אין צורך לתת אספירין כמניעה באנשים ללא מחלת לב

אנשים בריאים הנמצאים בסיכון נמוך למחלת לב אינם צריכים ליטול
אספירין כמניעה. כך מתפרסם בגיליון מרץ של המגאזין Heart.

תוצאות שנאספו מארבעה מרכזים רפואיים בינלאומיים מראות כי בעוד
שאספירין מקטין את הסיכון ללקות בהתקף לב ראשון בכמעט שליש, הוא גם
מגביר את הסיכון לסיבוכים מדימום בכ 70 אחוז.

מחקר זה ניתח את תוצאותיהם של ארבעה מחקרים קליניים אקראיים
ומבוקרים שבדקו את השימוש באספירין במניעה של מחלות לב. המחקרים
כללו יותר מ 48000 משתתפים אשר מתוכם יותר מ 25000 קיבלו אספירין.

החוקרים ביקשו לבדוק מתי היתרון שבמתן אספירין למניעה של מחלות לב
עולה על הנזק שאספירין עלול לגרום כתוצאה מהגברת הדימומים.

החוקרים חישבו ומצאו כי אם הסיכון להתקף לב הוא יחסית גבוה, 15%
למשך 10 שנים, אזי כדאי לתת אספירין במינון של 75 מ"ג ליום. במקרה
כזה הסיכויים למניעה של אוטם שריר הלב עולים על הנזק שיכול להיגרם
כתוצאה מנטילת אספירין. יוצאי דופן הם חולים הסובלים מכיבים במערכת
העיכול או מיתר לחץ דם שאינו מטופל.

בקרב חולים בעלי סיכון בינוני להתקף לב (בין 5 ל 15 אחוזים סיכון
להתקף לב במשך 10 השנים באות), הסיכון והתועלת שבנטילת אספירין
מבטלים זה את זה, ובסך הכל נטילה של אספירין נחשבת יתרון.

אולם, בקרב אלו אשר היו בסיכון נמוך ללקות בהתקף לב (5 אחוז או
פחות סיכון להתקף לב במשך 10 השנים הבאות), תופעות הלוואי, כגון
דימום מן הקיבה, עולות על התועלת שיכולה להתקבל מנטילת אספירין.

אחת הבעיות היא שחולים רבים אינם יודעים מהי רמת הסיכון האמיתית
שלהם לחלות במחלת לב, והם עלולים לטפל בעצמם ללא אבחנה. את הסיכון
ניתן לחשב רק על-ידי אמצעים מיוחדים, אשר לוקחים בחשבון את כל
הסיכונים האפשריים כגון עישון, היסטוריה משפחתית, ורמות כולסטרול.

עם זאת, החוקרים מציינים כי המשתתפים במחקרים אינם מייצגים את כל
האוכלוסייה, שכן מעט מידי נשים השתתפו במחקר, והממצאים תופסים רק
לגבי יתר לחץ דם מטופל אשר נמצא בשליטה.

[14/03/2001]