דלקת עורקים של הרקה (Temporal arteritis)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

דלקת עורקים של הרקה (דע"ר, Temporal arteritis, giant-cell arteritis), משתייכת לקבוצת המחלות של דלקות בכלי הדם (ואסקוליטיס). על אף שמה, היא פוגעת לא רק בעורקי הרקה.
למחלה מספר מאפיינים: הופעה בגיל המבוגר בלבד (50 ומעלה), פגיעה בעיקר בכלי דם גדולים, ומעורבות עיקרית של עורקי הראש, הצוואר ובית החזה.

בעבר סברו כי דלקת עורקים של הרקה נדירה בישראל, אך מסתבר כי בשנה יש כ-110 מקרים חדשים לכל מיליון תושבים מעל גיל 50. שיעור זה דומה לשכיחות בארצות אחרות באגן הים התיכון כאיטליה וספרד, אך נמוך מן השיעור הקיים בארצות צפון אירופה. דלקת עורקים של הרקה שכיחה יותר בנשים.

הסיבה להתפתחות דלקת עורקים של הרקה אינה ידועה. ההנחה הרווחת היא, כי קיים שילוב של נטייה תורשתית, מרכיב סביבתי (ייתכן נגיף כלשהו, או גורם זיהומי אחר) וגיל החולה.

סימני המחלה יכולים לבוא לידי ביטוי באופן הדרגתי או פתאומי. את עיקר ההסתמנות הקלינית ניתן לסווג לארבע קבוצות:

1. ואסקוליטיס בעורקי הראש והצוואר: מתבטאת בכאבי ראש ותופעות של איסכמיה (תופעות הנובעות מירידה בזילוח דם לאיברים או רקמות מסוימות, דבר הגורם לירידה בתפקודן עד כדי הפסקת התפקוד והרס הרקמה). תופעות האיסכמיה באות לידי ביטוי בעיקר בעיניים (ירידה בראייה עד כדי איבוד ראייה, או ראייה כפולה), במוח (אירוע במוח חולף, או שיתוק מוחין), בשרירי הלעיסה (כאבים באזור הלסת בזמן לעיסה החולפים בהפסקת הלעיסה) ולעיתים נדירות יותר, בלשון או בעור הקרקפת (הופעה של כאבים ואזורי נמק ברקמות אלו).

2. ואסקוליטיס בעורקים הגדולים של בית החזה: מתבטאת בפגיעה במסתם אב העורקים (מסתם אאורטלי) ועלולה לגרום לאי-ספיקת לב ואף למיפרצת (אניריזמה) של אב העורקים, שיכולה לגרום לקרע בדופן כלי הדם והפרעות באספקת הדם לגפיים העליונים.

3. תופעות גופניות כלליות, כגון חום, תשישות, חוסר תיאבון וירידה במשקל.

4. פולימיאלגיה רימטיקה.

ברוב המקרים יש שילובים שונים של התופעות שהוזכרו. לעיתים רחוקות קיימת מעורבות עורקים אחרים, כגון עורקי הגפיים התחתונים, עורקי הבטן וכדומה.

פרופ' גדעון נשר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

אבחון ובדיקות

אבחון דלקת עורקים של הרקה נקבע על פי סימני המחלה והממצאים בבדיקת החולה. בחלק מן החולים, קיימת בבדיקה, רגישות מעל עורקי הרקה, ולעיתים ניתן למשש עורקי רקה מעובים. אין בדיקות דם אשר ניתן לומר, כי הן אבחוניות למחלה. בדיקות הדם אומנם מראות בדרך כלל סימנים לקיום תהליך דלקתי (שקיעת דם מוחשת, ערכים מוגברים של חלבון בשם CRP, אנמיה קלה וכו') אולם סימנים אלו אינם סגוליים, ואין בהם כדי לעזור ולהבדיל בין מחלה זו, לבין מחלות דלקתיות אחרות. בדיקות דימות, כגון בדיקת על-שמע עם דופלר (דופלקס) של עורקי הרקה עשויה לעיתים לסייע, אך בדיקה זו איננה בעלת סגוליות אבחונית מספקת.

אמצעי האבחנה המקובל והמהימן ביותר הוא ביופסיה של עורק הרקה ובדיקתו לגילוי התהליך הדלקתי. העורק שטחי, והביופסיה מתבצעת באילחוש מקומי. התהליך הדלקתי בדופן העורק אינו רציף, ייתכנו מקטעים בהם לא ניתן למצוא תהליך דלקתי. לכן, בחלק מן החולים (כ-20%-10%) לא תמצא דלקת במקטע שהוצא בביופסיה. במקרים אלו, האבחנה מתבססת על הערכת הממצאים הקליניים בלבד.

טיפולים ותרופות

הטיפול במחלה מבוסס בעיקרו על מתן של תרופות מקבוצת הקורטיקו-סטרואידים. בדרך כלל הטיפול הראשוני הוא בפרדניזון (Prednisone) במינון 60-40 מ"ג ליממה. במקרים בהם קיימים סימנים לאיסכמיה, נהוג להתחיל במינונים גבוהים יותר, לעיתים בקורטיקו-סטרואידים במתן תוך-ורידי למשך הימים הראשונים.

סימני המחלה דועכים בדרך כלל בתוך מספר ימים, אך יש להמשיך בטיפול התרופתי שהפסקתו בטרם עת, עלולה לגרום להתפרצות מחודשת של המחלה. מינון התרופה מורד בהדרגה עד להפסקת המתן.

משך הטיפול הממוצע הוא כשלוש שנים, אך יש חולים בהם לא ניתן להפסיק את הטיפול ויש להמשיכו במינונים נמוכים לאורך שנים רבות.

לאור המינון ההתחלתי הגבוה ומשך הטיפול הארוך, השפעות הלוואי הידועות של קורטיקו-סטרואידים מתפתחות ברוב החולים. השכיחות בהן: הגברת תיאבון עם עלייה במשקל, הפרת האיזון בסוכרת ויתר-לחץ-דם, נטייה להתפתחות מחלות זיהומיות והגברת אוסטאופורוזיס. חשוב לבצע מעקב אחר סיבוכים אפשריים אלו, ולטפל בהתאם.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!