האם הביולוגית או הפונדקאית: מי תקבל את הילדים?

ארבעה הורים, זוג תאומים וטעות גורלית אחת - נמצאים במרכזה של סערה תקשורתית ברמה של משפט שלמה, הפוקדת את איטליה. בדיקות גנטיות הוכיחו כי זוג תאומים שנולדו בהפריית מבחנה (IVF) לא שייכים לאמא שנשאה אותם ברחמה, לאחר שאנשי הצוות הרפואי התבלבלו והשתילו את העוברים ברחם הלא נכון. ההורים הביולוגיים לא מוותרים על ילדיהם, אך החוק האיטלקי נוקשה. מי צריכה ללכת עם הילדים הביתה?

טיפולי IVF

טיפולי IVF אלו מכונים גם 'הפריית מבחנה' או 'הפריה חוץ גופית' והם אחד מטיפולי הפוריות המתקדמים והשכיחים ביותר. במהלך טיפול IVF, מבוצע מפגש יזום בין תא הזרע של האב לתא הביצית של האם. המפגש מתקיים בתנאי מעבדה, במבחנה, בשונה ממקום המפגש הטבעי שהוא איבר החצוצרה, בגוף האישה. אם הפגישה מצליחה, נוצר עובר ובשלב הבא ניתן להשתיל אותו ברחם ולקוות שיתפתח ממנו הריון תקין.

איך קרתה טעות ההחלפה?

מתוך 3 נשים שעברו הליך של IVF במרפאת פוריות באיטליה באותה התקופה, לשתיים היה שם משפחה מאוד דומה. כשלושה חודשים לאחר השתלת העוברים ברחם של האימהות, נעשו בדיקות גנטיות לבדיקת אפשרות נוכחות של מחלות שונות. תוצאות הבדיקות הראו כי החומר התורשתי של עוברים תאומים שהיו ברחמה של אחת האימהות לא תאם את החומר התורשתי של האימא. בדיקה נוספת הוכיחה כי ארעה טעות החלפה בין שתי מבחנות - בעקבות הדמיון בין שמות המשפחה, הצוות הרפואי התבלבל והשתיל את העוברים הלא נכונים. 

צילום אילוסטרציה

איך מתמודדים עם מצב כזה?

ההורים הביולוגיים אשר נחרדו למשמע הטעות, תבעו משמורת על הילדים בבית משפט ברומא, אך התברר כי החוק האיטלקי קובע כי הילדים שייכים לאם שנשאה אותם ברחמה. לכן, למרות הטעות הכואבת, השופט האיטלקי קבע כי התאומים יישארו בחזקת האם ה'פונדקאית'.

האם מדובר בטעות שכיחה?

החדשות הטובות הן שלא. מדובר בטעות אנוש נדירה, שכן לרוב כל תהליך ההפריה מתנהל בבקרת איכות גבוהה מאוד ובזהירות יתרה. מדובר בפרשיה יוצאת דופן שלא משקפת את הרמה והאיכות של טיפולי הפריה בעולם המערבי. עם זאת, יש להתייחס אל הטעות כאפשרות נדירה אך קיימת, ולהסיק את המסקנות הנדרשות כדי למנוע מצבים דומים בעתיד.

הסיבוכים השכיחים של הפריית מבחנה

הסיבוך השכיח ביותר הוא גירוי יתר שחלתי. השחלה היא איבר נשי המכיל את הביציות. על מנת לבצע הפרית מבחנה, יש 'לגרות' את השחלה לשחרר ביציות רבות. הגירוי השחלתי נעשה בעזרת הזרקות של הורמונים אשר גורמים ליתר פעילות של השחלה. לעיתים, הגירוי ההורמונלי גורם לתופעות לוואי של גירוי יתר. במצב זה המטופלת עלולה לסבול מהפרעה בפעילות הכבד, נוכחות נוזלים בחלל הבטן, פגיעה בשחלה ומצבים נוספים המחייבים טיפול רפואי דחוף. 

מעבר לאפשרות של גירוי יתר שחלתי, תהליך ההפריה טומן בחובו התמודדות נפשית לא קלה, בדיקות חודרניות, המתנה ארוכה, ולבסוף היעדר הבטחה מלאה לגבי מתי ואם הטיפול יצליח.