שחוקים: כיצד מגפת הקורונה השפיעה על מצבם הנפשי של הצוותים הרפואיים?

את שבוע המודעות לבריאות הנפש השנה, החלטנו לציין בצורה קצת אחרת ולדבר על נושא שללא הקורונה ככל הנראה שכמעט ולא היינו שמים לב אליו: שחיקת הצוותים הרפואיים.
מחאת המתמחים, שהגיעה לשיאה לפני יומיים עם התפטרותם של יותר מ-2,500 רופאים, שמה את הזרקור על המחיר הפיזי והנפשי הכבד שמשלמים הלוחמים שעומדים בחזית בשנתיים האחרונות מאז פרוץ מגפת הקורונה.

 Tyler Olson  | Shutterstock

בעולם כולו המגפה הובילה להשלכות נפשיות קשות בקרב צוותי הרפואה
בבתי חולים ברחבי העולם, אחיות, רופאים ואנשי צוות הרפואה נלחמים באויב שכבר גבה את חייהם של יותר מ- 4.55 מיליון איש ברחבי העולם , בהם 7,897 אנשים בישראל. וכמו בכל מלחמה, המאבק במגפת ה- COVID-19 מוביל גם לנזק משני לנפשם של רבים מהניצולים. יעברו עוד שנים רבות עד שנבין לחלוטין מה המחיר המנטלי של המגפה, אולם הנתונים הראשונים שהצטברו מצליחים ליצור כבר תמונה מעורפלת על המצב הנפשי של אוכלוסיית העולם ככלל והצוותים הרפואיים בפרט.

 מאמר [1]שפורסם בשנה שעברה בכתב העת היוקרתי JAMA חשף כי בקרב יותר מ-1200 עובדי מערכת הבריאות בסין, כ-50% דיווחו על סימפטומים של דיכאון, 44.6% על תסמיני חרדה ויותר משליש מהנבדקים דיווחו על בעיות שינה. הנתון הדרמטי ביותר היה כי רוב הנבדקים, כ-70%, דיווחו על מצוקה נפשית ניכרת בשל השחיקה הנפשית בעבודה בתקופת המגפה.
 
מחקר נוסף[2], שפורסם השנה הראה כי חצי מצוותי טיפול נמרץ בבריטניה שנבדקו סבלו משתיית אלכוהול מוגברת וחרדה חמורה. ההשלכה הנפשית הנפוצה ביותר, ממנה סבלו כ-40% מהנבדקים היא הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בעקבות ההתמודדות הנפשית המורכבת שכרוכה במלחמה בנגיף.
מחברי המחקר  ציינו כי הסימפטומים שהתפתחו עלולים בסבירות גבוה לפגוע באיכות הטיפול על ידי אנשי הצוות והם כמובן בעלי השפעה שלילית על איכות חייהם של הסובלים. החוקרים סבורים כי שיעור התמותה הגבוה בקרב חולי קורונה שאושפזו ביחידות הטיפול הנמרץ, הקושי בתקשורת עם המטופלים ובאספקת אמצעים לתמיכה ברגעי החיים האחרונים, היוו גורמי לחץ משמעותיים שהוסיפו להחמרת המצב הנפשי בקרב אנשי הצוות הרפואי.

גם בישראל הנתונים דרמטיים
ההשפעות הנפשיות של מגפת הקורונה על הצוותים הרפואיים סיקרנו גם חוקרים ישראליים, בהם ד"ר אודליה אלקנה, ראש החוג לנוירופסיכולוגיה בבית הספר למדעי התנהגות של המכללה האקדמית תל-אביב יפו. ד"ר אלקנה, יחד עם עמיתים מבית החולים איכילוב החליטה לבחון[3] לראשונה בארץ באופן אמפירי כיצד השפיעה מגפת הקורונה על נפשם של הצוותים הרפואיים. גם במקרה זה התוצאות חושפות תמונת מצב עגומה במיוחד.

מהתוצאות עולה כי 18% מאנשי הצוות סובלים מחרדה, וכ-10% מהרופאים שנבחנו מדווחים על סימפטומים הקשורים לדיכאון. המחקר הנוכחי בחן רופאים ממגוון התמחויות, אולם רוב המשיבים היו רופאי מיון והמחלקות הפנימיות – דבר המראה על החמרה נפשית דווקא בצוותים אלה החשופים הרבה יותר לתחלואה בקורונה והשפעותיה.

אולם ההשפעה הדרמטית ביותר שעלתה מהמחקר הייתה שחיקה שדווחה בקרב כ-30% מהנבדקים במחקר הנוכחי. ד"ר אלקנה טוענת כי לא מדובר בתופעה אקוטית הקשורה למגפת הקורונה. שחיקת הצוותים הרפואיים היא מצב כרוני אשר בא לידי ביטוי במיוחד במצבי משבר כמו זה המתרחש בשנתיים האחרונות.

ד"ר אלקנה, אינה טועה: בסקר המקיף ביותר[4] שבוצע בישראל בחן משרד הבריאות את רמת השחיקה של עובדי מערכת הבריאות. בסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. התוצאות חשפו כי הממוצע במדד השחיקה במערכת הבריאות הישראלית עומד על 3.4 בסולם שבין 1-7, ציון המחייב על פי ארגוני בריאות עולמיים בטיפול מידי. הנפגעים העיקריים היו גם אז עובדי המחלקות בבתי החולים, זאת בהשוואה לסקטור הרפואה הפרטי, עובדי המנהלה ועובדי קופות החולים.

אחת מהסיבות המובילות לשחיקה שעלו מהסקר היא שעות עבודה מרובות שהעלו משמעותית את הציון ולצידן גם עבודה במשמרות. השחיקה הגבוהה ביותר נצפתה אגב בקרב רופאים מתמחים.

אותה שחיקה אינה טומנת בחובה רק הידרדרות פוטנציאלית במצבם הנפשי של אנשי הצוות הרפואי, ועל פי עורכי הסקר היא עלולה להוביל לקושי בגילוי אמפתיה לאחרים (בהם גם מטופלים ומטופלות), תשישות פיזית ותשישות קוגניטיבית. השלכות אלה כולן יפגמו לבסוף באיכות הטיפול הרפואי שכולנו מקבלים.