לצורך הנחיה ופתרון בעיות בבית סביב המצב של הילד) ותרופתי. לעיתים צריך גם לערב את בית הספר, למשל על ידי יצירת קשר עם היועצת. אפשרויות הטיפול התרופתי בדיכאון עבור ילדים מצומצמות יותר מאשר עבור מבוגרים, בשל הזהירות המוגברת בכל תחומי הרפואה לגבי מתן תרופות לילדים. פרט לפבוקסיל, פריזמה או פרוזק, היא אחת התרופות הוותיקות ביותר, שקיימת כבר מעל 25 שנה. הצטבר ידע רב לגביה, לפיו אפשר לתת אותה כטיפול לילדים בבטחה. ישנן עוד מספר תרופות המאושרות גם הן כטיפול נוגד דיכאון לילדים, למשל לוסטראל. בכל מקרה, ובעיקר לגבי ילדים, חשוב לשים לב שחרדות יכולות לבוא כתוספת לבעיות אחרות, כגון הפרעות קשב וריכוז, ועוד. לעיתים ההפרעות הנוספות מסבכות את התמונה, ומקשות על מציאת טיפול אופטימלי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

הרבה זוגות המגיעים לבירור בעיית פוריות מגלים כי שניהם סובלים מבעיה זו או אחרת, היכולה להוביל לקשיים בכניסה להריון. גם מצבכם כזה. את מתארת שגם את (שחלות פוליציסטיות) וגם בעלך (וריקוצלה עם ספירת זרע נמוכה) סובלים מבעיות המובילות לפגיעה בפוריות. במקרים רבים, טיפול מוצלח באחד מבני הזוג מוביל להצלחה בכניסה להריון באופן טבעי. לכן ניתוח וריקוצלה (שסיכויי הצלחתו טובים בדרך כלל וספירת הזרע עולה משמעותית כמספר חודשים לאחר הניתוח) לבעלך הוא בהחלט הצעד הראשון שיש לבצע. לאחר ההחלמה וחזרת ספירת הזרע לנורמה, יש לנסות להיכנס להריון. אם גם אז תהיה בעיה, השלב הבא הוא בירור יותר מעמיק שלך, וייתכן צורך בטיפולים כאלה ואחרים על מנת שתהרי. אין ספק שאת מרבית המידע תוכלי לקבל במסגרת מרפאת פוריות. בהצלחה רבה קרא עוד

חבל שלא ציינת בשאלתך את תוצאות הבדיקות לטיב הפטרת שעברת. למרות שפטרת הציפורניים אינה גורמת כאב, מומלץ לטפל בה. ציפורניים עם פטרת לא מטופלת מהוות מאגר זיהומי של פטריות המתפשטות בהתמדה מהציפורניים לעור שמסביב וגורמת לגרד ואי נוחות מתמשכים. סדקים בין אצבעות הרגליים יכולים להוות מקור לחיידקים שיגרמו להתפתחות דלקת קשה בעור השוקיים הנקראת שושנה - Erysipelas. ברוב המקרים מדובר בפטריות מסוג הדרמטופיטים. באחוז קטן יותר של המקרים, בעיקר בציפורני הידיים, ישנו זיהום גם בפטריות מסוג קנדידה. בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש 2 תרופות חדשניות לטיפול בפטרת. האחת, Terbinafine (לאמיזיל, Lamisil), מתאימה לטיפול בדרמטופיטים והשניה, Itraconazole) Sporanox), מתאימה גם לדרמטופיטים וגם לקנדידה. כדורי הטרבינאפין שנטלת ניתנים בדרך כלל למשך כארבעה חודשים, ואחת התכונות שלהם היא שהתרופה נשארת פעילה בגוף גם בשלושת החודשים הבאים לאחר הפסקת נטילתה. בגלל העמידות הרבה של פטרת הציפורניים, אנחנו מחכים שתצמח ציפורן חדשה ובריאה לחלוטין, ורק לאחר מכן מפסיקים את הטיפול לגמרי, ולכן בכל מקרה, מומלץ להמשיך בטיפול בטיפות נגד פטריות לאחר סיום הטיפול כדי למנוע את חזרת הפטרת. לכן, אם הפטרת שלך נגרמה על ידי קנדידה, שינוי הטיפול המוצע הגיוני ונכון. אם הפטרת היא מסוג הדרמטופיטים, הטיפול שקיבלת אינו הטיפול הראשוני והסטנדרטי. במקרה כזה, הייתי מייעץ לך לפנות לרופא עור נוסף כדי לקבל חוות דעת נוספת. בקישורים הבאים תוכל למצוא מידע נוסף: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=300 קרא עוד