דלג לתוכן

עוד שנת קורונה מאחורינו: מה למדנו?

לצד כל הברכות לשנה החדשה, השנה נדמה שרבים גם מייחלים שפרק הקורונה יישאר מאחור. עם זאת, כל עוד הנגיף החדש נמצא כאן, מוטב שנסיק כמה מסקנות מהתמודדות אתו. פרויקט מיוחד לחג: הנה 4 מסקנות מרכזיות משנת קורונה נוספת

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 05/09/2021
5 דקות קריאה


החל מהתפשטות נגיף הקורונה שליוותה אותנו עוד מאז השנה שעברה, וכלה בפיתוח החיסונים שלרגע עוררו תקווה ומהר מאוד התבררו כפתרון יעיל, אך לא מוחלט, למיגור הנגיף - השנה האחרונה היתה ללא ספק בסימן משברים בריאותיים וחידושים רפואיים, והיא גרמה לנו להיות חכמים יותר בכל הנוגע להתמודדות עם חוסר וודאות. אז מה למדנו משנת התמודדות נוספת עם הנגיף? הנה כמה מסקנות מעניינות.

מסקנות משנת קורונה נוספת
 Akin Ozcan  | Shutterstock

ההיסטוריה חוזרת: חיסונים חדשים נוטים לעורר מהומות

חיסונים הם ללא ספק אחד מההישגים הבולטים ביותר של המאה הקודמת. הם שינוי את עולם הרפואה, כמו גם את אופן ההתמודדות עם מחלות. אך אם נדמה לכם שמהומות והתנגדות לחיסונים התעוררו רק מאז שחיסון ה-RNA הגיע לחיינו, תופתעו לדעת שמדובר בתופעה נפוצה שקיימת עוד מהמאה ה-18 באנגליה , כאשר נמצאה צורת החיסון הראשונה נגד אבעבועות שחורות. אז ההתנגדות נבעה מפחד, חוסר הבנה ואף מוצבה כמעשה לא נוצרי. מאה לאחר מכן ההתנגדות לחיסונים במדינה החלה לקבל אופי פוליטי וחברתי והובלה על ידי מעמד הפועלים באנגליה שספג קנסות ואף מאסרים בשל אי היענות לחיסון. כבר אז פעולת ההתחסנות או היעדרה ייצגה את הדילמה בין חופש בחירת הפרט לבין כפיית חיסונים באמצעות חוק.[1]

אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות לחיסונים היא חוסר אמון הציבור במידע הרפואי הנמסר, וכן חשש מתופעות לוואי פוטנציאליות של החיסון בטווח הקצר והארוך. מאמר שפורסם בשנת 1998 סיפק רוח גבית להתנגדות לחיסונים ולמעשה, למרות שממצאיו הוכחו כשגויים, ההשפעות השליליות שלו ניכרות עד היום.

המחקר בחן 13 ילדים, ששמונה מהם אובחנו כלוקים באוטיזם כחודש לאחר קבלת חיסון ה-MMR לחצבת, חזרת, ואדמת. בעקבות הממצא החוקרים טענו כי החיסון מעלה את הסיכוי לאוטיזם. המחקר אמנם פורסם בכתב העת הנחשב Lancet, אך מאוחר יותר הוא בוטל ונמצא כלא מוסרי ולא עובדתי. החוקר שהוביל את המחקר המדובר, אנדרו וייקפילד, אף איבד את רישיונו לעסוק ברפואה בבריטניה. .[2]

גם בנוגע לחיסון נגד קורונה, נרקמו לא מעט תיאוריות המפקפקות בבטיחות החיסונים וקושרות אותם להשלכות בריאותיות שונות. כך לדוגמה עם פיתוח החיסונים תיאוריה שהופצה ברשתות החברתיות טענה כי החיסון עלול להשפיע על פוריות האישה ולפגום בהריונות מתפתחים. הסיבה לכך הייתה חלבון בשם ספייק, המצוי על פני השטח של וירוס הקורונה. חיסוני הקורונה "מעודדים" את הגוף ליצור העתקים של אותו חלבון כדי "ללמד" את מערכת החיסון של הווירוס כיצד להילחם בנגיף.

הבלבול שהתעורר נבע מחלבון ספייק נוסף שנקרא סינקיטין -1המעורב בהתפתחות וחיבור השליה במהלך ההריון. התיאוריה טענה כי החיסון עלול להוביל לכך שגופה של האישה ילחם באותו חלבון ספייק נוסף, דבר שעלול להשפיע על הפוריות. אולם, למרות שהם חולקים שם משותף, שני חלבוני הספייק שונים לחלוטין. חיסון הקורונה, שאושר בחודש האחרון על ידי ה-FDA באופן פורמלי ולא באמצעות אישור חירום, אינו משפיע על פוריותן של נשים. [3]

שיתוף פעולה חברתי הוא זה שיביא למיגור של מחלות 

זוהי אולי המסקנה הרלוונטית והחשובה ביותר מהשנה שחלפה: בעוד שבראש השנה שעבר ייחלנו לפיתוח של חיסון שיגרום לנגיף הקורונה להיעלם מהעולם, בראש השנה הנוכחי אנחנו מבינים שגם חיסון, יעיל ככל שיהיה, אינו מספיק למיגור המגפה והמפתח הוא הירתמות חברתית. מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד שיער כי העלייה בתחלואה בקורונה נובעת מהשילוב של התפשטות זן הדלתא ושל ירידה ביעילות החיסונים אחרי מספר חודשים.
מדו"ח ראשוני של משרד הבריאות שפורסם החודש, נראה כי המפתח לניצחון נוסף על הנגיף הוא פשוט להתחסן שוב. לאחר בחינת הנתונים בקרב יותר ממיליון מבוגרים בני 60 ומעלה שחוסנו במנה השלישית, נמצא כי הסיכון להדבקה יורד פי 11 והסיכוי ללקות במחלה קשה נמוך יותר פי 10 ואף יותר, בהשוואה למבוגרים שלא קיבלו את מנת הבוסטר .[4].


הצורך בשיתוף פעולה חברתי לא עלה רק עם הירידה ביעילות החיסונים. למעשה, כבר בתחילת המגפה הובן כי מדובר באמצעי חיוני. כך לדוגמה, מספר מחקרים מצאו כי עטית מסכה מסייעת בהגנה על הסביבה מפני הדבקה בנגיף: חקירה אפידמיולוגית מסוימת של אירוע בחשיפה גבוהה לנגיף בו שני מעצבי שיער שחלו בקורונה היו במגע עם 139 לקוחות במהלך תקופה של שמונה ימים, מצאה כי אף אחד מ-67 הלקוחות שהסכימו להיבדק נמצא חיובי לקורונה. מעצבי השיער והלקוחות עטו מסכות בכל הזמן בו היו באינטראקציה.
מחקר נוסף שבחן 124 משקי בית בייג'ינג  בהם היה לפחות אדם אחד שאובחן כחולה קוניד-19 מצא כי עטית מסכה על ידי האדם החולה ובני משפחתו לפני התפתחות של תסמינים הובילה להפחתה בהעברה משנית של הנגיף ב-79%. מחקר שלישי שבוצע בתאילנד בחן יותר מ-1,000 אנשים שתושאלו במסגרת חקירות אפידמיולוגיות ומצא כי אלה שדיווחו שתמיד עטו מסכה באירועים שבהם הסיכוי להדבקה היה גבוה, היו בסיכון מופחת יותר בכ-70% להדבקה במחלה, בהשוואה לנבדקים שלא עטו מסכה בנסיבות דומות.[5]

לחיות את "הכאן ועכשיו"

אם אתם.ן חושבים שכל חוויה היא הזדמנות ללמידה, הסעיף הבא הוא בשבילכם.ן: הקורונה לימדה אותנו שתוכניות ארוכות טווח נועדו להשתנות ושכדאי פשוט ליהנות מהרגע ולתכנן את העתיד עקב בצד אגודל. לחיות את הרגע עצמו לא יסייע רק בהתמודדות טובה יותר עם חוסר הוודאות שהביא עמו הנגיף החדש, הוא גם עשוי לגרום לכם להיות מאושרים יותר.

מחקר שבוצע באוניברסיטת הרווארד מצא שהמפתח לחיים מאושרים יותר אינו נעוץ בתכנון העתיד או הצבה של מטרות גדולות, כי אם בלחיות את הרגע. כדי לבחון את תיאוריית האושר השתמשו החוקרים באפליקציה ייעודית שהקפיצה ל-2,250 נבדקים שאלות באמצעות התראות במהלך היום בנוגע למידת האושר שלהם בנקודת הזמן הנוכחית, הפעילות שבה עסקו והאם הם חשבו על הנעשה באותה רגע או שמחשבותיהם נדדו לנושאים אחרים. החוקרים בחרו יותר מ-20 פעילויות שונות, בהן אכילה, עבודה, הליכה, ביצוע של פעילות גופנית ואפילו יחסים אינטימיים. בממוצע, מוחם של הנבדקים נדד למחשבות אחרות ב-46% מהזמן ולא פחות מ-30% מהזמן בכל פעילות שנבדקה, להוציא את הזמנים שבהם נתנו לאהבה ולאינטימיות לפרוח. בהתבסס על הממצאים החוקרים העריכו כי העובדה שהנבדקים לא התמקדו ברגע במהלך רוב הפעילויות שביצעו במהלך היום, היא זו שעשתה אותם פחות מאושרים.[6]
 

אין כמו מפגש אנושי - מבחינה נפשית וגופנית

ריחוק חברתי הוא ללא ספק מושג חדש שכולנו הכרנו בעקבות מגפת הקורונה וכנראה שימשיך לעורר בנו תחושות לא נעימות גם הרבה אחרי שהנגיף יעלם מחיינו. למרות שמדובר באחד מהאמצעים היעילים ללחימה במגפה, המחיר הנפשי ואף הגופני שלו יכולים להיות כבדים.
מחקר שביקש לבחון את ההשלכות המנטליות של ריחוק חברתי שהונהג במשך שמונה שבועות על כ-90 נבדקים ונבדקות, מצא כי הנבדקים חוו החמרה משמעותית בתסמיני חרדה ודיכאון, בעיקר כחודש אחרי שהנחיות הריחוק החברתי נכנסו לתוקף.  [7]
מחקרים אחרים מצאו כי הריחוק החברתי עלול להשפיע גם על הבריאות הפיזית:  כך לדוגמה מחקרים שבוצעו בקופים ובתאים אנושיים הראו כי תחושת הבדידות שנגרמת בשל ריחוק או בידוד חברתי קשורה גם בייצור מופחת של חומרים מסוימים בגוף הנקראים אינטרפרונים, שתפקידם להילחם בנגיפים. כלומר, הריחוק החברתי עלול לגרום לפגיעה במערכת החיסון שלנו. [8]


למרות שעדיין לא ברור אם נחווה סגרים נוספים או שאלה נשארו הרחק מאחור בשנה החולפת, כדאי לנצל את תקופת החגים הנוכחית כדי לחיות את הרגע, לבלות עם אלה שאנחנו אוהבים (תוך שמירה על ההנחיות, כמובן) ולשקול לחיוב גם את החיסון השלישי שעשוי להחזיר את השגרה שכל כך חסרה שלנו.


[1] https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/HealthEducation/Documents/4th/190_4th.pdf

[2] https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/HealthEducation/Documents/4th/190_4th.pdf

[3] https://www.hopkinsmedicine.org/health/conditions-and-diseases/coronavirus/covid-19-vaccines-myth-versus-fact

[4] https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-efficacy-safety-follow-up-committee/he/files_publications_corona_booster-27082021.pdf

[5] https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/science/science-briefs/masking-science-sars-cov2.html

[6] https://news.harvard.edu/gazette/story/2010/11/wandering-mind-not-a-happy-mind/

[7] Peterson, J. A., Chesbro, G., Larson, R., Larson, D., & Black, C. D. (2021). Short-Term Analysis (8 Weeks) of Social Distancing and Isolation on Mental Health and Physical Activity Behavior During COVID-19. Frontiers in Psychology12, 738.
https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.652086

[8]  D'Acquisto F, Hamilton A. Cardiovascular and immunological implications of social distancing in the context of COVID-19. Cardiovasc Res. 2020;116(10):e129-e131. doi:10.1093/cvr/cvaa167

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר יסמין מאור
ד"ר יסמין מאור פנימית
ד"ר יאיר פורגס
ד"ר יאיר פורגס עיניים
פרופ' יהודה אדלר
פרופ' יהודה אדלר קרדיולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו