היפרדות רשתית

העין מלאה בחומר מיוחד דמוי ג'ל שנקרא זגוגית. הזגוגית יוצרת לחץ פנימי בעין שמסייע בשמירת שכבות העין, שצמודות אחת לשניה. היפרדות רשתית נוצרת כאשר יש קרעים או חורים בשכבת הרשתית, כשאז הזגוגית חודרת אל הקרעים האלו ונדחקת בין שכבת הרשתית לבין שכבת המשתית הצמודה אליה. במצב זה הזגוגית מפרידה בין השכבות.

גורמים ליצירת קרעים או חורים ברשתית כוללים סיבות שונות כמו הזדקנות, שינוי במבנה וכמות הזגוגית, מחלות רשתית שונות, חבלה, סוכרת מתקדמת או מחלות דלקתיות שונות.

גורמי הסיכון כוללים:

- גיל מתקדם

- היסטוריה משפחתית של היפרדות רשתית

- היפרדות רשתית בעבר

- קוצר ראיה קיצוני

- ניתוחי עיניים בעבר כמו ניתוח קטרקט

- חבלה בעין

- מחלות עיניים שונות

אבחנה של היפרדות רשתית נעשית לאחר שיש חשד קליני למצב זה. בעזרת מכשיר אופתלמוסקופ  ניתן להביט אל תוך העין ולראות את שכבת הרשתית. לרוב יש צורך בטיפות להרחבת אישונים על מנת לראות את שכבת הרשתית בצורה אופטימלית. ניתן גם להיעזר בבדיקת על קול (ultrasound) של העין. 

בין אם מדובר רק בחור או בקרע, או כשכבר ישנה היפרדות רשתית הטיפול הוא לרוב כירורגי.

כאשר יש רק חור או קרע ניתן לבצע צריבה באמצעות לייזר שתצמיד את שולי החור או הקרע ותמנע חדירה של הזגוגית והיפרדות של הרשתית. אפשרות נוספת לטיפול היא  על ידי הקפאה (cryopexy), בה מכשיר מיוחד מקפיא את האזור בו יש פגיעה ויוצר אזור צלקתי מסביב שימנע חדירת זגוגית.

כאשר יש כבר היפרדות של הרשתית יש צורך בטיפול גם בהיפרדות עצמה, לצד הטיפול בקרע או בחור:

- הזרקת אוויר או גז לעין - החומר המוזרק מחזיק את האזור המופרד ברשתית צמוד לשכבת הבסיס, ומאפשר החלמה של הרשתית. לאחר ההזרקה יש לשמור על תנוחה מסויימת של הראש למשך מספר ימים. במהלך הזמן הגז או האוויר יספגו.

- הצמדה - בעזרת חגורת סיליקון שנתפרת לחלק החיצוני של העין משחררים את הלחץ שנוצר באזור ההיפרדות וכך גורמים להפסקת תהליך ההיפרדות. פרוצדורה זו נעשית לעתים בשילוב עם אפשרויות טיפול נוספות.

- שאיבת נוזל הזגוגית - מחליפים את נוזל הזגוגית בגז, אוויר או נוזל אחר שמהווה תחליף לזגוגית ומקבע את הרשתית למקומה. 

חשוב לציין שניתוח לא בהכרח יבריא את הרשתית שנפגעה. סיכויי הריפוי וההחלמה תלויים במשך הזמן בו הרשתית היתה מנותקת, בכמות הרשתית שהיתה מנותקת ובאזור בו היתה היפרדות הרשתית.