דלג לתוכן

למה פחות רעבים כשחולים?

ילד חולה, ממש כמו אדם מבוגר, מאבד את התיאבון כאשר מתחיל להרגיש הצטננות. גופו בוחר לכוונן את רוב האנרגיה שלו לטובת מערכת החיסון שזקוקה לעבוד כרגע באופן אינטנסיבי הרבה יותר מהרגיל.

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 21/11/2010
2 דקות קריאה
או – מאיפה לעזאזל מגיע הצורך לדחוף אוכל לילד חולה?

ילד חולה, ממש כמו אדם מבוגר, מאבד את התיאבון כאשר מתחיל להרגיש הצטננות. גופו בוחר לכוונן את רוב האנרגיה שלו לטובת מערכת החיסון שזקוקה לעבוד כרגע באופן אינטנסיבי הרבה יותר מהרגיל.
עיכול הוא תהליך מבורך בדרך כלל, אלא שהוא דורש מהגוף הרבה אנרגיה. כולנו מכירים את תחושת העייפות והכובד לאחר שמסיימים ארוחה גדולה, את הרצון לעצום עיניים ולנוח "רק לרגע" ואת התפילה הפנימית ש"ילכו כבר האורחים ושהילדים יעסיקו את עצמם כדי שאנחנו נוכל ללכת לנוח צהרים".
ככה אנו מרגישים לאחר ארוחה כבדה. אבל גם ארוחה קלה יותר עדיין דורשת אנרגיית עיכול ולמרות שאנו לא מרגישים זאת באופן ישיר – הגוף שלנו צריך להפנות משאבים רבים כדי לפרק את המזון לרכיביו על מנת שיוכל ליהנות מהאנרגיה שלו.
כך שעם תחילת ההצטננות, גופנו מעדיף לא להפנות משאבים לתהליך העיכול, כיוון שהוא מעדיף שלא להשקיע במאמצים גופניים ולפתע אנחנו חשים עייפות ורצון לנוח.
הגוף החכם שלנו רוצה "לסנן", רק באופן זמני כמובן, את צרכני המשאבים המשמעותיים הללו בכדי שיוכל לטפח ולהתמקד במערכת שתפקידה לטפל בגורם של המחלה.
לגוף שלנו יש מספיק מאגרים כדי שיוכל לעבור תקופה מסוימת ללא צורך באוכל. מים צריך תמיד – ובכל מקרה, שתייה אינה "צרכנית אנרגיה משמעותית".
כך גופנו משדר לנו חוסר-רעב, בחילה או פשוט חוסר רצון לראות ולטעום אוכל.
אנחנו, שגדלנו על "תאכל כדי שיהיה לגוף כוח להילחם במחלה" – מנסים לדחוף לילדינו החולים אוכל בדרכים שונות ומשונות. הורים מטלפנים אליי בשמחה כשילדם מבקש לאכול לאחר שקיבל אקמולי, או דומיו, ומודיעים לי שהוא כבר מרגיש טוב יותר.
נכון, הוא אכן מרגיש טוב יותר אך גופו עדיין לא "ניצח את המחלה". הוא פשוט יצא להפסקה ומשהו אחר עושה את העבודה במקומו.
אם הייתי חושב שהוא לא יזדקק יותר למערכת החיסון שלו, הייתי בשמחה מקבל את המצב. אך אני יודע שממש בקרוב, תיקרא מערכת החיסון שלו שוב אל הדגל. כך שהייתי שמח יותר לדעת שהמערכת החיסונית התחזקה מהאירוע האחרון ושבפעם הבאה היא תהיה מוכנה ויעילה יותר.

הפוסט הנ"ל מתייחס לתחילת המחלה בלבד. במידה והיא נמשכת – ההתנהלות תהיה שונה.

המלצות: אם הילד אינו מעוניין לאכול – אל תתנו. עם זאת, הקפידו שיישתה הרבה. היתר פחות חשוב. אם הילד רוצה לנוח – תאפשרו לו.
לא תמיד נראה שגופו מפתח הצטננות – מרבית המקרים יחלפו עוד לפני הופעת הסימפטומים המוכרים לנו.
והעיקר – שנהיה בריאים.
מאת יוסי לוי מנהל תחום רפואה סינית בפורטל

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
בלינדה פלדמן
בלינדה פלדמן תזונה ודיאטה
מטפלת ברפואה סינית
ד"ר יעל מוזר גלזברג
ד"ר יעל מוזר גלזברג ילדים
5.0
( 28 חוות דעת )
"מדהימה, נעימה, מרגיעה ומאוד מקצועית. הגענו עם בתנו התינוקת והיינו מאוד לחוצים. ד"ר מוזר קיבלה אותנו מהרגע להרגע, הסבירה את המצב לפרטי פרטים בסבלנות ובמקצועיות. תענוג"
פרופ' מרים דוידוביץ
פרופ' מרים דוידוביץ ילדים
4.8
( 5 חוות דעת )
"פרופ' מרים דוידוביץ רופאה סופר מקצועית ואדיבה. ממליצה בחום."
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו