מדוע מחלות לב בעייתיות יותר בנשים?

מדוע נשים בישראל הלוקות בסימנים למחלת לב כלילית, מגיעות לחדר המיון כ- 20 דקות מאוחר יותר מגברים? מהם המאפיינים האנטומיים והפיזיולוגים של לב האישה ההופכים את אבחון מחלת הלב למורכב יותר?

הסימפטומים השכיחים בקרב נשים הם כאב במנוחה, בשינה או בגין מתח נפשי. תלונות של כאב בחזה שלא ממקור כלילי אופייניות בנשים, מה שמקשה עוד יותר על אבחון נכון.

המיתוס לפיו מחלת לב כלילית היא מחלה של גברים נופץ בשנים אחרונות. מחלת לב כלילית (מחלת כלי הדם המזינים את שריר הלב) נובעת מהתפתחותה של טרשת עורקים. אצל נשים, היא באה לידי ביטוי שנים ספורות מאוחר יותר מאשר אצל גברים, בזכות המגן הטבעי - הורמון האסטרוגן. בכל זאת, אצל הנשים, המחלה כרוכה בסיבוכים רבים יותר, המביאים לשיעורי תמותה גבוהים יותר. משקלם של גורמי הסיכון אצל נשים רב יותר בהשוואה למשקל גורמי הסיכון אצל גברים וגם סימני המחלה במקרים רבים אינם ברורים. שניהם נובעים מההבדלים האנטומיים והפיזיולוגיים בין המינים.

אנטומיה של כלי הדם

כלי הדם בגוף האישה צרים יותר ולפיכך התפתחותם של רבדים טרשתיים בתוך כלי הדם עלולה לגרום להפרעה משמעותית בזרימת הדם. הדבר עלול להשפיע גם על פענוח בדיקות מסוימות וגם על ביצוע טיפול פולשני כמו צנתור לב, ניתוח מעקפים.

תפקוד כלי הדם

לא רק גודלם של העורקים משפיע על סימני המחלה אצל גברים ונשים, אלא גם תפקודם של כלי הדם. כלי הדם בגוף האישה מתנהגים בצורה שונה. אצל נשים רבות נצפית הפרעה בתפקוד השכבה הפנימית של העורקים הכליליים – אנדוטל. מדובר בשכבה דקה האחראית על התכווצותו או התרחבותו של העורק. הפרעה בתפקוד האנדוטל עלולה לגרום לחסימה מוחלטת של העורק, להתקף לב ולסיבוכים קשים, כמו דום לב, אי ספיקת לב ומוות. לכל קרדיולוג מוכרים מקרים בהם אישה במצב מתח נפשי רב לקתה בהתקף לב, ללא עדות למחלה כלילית בצנתור לב.

מיקום

העובדה שלא מאובחנת אצל נשים מחלת לב כלילית בצנתור אינה שוללת קיומם של רבדים טרשתיים בכלי דם. בגוף האישה, הרבדים גדלים סביב כלי הדם ולא בתוכו. לפיכך, העורק אינו נחסם, אבל הוא חשוף להשפעתו של רובד המפריש חומרים העלולים לגרום לקרע ולהיווצרותו של קריש דם, דבר המתבטא בהתקף לב או בתעוקת חזה בלתי יציבה.



סימנים נוספים

בקרב נשים שכיחה הופעת כאב במנוחה, בשינה או כתוצאה ממתח נפשי. תלונות של כאב בחזה שלא ממקור כלילי אופייניות בנשים, עובדה המקשה עוד יותר על אבחון נכון. רגישותן של בדיקות עזר נמוכה במקרים אלה ביחס לגברים, בדיקת מאמץ בפרט. פרופיל הורמונאלי של האישה, כושר גופני ירוד, שכיחות גבוהה של יתר לחץ דם אצל נשים, כולם מהווים סיבות המשבשות פענוח נכון של מבחן מאמץ. בדיקות לא פולשניות מתקדמות, כמו מיפוי לב או אקו לב במאמץ, הן בעלות רגישות גבוהה, אך גם בהן קיימות מגבלות הנובעות מהמבנה האנטומי של גוף האישה וליבה.

מודעות

מודעות נמוכה של נשים לסיכוייהן ללקות במחלת לב כלילית, תסמינים לא אופייניים של אוטם שריר הלב, חוסר מודעות ועידוד של בני המשפחה להגיע לעזרה רפואיות מוקדם ככל האפשר, מהווים כולם גורמים לאיחור בהגעתן של נשים עם אוטם שריר הלב לחדר המיון. מרגע הופעת התסמינים, הנשים בישראל מגיעות לחדר המיון כ- 20 דקות מאוחר יותר מגברים לחדר המיון.

מאת: ד"ר בלה קויפמן, מנהלת מרפאת בריאות לב האישה, רופאה בכירה בשירות לקרדיולוגיה לא פולשנית, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי ת"א