ניתוח מעקף עורק כלילי (Coronary artery bypass graft (CABG))

תשובה: כל מקרה לגופו, אין סטטיסטיקה בעניין זה.

תשובה: כמות הטלת השתן התקינה אצל מבוגר היא בין 800 מ"ל ל-3000 מ"ל ביממה. אתה מעלה בעיה שכיחה וחשובה. הטלת שתן בתדירות גבוהה יכולה להיות תוצאה של שתי קבוצות גדולות של סיבות. האחת היא כמות שתן רבה מן הרגיל, והשניה היא גירוי של שלפוחית השתן ותחושת מלאות גם כאשר כמות השתן קטנה. הסיבה השכיחה ביותר לעלייה של כמות השתן הנוצרת היא שתייה מרובה. יכולות להיות גם סיבות פתולוגיות רבות לייצור מוגבר של שתן על ידי הכליות: סוכרת לא מאוזנת, טיפול במשתנים, אי-ספיקת לב, מחלות הורמונליות ומחלות כליה שונות. הסיבות לעלייה בתדירות מתן השתן בשל גירוי של שלפוחית השתן כוללות פרוסטטה מוגדלת, בעיקר בגיל מבוגר יותר, קור, דלקת בדרכי השתן, תסמונת השלפוחית הרגיזה ועוד. אם תכיפות הפעמים שאתה חש צורך ללכת לשירותים מפריעה לך, אני מציע לך לפנות לרופא המטפל על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהתרשם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: התאוששות מניתוח לב נמשכת בין חודש לתקופה ארוכה הרבה יותר. ההתאוששות תלויה במצב הלב לפני הניתוח (אם הניתוח מבוצע מייד לאחר אוטם, ההתאוששות עלולה להיות ארוכה יותר לעומת ניתוח ללא אוטם), בגיל החולה, בכושרו הגופני הבסיסי, ובמהלך הניתוח. יש מספר גורמים המשפיעים על ההתאוששות לאחר ניתוח לב: הגורם הגופני - לאחר הניתוח יש ירידה תלולה בתפקוד הגופני מאחר שרוב המנותחים נמצאים במצב של אנמיה. המצב הנפשי - מצב של דיכאון הוא שכיח מאוד לאחר ניתוח מעקפים. כמו כן, יש ירידה בתיאבון, בריכוז, שכחה ובלבול. במחקרים נמצא שנשים סובלות מדיכאון יותר מגברים לאחר הניתוח. תקופת ההתאוששות של חולי סוכרת לעיתים ארוכה יותר. אני ממליץ בחום לעבור לאחר הניתוח למרכז החלמה. מרכזי החלמה נמצאים בתל אביב, בבית החולים תל השומר ובמלון מרקיור על החוף בטיילת בת ים. במרכז ההחלמה לומדים איך לחזור לשיגרה בצורה יעילה, איך לקחת תרופות, עושים צעידה יומית עם הרופא ולומדים לאיזה דופק להגיע בזמן הפעילות. כמו כן, מקבלים הרצאות בנושאי בריאות. תוכנית ההחלמה תורמת להתאוששות מהירה יותר, לביטחון ולשקט נפשי, ולחזרה מהירה יותר לתפקוד רגיל. בהצלחה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

תשובה:

הטיפול שתקבלו תלוי בחומרת הבעיה הבסיסית, כלומר הנזק שנגרם ללב. עבור רוב האנשים הסובלים מאנגינה קלה, שילוב של תרופות ושינוי באורח החיים מספיק כדי להשתלט על התסמינים. שינויים באורח החיים כוללים: מעבר לתזונה בריאה, הפחתת הכולסטרול, התעמלות קבועה, הפסקת העישון ושליטה בסוכרת ובלחץ דם גבוה.

יש תרופות המשמשות לטיפול באנגינה שפועלות באמצעות הגברת כמות החמצן המסופקת לשריר הלב או על ידי הפחתת הצורך של הלב בחמצן. בין תרופות אלה נכללות:

• חסמי בטא
• ניטראטים
• חסמי תעלת הסידן
• חסמי האנזים ממיר האנגיוסטין (חסמי ACE)

תרופות אחרות פועלות למנוע את היווצרותם של קרישי דם, העלולים לחסום עוד יותר את זרימת הדם אל שריר הלב. בין תרופות אלה נכללות:

• תרופות אנטי-טסיות
• מדללי דם
• נוגדי קרישה

לאנשים הסובלים מאנגינה חמורה יותר או מחמירה, רופאכם עשוי לרשום טיפול לפתיחת עורקים סתומים. טיפולים אלה כוללים:

• אנגיופלסטיקה
• ניתוח תותבים
• מעקף עורק שד פנימי (ניתוח CABG)
• Transmyocardial revascularization (TMR)
• EECP

תשובה: CABG הוא קיצור של Coronary Artery Bypass Graft, או במילים אחרות - ניתוח מעקפים. מדובר בביצוע מעקף לעורק כלילי (קורונרי) סתום, המזין את שריר הלב, על-יד כלי דם אשר נלקח ממקום אחר, בדרך כלל עורק מן השד או וריד מן השוק. PTCA הוא קיצור של Percutaneus Transluminal Coronary Angioplasty, כלומר צנתור לבבי, ושימוש בבלון לצורך פתיחת סתימה שנגרמה עקב טרשת עורקים. לאחר שימוש בבלון ניתן להוסיף Stent, כדי למנוע חסימה נוספת של העורק. Histology - חקר רקמות הגוף החי. כלומר, לאיזה איבר אופייני שילוב תאים אלה, שכן מבנה רקמת הריאה שונה ממבנה העצם, למשל. אבחנה היסטולוגית, המבוצעת במיקרוסקופ ובעזרת צביעות שונות של הרקמה, אפשר לתת גם באשר לרקמת גידול, ובמקרה זה מדובר בסוג הגידול, ובסוג התאים ממנו התפתח. Stage - שלב. הוא מתאר את חומרת המחלה או התופעה ממנה סובל החולה. כאשר מדובר במחלה ממארת, ה- Stage נקבע על פי מספר פרמטרים, השונים מגידול לגידול. ביניהם: גודל הגידול, מספר ומיקום בלוטות לימפה נגועות וקיומן של גרורות מרוחקות. אך המילה אינה חייבת להתייחס דווקא למחלות ממאירות, ויכולה לתאר חומרת מצב בכל מחלה שהיא. Site - מיקום המחלה בגוף.

תשובה: אין לך מה לחשוש. הפירוש של Familial IHD הוא אכן שיש רקע של מחלת לב במשפחה, והרי ציינת כי אביך מת מהתקף לב. לאדם שיש לו רקע משפחתי כזה יש סיכוי גבוה יותר לחלות במחלות לב איסכמיות. גורמי סיכון נוספים הם גיל, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, יתר כולסטרול, עודף משקל ואופן חלוקת השומן בגוף, והיעדר פעילות גופנית, ומחלות כאלה גם שכיחות יותר אצל גברים. לא שכיח למצוא בגילך מחלת לב איסכמית, אך הייתי ממליצה לך (כמו לכל אדם אחר) לשמור על אורח חיים בריא, ולהתייעץ עם רופאת המשפחה שלך, אשר מכירה את כל ההיסטוריה המשפחתית שלך, באיזה גיל להתחיל בביקורת. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד