דימום רקטלי, או דימום בחלחולת, הוא מצב המתייחס לדימום מתרחש באזור המעי הגס התחתון או בפי הטבעת, המהווה את החלק התחתון ביותר של המעי הגס. מדובר בדימום טרי העובר דרך פי הטבעת.
צילום: La corneja artesana | Shutterstock
דימום רקטלי תסמינים
דימום רקטלי הוא תסמין למצב בריאותי או למחלה. הדם יכול להופיע כדם בצואה, על נייר הטואלט או בתוך האסלה. צבעו של דימום רקטלי בדרך כלל יהיה אדום בהיר (טרי), לעיתים הוא גם יכול להיות בצבע חום ערמוני (1) . כשצבע הדם שחור, מדובר בדימום שככל הנראה מקורו במערכת העיכול העליונה.
סיבות וגורמי סיכון
הגורמים לדימום רקטלי הם רבים ומגוונים. להלן כמה מן הגורמים השכיחים ביותר:
קיימים גורמים רבים ונוספים לדימום רקטלי. במידה והדימום אינו נפסק או מחמיר, יש לגשת לבירור רפואי (2).
אבחון ובדיקות
כדי לאבחן את הגורם לדימום רקטלי, ייתכן כי הרופא/ה המטפל ייבצע בדיקה גופנית: בחינת פי הטבעת לצורך איתור פיסורה, טחורים או גורמים נוספים. במידת הצורך, הבדיקה תורחב לאזור הפנימי יותר על מנת לאתר ליקויים בתעלה הפנימית.
לרוב, לאחר הבדיקה הגופנית יוחלט אם יש צורך גם באחת מן הבדיקות הבאות, הכוללות מצלמה זעירה: בדיקת קולונוסקופיה לצורך בחינת המעי הגס כולו; בדיקת סיגמואידוסקופיה, שמטרתה לבחון את המעי הגס באזור החלק התחתון בלבד; בדיקת אנוסקופיה כדי לבחון רק את אזור הרקטום התחתון והתעלה האנלית (3).
סיבוכים אפשריים
במקרה של דימום רקטלי בכמות גדולה או דימום בלתי פוסק או דימום חזק המלווה בהתכווצויות בטן, יש לפנות בהקדם לרופא/ה. דימום כזה עלול לנבוע ממגוון סיבות ומצבים מסוכנים. כך למשל, במקרים חמורים, הוא יכול להיות תסמין לסרטן המעי הגס, סוג של סרטן שניתן לרפא אם הוא מתגלה בשלבים מוקדמים.
כמו כן, במידה והדימום מלווה בתסמיני הלם (4), ייתכן כי מדובר בדימום רציני מאוד ועל ירידה באספקת הדם, מצב מסכן חיים, ויש לגשת בהקדם לקבלת טיפול רפואי. להלן תסמיני ההלם:
• נשימה מהירה ושטוחה.
• סחרחורת אחרי קימה.
• ראייה מטושטשת.
• התעלפות.
• בלבול.
• בחילה.
• עור קר וחיוורון.
• מיעוט בהטלת שתן.
טיפולים ותרופות
הטיפול בדימום רקטלי משתנה ותלוי בגורם לבעיה. כך למשל במקרה של בעיות כגון פיסורה וטחורים לרוב יינתן בשלב התחלתי טיפול תרופתי באמצעות תכשירים שונים לשימוש באזור. גם במקרה של מחלות מעי דלקתיות יינתן בדרך-כלל טיפול תרופתי בשלב ראשון, על-מנת לשלוט בדלקת. במקרה של סרטן המעי הגס הגישה היא כירורגית ולרוב תלווה בטיפול תרופתי (כימותרפיה).
מניעה
בהתאם לגורם הדימום. יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת על אפשרויות מניעה.
מקורות:
1. Understanding minor rectal bleeding. American Society for Gastrointestinal Endoscopy. https://www.asge.org/home/for-patients/patient-information/understanding-minor-rectal-bleeding. Accessed Jan. 16, 2020.
2. Symptoms Rectal bleeding By Mayo Clinic Staff. https://www.mayoclinic.org/symptoms/rectal-bleeding/basics/causes/sym-20050740. March 04, 2020.
3. Understanding minor rectal bleeding. American Society for Gastrointestinal Endoscopy. https://www.asge.org/home/for-patients/patient-information/understanding-minor-rectal-bleeding. Accessed Jan. 16, 2020.
4. Symptoms Rectal bleeding By Mayo Clinic Staff. https://www.mayoclinic.org/symptoms/rectal-bleeding/basics/when-to-see-doctor/sym-20050740. March 04, 2020.
שלום, אני בת 42, ביצעתי לראשונה ממוגרפיה, בתשובה נכתב ״הסתיידויות בודדות פזורות בשני השדיים, בשד שמאל עליון מרכזי, שליש אמצעי, מקבץ קטן של הסתיידויות עדינות״ BIRADS 4A. הרדיולוגית אמרה שסיכוי נמוך שטרום סרטני אך לאור סיפור משפחתי כדאי לבצע ממוטומיה. הסיפור המשפחתי הוא: סבתא בגיל 70, אחות של סבתא בגיל 40 והבת של אחות של סבתא בגיל 60. השאלה שלי היא: במידה ואחליט לא לבצע ממוטומיה - כיצד מתבצע המעקב ובאיזו תדירות - האם המעקב הוא לעקוב שאין שינויים (ואם יש אז בהכרח מצריך ביופסיה) או שהממצא יכול להתפתח כך שבממוגרפיה בהמשך יכולים לקבוע שהממצא הזה שפיר ואין צורך בביופסיה? תודה
שלום, הלכתי לכירורגית שד בגלל כאבים (שכרגע אין) וקיבלתי הפנייה לאולטרסאונד וממוגרפיה. עכשיו קראתי כי לנשים צעירות עושים אולטרסאונד ו-MRI (לא ממוגרפיה). אני בת 39 ועכשיו אני תוהה לגבי הבדיקות שקיבלתי. מלבד זאת יש לי רגישות גבוהה לבדיקות שכרוכות בהפעלת לחץ. עשיתי פעמיים אולטרסאונד והכאב היה בלתי נסבל. בפעם האחרונה כמעט איבדתי הכרה מהכאב (למזלי הבדיקה הופסקה) וגם אח"כ הכאב נמשך עוד חודשיים אחרי הבדיקה. זה ממש בלתי נסבל ואני יודעת שהממוגרפיה תהיה קשה עוד יותר. אני ממש מתלבטת מה לעשות והבדיקות נקבעו לשבוע הבא ואני בחרדה מזה. אשמח לעצתך מה נכון לעשות. תודה
שלום ד״ר יודעת שישנם ממצאים שפירים בשד שנוטים להיספג ולהעלם כגון ציסטה. מה לגבי ממצא מסוג פפילומה בצינורית או פפילומות מרובות במידה ואין הוצאה כירוגית של הממצא במשך הזמן הוא יעלם מעצמו?(בהנחה שזה שפיר) או שזה לכל החיים ?תודה רבה לך.
יש לי חתול גדול וכבד שאוהב לקפוץ עליי כשאני במצב שכיבה. אתמול הוא קפץ עם הרגל שלו ישר לתוך הפטמה ומגובה רב. הפטמה נכנסה פנימה לתוך השד בזמן הקפיצה. מאז יש לי כאבים פנימיים בתוך השד באזור שמתחת לפטמה. האם זה משהו שעלול להסתבך או דורש בדיקה?