דלג לתוכן

קוצב לב - המדריך המלא

קוצב לב הוא מכשיר קטן המושתל בבית החזה או הבטן, לטיפול בהפרעות קצב לב. הפרעות קצב לב כוללות מצבים בהם הלב פועם לאט מדי (ברדיקרדיה - Bradycardia), מהר מדי (טכיקרדיה - Tachycardia) או באופן לא סדיר

מאת: ד"ר רון סלע זמן קריאה: 4 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

ד"ר לואיז הנריקס קרדיולוגיה

ד"ר לואיז הנריקס

קרדיולוגית מומחית בהפרעות קצב וקוצבים

פרופ' מעין קניגשטיין קרדיולוגיה

פרופ' מעין קניגשטיין

מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

פרופ' מיכל לאופר פרל קרדיולוגיה

פרופ' מיכל לאופר פרל

קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן

ד"ר אהרון גליק קרדיולוגיה

ד"ר אהרון גליק

פרופ' יורם אגמון קרדיולוגיה

פרופ' יורם אגמון

מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

ד"ר אהרון מדינה קרדיולוגיה

ד"ר אהרון מדינה

מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.

פרופ' מיכאל אלדר קרדיולוגיה

פרופ' מיכאל אלדר

מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר

ד"ר בן שדה קרדיולוגיה

ד"ר בן שדה

קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב ומתמחה בטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב ומיתר לחץ דם ריאתי

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

סאלוס פנימית

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

בלב קיימת מערכת הולכה חשמלית פנימית השולטת על קצב הלב. כל פעימת לב נוצרת על-ידי התפשטות של אות חשמלי מהחלק העליון של הלב עד לחלקו התחתון. מעבר של אות חשמלי זה הוא שגורם לשריר הלב להתכווץ ולהזרים דם. על מנת שהלב יתפקד באופן תקין, על קצב הלב להיות בטווח התקין, כלומר לא מהיר או איטי מדי, אלא בקצב סדיר.  

הפרעות קצב לב וקוצב לב


קוצב לב הוא מכשיר קטן המושתל בבית החזה או הבטן, לטיפול בהפרעות בקצב הלב. הפרעות בקצב הלב כוללות מצבים בהם הלב פועם לאט מדי (ברדיקרדיה - Bradycardia), מהר מדי (טכיקרדיה - Tachycardia) או באופן לא סדיר. 

במהלך הפרעות קצב לב, תפוקת הלב עלולה להיפגע ולא לספק את צרכי הגוף. זה עלול לגרום לסימפטומים כמו עייפות, קוצר נשימה, חולשה כללית. הפרעות קצב לב קשות עלולות לפגוע באיברי גוף שונים, עקב ירידה משמעותית בתפוקת הלב ואף יכולות לגרום במקרים קיצוניים לאיבוד הכרה ואפילו למוות.

קוצב לב יכול להסדיר את פעימות הלב וכך להקל על הסימפטומים הנובעים מהפרעת קצב הלב, ובמקרים רבים להחזיר את האדם לפעילות רגילה.

מי זקוק לקוצב לב?


אנו ממליצים על קוצב לב בכמה מקרים: השכיחים הם מצב של דופק איטי (ברדיקרדיה) ו/או חסם במערכת ההולכה החשמלית של הלב (Heart block). במצבים אלו, האות החשמלי הנוצר בלב איטי מידי ו/או שהתפשטותו לכל חלקי הלב נפגעת. מצבים אלו יכולים להיגרם כתוצאה מגילאים מתקדמים, נזק למערכת ההולכה החשמלית של הלב כתוצאה מאוטם בשריר הלב או מחלות אחרות הפוגעות במערכת ההולכה של הלב.

ההחלטה על שימוש בקוצב לב נעשית על ידי הרופא המטפל ונשקלת בהתאם להפרעת הקצב של המטופל, הקשר בין הסימפטומים של המטופל להפרעת קצב הלב, ותוצאות של בדיקות אבחון נוספות (א.ק.ג, הולטר לב, אקו לב, מבחן מאמץ, בדיקה אלקטרופיזיולוגית ועוד).


איך פועל קוצב לב ?


קוצב הלב מורכב מסוללה, גנרטור ממוחשב, ומוליכים עם יכולת חישה הנקראים אלקטרודות. הסוללה והגנרטור הממוחשב מוקפים כיחידה אחת בתוך קופסה מתכתית, כאשר האלקטרודות מחברות את יחידת הגנרטור ללב המטופל. הקוצב מחובר ל-1 עד 3 אלקטרודות הממוקמות בחללים שונים של הלב.


קוצב הלב מנטר ועוזר לשלוט על קצב הלב, על ידי כך שהאלקטרודה חשה את הפעילות החשמלית הטבעית של הלב ושולחת את המידע ליחידה הממוחשבת בגנרטור של הקוצב. במידה וקצב הלב אינו תקין (למשל, איטי מידי), המחשב מורה לגנרטור לשלוח אות חשמלי ללב דרך האלקטרודה. 

קוצבי לב יכולים לחוש את הטמפרטורה בדם, קצב הנשימה והתנועתיות של המטופל וכך להתאים את קצב הקיצוב בהתאם לצרכים הפיזיולוגיים של הגוף. תכנות הקוצב נעשה על ידי מכשיר חיצוני ללא צורך במגע ישיר עם הקוצב. 


תהליך השתלת קוצב הלב


פעולת ההשתלה מבוצעת בחדר סטרילי, לרוב בהרדמה מקומית בלבד באזור ההשתלה, עם תרופות לטשטוש קל.

בתחילה, הרופא מבצע חתך באורך של עד 5 ס"מ בחזה העליון ומכין מקום לקוצב מתחת לעור. באמצעות החדרת שרוול לתוך וריד גדול, הרופא מקדם אלקטרודה ללב דרך הוריד עד ללב המטופל וממקם את האלקטרודה במקום המתאים בלב באמצעות מערכת שיקוף (X-rays) המדגימה לרופא כל זמן הפעולה את מיקום האלקטרודה בגופו של המטופל. 

לאחר מכן, הקצה האחר של האלקטרודה/ות מוברג לתוךהקוצב וכל המערכת מוכנסת לתוך האזור שהוכן מראש מתחת לעור והחתך נסגר באמצעות תפרים/סיכות. משך הניתוח הוא כשעתיים.


מה לצפות לאחר השתלת קוצב לב?

תהליך ההחלמה מהניתוח הוא מהיר יחסית. מספר שעות לאחר ההשתלה, המטופל יכול לרדת מהמיטה ולהסתובב במחלקה. לרוב, המטופל נשאר יום נוסף להשגחה בבית החולים.

מספר ימים לאחר ההשתלה, ייתכנו מעט כאבים, נפיחות קלה ורגישות באזור ההשתלה. תרופות להקלת כאבים כמו אקמול או אופטלגין לרוב מספיקים להקלה על הכאבים.

יש להימנע מהרטבת אזור ההשתלה במשך שבוע ולהימנע מהרמת היד מעל לגובה הכתף והרמת משאות כבדים במשך חודש ימים. 

רוב המטופלים חוזרים לפעילות רגילה כמה ימים לאחר ביצוע ההשתלה.


כיצד הקוצב משפיע על חיי המטופל?

ברוב המקרים, עובדת היות המטופל נושא קוצב לב לא מגבילה מפעילות מאומצת או ספורטיבית. עם זאת, מומלץ להימנע מפעילות ספורטיבית הכרוכה במגע קרוב שעלולה לגרום לנזק לקוצב ולאלקטרודות.  

על מטופל עם קוצב לב להימנע ממגע קרוב וממושך עם מכשירים חשמליים או מכשירים בעלי השראת שדה מגנטי חזק, אשר עלולים להשפיע על הפעילות התקינה של קוצב הלב. אלו כוללים: מכשירי טלפון סלולרי, נגני MP3, מכשירי חשמל ביתיים כמו מיקרוגל, גלאי מתכות, רתכות, או גנרטורים חשמליים. מכשירים אלו עלולים להפריע למהלך התקין של האות החשמלי של קוצב הלב ולפגוע בתקינות פעילותו של קוצב הלב.

לכן , מומלץ לא להניח מכשיר טלפון סלולרי או נגני MP3 בכיס החולצה, מעל אזור קוצב הלב, מומלץ לדבר בטלפון הסלולרי באוזן הנגדית למיקומו של קוצב הלב, ניתן להשתמש במכשירים חשמליים ביתיים אך מומלץ לא להישאר במרחק קרוב ולזמן ממושך לידם, ניתן לעבור דרך גלאי מתכות ולהיבדק על ידי גלאי מתכות ידני כל עוד אינו שוהה זמן רב מעל אזור קוצב הלב. כמו כן, יש ליידע את הבודק הביטחוני בשדה התעופה שאתם נושאים קוצב לב, ויש להתרחק לפחות 50 ס"מ מגנרטורים חשמליים ומרתכות. 

מצבים רפואיים העלולים להפריע לפעילותו של קוצב הלב

- שימוש ב- MRI 

- שימוש בזרמים חשמליים לעצירת דימום בזמן ניתוח (Electrocauterization)

- שימוש בגלי קול לריסוק אבנים בכליות (Shock-wave lithotripsy)

לכן, יש ליידע את הרופא המטפל על נשיאת קוצב לב, שכן לעיתים יש לבצע מספר שינויים בתכנות הקוצב לפני הפעולה הרפואית המתוכננת על מנת למנוע פגיעה שלו במהלך הפעולה הרפואית. 

חידושים בתחום קוצבי הלב - קוצב לב המאושר לשימוש בבדיקת MRI

בדיקת MRI הופכת יותר ויותר שכיחה בעולם הרפואי. במקרים רבים, MRI הוא בדיקת דימות הכרחית וחשובה ביותר לאבחון ומעקב אחר מצב רפואי מסוים. מכיוון שבדיקה זו כרוכה בהפעלת שדה אלקטרומגנטי חזק ביותר, קיים חשש לפגיעה בקוצב ובאלקטרודות וכן ברקמות הפנימיות עקב התחממות או תזוזה של מרכיבי קוצב הלב.

לפיכך, עלה צורך לפתח מערכות שלמות של קוצב לב המאפשרות בדיקת MRI ולאחרונה, נעשתה פריצת דרך בתחום זה, כאשר פותחו מערכות קוצב לב מלאות המאפשרות ביצוע בדיקת MRI לכל חלקי הגוף, ללא מגבלה. 

בשלב זה לא קיימות הנחיות ברורות למי להשתיל קוצבי לב מסוג זה. עם זאת, מקובל כי מטופלים צעירים, עבורם קיים סיכוי גבוה יותר כי יזדקקו בעתיד לבדיקת MRI, או במקרה שלמטופל ישנה בעיה רפואית ידועה הדורשת מעקב באמצעות בדיקת MRI, יקבלו מערכת קוצב לב המאפשרת בדיקה זו (MRI compatible).


מעקב רפואי


הרופא המטפל יבקש לבדוק את קוצב הלב באופן סדיר, בין 3-12 חודשים לאחר ההשתלה. בבדיקה המתבצעת לרוב במרפאת קוצבי לב, נבדקת שלמות מערכת הקוצב, מצב סוללת המכשיר, אם החישה והקצוב דרך האלקטרודות תקינים, אם יש צורך לקצב ולתכנת את המכשיר אחרת, ואם יש צורך לבצע שינוי בטיפול התרופתי של החולה.

החלפת קוצב לב עקב התרוקנות הסוללה מתבצעת בממוצע אחת ל- 6-8 שנים. החלפת הגנרטור או הסוללה כרוכים בניתוח קטן יותר, לרוב ללא צורך בהחלפת האלקטרודות. 


מעקב מרחוק במושתלי קוצב לב


כיום עומדת לרשות מושתלי קוצבי לב ודיפברילטורים מערכת טלרפואה למעקב וניטור מרחוק, המקשרת אותם ישירות לרופא במרפאה. מערכת זו מאפשרת ניטור ומעקב טוב יותר למושתלי קוצב/דפיברילטור משפרת את בטחון המטופל ואת הטיפול בו ומפחיתה את העומס על מרפאות קוצבים הלב. המערכת  נמצאת בשימוש עבור מושתלי קוצב לב/דפיברילטור, חברי קופות חולים כללית ומכבי. 


מאת: ד"ר רון סלע, מנהל היחידה להפרעות קצב לב וקוצבים, המרכז הרפואי לגליל המערבי -נהריה

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום ניתוחי לב

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו