דלג לתוכן

חיידק ה-GBS: כיצד הוא מתבטא בנשים הרות ובילודים?

15% מהנשים ההרות בארץ הן נשאיות של חיידק ה-GBS, ונמצאות בסיכון לחלות במחלה קשה. איך תדעי אם את נשאית, במה מתבטא הזיהום והאם הוא משפיע על הילודים? כל מה שאת חייבת לדעת על חיידק ה-GBS

מאת: לירון מרקוביץ, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 10/08/2016
3 דקות קריאה


חיידק ה-GBS (או בשמו המלא Group B Streptococcus) זהו חיידק ממשפחת הסטרפטוקוקים, אשר מצוי בשכיחות גבוהה במעי הגס. כאשר החיידק מצוי באדם בריא הוא אינו גורם למחלה, אך המצב שונה בקרב נשים בהריון ויילודים, להם חיידק ה-GBS יכול לגרום למחלה קשה. 



כיצד אדע אם אני נשאית של GBS?  

חשוב להדגיש שלא כל נשאית של החיידק סובלת מזיהום פעיל ממנו, כך שנשאות לחיידק יכולה להיות ללא כל ביטוי קליני.

"הנשאות לחיידק בקרב נשים הרות בארץ עומדת על כ-15%", טוען ד"ר גיא רופא, רופא בכיר במחלקת נשים בבית חולים "ליס" ליולדות ונשים במרכז הרפואי איכילוב. "הנשאות לחיידק אינה קבועה ויכולה להיות חיובית ושלילית לסירוגין. לכן בדיקה תקינה בתחילת הריון אינה שוללת נשאות לקראת הלידה", הוא מסביר. 

כיצד מתבטא זיהום ב-GBS בנשים בהריון?  

"כאמור", ד"ר רופא מדגיש, "נשאות של החיידק בהריון אינה מסוכנת כלל. לעתים רחוקות מאוד נשים בהריון חוות זיהום של חיידק ה-GBS  במהלך ההריון. הזיהום השכיח בהריון הינו דלקת בדרכי השתן, המטופלת בקלות וכשלעצמה אינה מסוכנת יותר מכל דלקת בדרכי השתן הנוצרת מחיידק אחר".

קראו עוד: הילד שלכם בעל מום מולד? ייתכן ותוכלו לתבוע הולדה בעוולה

נשים שהינן נשאיות של החיידק, עלולות להעביר את החיידק לילודים אשר בתורם עלולים לפתח מחלה מוקדמת או מחלה מאוחרת מהחיידק. הדבקה שמתרחשת בעת שהעובר עדיין ברחם או בעת הלידה כשהוא עובר בתעלת הלידה, עלולה לגרום למחלה המוקדמת. הדבקה סביבתית לאחר הלידה עלולה לגרום להופעת המחלה המאוחרת.

כיצד מתבטא זיהום ב-GBS בילודים? 

זיהום ב-GBS בילודים מתחלק לשני סוגים:

•המחלה המוקדמת- מופיעה עד גיל שבוע ימים, לרוב תוך 24 שעות מהלידה. מדובר במחלה קשה מאוד שלרוב תתבטא כאלח דם (המצאות חיידק בדם הילוד) בלבד, ללא סימנים למערכת ספציפית אחת בגוף. ההדבקה מתרחשת בעיקר בעת המעבר בתעלת הלידה.

•המחלה המאוחרת- מופיעה בין היום השביעי לחיים ועד לגיל שלושה חודשים. מדובר במחלה פחות קשה אשר יכולה להתבטא כאלח דם, דלקת קרום המוח או דלקת ריאות. גורם הסיכון העיקרי הוא פגות. ההדבקה מתרחשת מהסביבה.

כיצד מתבצעת בדיקת נשאות של GBS? 

בארץ, בהתאם להמלצת המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה ובאישור משרד הבריאות, לא רצוי לבצע בדיקת סקר לנוכחות חיידק GBS בנשים הרות, זאת בשונה מהמקובל בארה"ב.

ד"ר רופא מסביר את מקור ההבדל, "בארץ אין המלצה לביצוע בדיקת סקר משתי סיבות. האחת, רמת הנשאות נמוכה משמעותית מזו שבארה"ב. השנייה, בארץ הנתונים מראים כי משיגים את אותו הסיכוי, הנמוך מאוד לשמחתנו, לזיהום מוקדם בילוד גם אם מטפלים על פי גורמי סיכון בלבד ולא על פי ביצוע בדיקת תרבית".

בדיקת הנשאות מתבצעת על ידי נטילת תרבית באמצעות מטוש מהנרתיק וכן מהרקטום של האישה, פעולה קצרה שאינה כואבת.

רמת הנשאות בארץ נמוכה משמעותית מזו שבארה"ב

אילו נשים, אשר נמצאות בקבוצת הסיכון, יטופלו אנטיביוטית בלידה (אין צורך בתרבית)?

•אישה אשר הייתה לה תרבית שתן חיובית ל-GBS במהלך ההריון הנוכחי

•אישה אשר לה ילד קודם אשר סבל מזיהום מ-GBS לאחר הלידה

•לידה מוקדמת, לפני שבוע 37

•צירים לפני שבוע 37 הגורמים שינויים ברורים בצואר הרחם- אישה שנראה כי היא לקראת לידה

•חום מעל 38 מעלות צלזיוס במהלך הלידה

•ירידת מים מעל 18 שעות

מה הסיכוי להדבקה של העובר בעת הלידה? 

למרות שכ-15% מהיולדות הינן נשאיות של GBS, הסיכוי להדבקה של הילוד בזמן הלידה הינו פחות מ-1%, ויורד לכעשירית מזה באם האם קיבלה טיפול מונע מתאים.

כיצד ניתן להפחית את הסיכוי למחלה בילוד? 

ניתן להפחית את הסיכוי למחלה בילוד על ידי מתן אנטיביוטיקה מכוונת לחיידק ה-GBS לאם דרך הוריד, במהלך הלידה. אם עברו לפחות ארבע שעות מעת התחלת הטיפול האנטיביוטי לוריד האם ועד ללידה, אנו מתייחסים אל האם כ"מכוסה מבחינה אנטיביוטית". בניתוח קיסרי אין צורך בטיפול מניעתי משום שהילוד אינו עובר בתעלת הלידה.

קראו עוד: המדריך השלם להנקה: כך תעשי זאת נכון

מתן האנטיביוטיקה מוריד משמעותית את הסיכון לאם ולילוד לפתח מחלה קשה בשל זיהום הקשור ב-GBS. "חשוב לציין", מבהיר ד"ר רופא, "שמדובר על הורדת הסיכון למחלה המוקדמת הקשה בילוד עד גיל שבוע ימים. על הסיכוי למחלה המאוחרת מ-GBS, אשר הינה פחות קשה ויכולה להופיע עד לגיל שלושה חודשים, האנטיביוטיקה המניעתית לא תשפיע, משום שזהו זיהום הנרכש מהסביבה ומהמטפלים ולא מהמעבר בתעלת הלידה".

במצב בו הלידה התפתחה במהירות והאם לא הספיקה לקבל את האנטיביוטיקה, הילוד יעבור בירור הכולל ספירת דם ונטילת תרביות ובהתאם לתוצאות יישקל הצורך במתן טיפול אנטיביוטי לילוד במהלך 48 השעות שלאחר הלידה. 

לסיכום, חשוב לזכור כי כל אישה אשר הוגדרה כנשאית של GBS צריכה ליידע את הצוות בחדר הלידה.

שיהיה בשעה טובה!


הכתבה מאת לירון מרקוביץ

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר אירינה פיינברג
ד"ר אירינה פיינברג יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
5.0
( 12 חוות דעת )
"חוויה טובה מאוד, רופאה מקצועית ונעימה"
ד"ר משה רויבורט
ד"ר משה רויבורט יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
5.0
( 3 חוות דעת )
"ד"ר רויבורט רופא בחסד, רגיש ומקצועי! זמין לכל שאלה,מסביר הכל כנדרש,ומבין לגמרי בתחום."
פרופ' ערן ברזילי
פרופ' ערן ברזילי יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
5.0
( 11 חוות דעת )
"פרופסור ברזילי הסביר על כל התהליך, התנהל ברגישות ובהומור וגרם להרגשה נוחה מאוד."
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום סקירת מערכות

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו