כך תדעו: האם ילדכם סובל מהפרעת קשב וריכוז

הורים רבים בגילאי הגן ובית הספר היסודי מכירים את זה: הילד מתקשה להתרכז, אינו מסוגל לשבת במקום לזמן ארוך ומתנהג באימפולסיביות, לעתים בשילוב הפרעות התנהגותיות. למרות שלרוב אין זה מצביע על בעיה רצינית מעבר ל"שיעמום" - בחלק מהמקרים מדובר בבעיה אמיתית שעלולה לפגוע לא רק בלימודים ובחייו החברתיים, אלא גם להעמיד את ההורים, שלא יודעים להתמודד עם ילד שכזה, במבחן. 

הפרעת קשב וריכוז: סיכון מוגבר לחרדה ונטייה להתמכרות

אצל 5%-10% מהילדים בגילאי בית הספר ועד גיל 12 מאובחנת הפרעת קשב וריכוז (ADHD), והיא שכיחה בקרב בנים פי שלושה מאשר בנות, בעיקר בתסמינים של תנועתיות יתר ופזיזות. אצל חלק גדול מהילדים הסימפטומים מופיעים כבר בגיל הגן ורובם (כ-80%) ימשיכו לסבול מההפרעה גם בגיל ההתבגרות והבגרות. 

קראו עוד: איזה נזק גורם זיהום אוויר למוחם של ילדים

לרוב ילדים המאובחנים עם ADHD  יכללו באחת משלוש תת-קבוצות: בעיקר בעיית קשב (Inattentive), בעיקר היפראקטיביות (impulsive Hyperactive) או שילוב של מספר בעיות ((Combined. הגורמים להפרעה הם לרוב גנטיים (אצל תאומים יש 50% סיכוי ששניהם יסבלו מההפרעה), אך בנוסף גם תלויי סביבה (עישון של האם וסכרת הריון) ותרבות (ילדים בשכבות סוציו-אקונומיות גבוהות מאובחנים מהר יותר ובאחוזים גבוהים יותר). 

החשיבות הגדולה באבחון מוקדם של הפרעת קשב וריכוז היא ביכולת לתת טיפול מוקדם ולמנוע נזקים אפשריים בתחום הלימודי ובתחום החברתי וההתפתחותי של הילד. בנוסף,  הסובלים מ-ADHD הם בעלי סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות אחרות, כגון חרדה, התנהגות אנטי חברתית, נטייה להתמכרות ולקויות למידה, והם גם משמשים כאבחנה מבדלת (אבחנות אפשריות נוספות לאותם תסמינים). חצי עד שני-שליש מהחולים גם יסבלו מליקוי למידה כלשהו.

בשנים האחרונות יש עלייה במודעות לתופעה ורבים מאובחנים לפני שהם מגיעים לחטיבת הביניים או התיכון. יחד עם זאת, בבית הספר היסודי (כתות א'-ד') יש עדיין אחוז ניכר של ילדים לא מאובחנים. חוסר האבחון נפוץ במיוחד בקרב ילדים שלא מציגים סימנים כלפי חוץ: כאלה ללא היפראקטיביות או אלו בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה, המאפשרת להם להתמודד בהצלחה יחסית עם מגבלתם בכיתות נמוכות. 

הסימנים ל-ADHD מופיעים לרוב בחלוקה לפי גיל: 

1. בגיל צעיר מתאפיינת התופעה בחוסר שקט, חוסר משמעת, התפרצויות זעם ואלימות וחוסר יכולת או רצון להשלים משימות. הילדים לעתים אינם מודעים לסכנות ונוטים להתפרץ לכביש או לטפס למקומות גבוהים. התנהגות כזו יכולה לגרום לריחוק חברתי והדרדרות בלימודים. 

2. בגיל ההתבגרות וכמבוגרים צעירים ניתן לזהות חוסר יכולת לעבוד בצוות או במסגרת, נשירה מהלימודים וקושי במציאת עבודה. בנוסף הם נוטים להתמכרויות: סיגריות, סמים ואלכוהול, והם מעורבים יותר בתאונות דרכים. התופעה משמעותית בעיקר במסגרות נוקשות כמו שירות צבאי. 

קראו עוד: זהירות: יותר מדי מחמאות הופכות ילדים לנרקסיסטים

בעבר מי שהיה מטופל תרופתית להפרעת קשב וריכוז היה זכאי לפרופיל 64, שהיה מונע ממנו שירות ביחידה קרבית. כיום המצב שונה, והורדת פרופיל מתקבלת לאחר הערכה של יכולת התפקוד של המועמד לגיוס, כך שרבים זכאים לפרופיל קרבי. 

הדיווח על הפרעת קשב וריכוז חשוב במיוחד בזמן הצו הראשון - אז מתבצעים המבחנים הפסיכוטכניים שקובעים במידה רבה את השיבוץ, וניתן לעשות אותם רק פעם אחת. מידע נוסף למועמדים לגיוס עם הפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה ניתן למצוא באתר "עולים על מדים". 

לא רק ריטלין: הטיפול בהפרעת קשב וריכוז

כאמור, מכיוון שהפרעת קשב וריכוז אינה מציגה סימנים גופניים אלא התנהגותיים - האבחנה היא קלינית בלבד, וכוללת תשאול מפורט בשיתוף פעולה בין הילד, ההורים והצוות החינוכי בבית הספר. צריך לזכור שהילד אינו "אשם" בכך שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז, כך שאלימות, צעקות או ניסיון "לשכנע" מצד ההורים לא יעזרו. 

המטופלים ומשפחותיהם מכירים לרוב רק את הטיפול התרופתי הקיים והם אינם מודעים ליתר האפשרויות הפתוחות בפניהן. שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה יכול להביא לתוצאות טובות עם מינון תרופתי נמוך יותר.

1. טיפול תרופתי 

מתילפנידייט, או בשמה המוכר יותר ריטלין, נמצאת בשימוש כבר מעל 60 שנה והיא בטוחה לשימוש בילדים. היא פועלת על המערכות הדופמינרגית והנוראדרנרגית במוח ותפקידה "לעורר" אותן. 

חלק מהחולים או משפחותיהם חוששים מנטילת התרופה, כי הם מאמינים שהיא תגרום ל"שינוי" או דיכאון אצל הילד. חשוב להתייחס לטענות ברצינות, אך יש לציין שאלו תופעות חולפות שבמקרה הצורך ניתנות לשיפור על ידי שינוי במינון או שינוי זמני הנטילה של התרופה. 

חשש נוסף הוא התמכרות של החולה לסמים בעקבות הטיפול, אך כאמור, ההיפך הוא הנכון: דווקא לחולים הלא מטופלים יש סיכוי גדול יותר "למצוא נחמה" בסמים ואלכוהול. בחולים מסויימים יש החמרה בסימפטומים של המחלה לאחר הפסקת ההשפעה של התרופה בשעות המאוחרות ביום (מצב הידוע כ-rebound), שמתבטאת ברגישות יתר, עצבנות וקושי להתרכז. 

בעיה ידועה בתרופות היא תופעת השימוש לרעה, או abuse, על ידי אנשים שלא באמת זקוקים להן, במיוחד סטודנטים או עובדים שצריכים להתרכז לזמן רב. כמו כל תרופה, גם ריטלין היא לא "תרופת פלא" ויש לנטר את המינון ואת זמני הנטילה, ולא - יש סכנה לתופעות לוואי.

2. טיפולים משלימים 

הטיפול התרופתי, למרות יעילותו הרבה, חייב להיות מלווה גם בטיפול תומך בבית ובבית הספר. כבר שני עשורים שמומחים ממליצים לשלב בין טיפול תרופתי לטיפול נלווה, כשבחלק גדול מהמקרים ה"טיפול" מופנה דווקא להורים ולמורים: המטרה היא להעניק להם שיטות ודרכי התמודדות עם ילדים שעד היום נחשבו "בעיתיים", כמו מתן חיזוקים חיוביים ושליליים, ולתת לילד שיטות להתמודד עם התפרצויות זעם ואלימות. בנוסף, הטיפול הנלווה יכול לסייע בקידום למידה אקדמית, הכרת סיטואציות חברתיות, שיפור הסתגלות והערכה חברתית ומשפחתית. יש לציין כי קופות החולים החלו בהקמת מרכזי אבחון וטיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז ובחלקם עובד צוות רב מקצועי המציע טיפול הכוללני.

מכיוון שהילד מבלה את רוב שעות היום בבית הספר, מומלצת התערבות של המורה ושיתוף פעולה בינה, בין ההורים ובין הרופא המטפל:

-מומלץ שהמורה תושיב את הילד ליד שולחן קרוב אליה. 

-מומלץ תווך של המורה: לפקוח עין על התלמיד ולוודא שהוא קשוב לנעשה בכיתה.

-מומלץ לאפשר לילדים עם תנועתיות יתר לצאת להתאוורר מחוץ לכיתה מפעם לפעם במהלך השיעור. 

-אם הילד סובל גם מקשיי למידה - מומלץ להצמיד לו חונך בוגר וסבלני מכיתה גבוהה יותר.

-מומלץ מאוד לתת חיזוקים חיוביים לילד על הצלחותיו.

-ישנם טיפולים שונים במערכת החינוך ועל הצוות החינוכי להציגם להורים: טיפולים בריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפול פסיכולוגי התואם לילדים בהתאם לגילם וכן טיפול בהוראה מתקנת. מומלץ שהמורה, בשיתוף עם יועצת בית הספר, יזמו שיחה עם ההורים ועם הילד וידונו באפשרויות הללו. 

חשוב שהצוות החינוכי יסייע באיתור ילדים שיתכן וסובלים מהפרעת קשב וריכוז. לעיתים הסימנים האופייניים פורצים דווקא בשעות שבהן יש "לחץ" גבוה, כמו בבית הספר.