על מה חולמים אנשים בדיכאון?
מחקרים שעסקו בתחום זה התמקדו גם בדפוסי החלימה המזוהים עם מצבי דיכאון וזיהו מספר מאפיינים ייחודיים הנוגעים לדפוסי ותכני החלימה של אנשים הסובלים ממצבים דיכאוניים.
3 דקות קריאה
מצבי דיכאון בכלל ודיכאון קליני בפרט, מזוהים עם הפרעות שינה כגון אינסומניה והיפרסומניה. מחקרים שעסקו בתחום זה התמקדו גם בדפוסי החלימה המזוהים עם מצבי דיכאון וזיהו מספר מאפיינים ייחודיים הנוגעים לדפוסי ותכני החלימה של אנשים הסובלים ממצבים דיכאוניים.
כך, למשל, Barrett (1992) & Loeffler, אשר השוו בין חלומותיהן של סטודנטיות מדוכאות לחלומותיהן של סטודנטיות אשר לא סבלו מדיכאון, מצאו מספר הבדלים כאלו. במחקרם נמצא כי נשים מדוכאות דיווחו על חלומות מעטים וקצרים יותר, הפגינו רמות נמוכות יותר של כעס בחלומותיהן וכן דיווחו על הימצאותן של פחות דמויות, ובפרט דמויות של זרים, בחלומות. החוקרים ראו ממצאים אלו כתואמים את התיאוריה לפיה מצבי דיכאון מאופיינים בדגש על אובייקטים חיצוניים ודבקותו באופן תלותי באובייקטים מן העבר.
Bilici et al (2002) בחנו את רמת החרדה בחלומותיהם של נבדקים הסובלים מדיכאון קליני ומצאו כי רמת החרדה בחלומותיהם של נבדקים אשר סבלו מדיכאון קליני מלווה בקווים מלנכוליים הייתה גבוהה יותר מרמת החרדה בקרב אנשים עם דיכאון קליני ללא קווים מלנכוליים וכן בקרב נבדקים שלא סבלו מדיכאון.
ממצאים אלו, אשר מעידים על קיומו של קשר בין חווית החלימה לחוויית הדיכאון, תואמים באופן מסוים את ממצאיהם של Ağargün et al (1998) אשר עסקו בקשר בין סיוטי לילה לאובדנות בקרב אנשים הסובלים מדיכאון קליני. במחקר זה נמצא כי נבדקים אשר סבלו מדיכאון קליני ודיווחו על ריבוי סיוטי לילה היו בעלי מדדי אובדנות גבוהים יותר, וכי נטייה זו הייתה חזקה במיוחד בקרב נשים.
לטענת החוקרים, הקשר בין נטייה אובדנית בדיכאון ובין סיוטי לילה אינו ברור באופן מלא, שכן ניתן לנסות להסבירו באמצעות מספר גורמים. בין גורמים אלו מצביעים החוקרים על הפגיעה בוויסות רמות הסרוטונין אשר משפיעה על מצב הרוח, מידת הנטייה האובדנית וויסות השינה. כמו כן, מציעים החוקרים כי הסיוטים, אשר קשורים להחמרת הדיכאון והנטייה האובדנית, מבטאים את הפגיעה האפקטיבית-קוגניטיבית הנלווית למצבי דיכאון קשים או לחילופין, מבטאים ניסיון נפשי בלתי מודע לעיבוד מצב הדיכאון הקשה באמצעות החלימה.

בשבועות שלאחר הלידה, ראיינו החוקרות את אותן נשים ובחנו את קיומם של סימפטומים של דיכאון אחרי לידה. החוקרות מצאו כי נשים אשר לא סבלו מדיכאון אחרי לידה דיווחו על אחוז גבוה יותר של חלומות מזוכיסטיים לעומת חלומות לא מזוכיסטיים, בעוד שנשים אשר דיווחו על מיעוט חלומות מזוכיסטיים הפגינו יותר סימפטומים של דיכאון אחרי לידה. לאור ממצאים אלו הציעו החוקרות שני הסברים מרכזיים.
לטענתן, חלומות מזוכיסטיים במהלך ההיריון מבטאים את תהליך העיבוד הרגשי של החרדה והפחד המתעוררים באופן טבעי סביב ההיריון, ועל כן משמשים כתהליך של הכנה רגשית לקשיים הצפויים הכרוכים באימהות. בהתאם לכך, נשים אשר דיכאו והשתיקו את חששותיהן ותחושותיהן הלא נעימות סביב ההיריון היו פגיעות יותר להתפתחותו של דיכאון אחרי לידה.
ההסבר השני שהציעו החוקרות מבוסס על המודל של O'Hara et al's (1991) לפיו פורץ דיכאון אחרי לידה כאשר אישה עם פגיעות לדיכאון חווה אירוע חיים מלחיץ. כלומר, על פי מודל זה תפרוץ הנטייה הדיכאונית רק לאחר הלידה ובהתאם לכך מציעות החוקרות כי נשים אשר אינן חולמות חלומות בלתי נעימים במהלך ההיריון יחוו התפרצות עוצמתית של החרדה והדיכאון רק לאחר הלידה, במקום שיחוו זאת במינונים מתונים יותר במהלך ההיריון.
ביבליוגרפיה
1. Comparison of dream content of depressed vs nondepressed dreamers. Barrett, Deirdre; Loeffler, michael. Psychological Reports, Vol 70(2), Apr 1992, 403-406.
2. Dream anxiety level in patients with major depression. Bilici, Mustafa; Yazici, Kemal; Özer, Ömer Akil; Kavakçi, Önder. Sleep and Hypnosis, Vol 4(1), 2002, 15-21. Agargun , M. Y. Cilli , A. S. Kara , H. Tarhan , N. Kincir , F. Oz , H. (1998). Repetitive and frightening dreams and suicidal behavior in patients with major depression. Compr Psychiatry 1998; 39: 198-202.
3. Repetitive and frightening dreams and suicidal behavior in patients with major depression. Ağargün, Mehmed Yücel; Çilli, Ali Savaş; Kara, Hayrettin; Tarhan, Nevzat; Kincir, Fevzi; Öz, Küsrev. Comprehensive Psychiatry, Vol 39(4), Jul-Aug 1998, 198-202.
4. Can dreams during pregnancy predict postpartum depression? Kron, Tamar; Brosh, Adi. Dreaming, Vol 13(2), Jun 2003, 67-81.
מאת: מערכת אינפומד
כך, למשל, Barrett (1992) & Loeffler, אשר השוו בין חלומותיהן של סטודנטיות מדוכאות לחלומותיהן של סטודנטיות אשר לא סבלו מדיכאון, מצאו מספר הבדלים כאלו. במחקרם נמצא כי נשים מדוכאות דיווחו על חלומות מעטים וקצרים יותר, הפגינו רמות נמוכות יותר של כעס בחלומותיהן וכן דיווחו על הימצאותן של פחות דמויות, ובפרט דמויות של זרים, בחלומות. החוקרים ראו ממצאים אלו כתואמים את התיאוריה לפיה מצבי דיכאון מאופיינים בדגש על אובייקטים חיצוניים ודבקותו באופן תלותי באובייקטים מן העבר.
Bilici et al (2002) בחנו את רמת החרדה בחלומותיהם של נבדקים הסובלים מדיכאון קליני ומצאו כי רמת החרדה בחלומותיהם של נבדקים אשר סבלו מדיכאון קליני מלווה בקווים מלנכוליים הייתה גבוהה יותר מרמת החרדה בקרב אנשים עם דיכאון קליני ללא קווים מלנכוליים וכן בקרב נבדקים שלא סבלו מדיכאון.
ממצאים אלו, אשר מעידים על קיומו של קשר בין חווית החלימה לחוויית הדיכאון, תואמים באופן מסוים את ממצאיהם של Ağargün et al (1998) אשר עסקו בקשר בין סיוטי לילה לאובדנות בקרב אנשים הסובלים מדיכאון קליני. במחקר זה נמצא כי נבדקים אשר סבלו מדיכאון קליני ודיווחו על ריבוי סיוטי לילה היו בעלי מדדי אובדנות גבוהים יותר, וכי נטייה זו הייתה חזקה במיוחד בקרב נשים.
לטענת החוקרים, הקשר בין נטייה אובדנית בדיכאון ובין סיוטי לילה אינו ברור באופן מלא, שכן ניתן לנסות להסבירו באמצעות מספר גורמים. בין גורמים אלו מצביעים החוקרים על הפגיעה בוויסות רמות הסרוטונין אשר משפיעה על מצב הרוח, מידת הנטייה האובדנית וויסות השינה. כמו כן, מציעים החוקרים כי הסיוטים, אשר קשורים להחמרת הדיכאון והנטייה האובדנית, מבטאים את הפגיעה האפקטיבית-קוגניטיבית הנלווית למצבי דיכאון קשים או לחילופין, מבטאים ניסיון נפשי בלתי מודע לעיבוד מצב הדיכאון הקשה באמצעות החלימה.
ממצא מעניין נוסף העוסק בהשפעות העיבוד הרגשי בעת חלימה על הדיכאון הוא מחקרן של (Brosh Kron2003 & ,) אשר עסק בקשר בין חלימה במהלך ההיריון להתפתחותו של דיכאון לאחר לידה. במסגרת המחקר ראיינו החוקרות נשים שנמצאו בשליש האחרון להיריון וסיווגו את חלומותיהן כ'מזוכיסטיים' או 'לא מזוכיסטיים' בהתאם לקיומם או היעדרם של אלמנטים כגון ייצוג עצמי שלילי של החולמת, כישלון שלה, פגיעה פיסית או לא פיסית, נטישה שלה וכן הלאה.
בשבועות שלאחר הלידה, ראיינו החוקרות את אותן נשים ובחנו את קיומם של סימפטומים של דיכאון אחרי לידה. החוקרות מצאו כי נשים אשר לא סבלו מדיכאון אחרי לידה דיווחו על אחוז גבוה יותר של חלומות מזוכיסטיים לעומת חלומות לא מזוכיסטיים, בעוד שנשים אשר דיווחו על מיעוט חלומות מזוכיסטיים הפגינו יותר סימפטומים של דיכאון אחרי לידה. לאור ממצאים אלו הציעו החוקרות שני הסברים מרכזיים.
לטענתן, חלומות מזוכיסטיים במהלך ההיריון מבטאים את תהליך העיבוד הרגשי של החרדה והפחד המתעוררים באופן טבעי סביב ההיריון, ועל כן משמשים כתהליך של הכנה רגשית לקשיים הצפויים הכרוכים באימהות. בהתאם לכך, נשים אשר דיכאו והשתיקו את חששותיהן ותחושותיהן הלא נעימות סביב ההיריון היו פגיעות יותר להתפתחותו של דיכאון אחרי לידה.
ההסבר השני שהציעו החוקרות מבוסס על המודל של O'Hara et al's (1991) לפיו פורץ דיכאון אחרי לידה כאשר אישה עם פגיעות לדיכאון חווה אירוע חיים מלחיץ. כלומר, על פי מודל זה תפרוץ הנטייה הדיכאונית רק לאחר הלידה ובהתאם לכך מציעות החוקרות כי נשים אשר אינן חולמות חלומות בלתי נעימים במהלך ההיריון יחוו התפרצות עוצמתית של החרדה והדיכאון רק לאחר הלידה, במקום שיחוו זאת במינונים מתונים יותר במהלך ההיריון.
ביבליוגרפיה
1. Comparison of dream content of depressed vs nondepressed dreamers. Barrett, Deirdre; Loeffler, michael. Psychological Reports, Vol 70(2), Apr 1992, 403-406.
2. Dream anxiety level in patients with major depression. Bilici, Mustafa; Yazici, Kemal; Özer, Ömer Akil; Kavakçi, Önder. Sleep and Hypnosis, Vol 4(1), 2002, 15-21. Agargun , M. Y. Cilli , A. S. Kara , H. Tarhan , N. Kincir , F. Oz , H. (1998). Repetitive and frightening dreams and suicidal behavior in patients with major depression. Compr Psychiatry 1998; 39: 198-202.
3. Repetitive and frightening dreams and suicidal behavior in patients with major depression. Ağargün, Mehmed Yücel; Çilli, Ali Savaş; Kara, Hayrettin; Tarhan, Nevzat; Kincir, Fevzi; Öz, Küsrev. Comprehensive Psychiatry, Vol 39(4), Jul-Aug 1998, 198-202.
4. Can dreams during pregnancy predict postpartum depression? Kron, Tamar; Brosh, Adi. Dreaming, Vol 13(2), Jun 2003, 67-81.
האם המאמר עניין אותך?

ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה

תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה

מישהו לסמוך עליו: דרך פסיכולוגית להתמודד עם המצב
מאת: מערכת אינפומד
31/10/2023
מחקרים פסיכולוגים מראים שבשעות מלחמה ואי ודאות, אזרחים זקוקים להחזרת תחושת השליטה האישית כדי להקל על ההתמודדות עם ה...
לכתבה המלאה

אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
מאת: מערכת אינפומד
25/10/2023
המלחמה הזו לבטח הולידה כבר אנשים עם פוסט טראומה, ולצערנו הרב סביר להניח שאליהם יתווספו אנשים נוספים. כיצד תוכלו לעז...
לכתבה המלאה

שתי מלחמות: זו שבעזה וזו שבראש
מאת: מערכת אינפומד
23/10/2023
לצד המלחמה של החיילים בשטח, מתנהלת לוחמה פסיכולוגית ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, אשר משפיעה על אזרחים רבים. למה ז...
לכתבה המלאה

מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה

כך תוכלו להתמודד עם המצב הביטחוני טוב יותר
מאת: אינפומד בשיתוף ד"ר דני בלוצרקובסקי
15/10/2023
לשמור על שגרת חיים, לשלב פעילויות נעימות להורים ולילדים כאחד, לחלק משימות מתאימות לכל אחד ואחת מבני המשפחה ולהיות ב...
לכתבה המלאה

החיים הסודיים (והקשים) לצד נפגע/ות נפש
מאת: מערכת אינפומד
02/01/2023
יש לכםן אדם קרוב שסובל מהפרעה נפשית? הורים, בני/ות זוג, ילדים, אחים וחברים - האנשים היקרים שמלווים נפגעי/ות נפש, מת...
לכתבה המלאה

כך יראה הטיפול הנפשי בעתיד
מאת: מערכת אינפומד
22/09/2022
לכבוד השנה החדשה, רצינו לאחל לכם הרבה בריאות גופנית, אך לא פחות מזה גם בריאות נפשית. מה צפוי להתפתח בשנה הקרובה בתח...
לכתבה המלאה

איזה תכונות אישיות תורמות לאריכות ימים?
מאת: מערכת אינפומד
13/03/2022
כולנו כבר יודעים שפעילות גופנית ותזונה עשויים לתרום לאריכות חיים, אבל גם תכונות אישיות, שניתנות לשינוי עם השנים, עש...
לכתבה המלאה