דלג לתוכן

הבדיקות שחשוב לעשות בגיל הזהב

תוחלת החיים בעלייה מתמדת. עלייה בגיל לא אומרת בהכרח ירידה בבריאות ובאיכות החיים. כדי לשמור על בריאות טובה ואיכות חיים גבוהה, חשוב לעשות את הבדיקות הרלוונטיות לשכבת הגיל.

מאת: ברק מידן, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 05/03/2014 תאריך עדכון: 09/04/2014
2 דקות קריאה

תוחלת החיים בעלייה מתמדת ובניגוד למה שהרבה פעמים חושבים, עלייה בגיל לא אומרת בהכרח ירידה בבריאות ובאיכות החיים. כדי לשמור על בריאות טובה ואיכות חיים גבוהה, חשוב לעשות את הבדיקות הרלוונטיות לשכבת הגיל.


אוכלוסיית גיל הזהב, או הגיל השלישי, נמצאת בסיכון למחלות ולסיבוכי מחלות, ועל כן בגילאים אלו חשוב להיות במעקב רפואי צמוד יותר, בהשוואה לגילאים צעירים יותר. עם התקדמות עולם הרפואה, ישנה עלייה במספר הקשישים, והיום ישנם פנסיונרים רבים הנהנים מחיים מלאים ופעילים בזכות בריאות טובה.


כדי להבטיח איכות חיים גבוהה גם בגיל הזהב, מומלץ מאוד להיות במעקב רפואי הכולל בדיקות, מעקב אחת מחלות רקע, מעקב אחר תרופות ואבחון קוגניטיבי במידת הצורך. 


מעקב אחר מחלות רקע וטיפול תרופתי

בדרך כלל, בגיל הזהב, לאנשים רבים יש מספר מחלות רקע המטופלות בעזרת תרופות רבות שתפקידן לאזן את מחלות הרקע ולמנוע סיבוכים שונים. המחלות העיקריות המופיעות בגיל הזהב הן סוכרת, לחץ דם גבוה, אי ספיקת לב, הפרעות כליה, הפרעות קצב והפרעות נוספות המטופלות במגוון תרופות.

ישנם לא מעט אנשים בגיל הזהב אשר לא נמצאים במעקב רפואי קבוע ולא מטופלים בצורה הטובה ביותר במחלות הקיימות. מדובר במקרים בהם לא מבוצעות בדיקות דם כשנדרש, לא מתבצע מעקב אחר המצב הרפואי כפי שרופא המשפחה ביקש ועוד. במקרים אלו, ייתכן שהטיפול התרופתי פחות יעיל ופחות מגן מפני הסיבוכים השונים.

כמו כן, שילוב של כמות תרופות גדולה עלול לגרום לתופעות לוואי ולתגובות בין-תרופתיות. יש מקרים בהם שינויים תזונתיים, ירידה במשקל, החמרה של אחת ממחלות הרקע או מצבים אחרים מתערבים בהשפעת התרופות על הגוף ויכולים להתבטא בתופעות לוואי, הרעלות, ותסמינים שונים.

לכן, חשוב להיות במעקב קבוע אצל רופא משפחה ואצל רופאים מומחים לטיפול במחלות השונות. כך, הרופא יוכל לעקוב אחר השינויים וניתן יהיה לדווח לו על כל בעיה.


זיכרון, התמצאות, חשיבה

אחת ההפרעות החשובות בגיל השלישי היא ירידה ברמה הקוגניטיבית, המתבטאת בעיקר בהפרעות זיכרון, הפרעות אוריינטציה ובלבול. בדרך כלל, האדם הסובל מתחילתה של ההפרעה הקוגניטיבית לא מודע למצבו, אך בני משפחתו וסביבתו הקרובה מרגישים בשינוי שעובר עליו. 

במקרים כאלה, מומלץ לעשות בדיקה קוגניטיבית כדי לבדוק האם אכן חלה ירידה כלשהי ביכולת לבצע פעולות שונות. בחלק מהמקרים, אם מאבחנים את ההפרעה בשלב מוקדם (מצב הנקרא גם ליקוי קוגניטיבי מתון), ניתן להציע טיפול. טיפול זה כולל טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי באמצעות תרגילים שונים שאמורים "לאמן" את המערכת הקוגניטיבית ולשמר אותה.

מדיווחים שונים עולה כי טיפול מתאים באנשים עם ליקוי קוגניטיבי מתון יכול לשמר רמה קוגניטיבית גבוהה למשך מספר שנים, ולאפשר למטופלים חיים טובים.

מלבד זאת, בחלק מהמקרים ירידה קלה ברמה הקוגניטיבית מרמזת על הפרעות גופניות שונות שניתן לזהות בעזרת בירור מתאים. מדובר בעיקר על הפרעות כמו לחץ דם לא מאוזן (גבוה או נמוך מדי), הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, אנמיה, חוסרים תזונתיים והפרעות נוספות שעלולות להופיע לעתים קרובות בגיל השלישי. במקרים אלו, אבחון קוגניטיבי ובירור גופני יכולים לאפשר טיפול שישפר את המצב.

מאת: ברק מידן, מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר עדי שוורץ
ד"ר עדי שוורץ גריאטריה
5.0
( 11 חוות דעת )
"דר עדי שוורץ, מאיר פנים, נותן ביטחון עם הידע הרב והנסיון ארוך השנים שלו. מדבר בגובה העיניים, קשוב ונוסך ביטחון"
ד"ר יואב איזנברג
ד"ר יואב איזנברג אנדוקרינולוגיה
אנדוקרינולוג בכיר בשרותי בריאות כללית, תל אביב
ד"ר דוד חובל
ד"ר דוד חובל גסטרואנטרולוגיה
מומחה לפנימית ולגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום גריאטריה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו