אלבומין נמוך בדם

גורמים אפשריים לריכוז אלבומין נמוך בדם:

• תת תזונה - במצבים קיצוניים של תת-תזונה נוצר חסר באלבומין. 

• אי ספיקת כבד (שחמת הכבדCirrhosis ) - האלבומין מיוצר כולו על ידי הכבד. חסר משמעותי של אלבומין (רמת אלבומין נמוכה מ-3 גר'/ד"ל) קיים בדרך כלל במחלות כבד כרוניות עם הרס גדול של הכבד, כגון שחמת הכבד. הבצקת במקרים אלה אינה מפושטת בדרך כלל, אלא ממוקמת בעיקר בחלל הבטן (מצב המכונה Ascites).

• תסמונת נפרוטית - מחלות שונות הפוגעות בכליה כגון סוכרת, גורמות לעלייה בהפרשת האלבומין בשתן מעל ל-3.5 גר' ב-24 שעות. 

• איבוד אלבומין דרך מערכת העיכול (Protein losing enteropathy) - במצב תקין רק כ-10% מהחלבון העובר דרך מערכת העיכול מופרש אל מחוץ לגוף. מחלות שונות של מערכת העיכול כמו מחלות מעי דלקתיות או סרטן, מקטינות את הספיגה מחדש של חלבונים מהמעי, ומגדילות את הפרשתם אל מחוץ לגוף. 

מצבים נוספים העלולים לגרום לירידה ברמת האלבומין הם כוויות נרחבות, הריון, ונטילת תרופות כגון סטרואידים, הורמונים גבריים (אנדרוגנים) ונשיים (גלולות למניעת הריון) ואינסולין. 

סיבוכים של היפואלבומינמיה משמעותית כוללים ירידה חדה בלחץ הדם, אשר עלולה להוביל למצב של שוק כתוצאה מההשפעה על הלחץ האונקוטי. בנוסף, אלבומין נמוך בדם עלול להוביל לבצקת מפושטת. 

הטיפול בהיפואלבומינמיה משתנה כתלות בגורם: 

- הטיפול במצבים של היפואלבומינמיה כתוצאה מתת תזונה הוא באמצעות מזון מועשר בחלבון. 

- כאשר יש איבוד של אלבומין דרך מערכת העיכול, יש לטפל במחלת הבסיס אם אפשר, וכן לתת מזון מועשר בחלבון.

- במקרה של היפואלבומינמיה כתוצאה ממחלות כליה יש לתת טיפול במחלת הכליה הבסיסית יחד עם מתן משתנים (כגון פוסיד) על מנת לטפל בבצקת.

- במקרים קיצוניים מטפלים באמצעות מתן אלבומין סינתטי דרך הווריד, אך טיפול זה אינו יעיל בטווח הארוך מכיוון שגם האלבומין הסינתטי מופרש בשתן.

מניעה של אלבומין נמוך בדם קשורה למניעת הגורמים לו. יש לשמור על תזונה מועשרת בחלבון וכן לקבל טיפול עבור מחלות כבד, כליה או מערכת העיכול, במידה וקיימות.