פיגור שכלי (Mental Retardation)
לפי נתוני משרד הרווחה בישראל, שיעור השכיחות הוא נמוך מאחוז אחד. הפער בין ההערכות נובע ככל הנראה מתת-איתור ולא משכיחות נמוכה יותר בישראל בהשוואה לזו של ארצות אחרות.
האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה מגדירה פיגור שכלי (לפי ה- DSM IV), כמצב המאופיין בתפקוד אינטלקטואלי ירוד, מלווה בהגבלה ניכרת במיומנויות היומיומיות הדרושות להסתגלות, בשניים מהתחומים הבאים לפחות: תקשורת אישית וחברתית, עצמאות, התמצאות, הישגים אקדמיים, תעסוקה, בריאות ובטיחות. תנאי נוסף להגדרה הוא שמצב זה החל לפני גיל 18.
על פי ארגון הבריאות העולמי (ICD 10) פיגור שכלי הוא מצב המאופיין בתת-התפתחות מוחית המתבטאת בהגבלה ביכולות קוגניטיביות, שפתיות, מוטוריות וחברתיות. על פי חוק הסעד לטיפול במפגרים, "מפגר" הוא אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, יכולתו להתנהגות מסתגלת מוגבלת, והוא זקוק לטיפול.
בפיגור שכלי לוקה כ-1% מהאוכלוסייה הכללית, ופי 1.5 בנים.
בשל התחלואה הנלווית, כמו: בעיות קרדיו-ואסקולריות, השמנה, כיפיון (אפילפסיה) וסרטן, שיעור התמותה בקרב הלוקים בפיגור שכלי חמור גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.
גורמי סיכון וסיבות לפיגור שכלי הם אורגניים, סביבתיים והתנהגותיים. ככל שהפיגור השכלי חמור יותר, גובר הסיכוי שסיבתו ידועה. תפקוד אינטלקטואלי ירוד מתייחס ל-IQ מתחת ל-70 (2 סטיות תקן מתחת לממוצע).
התפקוד האינטלקטואלי נקבע על פי תבחינים פסיכולוגים (מבחני אינטליגנציה כגון - ווקסלר, קאופמן, סטנפורד-בינט) מתוקנן לגיל הנבדק, לשפת האם שלו, לרקע התרבותי ולקשיים מוטורים וחישתיים (סנסוריים), אם קיימים.
יש 4 דרגות של פיגור שכלי:
1. פיגור שכלי קל (IQ 70-50). תפקוד שכלי מתאים לגיל 12-9, לעיתים מתבטא לראשונה רק כאשר מתגלים קשיי למידה בבית הספר. בדרגה זו יכולת ההסתגלות בתעסוקה טובה, וכך גם הכישורים החברתיים.
2. פיגור שכלי בינוני (IQ 50-35). תפקוד שכלי מתאים לגיל 9-6, מתבטא לעיתים בעיכוב בהתפתחות בגיל הרך. בעלי פיגור שכלי ברמה זו מתקדמים לרוב להישגים אקדמיים ותקשורתיים בסיסיים, מסתגלים לעצמאות ולתעסוקה תחת השגחה ברמות שונות.
3. פיגור שכלי קשה (IQ 35-20), תפקוד שכלי מתאים לגיל 6-3, כושר תפקוד מינימלי, נדרשת השגחה צמודה.
4. פיגור שכלי עמוק (IQ מתחת ל-20), תפקוד שכלי למטה מגיל 3, הגבלה ניכרת בניידות, בעצמאות ובתקשורת.
בתינוקות ובילדים מאחר שאינם משתפים פעולה, יש קושי לקבוע את דרגת הפיגור.
האמצעים העיקריים למניעה הם אבחון וייעוץ טרום-לידתי, להפחתת התסמונות הקשורות לאם כגורם תורשתי לפיגור, לכרומוזומים או למטבוליזם. הערכה רפואית-התפתחותית ונירולוגית דרושה לשם בירור, והיא כוללת שאלון מקיף על ההיסטוריה המשפחתית, על מהלך ההריון והלידה, בדיקה נירו-התפתחותית, בדיקות דם מטבוליות וציטוגנטיות, בדיקות ראייה ושמיעה, EEG ובדיקות דימות של המוח.
הטיפול מתבסס על הערכת צרכים על פי היכולת התפקודית של הנבדק בחמישה תחומים: תפקוד אינטלקטואלי, מיומנויות יומיומיות, בהקשרים חברתיים, בריאות והשתלבות בקהילה. נדרשת תוכנית כוללנית, רב-מקצועית בכל אחד מהתחומים שפורטו, לצורך גרייה, חינוך, שיקום למיצוי הפוטנציאל האישי תוך מתן תמיכה מרבית למשפחה.
הטיפול בתרופות אינו ספציפי וניתן לתחלואה הנלווית כגון כיפיון (אפילפסיה), הפרעות התנהגות והפרעות פסיכיאטריות.
סיבות וגורמי סיכון
פיגור שכלי אינו מחלה רפואית אלא תופעה, שבמקרים רבים נגרמת מסיבות רפואיות שונות, כגון אירועים המתרחשים לפני, במהלך או לאחר הלידה (כגון מחלות נגיפיות תוך-רחמיות שונות, סיבוכי לידה או פגיעות ראש בגיל הרך), או הפרעות תורשתיות (גנטיות) (כגון תסמונת Down או תסמונת X שביר). כתוצאה מהסיבות הרפואיות הללו, חלק ניכר מאנשים בעלי פיגור שכלי לוקים בבריאותם הגופנית. לרבים הלוקים בפיגור שכלי יש בעיות תחושתיות (ראייה, שמיעה) או בעיות מוטוריות (בעיות בשימוש יעיל בשרירי הגוף). שכיחותן של התופעות הבריאותיות הללו גבוהה יותר ברמות משכל נמוכות יותר. נוסף על כך, כ-30% מהאנשים בעלי פיגור שכלי לוקים בהפרעה פסיכיאטרית/ אמוציונאלית/ התנהגותית.
טיפולים ותרופות
הטיפול בפיגור שכלי מסווג לכמה תחומים:
א. הטיפול החינוכי: אנשים עם פיגור שכלי זקוקים להשמה חינוכית, שמתאימה ליכולתם הלימודית הייחודית.
ב. הטיפול הסוציאלי: חברה נאורה מטילה על המדינה את החובה והאחריות לתמוך באנשים עם מוגבלויות כרוניות על ידי מתן תמיכה כספית (דרך ביטוח לאומי) ושירותים שונים (בישראל הדבר מתבצע בעיקר דרך משרד הרווחה).
ג. הטיפול הרפואי: לרפואה תפקיד חשוב במניעת פיגור שכלי (ייעוץ גנטי טרום-הפריה, אבחון מוקדם בהריון המאפשר בחירה של הפסקת ההריון וכן על ידי טיפול מיטבי בתקופות טרום-לידה, במהלך הלידה, ובינקות) ובטיפול בתופעות הרפואיות שלעיתים נלוות לפיגור כפי שצוין לעיל.
שאלות ותשובות
- מהו אוטיזם?
- נכדתי בת 14 חודשים. צמחו לה עד עתה שתי שיניים בלבד, והיא עדיין אינה הולכת. מבחינת הגובה - היא ב-12% תחתון. האם יש סיבה לדאגה?
- מה המשמעות של תסמונת רובינשטיין-טאבי, כאשר היא אינה מלווה בפיגור או בשינוי צורת פנים, וכן לא בשינוי גודל בוהן ואגודל? הסימן היחיד הנראה הוא אולי יתר חורים בשיניים, וכמו כן אולי סימני שדיים גדולים במקצת מכפי הגיל.
- נתקלתי בגליון ניתוח של ילד שעבר ניתוח Moya Moya, תיקון חד-צדדי. הבנתי שזהו בניתוח ראש. במה בדיוק מדובר? מחלת (או תופעת) מויהמויה moyamoya (ללא רווח) תוארה לראשונה ביפן בשנות החמישים של המאה הקודמת ושמה ניתן לה, גם כן ביפן, כעבור כעשור. השם אומר, ב
- אבקש מידע על המחלה התורשתית פנילקטונוריה, אבחון המחלה, דרכי הטיפול (הדיאטה), וכל מידע הקשור בנושא זה.
- בתי בת החודשיים וחצי נולדה בשבוע ה-34 של ההריון. אני מרגישה כי היא אינה יוצרת איתי קשר עין, וכן אינה מחייכת חיוך מכוון. היא מגיבה יפה לקולות וכן עוקבת אחר חפץ שמציבים מול עיניה כשמזיזים אותו מצד לצד. האם עלי לדאוג או שזה עניין של זמן?
מאמרים בנושא פיגור שכלי


מחקר חדש הוכיח כי אפשר לשפר מיומנויות חשיבה גבוהות באמצעות התערבות חיצונית בפעילות האונה המצחית של המוח לכתבה המלאה


על פי מחקר חדש נמצא כי כ- 15% מהתינוקות אשר נולדים לאמהות מהמגזר היהודי, במדינת ישראל, עלולים להיוולד עם תסמונת אלכ... לכתבה המלאה