בחולים עם מחלת לב נרחבת ניצח הניתוח את הבלון

פעם, הטיפול המקובל בחולים שסבלו מטרשת עורקים ומחלת לב כלילית (היצרות כלי הדם המובילים חמצן לשריר הלב) היה ניתוח מעקפים (CABG - coronary artery bypass graft). ואולם לאחרונה, יותר ויותר חולים מטופלים באמצעות הרחבת העורק הכלילי המוצר באמצעות בלון והכנסת צינור דק מצופה חומר מיוחד המסייע בהשארת העורק פתוח (סטנט).

במחקר זה בדקו איזה טיפול יעיל יותר בחולים עם מחלת לב נרחבת, כלומר, מחלה בה נמצאו לפחות שלושה מהעורקים הכליליים מוצרים. לחלופין, יכלו להשתתף במחקר גם חולים שהעורק הראשי המספק דם לחדר שמאל של הלב (left main artery) היה מוצר.
במחקר נכללו 1800 חולים, שמחציתם טופלו באמצעות ניתוח מעקפים ומחציתם באמצעות הרחבה עם בלון והחדרת סטנט. שנה לאחר הפרוצדורה נמצא ששיעור התוצאות השליליות (אירוע לב או שבץ מוח) היה גבוה במידה ניכרת בחולים שטופלו באמצעות "בלון" (17.8% בהשוואה ל- 12.4% בחולים שטופלו באמצעות ניתוח מעקפים). גם שיעור החולים שנזקקו לפרוצדורה חוזרת היה גבוה יותר בקרב החולים שטופלו באמצעות "בלון" בהשוואה לחולים שטופלו בניתוח (13.5% לעומת 5.9%). שיעור מקרי המוות שנה לאחר הפרוצדורה היה זהה בשתי הקבוצות.

ממחקר זה עולה, אפוא, כי בחולים שיש להם מחלת לב נרחבת, הטיפול המועדף הוא ניתוח המעקפים. ושוב אנו למדים כי אין לרוץ אחר כל טיפול חדשני בעיניים עצומות בלי לבדוק קודם את יעילותו ובטיחותו לטווח הארוך.

Published at www.nejm.org February 18, 2009 (10.1056/NEJMoa0804626)
https://content.nejm.org/cgi/content/full/NEJMoa0804626

[22/02/2009]