ההבדל בין סינוסיטיס לסינוסיטיס כרוני

סינוסיטיס מתפתח לרוב כסיבוך שלאחר שפעת ומתאפיין בכאב ראש חד, לעומת זאת סינוסיטיס כרוני מתאפיין בסימפטומים חזקים יותר שפוגעים באיכות החיים. מהם הסימפטומים ואיך מטפלים במחלה?

סינוסים הם חללי אוויר הנמצאים בגולגולת, מצופים ברירית פנימית ופעילים מבחינה ביולוגית. חללים אלו נמצאו גם בגולגולות של דינוזאורים, בעלי כנף ואפילו ראשי דגים. למרות המחקר והידע הרב שנצבר, תפקיד הסינוסים עדיין לא ברור. 

כמו איברים אחרים בגופנו, גם אזור חללי הסינוסים והאף חשופים למחלות. רבים מכירים את הסימפטום של "כאב במצח" שיכול ללוות מחלה זיהומית חדה בעקבות שפעת. מנגד, קיימת גם דלקת כרונית בסינוסים שדורשות טיפול רפואי סדיר ומעקב. 

השם הידוע "סינוסיטיס" הוסב בעשור האחרון לרינוסינוסיטיס (רינו: אף, סינוס: סינוסים, איטיס: דלקת), מאחר שדלקת בחלל הסינוסים מתרחשת למעשה גם בחלל האף ולכן השם המאוחד.

ההבדל בין סינוסיטיס וסינוסיטיס כרוני

המחלה הרגילה מתחילה כזיהום ויראלי אליו מתווסף זיהום חיידקי. בשלב זה נחוש את הכאב החד שמקרין לשיניים או למצח יחד עם כל שאר התופעות המוכרות כמו אף גדוש וסתום ונזלת מוגלתית. היות והגורם למחלה הוא חיידק, אנטיביוטיקה מתאימה תטפל בחיידק ובתסמינים גם יחד.

לעומת זאת, התחושה במחלה הכרונית שונה לחלוטין ותלווה בעיקר בהפרשה כרונית, ירידה בחוש ריח ותחושת לחץ לא ממוקד בראש המלווה בעייפות כרונית. 

השפעת המחלות

סקרי איכות חיים מראים שמידת הסבל של חולי סינוסיטיס כרוני גבוהה יותר ממחלות כמו מחלת לב כלילית או מחלת ריאות כרונית. היקף המחלה באוכלוסייה קשה למדידה והמספרים משתנים ממדינה למדינה. סקר אפידמיולוגי שנערך בארה"ב מעריך כי 16% מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה. היקף תחלואה רחב כל כך תורם משמעותית לנטל על מערכת הבריאות המקומית ועלות ההוצאה השנתית נאמד בכ- 40 מילון דולר. 

מקובל להתייחס לסינוסיטיס כאל מחלה אחת, אך למעשה במקרה של סינוסיטיס כרוני מדובר בקשת רחבה של מחלות שבאות לידי ביטוי באופן דומה אך מקורן שונה. אנשים עם סינוסיטיס כרוני ילקו לעיתים קרובות גם במחלת אלרגיה ואסתמה. כאן חשוב לציין כי אין מדובר באותה מחלה אלה במחלות מקבילות, יתכן עם גורם ראשוני משותף, אך הטיפול בהן שונה. 

בעולם הרפואה, נהוג לחלק באופן ראשוני את הסינוסיטיס הכרוני למחלות עם וללא פוליפים. החלוקה מתבססת על מראה חזותי ובעבר נוכחות פוליפים נחשבה כמצב מאוחר או מוזנח של מחלה ראשונית. כיום ברור לנו שזה לא כך וכי מדובר בשתי מחלות נפרדות עם מראה וביטוי קליני מעט שונים.

הסיבות להיווצרותן של מחלות אלו והשונות ביניהן נמצאות במחקר אינטנסיבי שנעשה בשני העשורים האחרונים, אך עדיין לא נמצאה "החוליה החסרה" המצביעה על המקור שהתחיל את הדלקת. נושאים שנחקרו במחקר הם: תגובה לסופר אנטיגנים של חיידק הסטפילוקוקוס אאריוס, נוכחות מבני חיידקים עמידים, הזיקה לסוגי אלרגיה שונים, הקשר לגנטיקה ועוד. 

כמו כן, נציין במאמר מוסגר כי בתוך קבוצת הדלקות הכרונית, ניתן לסווג תת קבוצה נוספת של דלקות שמקורן בזיהום ושאינן חולפות למרות הטיפול התרופתי. לקבוצה זו שייכת דלקת ממושכת על רקע פטרייתי וסיבוכי מחלות שיניים.

דרכים לטיפול בסינוסיטיס

טיפול שמרני

טיפול שמרני הוא ראשון ומועדף וכולל שימוש במשאף לאף שמכיל סטרואידים ומטרתו להקטין את האפקט הדלקתי. שטיפות אף עם מי מלח יועילו בסילוק והרחקה של גורמים מזהמים והפרשה עודפת באף. לעיתים יומלץ על טיפול נוסף בסוגי אנטיביוטיקה המשפיעים על היווצרות פוליפים או תרופות הנוגדות מתווכי דלקת (סטרואידים פומיים, סינגולאיר). 

ניתוח סינוסיטיס

כשהסימפטומים אינם משתפרים והמטופל מרגיש שאיכות חייו נפגעת, נשקלת אפשרות כירורגית לניקוי חללי הסינוסים. בניתוח שנקרא Functional endoscopic sinus surgery, מחדירים דרך חלל האף מצלמה אנדוסקופית ומכשירים ייעודיים לניקוי התוכן הדלקתי כדי לפתוח ולאוורר מחדש את חלל הסינוסים. 

כאמור, למחלה אופי כרוני ולכן גם לאחר ניתוח, יש לבצע מעקב קבוע על ידי רופא אף אוזן גרון העוסק בתחום הרינולוגיה (מחלות אף וסינוסים) ולעיתים קרובות יש גם להמשיך טיפול תרופתי קבוע כדי לשמר את הצלחת הניתוח.