הקשיים החברתיים של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז

כיצד הפרעות קשב וריכוז משפיעות על העולם הרגשי? 

הפרעות קשב וריכוז הינן ליקויים נוירולוגיים מולדים אשר פוגעים ביכולות ניהוליות ובאים לידי ביטוי בקשיי מיקוד ושימור קשב, נטייה להיסח דעת, קשיי התארגנות וניהול זמנים ופעולות ועוד. קל לדמיין כיצד משפיעים קשיים אלו על היכולת הלימודית ועל התפקוד בבית הספר, אך מהו אופן השפעתם על התחום הרגשי?

אחת הדרכים המשמעותיות בהן הפרעות קשב וריכוז רלוונטיות לתחום הרגשי היא השפעתן על החוויה הבית ספרית של הילד. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, בפרט כאשר הם אינם מטופלים ומקבלים את הסיוע הדרוש להם, מתמודדים עם חוויות של קושי וכישלון ולמרבה הצער נתקלים פעמים רבות בנזיפות, לעג וחוסר הבנה מצד מורים, עקב נטייתם להפריע בכיתה. 

חוויות אלו גורמות ליצירת דימוי עצמי שלילי: ילדים רבים עם הפרעות קשב וריכוז חווים עצמם כעצלנים, רעים, חסרי יכולת ובעייתיים.

הפרעות קשב וריכוז והתחום החברתי

היבט נוסף של השפעת הפרעות קשב וריכוז על עולמו של הילד הוא בתחום החברתי. יצירת קשרים חברתיים הינה אחת המטלות המרכזיות העומדות בפני הילד והיא מאפשרת לו לרכוש מיומנויות בין אישיות אשר ישרתו אותו גם בבגרותו ויסייעו לו לחוש אהוב ומוערך וליהנות מחוויות ילדות רבות. 

ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ובפרט ילדים היפראקטיביים סובלים לא פעם מקשיים בתחום החברתי והבין אישי עקב הקושי שלהם בהפנמת נורמות חברתיות ונטייתם להסתבך בעימותים ולהתנהג באופן שלא תואם קודים בסיסיים של התנהגות בין אישית. כתוצאה מכך, סובלים ילדים אלו לא פעם מבדידות, עימותים ואפילו חרם חברתי ואלו, באופן טבעי, משפיעים גם על דימויים העצמי ועל מצב רוחם. 

החוויות החברתיות והבית ספריות איתן מתמודדים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז חוברות לא פעם לקשיים במסגרת היחסים המשפחתיים: הורות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז יכולה להיות מאתגרת ומלווה בלא מעט עימותים ותסכולים וכך גם היחסים עם האחים אשר מלווים לעיתים בתחושות קנאה וכעס. 

טיפים להתמודדות עם ההשלכות הרגשיות של הפרעות קשב וריכוז

התבוננות בחוויה הרגשית של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז יכולה להסביר מדוע ילדים אלו סובלים לא פעם מדימוי עצמי נמוך, חרדה, סימפטומים דיכאוניים ובעיות התנהגות. 

לכן, כאשר מאובחנת הפרעת קשב וריכוז יש להתמקד לא רק בטיפול המסייע בהתמודדות הלימודית אלא להקדיש תשומת לב גם לתחום הרגשי והבין אישי. 

ניתן לסייע בתחום הרגשי באמצעות מספר דרכים:

- להסביר באופן ישיר: ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ערים למגבלותיהם ונוטים בדרך כלל להאשים את עצמם ("אני עצלן, ילד רע"). לכן, חשוב להסביר להם מהי הפרעת קשב וכיצד היא משפיעה על תפקודם, במטרה להפחית את רגשות האשמה ואת הפגיעה בערך העצמי שלהם. 

- לתמוך, לא לפצות: קשה לראות ילד סובל, והורים רבים מנסים לפצות את הילד על קשייו באמצעות פינוקים וויתורים על מטלות. אולם פעמים רבות נקיטת גישה זו מונעת מהילד התמודדות עם אתגרים ויוצרת אצלו תחושה כי הוריו אינם מצפים ממנו להרבה, לכן חשוב למצוא איזון בין הבעת אמפתיה והבנה לקשייו של הילד לבין דרישה לתפקוד והתנהגות הולמת.

- לשבח, לא רק לנזוף: התנהגות של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז עשויה להיות מרגיזה ומתסכלת, כך שפעמים רבות האינטראקציה איתם מתבססת על נזיפות וחסרה שבחים, חיזוקים חיוביים והבעת הערכה. דפוס זה פוגע בביטחון העצמי של הילד ומונע ממנו להפנים דרכי התנהגות רצויות. לכן חשוב גם לשבח את הילד על התנהגויות חיוביות ("כל כך נעים לי לבלות איתך", "יפה שוויתרת לו") ולבקש מהצוות החינוכי בגן או בבית הספר לשים לב להתנהגויות אלו.

- ליצור חוויות הצלחה: מאחר ורבים מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז אינם נהנים מחוויית הצלחה בבית הספר, חשוב לזהות תחומים בהם הילד מגלה כישרון ולפתח אותם: רכיבה על סוסים, נגינה אומנויות לחימה, ציור, ספורט וכן הלאה.

- לספק תיווך חברתי: ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נזקקים פעמים רבות לתיווך וסיוע בתחום החברתי. לכן רצוי לשים לב לדפוסי התנהגות בעייתיים של הילד (שתלטנות, פירוש כל נגיעה של ילד אחר כמכה, חוסר התחשבות), לסייע לו לזהות אותם ולהדריכו באשר לאופן בו עליולהתנהג. כשמדובר בגילאים צעירים ניתן להזמין ילדים אחרים לפעילויות כיפיות בהן ההורה לוקח חלק על מנת לסייע לילד בהרחבת המעגל החברתי ובתיווך מיומנויות חברתיות שטרם למד.

- לפנות לטיפול: טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז נפוץ אך אינו מספיק מאחר והוא אינו מסייע בהתמודדות עם אלמנטים כגון דימוי עצמי פגוע והיעדר מיומנויות חברתיות.

לכן, במידה ונראה כי הילד סובל מקשיים חברתיים או מתמודד עם סימפטומים רגשיים דוגמת דיכאון, חרדה, ערך עצמי נמוך ובעיות התנהגות- חשוב לפנות להתייעצות עם איש מקצוע ולבנות תכנית טיפולית מתאימה, שתאפשר לילד ליהנות, להתחבר ולהעריך את עצמו.