פיגור שכלי (Mental Retardation)

פיגור שכלי, פיגור (Mental Retardation)

3 דקות קריאה

כללי
סיבות וגורמי סיכון
טיפולים ותרופות
שאלות ותשובות
מאמרים

פיגור שכלי מאופיין על ידי תפקוד אינטלקטואלי שנמוך מהממוצע באופן משמעותי (רמת משכל של 70 או פחות) ושמסתמן במהלך התקופה ההתפתחותית עם ליקויים בתפקוד ההסתגלותי בפעילויות יומיומיות. שיעור השכיחות של הפיגור השכלי בכלל האוכלוסייה אינו ידוע בוודאות, אולם קיימת הסכמה סביב ההערכה שמדובר באחוז אחד.
לפי נתוני משרד הרווחה בישראל, שיעור השכיחות הוא נמוך מאחוז אחד. הפער בין ההערכות נובע ככל הנראה מתת-איתור ולא משכיחות נמוכה יותר בישראל בהשוואה לזו של ארצות אחרות.
האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה מגדירה פיגור שכלי (לפי ה- DSM IV), כמצב המאופיין בתפקוד אינטלקטואלי ירוד, מלווה בהגבלה ניכרת במיומנויות היומיומיות הדרושות להסתגלות, בשניים מהתחומים הבאים לפחות: תקשורת אישית וחברתית, עצמאות, התמצאות, הישגים אקדמיים, תעסוקה, בריאות ובטיחות. תנאי נוסף להגדרה הוא שמצב זה החל לפני גיל 18.

על פי ארגון הבריאות העולמי (ICD 10) פיגור שכלי הוא מצב המאופיין בתת-התפתחות מוחית המתבטאת בהגבלה ביכולות קוגניטיביות, שפתיות, מוטוריות וחברתיות. על פי חוק הסעד לטיפול במפגרים, "מפגר" הוא אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, יכולתו להתנהגות מסתגלת מוגבלת, והוא זקוק לטיפול.

בפיגור שכלי לוקה כ-1% מהאוכלוסייה הכללית, ופי 1.5 בנים.

בשל התחלואה הנלווית, כמו: בעיות קרדיו-ואסקולריות, השמנה, כיפיון (אפילפסיה) וסרטן, שיעור התמותה בקרב הלוקים בפיגור שכלי חמור גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

גורמי סיכון וסיבות לפיגור שכלי הם אורגניים, סביבתיים והתנהגותיים. ככל שהפיגור השכלי חמור יותר, גובר הסיכוי שסיבתו ידועה. תפקוד אינטלקטואלי ירוד מתייחס ל-IQ מתחת ל-70 (2 סטיות תקן מתחת לממוצע).

התפקוד האינטלקטואלי נקבע על פי תבחינים פסיכולוגים (מבחני אינטליגנציה כגון - ווקסלר, קאופמן, סטנפורד-בינט) מתוקנן לגיל הנבדק, לשפת האם שלו, לרקע התרבותי ולקשיים מוטורים וחישתיים (סנסוריים), אם קיימים.

יש 4 דרגות של פיגור שכלי:

1. פיגור שכלי קל (IQ 70-50). תפקוד שכלי מתאים לגיל 12-9, לעיתים מתבטא לראשונה רק כאשר מתגלים קשיי למידה בבית הספר. בדרגה זו יכולת ההסתגלות בתעסוקה טובה, וכך גם ה כישורים החברתיים.

2. פיגור שכלי בינוני (IQ 50-35). תפקוד שכלי מתאים לגיל 9-6, מתבטא לעיתים בעיכוב בהתפתחות בגיל הרך. בעלי פיגור שכלי ברמה זו מתקדמים לרוב להישגים אקדמיים ותקשורתיים בסיסיים, מסתגלים לעצמאות ולתעסוקה תחת השגחה ברמות שונות.

3. פיגור שכלי קשה (IQ 35-20), תפקוד שכלי מתאים לגיל 6-3, כושר תפקוד מינימלי, נדרשת השגחה צמודה.

4. פיגור שכלי עמוק (IQ מתחת ל-20), תפקוד שכלי למטה מגיל 3, הגבלה ניכרת בניידות, בעצמאות ובתקשורת.

בתינוקות ובילדים מאחר שאינם משתפים פעולה, יש קושי לקבוע את דרגת הפיגור.

האמצעים העיקריים למניעה הם אבחון וייעוץ טרום-לידתי, להפחתת התסמונות הקשורות לאם כגורם תורשתי לפיגור, לכרומוזומים או למטבוליזם. הערכה רפואית-התפתחותית ונירולוגית דרושה לשם בירור, והיא כוללת שאלון מקיף על ההיסטוריה המשפחתית, על מהלך ההריון והלידה, בדיקה נירו-התפתחותית, בדיקות דם מטבוליות וציטוגנטיות, בדיקות ראייה ושמיעה, EEG ובדיקות דימות של המוח.

הטיפול מתבסס על הערכת צרכים על פי היכולת התפקודית של הנבדק בחמישה תחומים: תפקוד אינטלקטואלי, מיומנויות יומיומיות, בהקשרים חברתיים, בריאות והשתלבות בקהילה. נדרשת תוכנית כוללנית, רב-מקצועית בכל אחד מהתחומים שפורטו, לצורך גרייה, חינוך, שיקום למיצוי הפוטנציאל האישי תוך מתן תמיכה מרבית למשפחה.

הטיפול בתרופות אינו ספציפי וניתן לתחלואה הנלווית כגון כיפיון (אפילפסיה), הפרעות התנהגות והפרעות פסיכיאטריות.

סיבות וגורמי סיכון

פיגור שכלי אינו מחלה רפואית אלא תופעה, שבמקרים רבים נגרמת מסיבות רפואיות שונות, כגון אירועים המתרחשים לפני, במהלך או לאחר הלידה (כגון מחלות נגיפיות תוך-רחמיות שונות, סיבוכי לידה או פגיעות ראש בגיל הרך), או הפרעות תורשתיות (גנטיות) (כגון תסמונת Down או תסמונת X שביר). כתוצאה מהסיבות הרפואיות הללו, חלק ניכר מאנשים בעלי פיגור שכלי לוקים בבריאותם הגופנית. לרבים הלוקים בפיגור שכלי יש בעיות תחושתיות (ראייה, שמיעה) או בעיות מוטוריות (בעיות בשימוש יעיל בשרירי הגוף). שכיחותן של התופעות הבריאותיות הללו גבוהה יותר ברמות משכל נמוכות יותר. נוסף על כך, כ-30% מהאנשים בעלי פיגור שכלי לוקים בהפרעה פסיכיאטרית/ אמוציונאלית/ התנהגותית.

טיפולים ותרופות

הטיפול בפיגור שכלי מסווג לכמה תחומים:

א. הטיפול החינוכי: אנשים עם פיגור שכלי זקוקים להשמה חינוכית, שמתאימה ליכולתם הלימודית הייחודית.

ב. הטיפול הסוציאלי: חברה נאורה מטילה על המדינה את החובה והאחריות לתמוך באנשים עם מוגבלויות כרוניות על ידי מתן תמיכה כספית (דרך ביטוח לאומי) ושירותים שונים (בישראל הדבר מתבצע בעיקר דרך משרד הרווחה).

ג. הטיפול הרפואי: לרפואה תפקיד חשוב במניעת פיגור שכלי (ייעוץ גנטי טרום-הפריה, אבחון מוקדם בהריון המאפשר בחירה של הפסקת ההריון וכן על ידי טיפול מיטבי בתקופות טרום-לידה, במהלך הלידה, ובינקות) ובטיפול בתופעות הרפואיות שלעיתים נלוות לפיגור כפי שצוין לעיל.

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' אמיר קוגלמן ילדים

קראו עליי

ד"ר אבי ברכר הפרעות קשב וריכוז

קראו עליי

ד"ר נמרוד שניר אורתופדיה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

מהו אוטיזם?

אוטיזם הוא הפרעה מוחית המקשה על התקשורת וההתייחסות לאחרים. במצב של אוטיזם, חלקי המוח השונים אינם מצליחים לעבוד יחד.

רוב הסובלים מאוטיזם תמיד יתקשו במידה כלשהי במערכות יחסים עם אחרים. אולם אבחון וטיפול מוקדמים מסייעים ליותר ויותר אנשים הסובלים מאוטיזם להגשים את יכולותיהם.
פתח בחלון חדש
נכדתי בת 14 חודשים. צמחו לה עד עתה שתי שיניים בלבד, והיא עדיין אינה הולכת. מבחינת הגובה - היא ב-12% תחתון. האם יש סיבה לדאגה?
האם נכדתך נעמדת על רגליה ונעזרת בשולחן או כסא? האם היא זוחלת? האם היא מזהה את אמה וקשורה אליה? השיניים החותכות הצדדיות אמורות לבקוע עד גיל 13 חודשים. טווח הגיל בו אמורים ילדים להתחיל ללכת נע בין גיל 9 חודשים ל-17 חודש, ולכן אם זו הבעיה היחידה, לא הייתי מתחילה עדיין בבירור רפואי. מכיוון שהיא מעט מתעכבת באופן כללי, את יכולה לפנות לרופא הילדים שיעריך ויבדוק אותה. עם זאת, אין צורך לדאוג בינתיים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש
נתקלתי בגליון ניתוח של ילד שעבר ניתוח Moya Moya, תיקון חד-צדדי. הבנתי שזהו בניתוח ראש. במה בדיוק מדובר? מחלת (או תופעת) מויהמויה moyamoya (ללא רווח) תוארה לראשונה ביפן בשנות החמישים של המאה הקודמת ושמה ניתן לה, גם כן ביפן, כעבור כעשור. השם אומר, ב
מה המשמעות של תסמונת רובינשטיין-טאבי, כאשר היא אינה מלווה בפיגור או בשינוי צורת פנים, וכן לא בשינוי גודל בוהן ואגודל? הסימן היחיד הנראה הוא אולי יתר חורים בשיניים, וכמו כן אולי סימני שדיים גדולים במקצת מכפי הגיל.
ברצוני לדעת האם עלינו לצפות לתופעות נוספות העלולות להופיע בהמשך, או אם התופעות האופיניות לא הופיעו עד כה, הם לא יופיעו גם בהמשך? אם ההתבגרות המינית המוקדמת היא תוצאה של תסמונת זו, האם ישנו טיפול לעצור זאת? הילדה נשלחה לצילום גיל עצמות מה המשמעות? בקיצור, האם תוכלו קצת לנדב אינפורמציה בנושא. יש לציין שנושא זה אינו קיים כלל במאגר שלכם. תסמונת רובינשטיין-טייבי (Rubinstein - Taybi syndrome) היא תסמונת גנטית נדירה, שאובחנה לראשונה בשנת 1963, ומופיעה בשכיחות של 1 ל- 300,000 לידות. הביטוי הקליני האופייני הוא איחור התפתחותי, מבנה פנים אופייני (הכולל ראש קטן, שיער סמיך, עיניים הנוטות כלפי מטה, אף בולט, פה קטן ולסת עליונה לא מפותחת) ואגודלים ובהונות רחבים. חלק מן התסמונת הוא פיגור שכלי, ברמות שונות של חומרה. הגיל הממוצע לאבחנה הוא 15 חודשים. האבחנה מתבססת על הביטוי הקליני האופייני. קיימת בדיקה גנטית, המתבצעת בחלק מן המקרים, אך אינה מאבחנת את כל הסובלים מן התסמונת. התינוקות הלוקים בתסמונת סובלים מקושי לעלות במשקל - בגלל קשיי אכילה, הנפתרים לרוב בשנת החיים הראשונה. בכל הילדים הסובלים מן התסמונת - יש בהונות רחבים (100%) וב- 87% אגודלים רחבים. בעיות אורתופדיות המופיעות בחלק מן החולים הן צורך בניתוח לתיקון האגודלים, פריקה של הפטלה (עצם הברך) ועקמת. ילדים עם תסמונת רובינשטיין טאבי הם בעלי קומה נמוכה, ובחלק מן המקרים סובלים מעודף משקל. ההתבגרות המינית הממוצעת לנשים היא בגיל 12, בדומה לשאר האוכלוסיה. כאמור, כל הילדים הסובלים מן התסמונת סובלים מפיגור התפתחותי, אך בדרגות חומרה שונות. מחקר שבדק ילדים כאלה מצא כי ה- IQ שלהם היה בטווח שבין 30 ל-79 (הטווח התקין הוא 85-115). תוצאת ה- I.Q. הגבוהה ביותר שתוארה בילד עם התסמונת - היא 80. הפרעות בדיבור קיימות ב- 90% מן הילדים, וגם הן מופיעות בדרגת חומרה שונות. לא ברור לי כיצד התבצעה האבחנה של התסמונת במקרה אותו אתה מתאר, שכן הביטוי הקליני האופייני כלל אינו מופיע אצל הילדה. קצת קשה להתייחס לבעיה ממנה היא סובלת כאל תסמונת רובינשטיין טאבי, ולכן גם קשה לצפות מה יהיה בעתיד. באשר להתבגרות המינית המוקדמת: היא אינה חלק מוכר מתסמונת רובינשטיין-טייבי. מומלץ לפנות אל אנדוקרינולוג כדי שיברר מהי הסיבה לכך, וייתן טיפול בהתאם. לקרוא עוד על תסמונת רובינשטיין טייבי ניתן באתרים הבאים: http://www.rubinstein-taybi.org/ פתח בחלון חדש
אבקש מידע על המחלה התורשתית פנילקטונוריה, אבחון המחלה, דרכי הטיפול (הדיאטה), וכל מידע הקשור בנושא זה.
פנילקטונוריה הוא ליקוי בדרך יצירת חומצות אמינו בגוף (חומצות אמינו הן אבני הבסיס של החלבונים בגוף ולהן תפקידים רבים). במחלה חסרה פעילות של חלבון (אנזים) שאחראי להפיכת חומצה אמינית בשם פנילאלנין לאחרת (טירוזין), ולכן יש עודף של חומצת האמינו פנילאלנין. עודף של החומצה הזו פוגע במוח וגורם לפיגור. המחלה תורשתית והגן הגורם לה ידוע. בישראל שכיח הגן ביוצאי תימן. סימני המחלה: הפסקה בהתפתחות המוח, פיגור, היקף הראש קטן. הקאות ילדים היפראקטיבים תנועות חוזרות לא רצוניות בעיות עוריות התכווצויות כלליות הפרעות נפשיות שיער ועור בהירים האבחנה נעשית בטרם הלידה או בגיל 3-6 ימים על פי רמת חומצות האמינו. הטיפול כולל תזונה דלה בחומצה העודפת ובחלבון בכלל. חלב פרה ובשר עשירים בחומצה זו. פירות, ירקות וחלב אם דלים בה. קיימים מזונות מיוחדים המיוצרים במיוחד שהם דלי פנילאלנין. למידע נוסף: www.merck.com/mrkshared/mmanual_home2/sec23/ch282/ch282c.jsp פתח בחלון חדש
בתי בת החודשיים וחצי נולדה בשבוע ה-34 של ההריון. אני מרגישה כי היא אינה יוצרת איתי קשר עין, וכן אינה מחייכת חיוך מכוון. היא מגיבה יפה לקולות וכן עוקבת אחר חפץ שמציבים מול עיניה כשמזיזים אותו מצד לצד. האם עלי לדאוג או שזה עניין של זמן?
איך היא מתקדמת מבחינה מוטורית? האם היא מחזיקה את ראשה בזמן שאת מושיבה אותה? הזמן הממוצע שבו אמור להופיע חיוך מכוון נע בין גיל חודש וחצי לבין שלושה חודשים, אך זה יכול להתאחר אצל תינוקות שנולדו פגים. יצירת קשר עשויה לקחת אפילו יותר זמן. הייתי מציעה לתת לה עוד כמה שבועות להדביק את הקצב. אם היא עדיין לא תתקדם, פנו לרופא הילדים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש