שאלות ותשובות - עמוד 997

CA125 הוא סמן שעשוי להצביע על גידול סרטני, בעיקר בשחלות, אך הוא לא בהכרח מצביע על גידול כזה: ישנם מספר גורמים שפירים שיכולים לגרום לעליית ערכיו בדם, כמו מחזור, הריון, ציסטות מסוגים שונים, אנדומטריוזיס, דלקת של אזור אגן הירכיים ועוד. על כן לא ניתן להשתמש בסמן זה (או בכל סמן אחר) כבדיקה יחידה ומהימנה לנוכחות גידול סרטני, ולרוב משמשת הבדיקה רק לצרוך מעקב. פפילציה היא צורה מורפולוגית מסויימת של תוכן הציסטה. על מנת לקבוע בוודאות את מצב הציסטה יש לכרות את הציסטה ולבצע בדיקה פתולוגית. הציסטה שאת מתארת אכן קטנה מאוד ולא בהכרח דורשת כריתה, אך לאור מגמת העלייה בערכי הסמן, אני ממליצה לפנות שוב לבדיקה גינקולוגית לשם הערכה מחודשת. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

בירור יסודי של מצב הברך מתחיל אצל אורתופד שישמע את סיפור המקרה, יבצע בדיקה ידנית, ויעזור גם בבדיקות הדמייתיות אם יראה צורך בכך. הדמיות אפשריות הן אולטרסאונד לרקמות הרכות, כמו המניסקוסים. בדיקת CT מראה בפירוט רב את מבני הברך, אך כרוכה בקרינה רבה, ואין למהר לעשותה אלא אם כן יש בה צורך ברור. האבחון יסתמך גם על סיפור המקרה שלך, ולכן חשוב לתאר בדיוק מה קרה. לאחר האבחנה, כאמור, תופני לטיפול מתאים, וסביר להניח שמכון הפיזיותרפיה יהיה התחנה המתאימה. אין מה לחכות אלא להתחיל את הבירור והטיפול, ואין מה לחפש בדיקות הדמיה לפני בדיקה אצל הרופא. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות קרא עוד

אין ספק כי השחלה הזו מוגדלת מהרגיל. לגבי הציסטות, ייתכן שהן מה שנקרא ציסטות תפקודיות שגדלות כתוצאה משינויים במחזור החודשי, וקטנות עם הזמן. מומלץ ביצוע בדיקת מעקב בפאזה אחרת של המחזור, ובהתאם לתוצאת הבדיקה, בשילוב עם הבדיקה הקלינית, להגיע להחלטה באשר אם יש צורך בבדיקות נוספות ו/או בטיפול. קרא עוד

את יכולה להפסיק לקחת את הגלולות מתי שאת רוצה. כנראה שהרופא שלך רוצה שיהיה לך הכיסוי הטוב ביותר, כדי שלא תיכנסי להריון. אם תקפידי על שימוש באמצעי מניעה אחר, את יכולה להפסיק בשקט את הגלולות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

על פי ממצאי הבדיקה, אימך סובלת מאטרופיה מוחית, כלומר מניוון מוחי. בגילה, שינויים אלה נחשבים בגדר הנורמה, ואינם בהכרח משקפים את המצב הקוגניטיבי של הנבדק. חשוב לערוך בדיקה גופנית ולהתרשם מתפקודה על מנת להפיק לקחים מהממצא. מעבר לך, נראה שיש לה דלקת בסינוסים, וכדי לטפל בה יש ליטול טיפול תרופתי על פי הנחיית הרופא המטפל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

RBC הינו מדד למספר תאי הדם האדומים במיקרוליטר של דם. כל עוד רמת ההמוגלובין תקינה, אין לכך משמעות. אל דאגה. קרא עוד

נודולים, או בעברית קשריות, אשר מתגלים בבדיקת CT חזה הם ממצאים ריאתיים של מוקד רקמתי אשר יכול להיות רקמת ריאה מעובה או מתא שפיר אחר. כאשר יש מחלה ראשונית סרטנית, מתייחסים לקשריות אלה כאל חשד לגרורות ויש לעקוב אחר התפתחותן בקפידה ועתים אף לקחת מהם דגימה ע"י מחט. [09/06/2005] קרא עוד

שחמת הכבד, או בשמה הלועזי - צירוזיס, הנה מחלה בה קיים הרס של הכבד, המתפתח לאורך שנים רבות ומוביל בסופו של דבר לאי ספיקת כבד (כישלון פעילותו). הסיבות לשחמת הכבד הן רבות מאוד, חלקן נובעות מזיהומים ויראליים אך חלק גדול מהן הן סיבות שאינן זיהומיות. סיבות זיהומיות כוללות: הפטיטיס (דלקת כבד) ויראלית (הווירוסים: הפטיטיס B, הפטיטיס C, הפטיטיס D) והפטיטיס הנגרמת על ידי מזהמים שאינם וירוסים, שהיא נדירה יותר. הסיבות שאינן זיהומיות הן: אלכוהול, מחלות תורשתיות, מחלות אוטואימוניות, תרופות, מחלות לבביות, חסימות דרכי מרה כרוניות ועוד. המחלה עצמה (שחמת הכבד) אינה מדבקת, מה שיכול להיות מדבק הוא זיהום פעיל של החולה. הפטיטיס C והפטיטיס B הינם הזיהומים השכיחים הגורמים לצירוזיס. באם קיים זיהום פעיל יש סכנת הדבקה. אולם, צריכים לדעת מהן דרכי ההדבקה- וירוס הפטיטיס B מועבר אך ורק במגע בין נוזלי גוף, כלומר מגע דם בדם, יחסי מין, קבלת מנות דם. וירוס הפטיטיס C מועבר בקבלת מנות דם ובמגע דם ודם, לא ברור עדיין האם הווירוס עובר ביחסי מין. לשאלתך, אם סבתא של בעלך סובלת משחמת הכבד שאינה ממקור זיהומי אין סכנת הדבקה כלל, הואיל והמחלה אינה מדבקת. אם סיבת השחמת הינה זיהומית (הפטיטיס B, או C) סיכון ההדבקה הוא מזערי הואיל ודרוש מגע בין נוזלי גוף. אי לכך אין סיבה מוצדקת לדאגה. לגבי הנזק מעישון, הנזקים ידועים ולא אפרטם בתשובה זו, אולם חשוב לזכור שהנזקים של עישון פסיבי לילדים הם נזקים קשים יותר ויכולים להיות בלתי הפיכים. לכן חשוב שהסבתא לא תעשן בסמוך לנכדיה. קרא עוד

מחלת גבהים מתבטאת בצורתה השכיחה ביותר בכאבי ראש מלווים בחוסר שינה, חוסר תיאבון, עייפות, בחילות והקאות. השיטה הטובה ביותר להימנע היא עליה איטית, לא יותר מ - 1,000 רגל ליום בגבהים של 2,400 מ' ומעלה, להגביל פעילות גופנית בגבהים, לשתות הרבה. במידה וקיימים סימפטומים כלשהם כמו כאבי ראש, יש להשתמש במשככי כאבים. במידה ולא מסוגלים לשתות ומקיאים כל הזמן - יש להימנע מלעלות, ואף לרדת אם יש צורך בכך. לגבי תרופות - יש הממליצים על אצטאזולאמיד וסטרואידים שנמצאו, בחלק מהמחקרים, כמסייעים במניעה של מחלת גבהים. לגבי עלייה לגבהים בזמן הריון: את נמצאת בשלבים מוקדמים של ההריון שבהם העובר שלך מתפתח והופך להיות אט אט אדם שלם. כל הפרעה בשלב זה עלולה לגרום נזק. עליה לגבהים פירושה לחץ חמצן נמוך יותר, פחות חמצן יגיע לעובר דרך השליה. היעדר חמצן יכול לגרום נזק לעובר. מחלת גבהים יכולה להתבטא בסימפטומים קלים כמו אלה שציינתי למעלה, אך באחוז קטן של המקרים קיימים סיבוכים כמו: בצקת ריאות, בצקת מוחית, דימום ברשתית, וחלק מהם עלול להביא למוות במידה ולא מטופל כראוי, וקשה לי להאמין שקיימים אמצעי טיפול ולו הבסיסיים ביותר,בעת טיפוס לגובה. כמובן שנסיעה באוטובוס עם עליה הדרגתית בגבהים עדיפה על פני טיסה. מומלץ לשהות כמה ימים באותו גובה על מנת להתאקלם ללחץ החמצן הנמוך. באשר לתרופות - הן אצטאזולאמיד (דיאמוקס) והן דקסאמתאזון (סטרואידים) שייכים לקבוצה C, כלומר מחקרים על בעל חיים הראו השפעה לא טובה על העוברים, אך לא בוצעו מחקרים מבוקרים בקרב נשים בהריון, ויש להשתמש בהם רק אם התועלת לאם עולה על הסיכון לעובר. האם התייעצת עם רופא/ת הנשים שלך לפי החלטה על הנסיעה? אני מתארת לעצמי שהנסיעה תוכננה כבר זמן רב, אך הריון הוא סיבה מספיק טובה לדחות אותה. חזרי והתייעצי עם הרופא/ה לפני נסיעתך. קרא עוד

בשאלתך אינך מגדירה את שם מחלתה של בתך, האם היא נולדה עם צלעות מחוברות או שזה התפתח מאוחר יותר? האם ילדתך בריאה למעט בעיה זו? האם נטלת תרופות במהלך ההריון? האם זהו המום היחיד? משום שחסר מידע זה, יהיה קשה לענות על שאלתך. באופן עקרוני מומים בכלוב בית החזה ובצלעות בפרט, הינם מומים בעייתיים מבחינת התפתחות הריאות ותפקודן. גם במבוגרים בעיות בעמוד השדרה או בצלעות מובילות לפגיעה במבנה התלת- ממדי התקין של בית החזה, ובכך למחלות ריאה מגבלתיות (שקיימת מגבלה בהתנפחותן של הריאות), אולם במבוגרים אין את בעיית ההתפתחות, הואיל והריאות שלהם כבר בגודלן המקסימלי. בילדים הריאות עדיין בשלב התפתחות וגדילה, אי לכך חשובים מבנה תקין וגדילה תקינה של בית החזה, על מנת לאפשר אוורור תקין וחמצון הדם (תפקידן של הריאות). קשה לי לענות לגבי עד כמה הניתוח מסוכן ומה סיכויי הצלחתו, הואיל ואיני יודע מהו הניתוח המדוייק ומהי המחלה הבסיסית ממנה סובלת בתך. ניתוחים שונים הם בעלי סיבוכים שונים, עוצמת כאב שונה, זמן החלמה שונה והצלחות שונות. על מנת לדעת פרטים נוספים ספציפיים יותר, עלייך לשאול את הרופא המנתח. רפואה שלמה. קרא עוד