סרטן שד גרורתי בתקופת הקורונה: הנה מה שחשוב לדעת
שאלות רבות עולות בנוגע להתמודדות עם מחלת הסרטן בתקופת הקורונה. במיוחד לחודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד, אספנו עבורכם את המידע החיוני על אודות התמודדות עם סרטן שד גרורתי בזמן המגפה
סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים בארץ ובעולם. למרות שגידול זה יכול להתפתח גם בגברים, לרוב יופיע הוא בנשים ביחס של 1:100.
סרטן שד חודרני הוא גידול שחרג מעבר לצינוריות החלב וחדר לרקמת השד ואף לבלוטות הלימפה הסמוכות. ללא טיפול, הגידול עלול לחדור גם לאיברים מרוחקים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2016 סרטן שד חודרני היווה כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים. מהנתונים עולה כי גידול ממאיר זה שכיח במיוחד בקרב נשים בגיל 50 ומעלה. שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה גרורתית עמד על כ-3.4%. ככל הנראה, השיעור הנמוך נעוץ במודעות הגבוהה למחלה ובדיקות שונות לאבחון מוקדם, בהן בדיקת הממוגרפיה (1) .
Chinnapong | Shutterstock
התמודדות עם מצבים בריאותיים מורכבים בתקופת הקורונה
ההתמודדות עם מצבים בריאותיים מורכבים, כמו סרטן שד גרורתי בתקופת הקורונה אינה פשוטה. המגפה, הסגר והריחוק החברתי משפיעים על פרמטרים שונים בתהליך הניטור והטיפול. התקופה המאתגרת מאלצת את חולות סרטן השד הגרורתי לעמוד בפני החלטות לא פשוטות, כמו דחייה של טיפולים, קיום של תקשורת וירטואלית בלבד עם הרופא/ה המטפל ועוד.
בישראל, גל התחלואה השני ותקופת הסגר הובילו לדחייה של ניתוחים לא דחופים. בדומה לכך, בארצות הברית בתקופת הסגר הראשון, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC) המליצו על דחיית ניתוחים שאינם דחופים, בדיקות הדמיה וטיפולים שונים כל זאת כדי לצמצם את החשיפה לנגיף החדש וכדי לענות על הדרישה הגדלה למיטות אשפוז, מנות דם ואנשי צוות רפואי (2) . ניתוחים לשחזור שד נדחו גם הם בבתי חולים שונים בעולם בתקופת הסגר.
אילוצים אלה, ועוד רבים אחרים, עלולים להוביל לקושי נפשי ניכר במהלך הטיפול וההתמודדות עם המחלה. סקר שנערך על ידי האגודה האמריקאית לסרטן (ה- ACS), מצא למשל כי אחד מכל חמישה נשאלים מודאג מהחמרה במחלה הממאירה או חזרה של הגידול עקב טיפול לא רציף בתקופת הסגר (3) . בסקר נוסף שבוצע בקרב חולות סרטן השד נמצא כי כ-80% מהן חוות חרדה מכך שהמגפה הנוכחית תשפיע על הטיפול במחלתן (4).
האם סרטן גרורתי נחשב לגורם סיכון בכל הנוגע לסיבוכי הקורונה?
סרטן השד אינו נחשב באופן אוטומטי כגורם סיכון להתפתחות של סיבוכים עקב תחלואה בקורונה. עם זאת, טיפולים מסוימים בסרטן שד גרורתי עלולים להעלות את הסיכוי למחלה חמורה יותר וסיבוכים.
תרופות המשמשות לטיפול במחלה הממאירה עלולות להחליש את מערכת החיסון. טיפול כימותרפי סטנדרטי או טיפולים ממוקדי מטרה מסוימים, נמנים תחת קבוצה זו. לרוב, מערכת החיסון מתאוששת לאחר מספר חודשים מסיום הטיפול, אולם לא מדובר בקביעה חד משמעית והיא משתנה מחולה אחד לאחר.
במחקר מסוים שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת וונדרבילט נמצא כי נבדקים חולי סרטן היו בסיכון גבוה יותר לתמותה מקוביד 19 (5). עם זאת, סוג הסרטן המסוים כמו גם שיטת הטיפול לא השפיעו על הסיכוי לתמותה. מחקרים קטנים נוספים הראו תוצאות מעודדות יותר ומצא כי נבדקות שסבלו מסרטן השד וחלו בקורונה החלימו (6) .
זאת ועוד, חשוב לציין כי הצוותים הרפואיים מתעדפים את זמני הטיפול וסביר להניח כי אלה הסובלות מסרטן שד גרורתי יקבלו עדיפות גבוהה יותר ויבצעו את הטיפולים במועד הנדרש (7) .
תמיכה היא המפתח
ההתמודדות עם הבשורה על סרטן השד ומהלך הטיפול עצמו מאתגרת עוד יותר בתקופת הקורונה. למרות הסגר והריחוק החברתי חשוב שלא לעבור אותה לבד. תוכלי להתייעץ עם הרופא/ה המטפלת בנוגע לצירוף בן משפחה או חבר/ה קרוב לתורים הווירטואליים.
בנוסף, קיימות קבוצות תמיכה רבות כמו למשל עמותת אחת מתשע, המסייעות לחולות בסרטן השד גם היום, מרחוק. התמיכה הנפשית תסייע לך לצלוח את התקופה והיא אף עשויה לתרום להתמודדות עם המחלה הממאירה.
מקורות(1) https://www.breastcancer.org/treatment/covid-19-and-breast-cancer-care
(2) https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/hcp/guidance-hcf.html
(3) https://www.fightcancer.org/releases/survey-cancer-patients-increasingly-face-covid-19-health-impact-4
(4) https://www.breastcancer.org/treatment/covid-19-and-breast-cancer-care
(5) Kuderer, Nicole M., et al. "Clinical impact of COVID-19 on patients with cancer (CCC19): a cohort study." The Lancet (2020).
(6) https://www.breastcancer.org/treatment/covid-19-and-breast-cancer-care
(7) Citgez B, Yigit B, Capkinoglu E, Yetkin SG. Management of Breast Cancer during the COVID-19 Pandemic. Sisli Etfal Hastan Tip Bul. 2020;54(2):132-135. Published 2020 Jun 10. doi:10.14744/SEMB.2020.23326