בדיקת CT, סי טי (CT scan)

תשובה: חומרת העקמת תלויה בזווית המחושבת בין חלקי עמוד השדרה המעורבים ומשפיעה על אופי הטיפול. בדרך כלל ישנם הבדלים בין מה שמודדים רופאים שונים, אולם הבדלים אלה הם זניחים על פי רוב (עד כ-5 או 10 מעלות לפי כמה מחקרים). הבדל של 21 מעלות בין ממצאי רופאים שונים אינו סביר, ודורש בחינה מחודשת של חומרת העקמת, ואולי ביצוע צילומים חדשים. ישנם כמה מחוכים המשמשים לטיפול בעקמת. מחוך מסוג מילווקי, אחד הראשונים שפותחו, משמש לטיפול בעקמת המערבת את החזה העליון. למחוך יש מבנה התומך את עמוד השדרה מאזור הצוואר, בו הוא תומך על ידי מוטות מתכת מרופדים, עד לאזור האגן. מחוך מסוג בוסטון תומך בחלקים נמוכים יותר של עמוד השדרה, מאזור החזה התחתון ועד לאגן. ההחלטה לגבי המחוך שבו נכון להשתמש תלויה בסוג העקמת ובמיקומה. רצוי לבצע במהלך הטיפול מעקב באמצעות צילומי רנטגן לצורך הערכת יעילות הטיפול. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: לא ברור אם הבעיה שלך היא בשריר, בגיד או בעצם. טיפול בקרח יעיל לעצירת הנפיחות שנגרמת כתוצאה מקרע של סיבי שריר, פגיעה בכלי דם והצטברות נוזלים. כשהפגיעה בשריר או בגיד, יש לטפל בקרח במשך כמה ימים עד לעצירת הנפיחות, ולאחר מכן להתחיל בחימום הדרגתי ובפיזיותרפיה עד לאיחוי הקרע. אם הבעיה בעצמות השוקה או השוקית, יש לאבחן אם יש שבר או שבר מאמץ (מקרוסקופי) ולטפל בהתאם לממצאים. ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

תשובה: הבעיות שאתה מתאר בהחלט מעצבנות. לרוב הסימפטומים האלה נגרמים על ידי הגדלה של בלוטת הערמונית או על ידי תסמונת השלפוחית הרגיזה. ביקרת אצל אורולוג שאבחן אצלך שלפוחית רגיזה ונתן לך טיפול תרופתי שלא עזר. אבל יש יותר מסוג אחד של תרופות שהוכחו כיעילות נגד שלפוחית רגיזה, ולפעמים צריכים לנסות סוג אחר של תרופה או לקחת שני סוגי תרופות ביחד לפני שיש שיפור בסימפטומים. אני מציע לך להיפגש שוב עם אורולוג ולדון איתו על כך. בדיקות ה- PSA שלך הן תקינות. היחס בין רמת ה- PSA לבין רמת ה- FPSA משמש אותנו רק כאשר ערכי ה- PSA גבוהים מהנורמה. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: נראה שעברת בירור מקיף למדי בעניין כאבי הראש. בדיקת CT היא בדיקה מדוייקת למדי, המצלמת את האיבר מהרבה זוויות, עד שנוצרים "פלחים" של הרקמה הנבדקת. בבדיקת CT של הראש ניתן לשלול פתולוגיות מוחיות או גידולים שונים. בדיקת ה- MRI אמנם נחשבת למדוייקת יותר, אך לא תמיד יש בה צורך. מידע כללי על בדיקות ההדמיה השונות תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTestDir/imagingTests.asp

תשובה: לפי ידיעתי, חוסר אספקת חמצן בדום נשימה בשינה אינו גורם לפגיעה בשרירים ולעלייה ברמת ה- CPK, אך סיבות האפשריות לכך כוללות: נטילת סטאטינים עקב רמת כולסטרול גבוה פעילות גופנית בימים שלפני ביצוע הבדיקה הפרעה בתפקוד הלב עקב יתר לחץ דם ממושך וטרשת עורקים תת-פעילות של בלוטת התריס, אשר עלולה לגרום הן להשמנת יתר ולדום נשימה בשינה, וכן לפגיעה בשרירים ולעלייה ברמת ה- CPK. תוכל למצוא בפורטל אינפומד מידע רב בנושא עלייה ברמת ה- CPK. אינדיקציות בינלאומיות קובעות כי נדרשים BMI (מדד מסת גוף) של מעל 40 לאחר כישלון דיאטות, או BMI מעל 35 עם מחלות נוספות (כגון דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, מחלת לב, סוכרת וכו') כדי להצדיק ניתוח הרזיה (טבעת). במקרה שלך, ה- BMI הוא 33, אך אתה סובל ממספר מחלות נלוות. כדאי להתייעץ עם כירורג בשאלה זו. אך לפני כן, יש לשלול כל סיבה אחרת הניתנת לטיפול, כגון הפרעה הורמונלית, דיכאון, טיפולים תרופתיים מסוימים או הפרעות אכילה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: האם אמך ירדה במשקל לאחרונה? האם היא גם מקיאה? האם השלשולים מלווים בחום? האם ישנן יציאות דמיות? האם התופעות האלה מופיעות במצבי לחץ? ישנן סיבות רבות שיכולות לגרום לבעיות שאת מתארת אצל אמך. ייתכן שכאבי הבטן והשלשולים נובעים מדלקות מעיים, מתסמונת המעי הרגיז, ממחלת קרוהן, או מדלקת כיבית של המעי הגס, וכדי לאבחן את הבעיה, יהיה עליה לעבור בדיקת קולונוסקופיה. ישנן עוד סיבות היכולות לגרום למה שאת מתארת, למשל חיידק או סרטן במעיים, אך כדי למצוא את המקור, היא תצטרך לפנות לרופא המשפחה ולגסטרואנטרולוג להמשך הבירור. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: תוצאות הציסטוסקופיה מעידות כי נראה ממצא החשוד כגידול בדרכי השתן. השלב הבא הוא כריתת הממצא ושליחתו לבדיקה פתולוגית כדי לברר את טיבו. על סמך תשובות הבדיקה הפתולוגית ולפי מה שימצליץ רופא אורולוג יהיה עליך להמשיך במעקב, לבצע בדיקת הדמייה נוספת, כגון בדיקת CT של הבטן, ולקבל טיפול לפי הצורך. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: אסתמה ואטופיק דרמטיטיס ("אסתמה של העור") הינן מחלות הקשורות זו בזו, אבל לא ידוע לי על כל התוויה לביצוע CT במקרה כמו זה שאת מתארת. ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד

תשובה: ההחלטה לגבי טיפול שעובד אך גורם לתופעות לוואי מטרידות היא בעיקר החלטה אישית של המטופל. עד כמה את מסוגלת לחיות עם תופעות הלוואי? לדעתי החשש מתלות אינו צריך להפריע לך להמשיך ליטול את הכדור, מכיוון שאם הוא יעיל ומונע את ההתכווצויות בידיים וברגליים, את תמשיכי לקחת אותו כך או אחרת. השאלה הבעייתית יותר, לדעתי, היא לגבי ההירדמות - עד כמה זה משפיע על יכולת התפקוד שלך ביום-יום. אם זה מפריע לך לנהל חיים רגילים ויצרניים, זה עלול להיות בעייתי לאורך זמן. בעיה נוספת היא שאני מתרשמת שהאפילפסיה שלך לא מאוזנת מבחינת ריבוי ההתנתקויות. לא פירטת מה התדירות הרגילה של ההתקפים שלך ואילו תרופות בדיוק ניסית, אך אני ממליצה מאד לפנות שוב לנוירולוג המטפל וליידע אותו לגבי ריבוי ההתקפים. אולי הוא ירצה לשנות את הטיפול התרופתי שלך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: מדובר בבקע סרעפתי. הבקע נקרא "גולש", מכיוון שאיזור החיבור בין הוושט לבין הקיבה גולש מן הבטן (מקומו הטבעי) אל החזה, וחוזר חלילה. מצב זה קורה עקב חולשה של שרירי הסרעפת באזור שבו הוושט חודר דרך הסרעפת ויורד לחלל הבטן, ולכן מתאפשרת תנועתיות של המעבר ושט-קיבה. זהו הסוג השכיח ביותר של בקע סרעפתי, וכ-95% מכלל הבקעים הם כאלה. לרוב, סוג זה של בקע אינו סימפטומטי, ואינו גורם לבעיה תפקודית. מצורף קישור לתשובה מעניינת בנושא: http://www.infomed.co.il/questions/q_062506_9.htm