דיכאון היא מגפה, וזה השיעור שלמדנו מהקורונה

אם עד לא מזמן דיכאון נחשבה להפרעה שקופה - בלתי נראית אך מזיקה - היום עולם הרפואה מבין את ההשלכות ההרסניות של בריאות הנפש על הגוף שלנו, והתחלתה של הבנת הביולוגיה שעומדת מאחורי הדיכאון, עוזרת לנו להבין טוב יותר שמדובר בתופעה רחבה הדורשת התייחסות בהיקף הדומה לווירוס הקורונה או לסרטן.

חשוב להבהיר – דיכאון הוא לא סתם מצב רוח רע או עצב. דיכאון הוא הפרעה חמורה המלווה באוסף של תסמינים פיזיולוגיים ורגשיים המשבשים את שגרת יומו של האדם, החל מהפרעות שינה, עבור בבעיות בתיאבון ובחשק המיני וכלה בנטיות אובדניות.

wavebreakmedia  |  Shutterstock

דיכאון בישראל

נכון לשנת 2012 אחד מכל שישה ישראלים סבל מהפרעת דיכאון או חרדה במהלך חייו[1]. בתוך 7 שנים המספרים השתנו בצורה מדאיגה ובשנת 2019 מחקר אחר דיווח על כך שכל אדם שלישי בישראל סובל מדיכאון[2].

יתרה מזאת, גם חומרת התסמינים עלולה להשתנות. במחקר שנעשה באוניברסיטת ת"א בעקבות מגפת הקורונה, נראה כי תסמיני החרדה והדיכאון החריפו בתקופה זו – כמעט כל אדם שלישי בישראל (29%) סובל מתסמינים ברמה גבוהה או גבוהה מאוד. לצורך השוואה, כשנתיים לפני המחקר (בשנת 2018) רק אחד מתוך 10 ישראלים (12%) דיווח על תסמינים בעוצמות כאלו[3].

האם המערך הפסיכולוגי והפסיכיאטרי בישראל יודע להתמודד עם היקפים כאלו של הפרעה בריאותית? כפי שכרגע עולה ממקור לא רשמי ומדיווחים של אנשים הסובלים מהפרעות חרדה ודיכאון - נראה שלא.

בדיקת דם עתידית לאבחון דיכאון

אם היינו יכולים לחשוב על דיכאון כעל מגפה, האם היינו ממשיכים לטפל בה כפי שהיא מטופלת, או לא מספיק מטופלת, היום? עולם המדע סבור שאבחון וטיפולים מתקדמים עשויים לעזור לעולם להתמודד עם ההפרעה ההולכת וגואה.

לתהליך האבחון תרמו לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת אינדיאנה, שהודיעו[4] באפריל השנה (2021) על מחקר פורץ דרך ששופך אור על התהליך הפיזיולוגי של הפרעות דיכאון. לטענת החוקרים, קיימים סימנים ביולוגיים בדמם של אנשים הסובלים מאובדנות, כאב, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) ואלצהיימר.

באמצעות סימנים ביולוגיים של RNA הצליחו החוקרים לפתח בדיקת דם שיכולה לזהות אנשים הסובלים מדיכאון, כמו גם עד כמה חמור הדיכאון, מה הסיכון לדיכאון חמור בעתיד, ומה הסיכון להפרעות דו קוטביות בעתיד. בנוסף, הבדיקה תוכל להציע טיפול תרופתי בהתאם למצבו של הנבדק.

טיפולים עתידיים לטיפול בדיכאון

ממצאים של מחקר[5] שנעשה בפברואר השנה על-ידי אוניברסיטה מקגיל שבמונטריאול, הובילו להבנה טובה יותר של הקשר בין המוח להפרעות במצב הרוח. לטענת החוקרים, התגלה כי רמת הצפיפות של תאי מוח כוכביים בשם אסטרוציטים קשורה לדיכאון – לירידה בצפיפותם של תאים אלו באזורים מסוימים במוח עלולה להיות השפעה שלילית על אזורים הקשורים לקבלת החלטות ולוויסות רגשי – מצבים שכיחים במקרים של דיכאון מג'ורי.

תרופות שיוכלו להגביר את התפקוד או את הכמות של תאים אסטרוציטים, יוכלו לטפל בדיכאון, כך מאמינים החוקרים.

לסיכום, אין ספק שהיום אנחנו יודעים הרבה יותר על דיכאון וקיימים גם טיפולים טובים יותר. עם זאת, מדובר בתופעה רחבת היקף, יש כאלו שיגדירו אותה כמגפה, שעדיין אינה זוכה למספיק משאבים. אחרי הכל, בשנה אחת בלבד עולם הרפואה הכיר את וירוס הקורונה, למד לשפר את הטיפול בו ובמהירות שיא אף הצליח להמציא חיסון נגד קורונה. עכשיו נותר ליישם את היעילות הזאת גם בבריאות הנפשית שלנו.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

[1] https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Depression_anxiety_Israel.pdf.

[2] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5626819,00.html.

[3] https://www.tau.ac.il/research/covid-19-depression.

[4] https://news.iu.edu/stories/2021/04/iu/releases/08-researchers-develop-blood-test-depression-bipolar-disorder.html.

[5] Front. Psychiatry, 04 February 2021 | https://doi.org/10.3389/fpsyt.2021.640963.