דלג לתוכן

מחקר: טלאי המשלב חלקיקי זהב יחליף השתלת לב?

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו טלאי לבבי היברידי שעשוי להחליף את השתלות הלב. הטלאי משלב ננו-חלקיקי זהב עם חומרים ביולוגיים מהחולה עצמו, ויתרונו בכך שלא יידחה על ידי הגוף

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 2 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

ד"ר אהרון מדינה קרדיולוגיה

ד"ר אהרון מדינה

מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.

פרופ' יורם אגמון קרדיולוגיה

פרופ' יורם אגמון

מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

פרופ' מיכאל אלדר קרדיולוגיה

פרופ' מיכאל אלדר

מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן

ד"ר אהרון גליק קרדיולוגיה

ד"ר אהרון גליק

סאלוס פנימית

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

פרופ' יעקב הנקין קרדיולוגיה

פרופ' יעקב הנקין

קרדיולוג בכיר, מנהל השרות למניעת מחלות לב וטיפול בשומני הדם בסורוקה. מומחה לקרדיולוגיה וטיפול בכולסטרול ושומני הדם.

ד"ר לואיז הנריקס קרדיולוגיה

ד"ר לואיז הנריקס

קרדיולוגית מומחית בהפרעות קצב וקוצבים

פרופ' מעין קניגשטיין קרדיולוגיה

פרופ' מעין קניגשטיין

מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו טלאי לבבי היברידי שעשוי להחליף את השתלות הלב. הטלאי משלב ננו-חלקיקי זהב עם חומרים ביולוגיים מהחולה עצמו, ויתרונו בכך שלא יידחה על ידי הגוף


מחלות לב הן גורם המוות המוביל כיום בעולם המערבי. הן מכונות "הרוצח השקט" ואחראיות לשליש מכל מקרי המוות בארה"ב. נכון להיום, הפתרון היחיד עבור חולי לב קשים הוא השתלת לב. עם זאת, במציאות הקיימת קשה מאוד להשיג לב להשתלה. כתוצאה מכך, כמחצית מהחולים ששורדים התקף לב חמור נפטרים בתוך חמש שנים.

במחקר חדשני שערכו ד"ר טל דביר והסטודנטית מיכל שבח מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה, המחלקה למדע והנדסה של חומרים והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, הצליחו השניים לשלב במעבדה חומרים ביולוגיים שנלקחו מהחולים עצמם עם ננו-חלקיקים של זהב, ולייצר "טלאים" לתיקון הלב הפגוע. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nano Letters.

"לתקן" את הלב הפגוע


"תאי הלב אינם מסוגלים להתרבות ושריר הלב מכיל תאי גזע מעטים בלבד. לכן, כאשר התקף לב גורם ללב נזק משמעותי, רקמת הלב אינה יכולה לרפא את עצמה", מסביר ד"ר דביר, עמית של אגודת הלב האמריקאית (American Heart Association), שזכה בפרס מרי קירי ובמלגת אלון לחוקרים צעירים, ובפרס למחקר בתחום הלב מטעם מרכז העל ע"ש סליזק. "במעבדה שלי אנחנו שואפים להנדס 'טלאים' מתוחכמים שיושתלו בתוך הלב וייקלטו בו כתחליף וכתיקון לרקמת הלב הפגועה".

האתגר הראשון שעמד בפני ד"ר דביר ועמיתיו היה לייצר רקמה להשתלה שלא תידחה על ידי המערכת החיסונית של הגוף. לשם כך הם התבססו על שיטת עבודה המקובלת כיום במעבדות ברחבי העולם: גידול תאים שנלקחו מהחולים עצמם או ממקורות אחרים על גבי "פיגומים" תלת ממדיים. פיגומים אלה מהווים תחליף לרשת הקולגן החוץ-תאית, שתומכת בתאי הלב בסביבתם הטבעית, בתוך הגוף. החידוש של החוקרים באוניברסיטת תל-אביב היה בחומר שממנו עשויים אותם פיגומים.

טלאי לבבי היברידי שעתיד להחליף את השתלות הלב

רקמת הלב אינה יכולה לרפא את עצמה

"מדענים בעולם מנסים כיום להשתמש ברשתות חוץ תאיות העשויות מרקמות של לב חזיר", אומר ד"ר דביר. "הבעיה היא שעל הרשתות הללו נותר משקע של אנטיגנים, והחשש הוא שמערכת החיסון של החולה תתקוף חומרים ביולוגיים שנלקחו מן החי. לכן הצענו גישה חדשה: לקצור רקמת שומן היישר מבטנו של החולה עצמו, בהליך קל ופשוט יחסית, ואחר כך להרחיק ממנה את התאים ולהותיר רק את הרשת החוץ-תאית. פיגום כזה, העשוי מרקמות גופו של החולה עצמו, לא יעורר את מערכת חיסון שלו ולא יידחה על ידה".

לב זהב


המשימה הבאה הייתה לוודא שהרקמות המהונדסות מייצרות ומעבירות את אותם אותות חשמליים חיוניים, שגורמים לשריר הלב להתרחב ולהתכווץ. "החומרים הביולוגיים שקצרנו מהחולה כדי לבנות את הפיגומים הם בדרך כלל חומרים מבודדים, ולכן הם מפריעים להעברת אותות חשמליים ברשת הלבבית", מסביר ד"ר דביר. "כדי לפתור את הבעיה בחרנו להיעזר בזהב, חומר שמצד אחד מוליך חשמל ומצד שני אינו יוצר אינטראקציה מזיקה עם רקמות הגוף".

כדי להשיג את האפקט הרצוי "עיטרו" החוקרים את הפיגומים הביולוגיים במשקע של ננו-חלקיקים של זהב והגיעו לתוצאה מבטיחה: טלאים היברידיים שמתכווצים ומתרחבים, ומעבירים אותות חשמליים באופן יעיל ומהיר. ניסויים ראשונים בחיות מעבדה הניבו ממצאים מעודדים.

"כעת עלינו להוכיח שהטלאים הלבביים שפיתחנו משפרים את תפקוד הלב אחרי התקף לב ואינם נדחים על ידי המערכת החיסונית", מסכם ד"ר דביר. "אחר כך נעבור לניסויים בחיות גדולות ובהמשך אנחנו מקווים להגיע לשלב הניסויים הקליניים בבני אדם. מדובר בפתרון עבור חולי הלב, שעשוי בעתיד להציל את חייהם של מיליונים בכל העולם".

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום ניתוחי לב

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו