תנועות סטראוטיפיות עם או בלי הפרעה התפתחותית
תנועות סטראוטיפיות מופיעות לעיתים קרובות בילדים עם הפרעות התפתחות שונות. ידוע מאד הקשר בין קיום תנועות סטראוטיפיות ובין אוטיזם בדרגותיו השונות. גם ילדים עם איחור התפתחותי ופיגור שכלי, וכן ילדים עם הפרעות ראיה או שמיעה עשויים לפתח תנועות סטראוטיפיות בשכיחות גבוהה.
ילדים עם ניתוק חברתי, כמו ילדים שהושמו במסגרות סגורות (למשל בתי יתומים) מפתחים התנהגויות חזרתיות ותנועות סטראוטיפיות בשכיחות גבוהה.
לעיתים קרובות הורים תוהים האם הופעת תנועות סטראוטיפיות מעידה על הפרעה התפתחותית אצל הילד. חשוב לומר ולהדגיש שתנועות סטראוטיפיות אינן אופייניות רק לילדים עם הפרעות התפתחות, וכי רוב הילדים שנראים עם תנועות סטראוטיפיות הם ילדים עם התפתחות תקינה ללא כל הפרעה נוירולוגית או התפתחותית שמצוינת לעיל.
כמו כן, יש להדגיש שלמרות שתנועות סטראוטיפיות אופייניות לילדים עם אוטיזם ותופעות התפתחותיות אחרות, נדיר שהתנועות בעצמן הן המביאות לאבחנה זו. בדך כלל ישנם תסמינים נוספים של הפרעה בתחומי ההתפתחות השכלית, השפה או התקשורת המעידים על הפרעה התפתחותית.
בילדים עם הפרעות התפתחותיות כמו אוטיזם ישנם מאפיינים מעט שונים של תנועות סטראוטיפיות. קיימת חפיפה רבה בין מראה תנועות סטראוטיפיות בילדים בעלי התפתחות תקינה ובין ילדים על הרצף האוטיסטי. עם זאת עוצמת התנועות, הקשר קיום התנועות ואופי חלק מהתנועות שונה בילדים עם הפרעה התפתחותית ובין ילדים בעלי התפתחות תקינה.
מהן הגישות הטיפוליות?
בילדים החשודים להופעת תנועות לא רצוניות ישנה חשיבות לראות את התנועות בזמן שהן קורות. כיום שימוש במצלמות וידאו במכשירים ניידים הינו נפוץ, ולכן לעיתים קרובות הורים מצליחים לתעד תנועות אלה בזמן אמת.
לא כל תנועה חזרתית בילד היא תנועה סטראוטיפית, ולכן חשוב לשלול קיום תופעות אחרות היכולות להידמות לתנועות סטראוטיפיות (כמו תנועות אפילפטיות, טיקים, תנועות על רקע כפייתיות, הרגלים שונים ועוד). תופעות אלו לעיתים בעלות משמעות רבה יותר לעתידו של הילד ועל כן חשוב לשלול או לאשר קיומן.
חשוב ביותר לנסות לזהות הפרעות התפתחותיות שונות אצל ילדים אלו, על מנת לראות שאכן מדובר בילד המתפתח כצפוי לגילו. יש לציין שגם ילדים עם תנועות סטראוטיפיות עם התפתחות תקינה מראים שכיחות יתר של הפרעות שונות כמו הפרעות קשב וריכוז, קשיים בוויסות החושי, קשיים במוטוריקה העדינה, קשיי קואורדינציה, תופעות כפייתיות, הפרעות שינה ועוד.במידה והרופא משוכנע שאכן מדובר בתנועות סטראוטיפיות בילד עם התפתחות תקינה האבחנה בדרך כלל לא תדרוש בדיקות נוספות. אם עולה חשד להפרעות אחרות, אין צורך לבצע בדיקות מעבדה או בדיקות נוספות כמו EEG, או צילומים של המוח כגון MRI. בדיקות אלו תקינות בילדים עם תנועות סטראוטיפיות.
טיפול בתנועות סטראוטיפיות
תנועות סטראוטיפיות אינן גורמות בדרך כלל לקושי משמעותי אצל ילד המתפתח באופן תקין, ולכן אין צורך בטיפולים ספציפיים לתופעות אלו. עיקר הטיפול צריך להיות הסבר נאות על מהות התופעה לאחר שהאבחנה ניתנה.
נכון להיום, אין מחקרים גדולים בספרות הרפואית על טיפולים בילדים עם תנועות סטראוטיפיות (למרות שלעתים נוסו תרופות שונות בילדים אלו עם הצלחות משתנות). בילדים גדולים ניתן לעיתים לנסות טיפולים התנהגותיים כגון CBT או HRT להכחדת התופעה, אך טיפולים אלו ניסיוניים בהקשר זה.
הטיפול בילדים עם תנועות סטראוטיפיות שנובעות מהפרעה התפתחותית מורכב יותר, ולעיתים דורש אכן התערבויות התנהגותיות ולעיתים תרופתיות על מנת להפחית התנהגויות לא רצויות. מאת: ד"ר מיכאל רוטשטיין, מומחה לנוירולוגיית ילדים, רופא בכיר, מנהל השירות להפרעות תנועה בילדים, בית חולים דנה לילדים