CT במקום צנתור: מה צפוי בתחום הדימות בשנים הקרובות?

לצד ההתפתחות הניכרת בתחומי רפואה רבים, בשנים האחרונות צובר תאוצה גם תחום הדימות. מגוון רחב של בדיקות לגילוי מחלות נכללות תחת קטגוריה זו וביניהן: צילומי רנטגן, שיקופים, צנתורים, CT, אולטרסאונד, MRI וכן רפואה גרעינית, שנחשבת לאחד מהתחומים המובילים והמבטיחים ביותר.

"באופן כללי, מדובר בבדיקות יעילות המסייעות לאתר מחלות רבות ולכוון את דרך הטיפול הטובה ביותר. כיום, ניתן להיעזר במכשור עם אפס קרינה מייננת (המעלה את הסיכון לסרטן), באמצעות אולטרסאונד ו- MRI למשל, לעומת צילומי רנטגן ו-CT שבהם עדיין קיים הסיכון", טוען פרופ' אלי קונן, מנהל מכון הדימות ב"שיבא".

כשמדובר ברמת דיוק המכשירים, לכל אחד מהם קיימים יתרונות וחסרונות: "מחלות שקשורות לריאות, לעצמות או לבית חזה ניתנות לאיתור מדויק יותר באמצעות בדיקת CT. לעומת זאת, MRI מדגים טוב יותר רקמות רכות כגון מוח ומערכת העצבים, מערכת השרירים ואיברי הבטן".

הבעיות: ביקוש גובר לבדיקות ועודף מידע שמוביל לממצאים בלתי רלוונטיים

"אחת הבעיות המשמעותיות עמן אנו נאלצים להתמודד בימים אלה, היא עומס העבודה הנובע מביקוש גדל לבדיקות והדחיפות שלהן. זה כמובן משפיע על החולה שנאלץ לעתים להמתין זמן רב עד לביצוע הבדיקה המיוחלת.

בעניין זה, אני סבור שהתכנית המתגבשת על ידי שר הבריאות מר ליצמן, לרכישת מכשירי MRI נוספים -  מבורכת. בהתאם לתכנית זו צפויה גם הכשרת רדיולוגים נוספים שיאפשרו זמינות גבוהה יותר של בדיקות. ולמרות זאת, מדובר בתהליך ארוך שצפוי לקחת שנים.

קראו עוד: ליצמן: "יש לעודד הקדמת בדיקות הממוגרפיה לגילוי מוקדם"

בנוסף, חשוב לציין שהטכנולוגיה המתפתחת אמנם מביאה עמה פיתוחים מתקדמים המאפשרים לגלות ממצאים רבים יותר, אך ככל שהמידע גדל, כך גדלה גם האפשרות להגיע לידי מסקנות שגויות עקב ממצאים בלתי רלוונטיים קלינית לחולה, העלולים להוביל לטעויות באבחנה".

החזון: פיתוחים טכנולוגיים צפויים לסייע לצוות הרפואי

עיבוד תמונה רפואית, הוא אחד התחומים המשמעותיים ביותר מבחינת ההתפתחות הטכנולוגית לדברי קונן. לדבריו, כיום עובדים על תוכנות מחשב חכמות שיוכלו למעשה לעבד את התמונה המתקבלת באמצעות בדיקות ה MRI וה-CT, ולקבוע את הפתולוגיה הרלוונטית וכך לסייע לרדיולוג להצביע על הממצאים בקלות רבה יותר.

האם התוכנה צפויה להחליף את תפקיד הרדיולוג בשלב מסוים?

"מאחר שמדובר בתחום מורכב למדי, תוכנת המחשב אינה יכולה להוות תחליף מלא לגורם אנושי, אלא צפויה לשמש כעזר משמעותי לצדו", טוען פרופ' קונן.

חלק מהתוכנות נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים, וכיום אפשר למצוא כבר בשימוש בתל השומר למשל, תוכנה המפענחת CT חזה ועוזרת לרדיולוג בגילוי גידולים בריאות (ממצא שיכול ללמד על סרטן ראות בשלב גילוי מוקדם). "גם במקרה הזה, מדובר בכלי עזר חשוב המאפשר לרדיולוג לשפר את אבחנותיו ולבצע כמות גדולה יותר של פענוחים בתקופת זמן קצרה יותר.

גם ב"שיבא" נמצאת כיום בשלבי פיתוח תוכנה שעוזרת לרדיולוג לסווג ממצאים חשודים בממוגרפיה עם חומר ניגוד: "התוכנה מנתחת את תכונות הממצא לפי אלגוריתם, שפותח בשיבא ע"י ד"ר ארנלדו מאייר – חוקר בית באגף הדימות, ומציינת אם הממצא ממאיר או לא. בעתיד תוכל ההמצאה הזאת למנוע חלק מהביופסיות וסבל מיותר לנבדקות, אך לא תחליף לגמרי את תפקיד הביופסיה", מסביר פרופ' קונן.

מה צפוי לנו בעתיד הקרוב מבחינת טיפולים?

CT במקום צנתור: מונע פעולה חודרנית מיותרת

"כיום אחוז גבוה מהבדיקות הפולשניות מבוצעות לצורך אבחנה. כבר בימים אלה ניתן לבצע חלק מהבדיקות הללו באמצעים פחות פולשניים כגון CT  ו-MRI .CT לב למשל יכול להדגים בצורה יפה ומספקת את פעילות הלב, ולמנוע את הצורך בצנתור מיותר".

צנתורי מוח בשילוב CT: מצילים חיים

"אם בעבר חולי שבץ היו נשארים עם שיתוק קשה או מתים ממנו – כיום, הודות להליך מתקדם, רבים מהם מגיעים למיון עם חצי גוף משותק ויוצאים ממנו בהליכה.

בשיבא למשל, קיים צוות שמתמחה בשבץ מוחי. חולה שמגיע למיון לאחר אירוע של שבץ, עובר CT  שמראה אילו חלקים במוח כבר מתים ואילו מהם אמנם מקבלים אספקת דם נמוכה - אך עדיין ניתן להצילם. במקרה כזה, ניתן לבצע צנתור מוח, להוציא את הקריש מכלי הדם החסום ולחדש באופן מיידי את אספקת הדם למוח הסובל. כך ניתן להקטין את נזקי השבץ, לקצר את תהליך השיקום וכן להקטין משמעותית את הנכות לאחר השבץ. התחום צפוי להתפתח אף יותר בשנים הקרובות ולשלב בתוכו רדיולוגים, נוירולוגים ונוירוכירורגים".

צנתורים נוספים מונחי מכשור

גם מחלות כגון סוכרת או טרשת לעתים גורמות לחסימת כלי דם לרגליים עד כדי מצב שבו הרגל דורשת כריתה. אצל רבים מחולים אלה ניתן להציל כיום את הרגל על ידי פעולות של היחידה לרדיולוגיה פולשנית בעזרת הכנסת קטטר לעורק החסום, ופתיחתו עם בלון ותומכנים, בדומה לנעשה בצנתורי לב. בצורה כזאת מרפאים את הפצע ולעתים מונעים את הצורך בכריתה.

כבר היום הפעולה האבחנתית לזיהוי מקום החסימה ברגליים יכולה להתבצע ללא הזרקת יוד (שמזיק לכליות כשמדובר בחולים מסוג זה) אלא ב-MRI. בעתיד הרחוק יותר MRI  גם ישמש את הרדיולוגים והקרדיולוגים כ"מכשיר שיקוף" להכנסת קטטר ותומכנים לעורקי הגוף – ללא הצורך לחשוף את החולה או הרופא לקרינה מייננת.

MRI פרוסטטה: מאפשר טיפול סלקטיבי וממוקד

לדברי פרופ' קונן, מדובר בצעד גדול בתחום האורולוגיה ובבשורה מעודדת לחולי סרטן הערמונית: "אם בעבר מיהרו לכרות את כל בלוטת הפרוסטטה, במקרה של סרטן, כיום מבינים שלכריתה כזאת יש השלכות רבות וביניהן: אימפוטנציה, בעיות שליטה על השתן ועוד.

בדיקת MRI מאפשרת לזהות באופן מדויק יותר את מקום הגידול, ולקחת ביופסיה רלוונטית, דבר שמאפשר לכוון את הטיפול לגידול עצמו ולהימנע מכריתת הבלוטה בשלמותה. 

כיום, חולים נאלצים להמתין לבדיקה מסוג זה במשך חודשים רבים אך בעתיד אני צופה שהמצב ישתפר. ב"שיבא" עובדים במלוא המרץ בהכשרת צוותי טכנאים ורדיולוגים נוספים שיהיו מוכשרים בביצוע ופענוח של בדיקות MRI  של הערמונית". 

CT: בעתיד תופחת כמות הקרינה

כיום רוב החשיפה לקרינה מייננת בעולם המערבי נובעת מביצוע בדיקות CT. בארץ מבוצעות מעל מיליון בדיקות כאלה בשנה. 

בהתאם לכך, נרתמו החברות המייצרות את המכשירים במטרה לשפר את הטכנולוגיה ולהפחית את רמת הקרינה. התוכנות החדשות שפותחו דורשות מחשבים חזקים מאוד ליד ה-CT  והם מסוגלים להשתמש באלגוריתמים מסובכים מאוד שמאפשרים לנו כיום להוריד את רמת הקרינה בבדיקות CT ללא ירידה באיכות התמונה המתקבלת. כך למשל, הופחתה הקרינה בבדיקות סיטי לב לכמעט עשירית מכפי שהייתה לפני 6 שנים.

הדמיית עובר: מצילה חיים ברחם

גם בנושא הזה ניכרת התפתחות יפה בשנים האחרונות לדברי פרופ' קונן. "היום כאשר קיים חשש למום באולטרסאונד טרם מיילדותי, מומלץ לבצע MRI עוברי, המאפשר לאבחן אם אכן מדובר במום מסוכן או שמא בהתראת שווא, ללא כל סיכון לאם או לעובר.

קראו עוד: כך מצילים ניתוחים תוך רחמיים את חייהם של עוברים

כך ניתן לזהות פגיעות מוחיות, נזקים של וירוס כגון CMV שהינו נפוץ מאוד וגורם עיקרי לפיגור שכלי בילודים, מומים בבטן ובעיות נוספות, שלא תמיד היה אפשר לאתר באופן וודאי על ידי אולטרסאונד. אם בעבר, נשים שנשאו עוברים עם חשד למום נאלצו לעבור הפלה, כיום בדיקת ה-MRI  מונעת את ההליך שלעתים אינו נחוץ כלל, וכך למעשה מצילה את חייהם של עוברים רבים".

שילוב של דימות ורפואה גרעינית: החומר הרדיואקטיבי מוצג בגידול או בדלקת

הבעיה בדימות היא שאמנם ניתן לראות היטב את המתרחש בתוך האיברים אך לא תמיד ניתן לדעת כיצד הם מתפקדים מבחינה פונקציונלית. כך למשל אפשר לראות ב-CT  גידול ממאיר שגדל בביקורת לאחר כימותרפיה, אבל הסיבה האמתית לכך היא שהגידול "התנפח" כתוצאה מטיפול שהצליח והתאים בתוכו מתים וגורמים לבצקת. 

באמצעות טכנולוגיה מתקדמת המכונהPET-CT , המשלבת חומר רדיואקטיבי שמסמן את הפעילות הביולוגית של תאים ממאירים, ניתן להבחין בפעילות הביולוגית בתוך התאים, ולמעשה לאבחן שהטיפול הצליח והתאים הממאירים מתו. כיום משתמשים בטכנולוגיה זו בעיקר במעקב אחר חולים המטולוגים (כגון חולי לימפומה) וחולים אונקולוגים רבים. 

קיים שימוש נפוץ במכשיר "היברידי" זה, אך בשנים הקרובות אמור להיכנס לשירות קליני מכשיר היברידי נוסף והוא ה- PET-MRI. בעיני מומחים רבים מדובר באחד התחומים המשמעותיים ביותר שצפויים להתפתח בתחום הדימות".

"עולם האבחון והטיפול הרפואי, כמעט בכל סוגי המחלות, כרוך ותלוי כיום באמצעי הדימות השונים. המכשור והטכנולוגיה מתפתחים בצעדי ענק בצמוד להתפתחות המהירה של המחשוב בעולם. מה שהיה נכון לפני עשר שנים בתחום הדימות כיום נחשב למיושן, ואנו מצפים שה'בינה המלאכותית' של מחשבים ואלגוריתמים חדשים רבים ישנו את התחום וישפרו את מהירות ודיוק האבחנות כבר בשנים הקרובות" מסכם פרופ' קונן.