בדיקת CT, סי טי (CT scan)
בדיקת CT היא סריקה ממוחשבת שנעשית ע"י טכניקת קרני רנטגן ספציפית, המאפשרת הפקת תמונות ברמת דיוק גבוהה מאוד, לצורך הדגמת האיברים הפנימיים של הגוף. הבדיקה למעשה משלבת סדרה של צילומי רנטגן שצולמו מזוויות שונות סביב הגוף, ומשתמשת בעיבוד ממוחשב כדי ליצור תמונות חתך של העצמות, כלי הדם והרקמות הרכות של הגוף. כך מתקבלת הדגמה תלת ממדית של הגוף, להבדיל מצילום רנטגן רגיל, שבו התמונה המתקבלת היא תמונה דו-ממדית, בדומה לסרט צילום רגיל. בדיקת סיטי מספקות מידע מפורט יותר מאשר צילומי רנטגן רגילים[1].
אוכלוסיות בסיכון
הבדיקה אסורה לנשים בהריון, שכן הקרינה הנפלטת ממכשיר הסריקה מסוכנת לעובר, ונמנעים מלבצעה למעט במקרים בהם אין ברירה. אין כל מניעה לביצוע הבדיקה באנשים שברשותם קוצב לב או מכשיר דפיברילציה פנימי. על חולי אי ספיקת כליות ליידע על כך את הרופא, שכן חומר הניגוד עלול להיות מסוכן להם ולגרום לנזק כלייתי נוסף. בנוסף, על חולים שסבלו בעבר מתגובה אלרגית לחומר ניגוד או הרגישים ליוד ליידע על כך את הרופא. גם חולי סכרת, מחלות לב או מחלות הקשורות לבלוטת התריס ליידע על כך את הרופא, שכן הם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח תגובת רגישות ליוד.
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מצבים, החל ממצבים דחופים ברפואת חירום עקב טראומה, חוסר הכרה, או נזק לאיברים פנימיים (קרעים/ דימומים), ועד מחלות כרוניות, דלקות, זיהומים, פיתוח קרישי דם, גידולים סרטניים, גרורות ועוד אינספור סוגים של פגיעות רקמתיות.
אופן ביצוע הבדיקה
מתי עושים את הבדיקה?
לבדיקת CT יש שימושים רבים, אך היא מתאימה במיוחד לבדיקה מהירה של אנשים שעלולים לסבול מפציעות פנימיות עקב תאונות דרכים או סוגים אחרים של טראומה, כמו גם לצורך בדיקה של כל חלקי הגוף לצורך אבחון מחלות שונות ופציעות, ולצורך תכנון טיפול רפואי והכנות לקראת ניתוח. כמה מהמצבים הנפוצים בהם משתמשים בבדיקת CT הם אבחן הפרעות שרירים ועצמות, כגון גידולי עצמות ושברים; קביעת מיקום של גידול, זיהום או קריש דם; עזרה בהנחיה לקראת הליכים כגון ניתוח, ביופסיה והקרנות; זיהוי ומעקב אחר מחלות ומצבים כגון סרטן, מחלות לב וקשרית ריאתית; לעקוב אחר היעילות של טיפולים מסוימים, כגון טיפול בסרטן; זיהוי פציעות פנימיות ודימום פנימי[1].
על מנת להדגים טוב יותר דימומים, זרימת דם מוגברת או חוסר אספקת הדם לאזור מסוים, למשל בעקבות קריש דם חוסם או גידול לוחץ, לעיתים מוסיפים לבדיקה חומר ניגוד, הניתן בשתייה, או המוזרק דרך הורידלצורך ביצוע בדיקת CT הנבדק מתבקש לשכב על מיטת מכשיר הסריקה. זהו מכשיר גדול, מרובע עם חלל במרכזו. מיטת המכשיר נעה אל תוך ומחוץ למכשיר הסריקה, תוך כדי ביצוע התמונות. הנבדק מתבקש לא לנוע בזמן הבדיקה, והוראות ספציפיות ניתנות תוך כדי מטכנאי הרנטגן המפעיל.
הכניסה למסדרון וחדר הבדיקה אסורה למלווים עקב כמות הקרינה המזיקה הנפלטת מהמכשיר. הסריקה עצמה אינה גורמת לכאבים. משך הבדיקה כ-15-30 דק'.
הכנות לבדיקה
בדיקת CT רגילה לא דורשת הכנה מיוחדת. אם מדובר בבדיקת CT המשלבת חומר ניגוד ישנו צורך לשמור על צום של מס' שעות לפני הבדיקה, לרוב כ- 6-8 שעות צום. את חומר הניגוד נותנים ב-2 צורות אפשריות: בשתייה, של כ-4-6 כוסות של חצי ליטר, בהדרגה תוך שעה-שעתיים וחצי לפני הסריקה, או לחליפין בהזרקה של יוד אל תוך הוריד, ע"י דקירת מחט.
יש לקבל הנחיות מהרופא/ה לקראת הבדיקה וליידע במקרה של נטילת תרופות. מומלץ להגיע לבדיקה בבגדים נוחים; ייתכן ויש צורך בהסרת שעון, תכשיטים, שיניים תותבות ומכשירי שמיעה. חפצי מתכת עלולים להפריע לבדיקה. אם בדיקת ה-CT כוללת שימוש בחומר ניגוד, ייתכן ויתקבלו הנחיות נוספות כגון בדיקות דם מקדימות, הגבלות תזונתיות והנחיות לצריכת נוזלים צלולים בלבד, והמלצה לנטילת תרופה סטרואידית או אנטיהיסטמין במקרה של אלרגיה לחומר הניגוד[2].
אם את/ה חוששים לחוות חרדה או קלסטרופוביה במהלך הבדיקה, עדכנו את הצוות הרפואי. ייתכן ויוכלו לתת לכם עצות שיעזרו להרגיע אתכם או לחילופין לתת לכם תרופות שיעזרו לכם להירגע, במידת הצורך[3].
במידה ומדובר בבדיקת CT לילד או לפעוט, ייתכן ויומלץ על תרופה הרגעה כדי לשמור על ילדך רגוע ושקט. תנועה במהלך הבדיקה מטשטשת את התמונות ועלולה להוביל לתוצאות לא מדויקות. מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה כיצד להכין את הילד לבדיקת [1]CT.
מהלך הבדיקה
לצורך ביצוע בדיקת CT הנבדק מתבקש לשכב על מיטת מכשיר הסריקה. אם הבדיקה כרוכה בחומר ניגודי, תעשה הזרקה או שתייה של החומר לפני הסריקה. מכשיר ה-CT הוא מכשיר גדול, מרובע עם חלל במרכזו. מיטת המכשיר נעה אל תוך ומחוץ למכשיר הסריקה, תוך כדי ביצוע התמונות. הנבדק מתבקש לא לנוע בזמן הבדיקה, והוראות ספציפיות ניתנות תוך כדי מטכנאי/ת הרנטגן המפעיל[2].
הכניסה למסדרון וחדר הבדיקה אסורה למלווים עקב כמות הקרינה המזיקה הנפלטת מהמכשיר. הסריקה עצמה אינה גורמת לכאבים, היא שקטה מאוד, וניתן לתקשר עם הצוות הרפואי באמצעות אינטרקום. משך הבדיקה כ-15-30 דק'[3].
אחרי הבדיקה
באופן כללי אין כל הגבלות מיוחדות. הסיכונים הכרוכים בבדיקה הם בעיקר עקב החשיפה הקצרה לקרינה, ו/או פיתוח תגובה אלרגית לחומר הניגוד (לרוב על רקע רגישות ליוד), תגובה אלרגית יכולה להתבטא בפריחה, גרד, נפיחות צווארית ובמקרים חמורים אף בקוצר נשימה. חולה שמפתח אחד מסימפטומים אלו לאחר הבדיקה חייב ליידע על כך את הרופא/ה באופן מידי. לוב תתבקשו להמתין כ-30 דקות לאחר הבדיקה, לוודא שאין תופעות לוואי מיידיות. ניתן לחדש את הפעילות לאחר השלמת הבדיקה ואישור שהתקבלה תמונה ברורה[3].
אזהרות
סיכון:
נשים בהיריון – אם את בהיריון, עליך לדווח על כך לרופא/ה. למרות שהקרינה לא צפויה לפגוע בעובר, ייתכן ויומלץ לך לעבור סוג אחר של בדיקה כגון אולטרסאונד או MRI, כדי להימנע מחשיפת העובר לקרינה[1].
תגובות לחומר ניגוד - במקרים מסוימים יומלץ על שימוש בחומר ניגוד לצורך הדגשת כלי דם והרקמות השונות, כדי לקבל תמונה ברורה יותר. חומר הניגוד ניתן בשתייה לפני הבדיקה או באמצעות הזרקה לווריד בזרוע. למרות שמדובר במקרים נדירים, חומר הניגוד עלול לגרום לתגובות אלרגיות. רוב התגובות קלות ומביאות לפריחה או לגירוד. במקרים מאוד נדירים, התגובה האלרגית עלולה להיות חמורה ואף מסכנת חיים. יש לעדכן את הרופא/ה במידה ובעבר הייתה לך תגובה לחומר ניגוד[1].
שיפה לקרינה - במהלך בדיקת CT קיימת חשיפה לזמן קצר לקרינה מייננת. מדובר בכמות קרינה הגדולה יותר מצילום רנטגן רגיל מאחר שבדיקת סיטי כרוכה במספר רב של צילומים לצורך תוצאה מפורטת יותר. לא הוכח כי המינונים הנמוכים של קרינה המשמשים ב-CT גורמים לנזק בטווח הארוך, אך מינונים גבוהים של קרינה זו עלולים להעלות את הסיכון הפוטנציאלי לסרטן. חשוב לזכור שלבדיקת CT יש יתרונות רבים שעולים על הסיכון הפוטנציאלי. נעשה שימוש במינון הקרינה הנמוך ביותר המאפשר לקבל את המידע הרפואי הנדרש. כמו כן, קיימות היום מכונות וטכניקות חדשות ומהירות יותר, אשר כרוכות בפחות קרינה מהשימוש הקודם[1].
פענוח תוצאות
תוצאות של בדיקת CT מתקבלות באופן מהיר, אך הממצאים מתקבלים רק לאחר עיבוד ממוחשב הנבחן על-ידי רופא/ה מומחה ברדיולוגיה. פענוח הבדיקה עלול לקחת זמן, שכן מתקבלות בממוצע כ-130תמונות, ובמצבים מסוימים יתכנו עד 1000 תמונות. התשובה מפרטת הן את המבנה האנטומי התקין והן בעיות שנצפות אם קיימות, למשל- דימומים, תהליכים תופסי מקום וכד'. לאחר בחינת בדיקת CT הרופא/ה יכין דו"ח המסביר את ממצאי הבדיקה. במצב חירום, כגון בית חולים או חדר מיון, התוצאות יתקבלו לרוב בתוך כשעה[2].
רמת סיכון:
נמוךשאלות ותשובות
- מדובר באיחוי של חוליה מותנית תחתונה L5 בצד אחד לעצמות העצה (סקרום) בצד אחד. מדובר בוריאנט אנטומי חסר משמעות קלינית, המתגלה באופן מקרי בצילום או CT.
- אני בן 22, סובל זה כשבועיים וחצי מכאבים עזים מאוד, ממש משתקים, ברגל שמאל, מסוף הגב התחתון או תחילת העכוז השמאלי ועד סוף השוק השמאלית מאחורה. הכאב מורגש בעיקר בשינויי תנוחה מישיבה לעמידה, קימה מהמיטה וכדומה, אך לא רק. אלה היו התוצאות בבדיקת CT שעבר
- אני בן 21. עברתי לפני כמה ימים ניתוח קטן להוצאת ציסטה, ליפומה, מהחלק האחורי של הראש. עשו לי תפרים, והחוטים של התפרים די גדולים. האם אפשר לחתוך אותם קצת על מנתשיבלטו פחות? אמרו לי לבוא תוך 10 ימים להוציא את התפרים. זה די מציק לי, זה לא מי יודע מה בולט
- נתקלתי בגליון ניתוח של ילד שעבר ניתוח Moya Moya, תיקון חד-צדדי. הבנתי שזהו בניתוח ראש. במה בדיוק מדובר? מחלת (או תופעת) מויהמויה moyamoya (ללא רווח) תוארה לראשונה ביפן בשנות החמישים של המאה הקודמת ושמה ניתן לה, גם כן ביפן, כעבור כעשור. השם אומר, ב
- כיצד אוכל לדעת האם חליתי בשחמת כבד?
- אני סובלת מאקוסטיק נאורומה (גידול שפיר בעצב השמע) ועתידה להתחיל טיפול הקרנתי סטריאוטקטי במקטעים, סידרה של 28 טיפולים במהלך 5 ימים בשבוע. אילו תופעות לוואי עלולות להיות לסוג הקרנות אלו?
- בבדיקת CT של עמוד השדרה נמצא ממצא: בלט דיסק מרכזי עם לחץ קל על השק התקאלי ו- בלט דיסק מרכזי שטוח משיק לקידמת השק התקאלי. למה הכוונה?
- אני בן 20. עברתי תאונת דרכים עם האופנוע שלי לפני חודש. מייד לאחר התאונה היו לי קצת כאבים בראש, אבל זכרתי את המקרה. לאחר זמן מה, כעבור 3 שעות בערך התחלתי להיות מעורפל ולא זכרתי תתאונה, וסבלתי מכאבי ראש. הנוירולוג בדק אותי וקבע שיש לי תסמינים של זעזוע
- אני בן 55 וסובל שנים רבות מיציאות קשות. ניסיתי כל מיני מאכלים, כולל עם הרבה סיבים, שתיה מרובה, ושום דבר לא עוזר. בזמן האחרון התחלתי להתאמן, קניתי טרמפולינה ואני קופץ עליה הרבה, ועדיין יש לי יצאות קשות. מה אפשר להמשיך לעשות מלבד ללכת לגאסטרואנטרולוג?
- רציתי לקבל הסבר לתוצאת סריקה טומוגרפית ממוחשבת של בית החזה. אני בערך בן 60. הפסקתי לעשן בערך לפני כשנתיים. עישנתי בערך חפיסה ליום. לפני כחצי שנה יצאה לי ליחה בצבע כתום (דמי) פעם או פעמיים, ולאחר מכן ליחה עם חתיכות קטנות שחורות. הרופא נתן לי לעשות ציל
מאמרים בנושא CT, סי טי
כאב כרוני שמקורו במערכת השריר-שלד הוא מצב שכיח המשפיע על 13-47% מהאוכלוסייה הכללית . מה גורם לכאב שרירים, אילו תסמי... לכתבה המלאה
הסרט ברבי, שמופיע כיום באקרנים ברחבי העולם, הביא איתו טרנד נושן: גלגיליות, או רולר בלייד אם תרצו. האם זה רק כיף או ... לכתבה המלאה