אינסולין (Insulin)

כל הכבוד על היוזמה! פעילות גופנית היא תמיד מבורכת, ואצל חולי סוכרת החשיבות והיתרונות של פעילות גופנית גדולים עוד יותר. ככלל, פעילות גופנית מורידה את רמות הסוכר ולא מעלה אותה. יכול להיות שבעקבות השינויים באורח חייך יהיה עליך להתאים את הטיפול התרופתי שלך מחדש. כמו כן, ישנם מצבים, כמו המצב שנקרא "אפקט שומוגי", שבהם ירידה ברמת הסוכר במהלך הלילה גורמות ליצירת גלוקוז על ידי הגוף ולרמת סוכר גבוהה בבוקר. אי אפשר להגיד מה המצב אצלך מבלי לבדוק אותך. לכן אני ממליץ לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עימו על כך. המשיכי להתאמן. בהצלחה! ד"ר יעקב אולך - אינפומד

מומחה במחלות זיהומיות

נאופוגן, או filgrastim, היא תרופה המשרה יצור תאים במוח העצם. מטפלים בה בעיקר כשספירת הנויטרופילים (תאי דם לבנים מסוג מסוים) בדם נמוכה. לא מצאתי שיש בעיה לתת נאופוגן לחולי מיאלומה נפוצה. היוועצי בהמטולוג המטפל, לרופאים כאלה יש ניסיון עשיר עם תרופה זו. אני מצרפת קישור למידע רלוונטי, אך הוא לקוח מהספרות הרפואית ומצריך הבנה רפואית. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10438709

החשיפה לגיר ולריסוס לא מהווה סיכון כאשר החשיפה היא לכמות מזערית. עלייך לבדוק אם יש לך נוגדנים ל- CMV, לאבעבועות רוח ולאדמת. אלו בדיקות שבדרך כלל מבצעים בתחילת ההריון באופן שגרתי. אם אין לך נוגדנים למחלות אלו, תצטרכי להיזהר מאוד מילדים עם מחלות אלו וממחלות חום בכלל. הטיפול ב- GBS (תסמונת גילאן-בארה) הוא אנטיביוטיקה במהלך הלידה. צייני את מציאותה של בעיה זו בפני הרופא המטפל. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

לא ברורה לי תשובת הרופא שלך. ישנה בהחלט דרך לדעת האם המחלה פעילה, וזאת על ידי בדיקת סוג הנוגדנים. אם הנוגדנים שיש לך הם IGG, זה אומר שבעבר היית חולה והיום את רק נשאית של הנוגדנים. זהו מצב טוב מאוד, שפירושו שאין אפשרות להדביק את העובר, ואין אפשרות גם להידבק מחדש במחלה. הוא אומר שאת מחוסנת. אם הנוגדנים הם מסוג IGM, זה אומר שעכשיו את חולה במחלה (גם אם את לא מרגישה חולה), ולכן ישנה סכנה למומים בעובר, ובאמת מומלץ לעשות הפלה. בדקי אילו נוגדנים יש לך ושקלי לגשת לרופא נוסף לקבלת חוות דעת שנייה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

מעל העטרה של הפין (החלק הקדמי ביותר של הפין), קיים קפל עור הנקרא עורלה. העורלה מוסרת בברית המילה. מידע רב נכתב ונחקר בנושא ברית המילה על ייתרונותיה וחסרונותיה. מדובר בקפל עור המכסה את העטרה כמעט עד סופה, ומשאיר אזור חשוף קטן לפתח השופכה. קפל עור זה נעלם בעת זקפה (כאשר האדם מגיע לגיל ההתבגרות) וחוזר בעת רפיון. יש המאמינים שלעורלה יש יתרון בהנאה מקיום יחסי מין. הדבר מבוסס (אך לא מוכח) על כך שמדובר בעור מאד רגיש שמגיעים אליו עצבים רבים. אך חשוב לדעת שצפיפות העצבים בגיל הינקות נמוכה הרבה יותר מאשר בגיל הילדות והבגרות, כך שהסרת העורלה בינקות כואבת הרבה פחות. מבחינת יתרונות הסרת העורלה, מחקרים רבים הוכיחו כי אנשים נימולים סובלים פחות, באופן משמעותי, ממחלות מין וזיהומים הקשורים בהעברה ביחסי מין. הסיבה לכך ככל הנראה נעוצה במידת ההיגיינה והניקיון של האזור, שהרי מדובר בקפל עור שלא תמיד נשטף כראוי. כמו כן, רואים פחות סרטני עור של אזור העורלה באנשים נימולים, פשוט מפני שעור העורלה אינו קיים אצלם. צריך לזכור מספר נקודות: הסרת העורלה אכן הוכחה כמקטינה סיכויים למחלות, כנראה שבמיוחד אצל מי שאינם שומרים כראוי על היגיינה של הפין. אין הוכחה חד-משמעית לכך שההנאה מיחסי מין רבה יותר באנשים שאינם נימולים. המילה יכולה להיעשות גם בתנאים סטריליים ובהרדמה מקומית, כך שסבל היילוד יהיה מינימלי. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תרופה זו שייכת למעכבי הניצול החוזר של סרוטונין במוח. לא ידוע על הביטואציה, כלומר, על תופעה של הפסקת ההשפעה לאחר תקופה ממושכת כתוצאה מהסתגלות הגוף לתרופה. להיפך, לא מומלץ להפסיק את נטילת התרופה ללא הוראת רופא, מחשש לחזרת התסמינים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

פבוקסיל הוא אחד מהתכשירים נוגדי דיכאון וחרדה הפועלים על ידי שינוי באיזון הכימי של חומר בשם סרוטונין במוח. דיכאון וחרדה קשורים לרמה נמוכה מידי של סרוטונין, ותכשירים אלה מסייעים לגוף להחזיר את האיזון הכימי הנורמלי של החומר הזה. תוכלו לקרוא על התרופה בפורטל אינפומד. מינון של 100 מ"ג ליום, זהו מינון טיפולי סביר, אולם ניתן להגיע גם למינון גבוה יותר לפי הצורך, עד 300 מ"ג ליום. אם מופיעות תופעות לוואי כבר במינון של 100 מ"ג, אז אין טעם לעלות במינון, כיוון שאז סביר מאוד שיהיו עוד יותר תופעות לוואי. לתכשירים מקבוצת ה- SSRI יש תופעות לוואי אפשריות, שהשכיחות ביניהן כוללות אי-נוחות בבטן (כאב בטן קל או בחילה), אי-שקט קל (צורך לזוז יותר, תחושת עצבנות או חרדה) וכאב ראש. על מנת להימנע ככל האפשר מתופעות לוואי מומלץ להתחיל את הטיפול בתרופה בהדרגה מבחינת המינון: בהתחלה רבע כדור לשך למספר ימים, ואחר כך להגיע למינון של חצי כדור. זה מאפשר לגוף להתרגל לטיפול. הטיפול המומלץ לילד הלוקה בדיכאון או בחרדה כולל טיפול משולב פסיכולוגי (לילד עצמו, וגם שיחות עם ההורים לצורך הנחיה ופתרון בעיות בבית סביב המצב של הילד) ותרופתי. לעיתים צריך גם לערב את בית הספר, למשל על ידי יצירת קשר עם היועצת. אפשרויות הטיפול התרופתי בדיכאון עבור ילדים מצומצמות יותר מאשר עבור מבוגרים, בשל הזהירות המוגברת בכל תחומי הרפואה לגבי מתן תרופות לילדים. פרט לפבוקסיל, פריזמה או פרוזק, היא אחת התרופות הוותיקות ביותר, שקיימת כבר מעל 25 שנה. הצטבר ידע רב לגביה, לפיו אפשר לתת אותה כטיפול לילדים בבטחה. ישנן עוד מספר תרופות המאושרות גם הן כטיפול נוגד דיכאון לילדים, למשל לוסטראל. בכל מקרה, ובעיקר לגבי ילדים, חשוב לשים לב שחרדות יכולות לבוא כתוספת לבעיות אחרות, כגון הפרעות קשב וריכוז, ועוד. לעיתים ההפרעות הנוספות מסבכות את התמונה, ומקשות על מציאת טיפול אופטימלי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

טריכומונאס הוא טפיל חד-תאי נפוץ ביותר. חלק מהגברים ומהנשים שנדבקים בו אינם סובלים מכל תסמינים, אולם חלק מהנשים סובלות בעיקר מהפרשה, בעוד שגברים סובלים בעיקר מצריבה בהשתנה. טריכומונאס מועבר בדרך כלל בהעברה מינית, אולם כיוון שהטפיל יכול לחיות שעות רבות על משטחים לחים, הוא יכול להיות מועבר לעיתים שלא ביחסי מין. לעיתים יכול הטפיל לחזור בגלל טיפול לא מספיק, או בשל עמידות לטיפול שניתן. לסיכום, לא ניתן להידבק בטריכומונאס דרך האוויר, אבל בהחלט כן ניתן להידבק ממגע באיזור לח עליו יושב הטפיל (כמו בשירותים). עם זאת, העובדה שהטפיל חזר אחרי טיפול לא חייבת להעיד על הדבקה מחדש, אלא יכולה להעיד גם על טיפול לא מספיק. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

נראה כי השילוב של פרוזק ואביטרן יכול להיות בעייתי אם השימוש באביטרן ארוך משבוע. אם מדובר על נטילה חד או דו פעמית - אין בעיה. אפשר למצוא על כך מידע כאן: http://www.infomed.co.il/doDrugInteract.asp