מתילפרדניזולון (Methylprednisolone)

המונח אלופציה משמעותו אובדן שיער. כאשר מדובר באובדן שיער במקטעים בודדים, שם התופעה הוא Alopecia Areata, וכאשר המצב חמור יותר, ויש אובדן של כל שיער שם התופעה הוא Alopecia Totalis. הבסיס לתופעה אינו נהיר לגמרי. התיאוריה הרווחת היא כי הגורם הוא ככל הנראה אוטואימוני, כלומר מיוחס לפעילות משובשת של מערכת החיסון, היוצרת תגובה דלקתית סביב זקיק השערה. אין טיפול יעיל לגמרי למחלה זו. יש הנותנים סטרואידים דרך הפה, אך טיפול זה שנוי במחלוקת, היות שיש לו תופעות לוואי, ויש סכנת הישנות בהפסקתו. ישנם מחקרים המראים יעילות טיפולית של טיפול קצר טווח בתרופה מתילפרדניזולון (סטרואידים דרך הווריד, לטווח קצר) בשילוב עם תרופה אחרת הנקראת ציקלוספורין (דרך הפה). טיפול זה ניתן לצורות הקשות יותר של אלופציה. מצאתי גם מקורות על טיפול מוצלח בשילוב תרופתי של תרופה הנקראת מתותרקסאט בשילוב עם מינון נמוך של סטרואידים. בשנים האחרונות יש למחלה טיפולים הנקראים טיפולים "ביולוגיים" שהיו מיועדים במקור למחלות אחרות. ישנו מחקר המציג יתרון טיפולי בולט במתן רפטיבה (אחת התרופות הביולוגיות) על אלופציה בצורותיה הקשות, אך גם טיפול זה שנוי במחלוקת. לבסוף, ישנו טיפול המשלב טיפול תרופתי ופוטותרפי, הנקרא Turban Puva המכוון ספציפית לקרקפת, ויש לו תוצאות טיפוליות טובות. תוכלי לשאול עליו בבתי החולים רמב"ם או הדסה. מידע נוסף על אלופציה אראטה נמצא באתר העור הישראלי: http://www.iskin.co.il/Index.asp?ArticleID=114&CategoryID=81&Page=1

תופעות הלוואי של סטרואידים כוללות תופעות לוואי במערכת העיכול, חוסר שקט, וקשיי שינה. בשימוש ארוך טווח עשויים להתפתח סוכרת, יתר לחץ דם, שינויים בפיזור השומן ועוד. אבל חודש לא נחשב עדיין לזמן ארוך. טיפול של חודש, במיוחד בתינוקת כזו קטנה, אינו מסכן אותה. מה שכן, יש להוריד את המינון בהדרגה כדי לתת לאדרנל להתאושש ולהתחיל לייצר בעצמו סטרואידים. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

הגורמים המדוייקים למחלת הסכיזופרניה אינם ידועים. התיאוריה הרווחת כיום גורסת שהסיבה לה היא הפרעה בהתפתחות המוח בתקופה העוברית, אשר גורמת למבנה לא תקין ברמה התאית, ככל הנראה בשל גורמים גנטיים. אותה וריאציה של מבנה המוח לא בהכרח גורמת למחלה, אלא לנטייה לקיום המחלה. התפרצות המחלה בפועל מושפעת מגורמים סביבתיים שונים במהלך החיים, החל בהשפעות על העובר בעודו ברחם, כגון חשיפה לווירוסים, או לסטרס אימהי, ודרך אירועים בחיים כגון טראומות גופניות ונפשיות או שימוש בסמים. מנגנון נוסף שזוהה אצל חולים בסכיזופרניהה וא הפחתה ב'גיזום' של תאים ושל קישורים בין תאי מוח (סינפסות). באופן נורמאלי, גיזום כזה מתרחש בגיל ההתבגרות, ונמצא שאצל חולים נותרו עודף תאים ועודף סינפסות יחסית לבני גילם שאינם חולים. כתוצאה מהמבנה הלא-תקין שהזכרתי, נוצרים חיבורים או קישורים עודפים בין תאי מוח שונים, אשר מייצרים חוויה חושית ללא גירוי חיצוני הולם, זאת אומרת הזיות או קישורים חשיבתיים ללא תמיכה הגיונית (המסתמכת על המציאות). המונח דיסוציאציה משמעו סימפטום של ניתוק בין שני דברים שבאופן רגיל צפוי שיהיו קשורים זה לזה. לדוגמה, זיכרון ורגש לגבי אירוע מסויים, או חוויה חושית ומחשבות לגבי אירוע מסויים או לגבי פרק זמן ספציפי בו האדם חווה דבר מה. חושבים שדיסוסיאציה בדרך כלל מתרחשת בעקבות טראומה, וככל הידוע כיום, זוהי תופעה יותר פסיכולוגית ופחות קשורה לגורמים מולדים, בניגוד לסכיזופרניה. הקשר בין סכיזופרניה לדיסוציאציה הוא שלחלק מהחולים בסכיזופרניה יש סימפטומים דיסוציאטיביים, ובנוסף, ישנם גורמי סיכון משותפים לשני המצבים, כגון שימוש בסמים וטראומות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

לפי עיון באתר של צנטרום המוצרים אכן מכילים חומר מן החי והוא - מגנזיום (Magnesium Stearate), חומצה סטארית (Stearic acid), וג'לטין.

הרעיון והיתרון של טבליה בשחרור מושהה הוא שניתן לקחת את התרופה פעם ביום במקום מספר פעמים. דבר זה אפשרי מכיוון שבשחרור מושהה, משתחררת התרופה באופן הדרגתי ובמשך זמן תוך שמירה על ריכוז קבוע. התרופה נמצאת בתוך חומר אחר (פולימר) שמתכלה ומתמוסס בגוף בקצב איטי, ובקצב זה משתחררת גם התרופה. במקרה שלך, נטילת טבליה של נוביטרופן בשחרור מושהה נעשית פעם אחת ביממה, ואילו טבליה אחרת (לא בשחרור מושהה) יש לקחת 4-2 פעמים ביום. תוכל לקרוא על התרופה כאן: http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=364

בדיקת ה- CT שעברת התמקדה בבטן ובאגן. לא ציינת מדוע נשלחת לביצוע הבדיקה. האם בשל עצירות וירידה במשקל? ברצוני להתייחס לכמה נקודות: קשריות ריאתיות - מדובר לרוב בקשריות לימפה מוגדלות מעט. הגדלה של קשרית לימפה עשויה להתרחש על רקע תהליך הגורם לתגובה דלקתית (למשל זיהום), או על רקע תהליך הפולש לתוך הקשרית ומגדיל אותה (למשל גידול). מאחר שהבדיקה שעברת לא כיסתה את כל שטח הריאות, קשה להתרשם ממצבן. יש לציין כי עישון, גם כשלא שואפים את העשן לריאות, הוא גורם סיכון ראשון במעלה לגידולי ריאה. מומלץ מאד להפסיק לעשן, וניתן לפנות לרופא המשפחה בעניין. לימפאדנופתיה קלה ברטרופריטונאום - מדובר בהגדלה של קשריות הלימפה בחלק האחורי של הבטן. גם במקרה זה ההגדלה עשויה להיות על רקע תהליך זיהומי או על רקע גידול. לא ניתן לקבוע זאת בהתבסס על תוצאות ה- CT. המנגיומות קטנות בכבד ובחוליה L3 - אלה ממצאים חסרי משמעות. הבדיקה שעברת אינה מספקת די נתונים כדי לקבוע אבחנה, אולם בהחלט מתבקש המשך בירור לאור הסיפור של עצירות, ירידה במשקל ועישון. מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה. פנה לרופא המשפחה בהקדם להשלמת הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

דפומדרול היא תרופה ממשפחת הסטרואידים. תופעות הלוואי האפשריות הן עליה בלחץ הדם, התפתחות או החמרה של סוכרת (עליה בערך הסוכר בדם), שבירות יתר של עצמות (אוסטאופורוזיס), השמנת מרכזית. יש חשיבות גם למשך השימוש בתרופה. שימוש ממושך יכול לגרום לאי-ספיקה של בלוטות האדרנל ואז יש חשש בזמן הפסקת התרופה, ולכן יש להפסיקה בצורה הדרגתית. תרופות ממשפחת הסטרואידים גם מדכאות את מערכת החיסון. לטווח הקצר יכולות להיות השפעות שליליות על מערכת העיכול, כגון אי נוחות בבטן ובחילות, ולעיתים יכולים להיות קשיים בשינה. אלו תופעות הלוואי העיקריות. לקריאה נוספת, פנו לאינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=169

קטרקט הוא עכירות של העדשה שמפריעה לראיה. זהו הגורם מספר אחד להפרעות ראיה בגיל המבוגר. גורמי הסיכון כוללים סוכרת, עישון, חשיפה לקרינת שמש, גיל מבוגר. הטיפול ניתוחי וכולל החלפת העדשה העכורה בעדשת פלסטיק מלאכותית, בדרך כלל תחת הרדמה קלה ומקומית. הניתוח שכיח ומתבצע במקומות רבים בארץ. תמיד הבחירה במנתח חשובה ומקנה ביטחון לקראת הניתוח, אולם מדובר בניתוח שגרתי, לכן התועלת במומחה עולמי היא אולי לא רבה במיוחד בהשוואה לניתוחים אחרים מסובכים יותר. "הבשלת" הקטרקט משמעותה שהעכירות כה גדולה שהחולה כמעט עיוור. בעבר היו נוהגים לחכות להבשלה כדי שאז הניתוח, שהיה קשה יותר ועם סיבוכים רבים יותר, יהיה מוצדק. כיום הטכניקה הניתוחית השתפרה לעין ערוך, ומדובר בניתוח קל בהרבה מבעבר, ולכן אין יותר צורך לחכות עד שהקטרקט יבשיל, וניתן לנתח בכל שלב. לפרטים נוספים- http://www.6x6.co.il/eyedisease/cataract.asp

בדיקת ה-MRI היא בדיקה שבה משתמשים בשיטת הדמיה המבוססת על שדות מגנטיים רבי עוצמה ובגלי רדיו כדי ליצור הדמיה של איבר הגוף הרצוי. בשיטה מפעילים שדה מגנטי החזק פי 10,000 מהשדה המגנטי של כדור הארץ. מקצת יוני המימן ברקמות הגוף מתיישרים על ידי השדה המגנטי, כלומר מסתובבים בכיוון אחד, וכאשר מקרינים לעברם קרינת רדיו, הם מחזירים אות שאותו הופך המחשב לתמונה בת משמעות של האיבר. למרות שפעם כונתה הבדיקה תהודה מגנטית גרעינית, לא מזריקים בה חומר רדיואקטיבי. לעיתים משתמשים בחומר ניגוד המכונה גדוליניום על מנת להדגיש תהליכים מסוימים. משתמשים בבדיקה זו לזיהוי הפרעות אנטומיות באברי הגוף השונים. היא מתאימה במיוחד לזיהוי הפרעות במוח ובחוט השדרה. הסיכון הכרוך בה קטן ביותר. אין כל סכנה בשימוש בפרדניזון או בקבלת עיסוי. תוכלי לקרוא עוד מידע על הבדיקה באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=177

סטרואידים יכולים בהחלט לגרום לתסמיני דיכאון, בעיקר במינון של 30 מ"ג ומעלה ליום.