האם הביולוגית או הפונדקאית: מי תקבל את הילדים?

אולטרסאונד בוצע בשבוע 4 ויום

רירית רחם בעובי כזה עלולה לגרום קושי בהתפתחות ההריון,רצוי גם לשלול הריון מחוץ לרחם

הסיכוי להריון תקין קטנה ביותר,בכל מקרה יש לשלול גם הריון מחוץ לרחם

מנסיוני, נכנסתי להריונות רק עם רירית 5.5-4 מ"מ (3 הריונות תקינים) ודוקא כשהיה לי 7 מ"מ לא הצלחתי :) שזה לא ילחיץ אותך ואת כל המאותגרות רירית כמוני...יש בנות שפשוט הרירית שלהן דקה וזה בסדר (וזה בעיקר קורה לרזות)..העיקר שתהיה לה מראה תלת שכבתי העובי לא משנה שיהיה בהצלחה...

הכול אפשרי,אם כי לא הייתי לוקח את ההנחה של טל כ-evidence base medicine

תודה פרופ׳ אשכנזי על התגובה המהירה. ותודה לך טל, האמת שהבוקר הייתי מאוד מעודדת אחרי שקראתי את הודעתך אבל אחרי שעתיים הגיעו תוצאות הבטא שבישרו שההריון הזה לא מתפתח כראוי 😞 אין ספק שהתחושה היא מאוד קשה... פרופ׳ אשכנזי, מה עלי לעשות כדי לוודא שאני לא נכנסת עוד פעם להריון שיסתיים באותה צורה????

חזקה על הרופא שלך שינקוט בכל אופציה אםשרית לשפר את מדדי התגובה שלך כולל רירית הרחם

טוב, אז זה לא נגמר כל כך מהר, לפני שבוע ביקשתי לעשות עוד בטא לוודא שהיא מתאפסת והכל יצא... תוצאות הבדיקה היו - 1,800 בהפרש של שבוע מהתוצאה האחרונה 303 שבישרה על הריון לא תקין... הרופא חשד בהריון מחוץ לרחם אבל לא מצא כלום באולטרסאונד. היום, 3 ימים אחרי הבטא 3,250 ועדיין לא נצפה שק הריון לא בפנים ולא מחוץ לרחם. אני במעקב (צריכה לחזור לבית חולים בשני), לעשות שוב בטא ואולטרסאונד ואז יחליטו אם לעשות גרידה. (אני לא גרה בארץ). מה דעתך?

לאור העלייה בביטה לדעתי מתבקשת התערבות כדי לפתור את הבעיה,לפני סיבוך אפשרי

בהמשך להריון הלא תקין שנגמר בגרידה, ולאחר 10 ימים של פרוגסטרון שנטלתי עקב מחזור שלא הופיע כחודשיים לאחר גרידה, קיבלתי מחזור כאשר החשד העיקרי הוא שוב עובי רירית הרחם.... עשיתי בדיקת אולטרסאונד ביום ה 13 למחזור. עובי הרירית היה 3 מ״מ ונצפה זקיק באחת השחלות של 2 ס״מ (דבר שמעט עודד אותי כי הבנתי שהביוץ קרוב והמערכת חזרה לתפקוד). אחרי שבועיים קיבלתי מחזור (שהתחיל ביומיים של הפרשות קלות). האם אכן אפשר להסיק כי יש בעייה בעובי רירית הרחם? המקשה על קליטה של הריון? אם כן, מה צריך לעשות... האם ישנן פתרונות לעניין שהוכיחו את עצמם בנשים שלא הצליחו להיכנס להריון מהסיבה הזאת?

כאמור האמצעים לעיבוי הרירית רבים ומגוונים-ביצוע פיפל,מתן אסטרוגנים ממקור חיצוני,מתן אספירין,מתן ויאגרה ,ויטמין E,כל זאת לאחר ביצוע היסטרוסקופיה השוללת הידבקויות תוך רחמיות

לאחר היסטרוסקופיה ניתוחית בה טיפלו בהידבקויות שנמצאו ברחם, וכן לא נמצא שיפור בעובי הרירית (מקסימום מגיעה ל 3 מ״מ) הוחלט לתת אסטרופם 2מ״ג 3 פעמים ביום החל מהיום הראשון למחזור. אני לוקחת כבר 14 יום אסטרופם ובאולטרסאונד לפני כמה ימים (ביום ה 10) הרירית היתה 4 מ״מ וכמו כן הביוץ לא נראה באופק. (הזקיק הגדול ביותר היה 7 מ״מ). לעולם לא היתה בעיה של ביות ואני במעקב חודשי כבר כמעט שנה!! האם להמשיך לקחת אסטרופם? האם אני מנסה לשפר משהו חדש אבל פוגעת במשהו אחר????

למרבה הצער הרירית לא הגיע לעיבוי מתאים,יהיה צורך להיוועץ ברופא המטפל לגבי המשך הטיפול

למרות שהיה נראה שהאסטרופם לא עזר לעיבוי הרירית נכנסתי להריון. היום עשיתי בדיקת דם והתוצאה היתה 441 u/l. בעוד יומיים אעשה עוד בדיקת דם לראות הכפלה. השאלה היא, האם אני יכולה לקחת אוטרוגסטן (נרות של 100 מ״ג) פעמיים ביום כתמיכה? יש לי תור לרופא רק בשבוע הבא.

בהחלט רצוי

בהחלט רצוי

תודה רבה פרופ׳ אשכנזי על התגובה המהירה!!!! שנה טובה וחג שמח.

היי אני מטופלת ivf (ללא ילדים ) וכרגע אני בניסיון טיפול ה-3 , בטיפול הנוכחי הרופא המליץ לי על טיפול טיבעי (ניסיון להיקלט במחזור טיבעי) ובגלל שהרירית הייתה דקה 5.5 אז החליט לא להחזיר לי עובר שבהקפאה אז מימה שאני זוכרת בתאריך ה-21/3 האחות הדריכה אותי להזריק כמות 75 של גונאל ויום למחרת להזריק אוביטרל ב11 בלילה ומאותו יום של האוביטרל לקיים יחסים באותו יום , יום למחרת וביום שאחריו (3 ימים ברצף) ולקוות שלא אקבל מחזור ב31/3 הייתי אמורה לקבל ווסת ועדיין לא קיבלתי יש סיכוי שנקלטתי ? ומה זה אומרת לגביי הרירית 5.5 מה הסיכויים ?

היי בסוף ההריון החזיק עם הרירית 4 ממ?

גירוי יתר שחלתי (OHSS – Ovarian Hyperstimulation Syndrome) הוא סיבוך של טיפולי השראת ביוץ ו-IVF, הנובע בעיקר מעלייה בחדירות כלי הדם בהשפעת VEGF. כתוצאה מכך נוזלים עוברים מהדם לחלל הבטן ולעיתים לבית החזה, ועלולים להיווצר מיימת, ריכוז יתר של הדם, הפרעה כלייתית וקרישי דם. במקרים קשים זהו מצב מסכן חיים. -הגורמים החשובים ביותר הם: * PCOS / שחלות פוליציסטיות * AMH גבוה ו-AFC גבוה * מספר רב של זקיקים במהלך הגירוי * E2 גבוה ביום ה-trigger * שאיבה של מספר גדול של ביציות, במיוחד >15–18 * גיל צעיר יחסית * OHSS בעבר * היריון לאחר הטיפול – בעיקר משום ש-hCG של ההיריון עלול להחמיר את התסמונת. -האבחנה היא קלינית, בתוספת אולטרסאונד ובדיקות דם. התסמינים אופייניים:תפיחות וכאב בבטן,עלייה מהירה במשקל,בחילות,הקאות,תחושת מלאות או קוצר נשימה,ירידה בכמות השתן הבדיקות לאיתור -אולטרסאונד: שחלות מוגדלות, לעיתים מאוד, ונוכחות מיימ ‏-CBC: בעיקר,המטוקריט מוגבר,אלקטרוליטים, קריאטינין ואוריאה,תפקודי כבד לפי הצורך,הערכת מאזן נוזלים ומשקל יומי במקרים משמעותיים – הערכת חזה לשלילת תפליט פלאורלי. מקובל לחלק את התסמונת לקלה, בינונית, קשה וקריטית, וכן ל-OHSS מוקדם (בדרך כלל 4–7 ימים לאחר trigger) ולמאוחר, הקשור להיריון ומופיע לרוב ≥9 ימים לאחר ה-trigger. המאוחר עלול להיות ממושך וחמור יותר. הטיפול ‏OHSS קל ברוב המקרים ניתן לטפל בבית עם מעקב: -שתייה בהתאם לצמא ולהנחיות הרופא -מעקב יומי אחר משקל והיקף בטן /מעקב אחר כמות השתן -הימנעות ממאמץ גופני משמעותי בגלל השחלות המוגדלות -מעקב רפואי ובדיקות דם לפי חומרת המצב. ‏OHSS בינוני–קשה לעיתים נדרש אשפוז או מעקב צמוד: -איזון נוזלים ואלקטרוליטים -ניטור תפקוד כליות והמטוקריט -מניעת פקקת באמצעות נוגדי קרישה במקרים המתאימים -טיפול בבחילות ובכאב -ניקוז מיימת (paracentesis) כאשר המיימת גורמת לכאב משמעותי, קוצר נשימה או פגיעה כלייתית,תפקודית. -במקרים קשים מאוד – טיפול ביחידה מתאימה ולעיתים טיפול נמרץ. אין טיפול אחד שמעלים מיד את OHSS; הטיפול הוא בעיקר תמיכתי ומניעת הסיבוכים. החשוב ביותר: מניעה כיום ניתן למנוע חלק גדול מהמקרים הקשים. 1. פרוטוקול GnRH antagonist מומלץ במיוחד בנשים בסיכון גבוה. 2. התאמת מינון הגונדוטרופינים מינון התחלתי נמוך יותר בהתאם ל-AMH, AFC, גיל והיסטוריה של תגובה לטיפול. ‏3. GnRH-agonist trigger במקום hCG זהו אחד האמצעים היעילים ביותר למניעת OHSS בינוני–קשה. ‏4. Cabergoline בנשים בסיכון ניתן להתחיל סביב יום ה-trigger ולהמשיך מספר ימים. יש לכך ראיות טובות להפחתת OHSS. ‏5. Freeze-all כאשר הסיכון משמעותי, מקפיאים את כל העוברים ומבצעים את ההחזרה במחזור מאוחר יותר. בכך נמנעת העלייה ב-hCG של היריון טרי שעלולה לגרום ל-OHSS מאוחר. אסטרטגיה זו מפחיתה באופן משמעותי OHSS בינוני–קשה. נקודה חשובה במיוחד אם במהלך IVF יש למשל AMH גבוה + מספר גדול של זקיקים + E2 גבוה, לא נכון לחכות להתפתחות OHSS. כבר לפני ה-trigger ניתן לשנות את האסטרטגיה – trigger עם GnRH agonist, cabergoline ולעיתים freeze-all – כדי להקטין מאוד את הסיכון.

גירוי יתר שחלתי (OHSS – Ovarian Hyperstimulation Syndrome) הוא סיבוך של טיפולי השראת ביוץ ו-IVF, הנובע בעיקר מעלייה בחדירות כלי הדם בהשפעת VEGF. כתוצאה מכך נוזלים עוברים מהדם לחלל הבטן ולעיתים לבית החזה, ועלולים להיווצר מיימת, ריכוז יתר של הדם, הפרעה כלייתית וקרישי דם. במקרים קשים זהו מצב מסכן חיים. -הגורמים החשובים ביותר הם: * PCOS / שחלות פוליציסטיות * AMH גבוה ו-AFC גבוה * מספר רב של זקיקים במהלך הגירוי * E2 גבוה ביום ה-trigger * שאיבה של מספר גדול של ביציות, במיוחד >15–18 * גיל צעיר יחסית * OHSS בעבר * היריון לאחר הטיפול – בעיקר משום ש-hCG של ההיריון עלול להחמיר את התסמונת. -האבחנה היא קלינית, בתוספת אולטרסאונד ובדיקות דם. התסמינים אופייניים:תפיחות וכאב בבטן,עלייה מהירה במשקל,בחילות,הקאות,תחושת מלאות או קוצר נשימה,ירידה בכמות השתן הבדיקות לאיתור -אולטרסאונד: שחלות מוגדלות, לעיתים מאוד, ונוכחות מיימ ‏-CBC: בעיקר,המטוקריט מוגבר,אלקטרוליטים, קריאטינין ואוריאה,תפקודי כבד לפי הצורך,הערכת מאזן נוזלים ומשקל יומי במקרים משמעותיים – הערכת חזה לשלילת תפליט פלאורלי. מקובל לחלק את התסמונת לקלה, בינונית, קשה וקריטית, וכן ל-OHSS מוקדם (בדרך כלל 4–7 ימים לאחר trigger) ולמאוחר, הקשור להיריון ומופיע לרוב ≥9 ימים לאחר ה-trigger. המאוחר עלול להיות ממושך וחמור יותר. הטיפול ‏OHSS קל ברוב המקרים ניתן לטפל בבית עם מעקב: -שתייה בהתאם לצמא ולהנחיות הרופא -מעקב יומי אחר משקל והיקף בטן /מעקב אחר כמות השתן -הימנעות ממאמץ גופני משמעותי בגלל השחלות המוגדלות -מעקב רפואי ובדיקות דם לפי חומרת המצב. ‏OHSS בינוני–קשה לעיתים נדרש אשפוז או מעקב צמוד: -איזון נוזלים ואלקטרוליטים -ניטור תפקוד כליות והמטוקריט -מניעת פקקת באמצעות נוגדי קרישה במקרים המתאימים -טיפול בבחילות ובכאב -ניקוז מיימת (paracentesis) כאשר המיימת גורמת לכאב משמעותי, קוצר נשימה או פגיעה כלייתית,תפקודית. -במקרים קשים מאוד – טיפול ביחידה מתאימה ולעיתים טיפול נמרץ. אין טיפול אחד שמעלים מיד את OHSS; הטיפול הוא בעיקר תמיכתי ומניעת הסיבוכים. החשוב ביותר: מניעה כיום ניתן למנוע חלק גדול מהמקרים הקשים. 1. פרוטוקול GnRH antagonist מומלץ במיוחד בנשים בסיכון גבוה. 2. התאמת מינון הגונדוטרופינים מינון התחלתי נמוך יותר בהתאם ל-AMH, AFC, גיל והיסטוריה של תגובה לטיפול. ‏3. GnRH-agonist trigger במקום hCG זהו אחד האמצעים היעילים ביותר למניעת OHSS בינוני–קשה. ‏4. Cabergoline בנשים בסיכון ניתן להתחיל סביב יום ה-trigger ולהמשיך מספר ימים. יש לכך ראיות טובות להפחתת OHSS. ‏5. Freeze-all כאשר הסיכון משמעותי, מקפיאים את כל העוברים ומבצעים את ההחזרה במחזור מאוחר יותר. בכך נמנעת העלייה ב-hCG של היריון טרי שעלולה לגרום ל-OHSS מאוחר. אסטרטגיה זו מפחיתה באופן משמעותי OHSS בינוני–קשה. נקודה חשובה במיוחד אם במהלך IVF יש למשל AMH גבוה + מספר גדול של זקיקים + E2 גבוה, לא נכון לחכות להתפתחות OHSS. כבר לפני ה-trigger ניתן לשנות את האסטרטגיה – trigger עם GnRH agonist, cabergoline ולעיתים freeze-all – כדי להקטין מאוד את הסיכון.