שאלות ותשובות - עמוד 997

פרטן היא תרופה אנטיכולינרגית המיועדת לסובלים מתסמונת פרקינסון. ישנם מקרים בהם אנשים אשר אינם סובלים מפרקינסון אך סובלים מרעד במקומות שונים בגוף משתמשים בתרופות הניתנות לחולי פרקינסון, אך צעד זה צריך להיעשות בהמלצת נוירולוג המכיר את ההיסטוריה הרפואית של החולה, ובדרך כלל לאחר שנוסו תרופות אחרות. לתרופה זו יש תופעות לוואי, והן רבות ולא נעימות לחולה ולסביבתו, ולכן חולים מפסיקים לפעמים ליטול את התרופה אף על פי שהיא עוזרת להקטין את הרעד ממנו הם סובלים. אין התוויית נגד נטילת התרופה עם תרופות לקרישיות דם, אך מכיוון שאת לא מציינת באילו תרופות מדובר - קשה לי לענות לך על כך, ואני ממליץ לך לברר עם הרופא המטפל או עם הרוקח שנותן לך את התרופות. תוכלי למצוא מידע על התרופה באינדקס התרופות של אינפומד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

זמן סביר להיכנס להריון הוא שנה. בתום שנה כ 90% מהזוגות מצליחים להרות, כך שאין לך סיבה אובייקטיבית להיות מודאגת. בכל מקרה כדאי לגשת לרופא נשים לבדיקה לקראת הריון והתייעצות. קרא עוד

תופעות הלוואי של נטילת חומצה פולית הם בעיקר תגובה אלרגית, ברונכוספאזם (עווית סימפונות), הרגשה רעה, סומק, פריחה וגרד. לא ציינת מהו המינון אותו את לוקחת, אך אם מדובר בכדור אחד ליום, אין זה אמור לגרום לצואה קשה ולעצירות. אמליץ לך לנסות להקפיד על תזונה לריכוך הצואה, הכוללת מאכלים עשירים בסיבים, ירקות ופירות, ושתייה מרובה. אם אלה לא עוזרים, פני לרופא גסטרואנטרולוג לבדיקה. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

מדובר בצמח אשר מידת הבטיחות בשימוש בו אינה ידועה, לא פורסמו מחקרים שבדקו את השפעת הצמח על בני אדם, ולא נחקרו הסכנות הפוטנציאליות, תופעות הלוואי והאינטרקציה האפשרית עם תרופות אחרות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

"מוקד אקוגני" הוא אזור בלב הנראה בתמונת האולטרסאונד כאזור בהיר יותר משאר אזורי הלב. למוקד אקוגני בפני עצמו אין לרוב משמעות קלינית, ואין הוא מעיד על בעיה בתפקודי הלב. עם זאת, נמצא קשר כלשהו בין מוקד כזה לבין השכיחות של תסמונת דאון. לרוב טוענים שמוקד כזה מעלה את הסיכון פי שניים, כלומר, אם במקרה שלך הסיכון המשוקלל הוא 1:6000, אזי כשנמצא מוקד כזה, הסיכון הוא 1:3000. כפי שאת מבינה, במקרה זה הסטטיסטיקה "לטובתך", וגם אם הסיכון גבוה פי שניים, עדיין התוצאות שקיבלת טובות מאוד. למרות כל האמור לעיל, חשוב לזכור שמדובר בסטטיסטיקה בלבד, ולמעשה, הבדיקה היחידה שיכולה לתת תוצאות אמינות ב-100% לגבי תסמונת דאון היא ניקור מי שפיר. הרופא החליט להפנות אותך לייעוץ על מנת שתוכלי לשמוע את כל המידע בצורה מסודרת מרופא שמתמחה בתחום, ולקבל תמונה בהירה, וזאת דווקא על מנת להרגיע אותך, ולא כדי להלחיץ. כשתהיה בידך התמונה המלאה, תוכלי שוב לעשות את השיקולים שלך לגבי ביצוע בדיקת מי שפיר. אני ממליצה קודם כל להירגע, שכן התוצאות בסך הכל טובות. גשי לייעוץ הגנטי כפי שהמליץ רופאך, ואחר כך תשקלי את כל הנושא שנית. זכרי שבימינו, תקופת ההריון מלווה בלא מעט חרדות מסוג זה, וזאת "הודות" לטכנולוגיה המאפשרת מעקב כל כך מדוייק וצמוד. שום עובר לא מתפתח בדיוק "לפי הספר", וכמעט בכל הריון מתגלה "משהו" באולטרסאונד או בבדיקות השונות. עוד על מוקד אקוגני בלב תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_090203_5.htm קרא עוד

לפי התיאור שלך, השלב הבא בבירור המקרה צריך להיות ביופסיה. עד לקבלת תוצאות של ביופסיה עוברים כמה ימים, שכן החומר הנלקח מן הבלוטה עובר עיבוד, צביעות שונות ובדיקות רבות, עד שמתקבלת התוצאה הסופית. זהו תהליך שלא ניתן לזרז אותו. שילוב הסימפטומים שאת מתארת (הגדלת בלוטות לימפה, חום, הזעות לילה ושקיעת דם מוחשת) יכול להתאים למספר מחלות, ביניהן לימפומה (סרטן של בלוטות הלימפה), אך גם למחלות זיהומיות שונות. במקרים רבים בירור כזה אורך זמן מה, משום שמחלות שונות יכולות לבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל חולים שונים. קשה להמליץ אילו בדיקות נוספות יש לעשות, משום שאינני יודעת אילו בדיקות נעשו כבר במסגרת האשפוז. אני בטוחה שאם עלה חשד בכיוון, נלקחו בדיקות לשלילת מזהמים שונים, ביניהם וירוסים. אינני יודעת למה הכוונה בקיצור LA. אני מציעה לך לקבוע פגישה עם צוות הרופאים במחלקה בה מטופלת אמך, לשאול אותם את כל השאלות האלו ולקבל אינפורמציה באשר להתקדמות הבירור. בהצלחה. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

בהחלט נראה שמפרק הברך הקדמי- המפרק הפטלופמורלי - מעורב בכאב שאת מתארת. המפרק נראה טוב כאן- http://www.hopkinsmedicine.org/orthopedicsurgery/images/pfps_1.gif קרא עוד

חשוב לבדוק מה הסיבה לדלקות בדרכי השתן אצל ילדים, כי דלקות חוזרות יכולות לפגוע בכליות. לרוב, כדי להקדים תשובה למכה, מקובל לבצע גם אולטרסאונד וגם ציסטוגרפיה לאחר אירוע ראשון של דלקת בדרכי השתן בילדה מתחת לגיל חמש. האולטרסאונד לבדו אינו יכול לזהות ריפלוקס (חזרה) של השתן לכיוון הכליות. את זה ניתן לזהות על ידי ציסטוגרפיה בלבד. כמו בהרבה בדיקות הדמיה, גם ציסטוגרפיה כרוכה בסכנת קרינה. בנוסף, אפשרית גם תגובה לחומר הניגוד. אך מובן שאם יש צורך בבדיקה, התועלת עולה על הסיכונים. ביצוע הציסטוגרפיה מומלץ, אך נתון לשיקולך. את יכולה לחכות ולראות אם תהיה דלקת נוספת ורק אז לבצע את הבדיקה. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

למרות התוצאה של החלבון העוברי, ההמלצה הרשמית היא שכל אשה מעל גיל 35 תבצע דיקור מי שפיר לשלילת תסמונת דאון, וזאת כיוון שהסיכון לתסמונת עולה משמעותית מעבר לגיל 35. בתוך מערך השיקולים נכלל גם הסיכון לאובדן הריון או פגיעה בעובר כתוצאה מהבדיקה. היעדר מקרי תסמונת דאון במשפחה אינו משפיעה על המלצה זו, כמובן שאם קיים סיפור משפחתי הנטיה היא להמליץ על דיקור ללא קשר לגיל. כמובן שההחלטה הסופית נתונה בידי היולדת. ד"ר נגה פוקס - אינפומד קרא עוד

נודולים, או בעברית קשריות, אשר מתגלים בבדיקת CT חזה הם ממצאים ריאתיים של מוקד רקמתי אשר יכול להיות רקמת ריאה מעובה או מתא שפיר אחר. כאשר יש מחלה ראשונית סרטנית, מתייחסים לקשריות אלה כאל חשד לגרורות ויש לעקוב אחר התפתחותן בקפידה ועתים אף לקחת מהם דגימה ע"י מחט. [09/06/2005] קרא עוד