הטיפול בסוכרת – תמונת מצב עדכנית

לקראת יום הסוכרת העולמי – מה חדש בטיפול בסוכרת, אילו תרופות מצליחות לאזן את רמות הסוכר בצורה הטובה ביותר ומדוע שינוי באורח החיים הוא כל כך חשוב.

רמת הסוכר בדם מבוקרת באופן קפדני מאוד על ידי מערכות הבקרה ההורמונאליות של הגוף. במחלת הסוכרת ישנה פגיעה באיזון הסוכר בדם, כך שרמתו גבוהה מהתקין. כאשר רמות הסוכר בדם גבוהות מהנורמה במשך זמן ממושך של חודשים ושנים, הדבר עלול לגרום סיבוכים. מקובל לחלק את הסיבוכים לכאלה המופיעים בשלב המוקדם של המחלה ולכאלה המופיעים אחרי שנים רבות (עשר עד עשרים שנה לאחר תחילת המחלה). האינסולין הוא ההורמון המרכזי במטבוליזם של הסוכר ותפקידו לדאוג שעודף הסוכר בדם יכנס לתוך התאים בעיקר בכבד ובשרירים. מחלת הסוכרת תופיע כאשר מסיבה כלשהי תהיה ירידה ברמת האינסולין או ירידה ביכולת ההשפעה שלו על תאי הגוף, דבר הנקרא תנגודת לאינסולין.

התרופות המרכזיות לטיפול בסוכרת:

- מטפורמין (גלוקומין, גלוקופאג', גלופור) – על פי ממצאי המחקר מהשנים האחרונות זו התרופה הראשונה שמקבלים חולי הסוכרת. תרופה זו מגבירה את רגישות תאי הכבד לאינסולין ובכך מגבירה את יעילות האינסולין הקיים במערכת. על ידי כך, התרופה מגבירה את הכנסת הסוכר לתאי הכבד ובמקביל מפחיתה יצור סוכר חדש על ידי הכבד.

בנוסף, למטפורמין השפעה מיטיבית על פרופיל השומנים והיא אף מסייעת בירידה במשקל. לדבר זה חשיבות מרבית, מאחר וחלק ניכר מחולי הסוכרת המבוגרים סובלים גם מעודף משקל והפרעה בשומני הדם. תופעות הלוואי של מטפורמין הם בעיקר במערכת העיכול וכוללות שלשול, בחילות, חוסר תיאבון וטעם מתכתי בפה. על פי רוב תופעות לוואי אלה חולפות בתוך שבוע עד עשרה ימים מתחילת הטיפול. תופעת לוואי נדירה אך מסוכנת היא חמצת לקטית המופיעה בעיקר אצל חולי סוכרת שיש להם בעיה בתפקוד הכלייתי.

- סקרטגוגים (גליבטיק, גלובן)- תרופות ממשפחה זו מגבירות את הפרשת האינסולין מתאי ביתא בלבלב ועל ידי כך מורידם את רמת הסוכר בדם. דווקא בגלל יעילותה, ישנה סכנה בתרופה זו והיא ירידה חדה מדי של רמות הסוכר בדם (היפוגליקמיה), אי לכך, מומלץ לקחת תרופות ממשפחה זו אך ורק בצמוד לארוחה. ישנן תרופות חדישות מקבוצה זו- הנובונורם- שאתם סכנת הירידה הלא מבוקרת בסוכר קטנה יותר.

- אינקרטינים (ביאטה, ויקטוזה, ג'נוביה, אונגלייזה, גאלבוס) – תרופות אלו הן הדבר החדיש ביותר בתחום הטיפול בסוכרת. הן מחקות פעילות של הורמון טבעי (GLP-1) או מעכבות את הפירוק של הורמון זה. בכך הן מגבירות את הפרשת האינסולין בתגובה לסוכר במזון. מאחר והעליה ברמת האינסולין מותנית בעליה בסוכר בדם, אין כאן חשש לירידה לא מבוקרת של הסוכר.

בנוסף, האינקרטינים מורידים את רמות הגלוקגון. גלוקגון הוא הורמון בעל פעילות הפוכה לזה של האינסולין ולכן עיכוב פעילות הגלוקגון הינו תוסף חשוב לזה של העלאת רמת האינסולין. פעילות נוספת של האינקרטינים הוא האטת קצב פינוי המזון מהקיבה דבר שגורם לתחושת שובע ובסופו של תהליך לירידה במשקל. מחקרים חדשים אף מצביעים על כך שתרופות אלו גורמות להתרבות של התאים בלבלב שמייצרים אינסולין.

תופעות הלוואי המרכזיות של תרופות ממשפחה זו קשורים במערכת העיכול וכוללות בחילות, הקאות ושלשולים. כמו כן נצפתה עליה בשכיחות דלקת הלבלב בקרב המטופלים. תופעות אלה נסבלות על פי רוב וחולפות תוך כשבועיים מתחילת הטיפול.

- מעכבי אלפא גלוקוזידאז (פרנדייז) – רוב הסוכרים שאנו צורכים במזון הם רב סוכרים. הם מפורקים במעי הדק לדו וחד סוכרים וכך הם נספגים אל זרם הדם. תרופה זו מפחיתה את ספיגת הסוכר מהמזון על ידי עיכוב האנזים שמפרק את הרב סוכרים לחד סוכרים. את התרופה יש לקחת יחד עם הארוחה ולרוב מתחילים אותה במינון חד יומי יחד עם ארוחת הערב. תופעות הלוואי של התרופה נובעות מהירידה בספיגת הסוכר אשר מפורק על ידי החיידקים במעי וגורמים לגזים ולנפיחות בבטן, כאבי בטן ושלשולים. כמו כן, תרופה זו עלולה להשפיע על הספיגה של תרופות אחרות.

- Thiazolidinedione (אבנדיה, רוסיני) – גם זו קבוצת תרופות חדשה יחסית מהעשור האחרון. הם מעלים את רגישות התאים בגוף ובמיוחד תאי השומן לאינסולין ובכך מגבירים את כניסת הסוכר לתאים מפחיתים את פרוק השומנים. מחקרים חדשים שהצביעו על עליה בתחלואת הלב וכלי דם בקרב המשתמשים בתרופה זו גרמה להגבלת השימוש בתרופות אלה בארה"ב ובישראל.

אינסולין:

בחולי סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים), בהם יש חוסר מוחלט בהפרשת אינסולין, וכן בחולי סוכרת מסוג 2, שאינם מצליחים לאזן את רמת הסוכר באמצעות תרופות בלבד, הטיפול הנבחר הוא מתן אינסולין בזריקות.

בסוכרת נעורים, מקובל לתת זריקה אחת של אינסולין ארוך טווח בשילוב עם 3 זריקות אינסולין קצר טווח במהלך היום ובצמוד לארוחות. את ההזרקות יש להתאים לרמות הסוכר שנמדדות על ידי דקירת קצה האצבע במחט דקה.

לאחרונה פותחו חיישנים המוחדרים לרקמה התת עורית ומודדים את רמות הסוכר בגוף באופן רציף. כמו כן קיימות משאבות אינסולין בגודל קופסת גפרורים המחוברים בצינורית דקה למחט המוחדרת אף היא לתת העור בזרוע בשוק או בבטן ודרכו ישנה הזלפה מתוכנתת קבוע של אינסולין כאשר בעת ארחוה ניתן להוסיף אינסולין בלחיצת כפתור וללא צורך בדקירה נוספת.. בעתיד הנראה לעין, יהיה מכשיר אחד שיבצע את שני התפקידים גם מדידה רציפה של רמת הסוכר וגם יזריק אינסולין בהתאם לרמות הסוכר. מכשיר זה יחליף את תפקוד הלבלב, כך שהחולה לא יצטרך להתעסק עם מדידת רמות הסוכר והזרקת האינסולין.

שינוי אורח חיים:

מחקרים רבים מצביעים על כך שלצד הטיפול התרופתי, יש משמעות רבה לשינוי אורח החיים הכולל ביצוע פעילות גופנית יומיומית והקפדה על תזונה נכונה.

מאת: יוסי שני, מערכת אינפומד