דלג לתוכן

רמות גבוהות של הומוציסטאין והסיכון לאי-ספיקת לב

רמות גבוהות של הומוציסטאין והסיכון לאי-ספיקת לב

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 1 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

פרופ' מיכל לאופר פרל קרדיולוגיה

פרופ' מיכל לאופר פרל

קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר

ד"ר לואיז הנריקס קרדיולוגיה

ד"ר לואיז הנריקס

קרדיולוגית מומחית בהפרעות קצב וקוצבים

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן

ד"ר אהרון גליק קרדיולוגיה

ד"ר אהרון גליק

ד"ר בן שדה קרדיולוגיה

ד"ר בן שדה

קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב ומתמחה בטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב ומיתר לחץ דם ריאתי

פרופ' יורם אגמון קרדיולוגיה

פרופ' יורם אגמון

מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

פרופ' יעקב הנקין קרדיולוגיה

פרופ' יעקב הנקין

קרדיולוג בכיר, מנהל השרות למניעת מחלות לב וטיפול בשומני הדם בסורוקה. מומחה לקרדיולוגיה וטיפול בכולסטרול ושומני הדם.

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

פרופ' מעין קניגשטיין קרדיולוגיה

פרופ' מעין קניגשטיין

מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

ד"ר אהרון מדינה קרדיולוגיה

ד"ר אהרון מדינה

מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

רמה גבוהה של הומוציסטאין, חומצת אמינו המיוצרת בגופנו, מהווה גורם
סיכון לאי-ספיקת לב במבוגרים ללא הסטוריה של אוטם בשריר הלב. כך
מדווח מחקר חדש המתפרסם בגליון האחרון של ה Journal of The American
Medical Association.

המחקר התבסס על נתונים אודות 2491 משתתפים אשר לקחו חלק במחקר רחב
היקף שנערך בין השנים 1979 ל 1982 ובין השנים 1986 ל 1990. בתחילת
המחקר המשתתפים לא סבלו מאי ספיקת לב והיו ללא היסטוריה של אוטם
בשריר הלב.
הגיל הממוצע של המשתתפים היה 72, ו 1547 מתוכם היו נשים.
במשך תקופת המעקב של המחקר 156 משתתפים פיתחו אי-ספיקת לב, מתוכם 88
היו נשים.

רמות הומוציסטאין בדם גבוהות מהערכים הממוצעים התקינים לגברים
ולנשים היו קשורות בסיכון של פי 1.93 בנשים ופי 1.84 בגברים
לאי-ספיקת לב. הקשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין לאי ספיקת לב
בנשים היה חזק יותר ורציף. החוקרים בדקו את טווח הרמות הגבוהות של
הומוציסטאין וחילקו אותו לארבעה חלקים. נמצא כי בנשים הסיכון
לאי-ספיקת לב הוכפל ברבעון השני, והיה פי 4 ברבעון העליון לעומת אלו
שהערכים שלהן היו ברבעון התחתון. אצל גברים, הקשר היה בולט רק
בערכים מעל הממוצע. הקשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין לבין
אי-ספיקת לב נשמר גם כאשר החוקרים החסירו מהמחקר משתתפים עם גורמי
סיכון למחלות לב.

החוקרים מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים כדי לחזק תוצאות אלו
ובכדי להבהיר מהם המנגנונים בהם גורם ההומוציסטאין נזק, ומהי הסיבה
להבדלים בסיכון שבין גברים ונשים.

מידע נוסף על הומוציסטאין ניתן למצוא באתר זה.
https://www.infomed.co.il/questions/q_081302_6.htm

JAMA 2003;289:1251-1257

[19/03/2003]

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו