- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ רפואת עיניים
- מספר המשקפיים שלכם קופץ מהר? בדקו קרטוקונוס
מספר המשקפיים שלכם קופץ מהר? בדקו קרטוקונוס
קרטוקונוס היא מחלת עיניים פרוגרסיבית, בה הידקקות (מלשון דק) של הקרנית גורמת לבלט בקרנית. בלט זה גורם לפגיעה בחדות הראייה, בהתאם לשלב ההתקדמות של המחלה, ובמקרים קיצוניים גם לעיוורון.
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא אופטומטריסטים, עיניים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לאופטומטריסטים, עיניים:
עין טל הדסה
המרכז מתקדם וחדשני לביצוע של ההליך להסרת משקפיים בלייזר – החל מבדיקת ההתאמה לניתוח, עבור בבחירת שיטת הניתוח המתאימה וכלה בביצוע הפעולה הכירורגית...
אורטל ורובל בסכס
אופטומטריסטית ואורטופטיסטית
ד"ר שי קרן
מומחה בניתוחי עפעפיים תפקודיים ואסתטיים, ניתוחי דרכי דמעות וטיפול בדמעת, ובטיפול במחלות ארובה לרבות גידולים
ד"ר נח׳ול (נחול) נח׳ול
רופא עיניים בכיר, מומחה למחלות וניתוחי רשתית וקטרקט. כיום משמש כמנתח וכמומחה לרשתית וקטרקט בבית החולים איכילוב
ד"ר תמיר וינברג
רופא בכיר בתחום מחלות וניתוחי רשתית וניתוחי קטרקט מורכבים במרכז הרפואי קפלן רחובות
ד"ר אבנר הוסטובסקי
מומחה לרפואת עיניים, מנתח רשתית וקטרקט, מנהל המרפאה לרשתית ילדים בבית חולים שיבא
פרופ' אופירה זלוטו
מומחית לרפואת עיניים | תת התמחות באוקולופלסטיקה-מומחית בניתוחי עפעפיים, דרכי דמעות וארובה ורפואת עיניים ילדים, רופאה בכירה המרכז הרפואי שיבא תל ...
ד"ר שמואל בר
מומחה ברפואת עיניים ומנתח
ד"ר שירי שולמן
מנהלת מכון העיניים אסותא השלום | ראש תחום העיניים ברשת אסותא | מומחית ברפואת עיניים, רשתית ואובאיטיס
ד"ר אהוד רייך
מנהל תחום לגידולי עיניים במחלקת עיניים בבית החולים שערי צדק בירושלים
ד"ר לילך דרורי-וגשל
מנהלת שירות הגלאוקומה במרכז רפואי ברזילי, מומחית בניתוחי גלאוקומה חדישים
ד"ר אריאלה ליפשיץ מילר
ד"ר אהרון גרינבאום
רופא בכיר במכון עיניים בבית החולים שיבא תל השומר
ד"ר אבי כהן
מומחה למחלות רשתית וניתוחי רשתית, מנהל שירות הרשתית במרכז הרפואי לגליל
ד"ר קורנליוס נאסר
מנהל יחידת ניתוחי רשתית וזגוגית העין במרכז רפואי שמיר (אסף הרופא) מומחה בכיר למחלות וניתוחי רשתית וניתוחי קטרקט מתקדמים
מרכז רפואי דוד ADMC
רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות
ד"ר צבי סגל
מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי לגליל
ד"ר קלוד מסיקה
רופא עיניים בכיר במרכז הרפואי שערי צדק
ד"ר רוני רחמיאל
מומחה, יועץ ומנתח בכיר במרכז לגלאוקומה, מחלקת עיניים, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב
ד"ר גבי שמש
רופא עיניים מנתח
ד"ר אייל כהן
מומחה ברפואת עיניים ובעל מומחיות על בקרנית, קטרקט וניתוחי הסרת משקפיים בלייזר, מנהל תחום השתלות קרנית
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא אופטומטריסטים, עיניים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
קרטוקונוס היא מחלת עיניים פרוגרסיבית, בה הידקקות (מלשון דק) של הקרנית גורמת לבלט בקרנית. בלט זה גורם לפגיעה בחדות הראייה, בהתאם לשלב ההתקדמות של המחלה, ובמקרים קיצוניים גם לעיוורון.
הסימפטומים שצריכים להביא אתכם לבדיקה
- קוצר ראייה גבוה וצילינדר גבוה - אם המספר שלכם במשקפיים עולה בקפיצות גבוהות ולעיתים קרובות. מה זה אומר? קשה לתת מספרים מדויקים, אך אם המספר שלכם עולה כל כמה חודשים או עולה במספר או שניים בבת אחת, זהו תמרור אזהרה שיש לבדוק אצל מומחה.
- קושי להגיע לחדות ראייה טובה ונוחה גם בשימוש במשקפיים במספר שלכם.
- 'מריחה' של אורות, לדוגמא – אם אתם רואים את האורות בלילה 'מרוחים' מאוד ולא חדים כלל.
איך מאבחנים קרטוקונוס?
בבדיקת עיניים אצל אופטומטריסט. הבדיקה מורכבת משני חלקים: הראשון הוא בדיקה של הרפרקציה (כלומר, מספר המשקפיים) בהשוואה לנתונים הקודמים, והשני הוא מיפוי קרנית. מיפוי קרנית מבוצע על ידי מכשיר טופוגרפי מיוחד שמצלם את קרנית העין ומציג אותה בצורת מפה טופוגרפית, אשר מאפשרת לראות אם קיים בלט בקרנית או לא. הבדיקה מספקת תוצאות של רמת הקמירות של הקרנית כולה. מערכים מסוימים ומעלה, המשמעות היא שהקרנית קמורה מדי ואז מאבחנים את העין כחולה בקרטוקונוס.
קרטוקונוס היא חלק ממשפחת מחלות עיוותים בקרנית, וישנם כמה סוגים של המחלה: קרטוקונוס מסוג nipple, קרטוקונוס מסוג oval, keratoglobus, קרטוקונוס מסוג PMD. את כל הסוגים מאבחנים באמצעות בדיקה של הרפרקציה, מיפוי הקרנית ובדיקה קלינית של קרנית העין באמצעות ביו-מיקרוסקופ.
בדיקה קלינית אפשר לאבחן גם את השלב בו נמצאת המחלה, על ידי סימנים קליניים שפחות מורגשים על ידי המטופל.
קרטוקונוס היא מחלה שמופיעה לרוב בשתי העיניים. לכן חשוב מאוד לבדוק את שתי העיניים. לרוב, עין אחת מורגשת ובולטת יותר במחלה מהשנייה.
טיפול בקרטוקונוס
אופן הטיפול מתבצע בהתאם לשלב וחומרת המחלה וחשוב מזה, בהתאם לנוחות הראייה שמתקבלת על ידי הטיפול, בין אם במשקפיים, עדשות מגע רגילות או מיוחדות, טיפולי מניעת החמרה או ניתוח.
הדבר הראשון שמבצעים לרוב הוא להתאים למטופל משקפיים אשר יאפשרו לו חדות ראייה מספקת ונוחה. ההגדרה של נוחות הראייה היא משמעותית, שכן לעיתים קרטוקונוס באה לידי ביטוי בצילינדר גבוה ביותר (עד 4, 5), אשר עלול לגרום בהרכבת משקפיים לאי נוחות, כאבי ראש וכדומה. לכן, חדות ראייה טובה ונוחה היא חשובה ביותר בשלב הראשון לטיפול.
במידה ואנו לא מצליחים להשיג חדות ראייה מספקת ונוחה בעזרת משקפיים, ניתן לעבור לשלב הטיפול הבא - התאמת עדשות מגע קשות נושמות. מדובר על עדשות המותאמות במיוחד למחלה, בעזרת מבנה מיוחד התואם את הבלט של הקרנית, עדשות אלו מתאמות לכל עין באופן אישי ועיצוב עדשת המגע הסופית נקבע בהתאם למצב המחלה והבלט של הקרנית. כלומר, לא מדובר במוצר מדף, אלא במוצר המותאם אישית למטופל.
ברוב המקרים, בשלב זה מסתיים הטיפול, שכן אנו מצליחים לייצב את הראייה באופן מספק ונוח. במקרים קיצוניים, כשהמחלה ממשיכה להחמיר ועדשות מגע קשות נשמות אינן נוחות יותר, אפשר להמשיך לטפל בעזרת עדשות מגע מיניסקלרליות.
כיום הולך וגדל שימוש בטיפול מניעת החמרה שנקרא CROSS LINKING. טיפול זה מבוצע על ידי רופא עיניים ומיועד לבלום את התקדמות המחלה, כלומר – לא לרפא את המחלה או לשפר את המצב, אלא למנוע החמרה במצב.
אם המחלה נמצאת בשלב מתקדם בו מבנה הקרנית נמצא בסכנה פיזית (מרוב שהקרנית דקה ובולטת), יש לבחון אפשרות של ניתוח להשתלת קרנית בשיתוף עם רופא העיניים.

האם אפשר למנוע קרטוקונוס?
לא ידוע על דבר מה שניתן לעשות כדי למנוע אותה. עם זאת, ישנה חשיבות עליונה לאבחון שלה בזמן. לכן, בכל מקרה של חשד למחלה, חשוב מאוד להיבדק אצל אופטומטריסט מומחה לעדשות מגע ובמידה ומתבצע אבחון של המחלה, להקפיד על מעקב טיפול גם אצל רופא עיניים.
קרטוקונוס פוגעת בגברים ובנשים בשכיחות דומה. נושא התורשה עדיין לא ברור בצורה מובהקת בהקשר של המחלה, היא פורצת לרוב בגיל העשרה ומתקדמת בהחמרתה עד לעשור הרביעי לחיים. לאחר גיל 40 לערך, אין לרוב החמרה של המחלה והיא נותרת בעינה.
לכן, חומרת המחלה קשורה באופן ישיר לגיל בו המחלה הופיעה לראשונה: אם היא פרצה לראשונה בגיל 15, סביר להניח שתהיה חמורה יותר בגיל 40 (אז מפסיקה להתפתח) מאשר אם פרצה לראשונה בגיל 30, שכן היא פרוגרסיבית (מחמירה לאורך השנים, עד לגיל 40 לערך).
זכרו
כאשר יש חשד לקרטוקונוס, חשוב מאוד ללכת להיבדק בהקדם האפשרי. חשוב לא פחות לבצע בדיקת עיניים הכוללת בדיקה יסודית ביותר של הרפרקציה (המספר והצילינדר) וכן מיפוי אבחון קרנית. אם אובחנתם כחולים במחלה, חשוב מאוד להקפיד על מעקב שוטף, הכולל את כל האלמנטים של בדיקת האבחון – בדיקת עיניים יסודית של הרפרקציה ומיפוי קרנית על מנת לעקוב אחרי השינויים של המחלה בקרנית.
מאת: גילי בושרי, אופטומטריסט קליני
האם המאמר עניין אותך?