בדיקת CT, סי טי (CT scan)

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: הממצא שהתגלה בבדיקת ה- CT הוא בלטי דיסק בגבהים שונים של עמוד השדרה שלך. בין חוליה לחוליה, שהיא החלק הגרמי, הקשה, של עמוד השדרה, נמצא דיסק (דיסק בין-חולייתי), שהוא החלק הגמיש של עמוד השדרה, המאפשר תנועה. כשהגרעין, הנוקלאוס, שבתוך הדיסק נדחף מכל מיני סיבות מכניות לאחד מצידי הדיסק, הוא יכול ליצור לחץ על מערכת העצבים שעוברת בדיוק שם, באמצע עמוד השדרה. לחץ זה גורם לנימול או לכאב, ובמצבים הרבה יותר קיצוניים - לאובדן תחושה או כוח. לא כל בלט דיסק בא לידי ביטוי מורגש. המון אנשים "מטיילים" עם בלט דיסק בגובה זה או אחר, ואינם סובלים ממנו, או כלל אינם מודעים לכך. במקרה שלך, ברור שצריך לטפל בבעיה. ישנה שיטת תרגילים בשם שיטת מקנזי (Mckenzie) שתוכל לעזור לך. ראשית צריך לברר איתך מהן התנועות הגורמות לתסמינים, ואז להתאים לך תרגילים פשוטים, שבעצם יחזירו את התנועה המכנית לתפקוד נכון. אין שום סיבה שתפסיק לשחק כדורגל או טניס אם תדע למנוע תנועות מסוימות, ובעיקר אם תתרגל לתנועות שנכונות לך. אני ממליצה לך לחפש באינטרנט מידע על שיטה זו, או להגיע לטיפול במכון פיזיותרפיה, שם יוכלו לעזור לך גם בטכניקות אחרות. על כל פנים, עליך לטפל בזה ולא להזניח את הבעיה. באופן כללי, תנועה תמיד עדיפה לגב על פני קיבוע, כך שכן בהחלט, המשך עם הספורט! בהצלחה קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

תשובה: כאבים באזור מפרק הירך דורשים בירור, כיוון שהכאבים עלולים לבוא ממקורות שונים, ביניהם מקורות אורתופדיים שאינם קשורים במפרק הירך, כגון הקרנות מאזור הברך או מעמוד השדרה התחתון (המותני), או בעיות ממוקמות. הבעיה השכיחה במבוגרים היא שינויים ניווניים במפרק או מצבים אחרים כגון תסמונת תפס ואחרים. לצורך אבחנה יעילה יש לבצע בדיקה גופנית וצילומים לפי הצורך. איני חושב שצילום יחיד של אזור המפשעה יגרום נזק בלתי הפיך, אולם בשאלה זו, כמו בשאלת ההגנה במקרה שתידרש לעבור CT, יש להתייעץ עם רנטגנולוג. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה:

תשובה: ישנם כמה מכשירים המשמשים להקלת הלחץ על מבנים עצביים בעמוד השדרה, חלקם מבוססים על הגדלת המרווח שבין הזיזים הגביים, וחלקם על ידי קיבוע הממוקם תחת מבנים נוספים. לפי הבנתי, המכשור שפותח לאחרונה משמש בעיקר לטיפול בחולים הסובלים מהיצרות תעלת השדרה הנובעת משינויים ניווניים. השימוש בסוגי קיבוע אלה במקרים של עקמת עדיין נמצא רק בשלבי מחקר. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: התשובה לשאלה אם זהו שבר יכולה להינתן רק לאחר צילום רנטגן של כף היד שנחבלה. במקרים רבים, גם כאשר יש שבר בקצה האצבע, הטיפול הוא לרוב מנוחה וקיבוע האצבע במקומה למשך כמה שבועות. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: קצף בשתן נגרם כתוצאה מהפרשת חלבון בשתן. באופן תקין יכולה להיות הפרשה של עד 150 מ"ג חלבון ליממה. כאשר החלבון הנבדק הוא אלבומין בלבד, הערך הנחשב לתקין הוא עד 30 מ"ג אלבומין ליממה. לכן, אם מדובר בהפרשה של 67 מ"ג חלבון כללי, אזי הערך אינו מוגדר כפתולוגי. אם מדובר באלבומין, הערך אמנם מעל הרמה הנחשבת לתקינה, אבל אינו בהכרח מעיד על מחלה. בכ-0.5% עד 10% מכלל האוכלוסייה ישנה הפרשה שפירה של חלבון בשתן ללא כל ממצא נוסף (מערכת שתן תקינה וללא מחלה כלייתית). הפרשת החלבון במצב זה אינה עולה על 2 גר' חלבון ביממה. אחת הסיבות להפרשת חלבון שפירה בשתן היא הפרשת חלבון תנוחתית (postural proteinuria), מצב בו יש לרוב פחות מ-2 גרם חלבון במשך 24 ונוכחות החלבון בשתן נצפית רק כשהשתן נלקח במצב של עמידה. מצב זה מתרחש בכ-2% עד 5% מהמתבגרים. ב-80% מהמקרים ההפרעה חולפת ו ב-20% היא נשארת קבועה, וגם ההפרעה הקבועה נפתרת לרוב תוך כ-20-10 שנה. ראה תשובה זו: http://www.infomed.co.il/questions/q_103006_3.htm

תשובה: שיקוף בליעת בריום נעשה על מנת לאבחן בעיות לאורך מערכת העיכול. מאחר שמערכת העיכול חופפת לאזור השחלות, לא ניתן לשים הגנה על אזור זה בעת שיקוף עם בליעת בריום. בעת הבדיקה, הבריום מתקדם במערכת העיכול לאיטו, כמו מזון. הבדיקה עצמה אורכת זמן כיוון שמבצעים כמה צילומים בהפרשי זמן אחד מהשני על מנת לאפשר לבריום להתקדם ולראות אזורים שונים במערכת העיכול. בפועל מבוצעים רק כ-10 צילומי רנטגן פשוטים, הדומים לצילום בטן או חזה. לשם ההשוואה, בדיקת CT של הבטן שקולה ל-100 צילומים כאלה. כלומר, בשתי הבדיקות שביצעת יחד נחשפת, לכמות קרינה השווה לחמישית מהקרינה אליה נחשפים בבדיקת CT אחת. נזק לביציות או סרטן נגרמים רק בעקבות חשיפות חוזרות ונשנות לקרינה במהלך זמן ממושך, ודרושים כמה נזקים מסוימים לאותו תא על מנת שתיווצר מחלה. כל חשיפה לקרינה מעלה את הסיכון, אך במקרה שלך, מדובר בחשיפה נמוכה ביותר שהסיכון בה אפסי. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: בדיקות הנערכות תחת שיקוף רנטגן מחייבות חשיפה לקרינה. מינון הקרינה המדויק משתנה מבדיקה לבדיקה. כפי שציינת, מינון הקרינה בבדיקות שיקוף גבוה יותר מאשר בצילום בודד. עם זאת, הנבדק אינו חשוף לקרינה במשך כל הבדיקה, אלא בקטעי זמן קצרים במהלכה. מכשירי השיקוף המודרניים גם מאפשרים להפחית במידה ניכרת את חשיפת הנבדק לקרינת רנטגן. לדוגמה, שיקוף התרוקנות דרכי השתן חושף את הנבדק לפי 10 עד פי 20 מכמות הקרינה בצילום חזה, אולם מידת הקרינה בו נמוכה פי 5 עד פי 10 מזו שבבדיקת CT של הבטן. יש לציין כי כולנו חשופים לקרינת רקע בכל רקע, ומידת הקרינה בבדיקת שיקוף ממוצעת שקולה לכמה חודשים של קרינת רקע כזו. כמו בכל בדיקה, יש לשקול את התועלת שבביצועה מול הנזק האפשרי שבצידה. במקרה של בדיקות שיקוף, הנזק אינו רב. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה:

ככל שמתבגרים, הדיסקים שנמצאים בין החוליות של עמוד השדרה, הופכים להיות שטוחים יותר – פחות רכים ומרופדים. כאשר דיסק נחלש יתר על המידה, השכבה החיצונית שלו עלולה להיקרע. החלק הפנימי של הדיסק נדחף החוצה דרך הקרע ומפעיל לחץ על העצבים שנמצאים בקרבתו. פריצת דיסק היא תופעה נפוצה ביותר אצל אנשים בשנות ה- 30 וה-40 לחייהם.