הקשר שבין בדיקת ממוגרפיה לניתוח הגדלת חזה

כידוע, בשנים האחרונות יותר ויותר נשים עוברות ניתוח הגדלת חזה. אך לא הרבה נשים שעוברות את הניתוח מודעות לחשיבות של בדיקת ממוגרפיה ו/או אולטראסאונד לפני הניתוח, על מנת לגלות האם קיים חשש לגידול סרטני בשד.

ראשית יש לציין כי ניתוח הגדלת חזה אינו מגדיל את הסיכון לחלות בסרטן השד, אך הוא מקשה על האפשרות לאבחן אותו בשלב מוקדם. ניתוח הגדלת חזה הוא ניתוח אשר במהלכו מחדירים שתל אל תוך רקמת השד באזור שבין שריר הפקטורליס (שריר החזה) לשד או מתחת לשד. השתל בנוי מסיליקון רגיל, סיליקון ג'ל או מי מלח. הבעייתיות באבחון גוש סרטני אחרי ניתוח הגדלת חזה נובע מכך שלשתלים יכולת חדירה נמוכה לקרני הרנטגן ביחס לרקמות השד. 

עניין זה יוצר בעיה מאחר וקרינה גבוהה תציג את השתלים אך תגרום ל"חשיפת יתר" של קרינה ברקמת השד, כלומר לא ניתן יהיה לראות פרטים ברקמת השד על מסך הרנטגן, בדומה לחשיפת יתר לאור של פילם צילום. קרינה נמוכה לעומת זאת, תשקף את רקמת השד אך לא תחדור את השתלים וכך מה שמוסתר מאחוריהם לא יתגלה. עובדה זו מורידה כמובן את הסיכוי לאבחן גושים סרטניים בשד.

בדיקת ממוגרפיה ו/או אולטראסאונד, לפני ניתוח הגדלת חזה, תאפשר ליצור בסיס השוואתי במצב השד לפני השתל למצב שאחרי. גושים שפירים או הסתיידויות נוצרים מגיל צעיר, על מנת לברור את טיבם יש צורך בהוכחה, כזו מתקבלת באמצעות בדיקת ביופסיה, ובמעקב בפרקי זמן מוגדרים אשר מתבצע באמצעות בדיקות ממוגרפיה ו/או אולטראסאונד. בשני המקרים, קיים קושי לבצע את הבדיקות במידה ויש שתל בשד. החשיבות של הבדיקות לפני הניתוח נובעת מכך שבדיקת ביופסיה עלולה לא להגיע לממצא עצמו ואף לפגוע בשתל, ובדיקת מעקב אפשרית רק אם יודעים היכן מצוי הגוש מלכתחילה.

משרד הבריאות האמריקאי ממליץ לבצע בדיקות ממוגרפיה ואולטראסאונד לפני ניתוח הגדלת חזה בקרב נשים מעל גיל שלושים. זאת בעוד שנשים מתחת לגיל זה, צריכות לבצע בדיקות אלו, רק אם הן נמצאות בקבוצת סיכון למחלה. בנוסף יש לבצע בדיקת מישוש על ידי כירורג שד.

נשים שלא עברו בדיקות ממוגרפיה לפני ניתוח הגדלת חזה, יכולות לעבור אותו אחרי הניתוח. במקרה כזה, משרד הבריאות האמריקאי ממליץ לכל אישה מעל גיל ארבעים לעבור בדיקה כזו פעם בשנה. אומנם אין קשר בין שתלים לסרטן שד, אך רצוי לבצע בדיקת מעקב שלמה (כולל בדיקת אולטראסאונד). 

חשוב לומר, היו מקרים בעבר, בהם שתלים התפוצצו או דלפו כתוצאה מבדיקת ממוגרפיה, אך מדובר במקרים מאוד נדירים. בארה"ב, בה 4 מיליון נשים עם שתלים בחזה, היו עד היום פחות מחמישים מקרים בהם השתלים התפוצצו או דלפו. בכל המקרים מדובר בשתלים ישנים עם מילוי מסוג סליין. כאן המקום לציין, שגם הסיכוי לחלות בלימפומה בשד כתוצאה מהשתלים בחזה הוא נדיר מאוד. מחקר יחיד שבוצע בהולנד מראה סיכוי גבוה במעט אצל נשים עם שתלים ביחס לשאר האוכלוסייה, אולם מדובר במחקר בודד שתוצאותיו אינן מובהקות.

בדיקות ממוגרפיה אצל נשים עם שתלים, אינן שונות באופן מהותי מאצל נשים ללא שתלים. ההבדלים הם כמות הצילומים (8 לעומת 4) ואופי הנחת השד על מגש הבדיקה. כיום בדיקות ממוגרפיה נערכות במכשירים דיגיטליים שמאפשרים לערוך מניפולציות באיכות התמונה, תצוגה וחקירה של אזורים שונים. תוכנות לשיפור איכות התמונה, מגדילות את הסיכוי לאבחן את המחלה, בעיקר באזור הגבול שבין השתל לרקמת השד.