- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ ניסויים קליניים
- למה נשים עדיין לא נחקרות מספיק ברפואה?
למה נשים עדיין לא נחקרות מספיק ברפואה?
צריך להגיד את זה שוב ושוב בקול רם: נשים מהוות כמחצית מהאוכלוסייה, ועדיין - מרבית הניסויים הקליניים בעולם הרפואה נעשים על גברים. מה ההשלכות של כך ולמה במאה ה-21 אנחנו עדיין תקועים כ"כ מאחור? קריאת חובה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים:

ד"ר ולנטין שבתייב
רופא בכיר, מנהל היחידה לנוירו-אורולוגיה ברמב״ם, במחלקת אורולוגיה שבמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.

ד"ר אנה קונצביץ'
רופאה בכירה | מומחית בגינקולוגיה ומיילדות | גיל המעבר וגינקולוגיה אסתטית

מרכז רפואי דוד ADMC
רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות

פרופסור דב פלדברג
מנהל ביה"ח לנשים ע"ש הלן שניידר במרכז הרפואי רבין

ד"ר יעל הנץ דרוקר
סגנית מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במאיר, מומחית לצוואר הרחם, גינקולוגיה כירורגית, גינקולוגיה אונקולוגית

ד"ר לורין לויט רוזן
מנהלת היחידה להריון בסיכון גבוה בהדסה הר הצופים

ד"ר אלה איבשין
רופאה בכירה מנהלת שירות חדר לידה בבית החולים ברזילי, אשקלון

ד"ר סימון שנהב
מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי ברזילי. מומחה במיילדות וגניקולוגיה.

ד"ר ג'ודי עזרתי

פרופ' ג'וליה ברדה פישלר
רופאת נשים מומחית במיילדות וגינקולוגיה, מנהלת המחלקה לרפואת אם ועובר במרכז הרפואי וולפסון ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב

ד"ר גבי הרן
מומחה בגינקולוגיה, רפואת צוואר הרחם ואונקולוגיה גינקולוגית, בעל ניסיון רב בניתוחים מתקדמים, אבחון מוקדם וטיפול אישי בנשים מכל הגילאים, מטפל ביבל...

ד"ר אלינה וילקין
רופאת נשים, מומחית ביילוד וגינקולוגיה, מחלות צוואר הרחם ותחלואה קשורה לוירוס פפילומה, בדיקות קולפוסקופיה, קוניזציה, טיפול ביבלות

פרופ' אדי ויסבוך
מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומחלקות היולדות, המרכז הרפואי קפלן

ד"ר בן שטרית גדי מומחה היסטרוסקופיה
גניקולוג בכיר | מנהל תחום היסטרוסקופיות ומרפאת צוואר רחם באסותא רמת החייל | אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות

ד"ר עמנואל אטלי
סגן מנהל בית החולים ליס ליולדות ונשים, מנהל מחלוקת יולדות, המרכז הרפואי תל אביב - סורסקי (איכילוב)

פרופ' אדריאן אלנבוגן
מנהל אקדמי ויועץ פריון

ד"ר יצחק פיינשטיין
מנהל המחלקה הגניקולוגית של קופ"ח מאוחדת במרכז הארץ ומנהל מרכז בריאות האישה

ד"ר עלי מפרע
מומחה ברפואת נשים ולאולטרסאונד מיילדותי

ד"ר דוד מילאטינר
מומחה לרפואת נשים וכירורגיה גינקולוגית

ד"ר אינה בלייכר מומחית בגינקולוגיה ומיילדות
רפואת נשים כללית | מומחית במיילדות | גינקולוגיה והריון בסיכון
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
כל התרופות טומנות סיכון מסוים למי שנוטל אותן, אבל נשים מתמודדות עם סכנות רבות וגדולות יותר מגברים, ויש להן סיכוי נמוך יותר שהטיפול יעזור להן. זו המציאות בעולם הרפואה במאה ה-21. ובמילים אחרות - נשים סובלות מחוסר שוויון במערכת הבריאות העולמית, והדבר עולה לנו בעיקר בבריאות[1].
למה נשים לא נחקרות מספיק?
ההטיה נגד נשים בניסויים קליניים נובעת בין השאר מהחלטת ה-FDA ב-1977 לאסור על השתתפות נשים בגיל הפוריות במחקרי שלב I ובתחילת שלב II. גישה זו נבעה עקב מקרים של סיבוכים הקשורים לתרופות, ובהם המקרה המפורסם של התרופה תלידומיד - תרופת הרגעה שהייתה בשימוש נרחב ברחבי אירופה וקנדה וגרמה לאלפי נשים שצרכו אותה ללדת ילדים עם מומים בגפיים[2].
רק בשנת 1986 קבע ה-NIH (המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב) מדיניות שתומכת בהכללת נשים במחקרים (וגם מיעוטים), אך כבר ב-1990, דו"ח שבדק את מצב היישום בשטח, גילה תוצאות לא מוצלחות. בשנת 1993 יצא חוק פדרלי בארה"ב (NIH Revitalization Act), המחייב שילוב של נשים (ומיעוטים) להיות חלק מניסויים קליניים, כמו גם לנתח את תוצאות הניסויים לפי המגדר [2]. אלא שבפועל, ההיסטוריה הבלתי מאוזנת בין מחקר של נשים וגברים בעולם הרפואה, ממשיכה להתקיים.

Image Point | Shutterstock
מה המחיר הבריאותי שאנחנו משלמות?
כאשר מתעלמים מנשים במחקרים רפואיים, למעשה עלולים לפספס הבדלים באופן שבו הגוף של אישה מגיב לטיפולים מסוימים.
לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת 1] Nature בין השנים 2004-2013 נשים בארה"ב חוו למעלה ל-2 מיליון מקרים של תופעות לוואי הקשורות לתרופות, וזאת לעומת 1.3 מיליון מקרים של תופעות לוואי בקרב גברים.
בנוסף, בין השנים 1997 ל-2000 הוסרו 10 תרופות מהשוק האמריקאי, כאשר 8 מתוכן הופסקו בגלל תופעות לוואי שהופיעו רק או בעיקר בנשים, בהן הפרעות לב, כשרבות מהן קטלניות.
עוד עולה מהמחקר, כי רק שליש מהמשתתפים.ות בניסויים קליניים קרדיווסקולריים הם.ן נשים, ומתוך הניסויים שכוללים נשים, רק 31% מתייחסים למגדר.
אבל נקבות מוזנחות עוד הרבה לפני שניסויים של תרופות מגייסות את המשתתפים, וזאת בגלל שגם ניסויים פרה-קליניים על בעלי חיים, כבר מוטים כלפי זכרים. כך משל, פחות מ -45% מהמחקרים שנעשים על בעלי חיים בנושא דיכאון או חרדה כוללים נקבות; כתבי עת על מחלות כליות חושפים כי על כל 5 מחקרים הכוללים משתתפים זכרים בלבד, יש מחקר אחר בלבד שיש בו משתתפות נקבות.
ואולי מערכת הבריאות העולמית תביא לשוויון החברתי?
למעלה מ-20 שנה חלפו מאז יצא החוק הפדרלי בארה"ב, ועדיין לא נרשמה התקדמות מספקת בנושא. זה נכון שחלו שינויים בתקופה זו, ואכן נוטים יותר לערב נשים בניסויים, אך במובנים מסוימים נראה כי עולם הרפואה יושב על הגדר ומחכה לשינויים התרבותיים שחלים בחברה, כדי שיוכל ליישם את השוויון ולהתאים את עצמו. אבל אולי בעצם צריך לעשות ההיפך? נשות ואנשי מקצוע רבים מתחום הרפואה מאמינים כי במקום להמתין לשינויים מחוץ לעולם הרפואה, יש ליצור אותם בעולם הרפואה עצמו[3].
לסיכום, הפער המגדרי בעולם הרפואה עוד צריך להפוך דרך ארוכה והכללת חקר המין והמגדר בניסויים רפואיים יעזור להבין טוב יותר את המשתנים הבסיסיים התורמים להבדלים בין תוצאות אצל נשים וגברים, וזאת כדי לקדם את הבריאות שלנו לטובת כולם.ן.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
[1] Nature 550, S18–S19 (2017). https://doi.org/10.1038/550S18a.
[3] Pharm Pract (Granada). 2016 Jan-Mar; 14(1): 708. Published online 2016 Mar 15. doi: 10.18549/PharmPract.2016.01.708.
האם המאמר עניין אותך?




















