דלג לתוכן

האבולוציה של הניסוי הקליני

המחקר הקליני הראשון שתועד, היה בתקופה המקראית, אך מאז ועד היום ניסויים רפואיים הפכו למדויקים ולמשוכללים יותר. לצד התפתחותם של חוקי אתיקה מודרניים ובקרה קפדנית, איפה התחילו הניסויים הקליניים ומה צופן לנו העתיד? התשובות בכתבה

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 3 דקות

המומחים הכי מבוקשים לגסטרואנטרולוגיה, אנדוקרינולוגיה, אלרגיה ואימונולוגיה:

פרופ' צופיה איש שלום פנימית

פרופ' צופיה איש שלום

מומחית ברפואה פנימית באנדוקרינולוגיה סוכרת ומחלות עצם מטבוליות (אוסטיאופורוזיס) | פרופ’ חבר קליני בדימוס בפקולטה לרפואה של הטכניון

ד"ר יונה אבני גסטרואנטרולוגיה

ד"ר יונה אבני

מנהלת המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד בביה"ח וולפסון בדימוס

ד"ר בן ורנר אלרגיה ואימונולוגיה

ד"ר בן ורנר

מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ורפואת ילדים

ד"ר גדי שלומאי אנדוקרינולוגיה

ד"ר גדי שלומאי

מומחה לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה, סוכרת ומחלות עצם, מנהל מרפאה פרטית רב תחומית

פרופ' מוריר חמאיסי אנדוקרינולוגיה

פרופ' מוריר חמאיסי

אנדוקרינלוג מומחה ורופא פנימאי מומחה, נסיון רב שנים בסוכרת, בלוטת תריס, השמנה ומחלות עצם, ניהל פנימית ד' ברמב"ם, בוגר בית ספר רפואה בהרווארד

פרופ' יעקב אולך גסטרואנטרולוגיה

פרופ' יעקב אולך

מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז רפואי "מאיר" בכפר סבא

ד"ר אלון לנג גסטרואנטרולוגיה

ד"ר אלון לנג

סגן מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי על שם שיבא, תל השומר

ד"ר משה נדלר גסטרואנטרולוגיה

ד"ר משה נדלר

ד"ר שי מטלון גסטרואנטרולוגיה

ד"ר שי מטלון

מנהל היחידה לאנדוסקופיה פולשנית, ביה"ח אסף הרופא

ד"ר דוד חובל גסטרואנטרולוגיה

ד"ר דוד חובל

מומחה לפנימית ולגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד | מנהל מחלקת פנימית בבית החולים וולפסון

מרפאת אייקו eyeco עיניים

מרפאת אייקו eyeco

אייקו מרכז מומחים רב תחומי לרפואת עיניים מתקדמת

פרופ' ארנון ברוידס אלרגיה ואימונולוגיה

פרופ' ארנון ברוידס

מומחה ברפואת ילדים, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית בילדים

ד"ר שירלי אבירי וייסל אנדוקרינולוגיה ילדים

ד"ר שירלי אבירי וייסל

מומחית באנדוקרינולוגיית ילדים, בכירה במרכז הרפואי וולפסון, מקיימת מרפאה משולבת לנערות עם הפרעות במחזור החודשי

פרופ' רחל גינגולד בלפר גסטרואנטרולוגיה

פרופ' רחל גינגולד בלפר

מומחית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, רופאה בכירה ביחידה לגילוי מוקדם, מנהלת מרפאת צליאק, במכון לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, בילינסון

ד"ר אלכסנדר וילקין גסטרואנטרולוגיה

ד"ר אלכסנדר וילקין

רופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז רפואי רבין

פרופ' פבל קרוגליאק גסטרואנטרולוגיה

פרופ' פבל קרוגליאק

מומחה לגסטרואנטרולוגיה ולמחלות כבד

ד"ר אילן זהבי גסטרואנטרולוגיה למבוגרים

ד"ר אילן זהבי

מנהל המרכז הרפואי אילנות בפתח תקווה

פרופ' אליזבט הלף און פנימית

פרופ' אליזבט הלף און

מנהלת היחידה לממאירויות מערכת העיכול במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז רפואי רמב"ם, מתחייבים לתור מיידי

ד"ר אהוד מלצר גסטרואנטרולוגיה

ד"ר אהוד מלצר

מומחה לגסטרואנטרולוגיה

פרופ' אילן שמעון אנדוקרינולוגיה

פרופ' אילן שמעון

מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת מרכז רפואי רבין-בלינסון, משנה לדיקן הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר מרקוס יעקובוביץ גסטרואנטרולוגיה

ד"ר מרקוס יעקובוביץ

רופא בכיר במכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי איכילוב ת"א | אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות

פרופ' הדר מורן לב גסטרואנטרולוגיה ילדים

פרופ' הדר מורן לב

מומחית בגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים

ד"ר אילנה דריאל תזונה ודיאטה

ד"ר אילנה דריאל

מחלות דרכי העיכול, אלרגיה ורגישות למזון בעלת דוקטורט לביוכימיה ומדעי התזונה

ד"ר נירית אבירן אנדוקרינולוגיה

ד"ר נירית אבירן

מומחית באנדוקרינולוגיה ובסוכרת, משלבת בין רפואה קונבנציונלית לגישות משלימות

ד"ר ויאולטה גבוביץ גסטרואנטרולוגיה

ד"ר ויאולטה גבוביץ

רופאה בכירה במכון לגסטרואנטרולוגיה בבית חולים בילינסון

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא גסטרואנטרולוגיה, אנדוקרינולוגיה, אלרגיה ואימונולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

 Optio . Optio .

בשיתוף Optio By Trialog

אנו חיים בעידן שבו הזמינות למידע גבוהה מאוד – כל אחד מאיתנו יכול לקרוא ספרות רפואית מהמכשיר הנייד בכל זמן נתון. לצד זאת, למרות שהמידע הרפואי נהיה נגיש יותר מאי-פעם, הוא גם נעשה מפוקח ומורכב יותר כשזה נוגע לבחינתם של טיפולים ובדיקות חדשות, אשר נבחנים היום במסגרת ׳ניסויים קליניים׳ ותחת כללים מוקפדים. ניסויים קליניים מבוקרים מתרחשים ברחבי העולם בקצב מסחרר. קיימים כיום מעל 300,000 מחקרים קליניים רשומים.[1]

 

הניסוי הקליני ״המודרני״ הראשון בוצע באנגליה עוד בשנת 1948, אז נוסתה לראשונה בצורה מבוקרת ואקראית אנטיביוטיקה למחלת השחפת, שלימים הובילה למהפכה. מחלת השחפת הייתה שכיחה בימים ההם, ומאז כמעט נעלמה מהעולם המערבי, כאשר חלק גדול מהקרדיט נזקף לזכותן של תרופות חדשות, בטוחות ויעילות יותר[2], שנבחנו במחקרים קליניים.

מדען בעיצומו של ניסוי קליני
emin kuliyev | Shutterstock

מימי נבוכדנצר אל הצהרת הלסינקי

יש שיטענו כי הניסוי הקליני הראשון שתועד מעולם היה עוד בימי ספר דניאל. המלך נבוכדנצר דרש מחייליו לאכול רק בשר ולשתות רק יין, על מנת שיישארו בכושר מיטבי. חלק מחייליו התעקשו לאכול ירקות, והוא הסכים שיאכלו ירקות בלבד למשך עשרה ימים כדי לראות האם התזונה שלהם אכן עדיפה על הדיאטה שדרש. אחרי עשרת ימי המחקר, הגיע שלב התוצאות: נבוכדנצר מצא כי דווקא החיילים שאכלו ירקות היו בבריאות טובה יותר, ולכן אפשר להם לאכול כרצונם.[3]  

כיום, ייתכן שהניסוי הזה היה פותח את מהדורות החדשות בכותרת מסעירה: ״מחקר מצא כי תזונה צמחונית עדיפה על אכילת בשר״. אולם ברור כי הניסוי לוקה בחסרים רבים - החל מהתכנון שלו ועד תהליך הסקת המסקנות. ועדת הלסינקי – הועדה האתית לאישור מחקרים, שמחויבת להצהרת הלסינקי הבינלאומית – ככל הנראה הייתה פוסלת את עצם השימוש בחיילים כמשתתפים במחקר. 
 

קבוצות ביקורת, פלצבו וחוקים אתיים

במאה ה-18 ד״ר ג׳יימס לינד היה הראשון לתכנן מחקר מודרני למציאת תרופה למחלת הצפדינה (scurvy), שהייתה שכיחה בקרב ימאים. ד״ר לינד בחר תריסר מטופלים שונים עם ביטוי דומה של המחלה, ונתן להם ״טיפולים״ בסוגי מזונות שונים. [3]

השיפור המשמעותי ביותר נצפה בקרב אלו שאכלו פירות הדר כמו תפוזים ולימונים. אולם רק כעבור 50 שנה אמץ חיל הים הבריטי את מסקנותיו, שלמעשה גילו כי מחלת הצפדינה נגרמת בגלל חסר בוויטמין C, שנמצא בפירות ההדר. 

מאז המחקר של ד״ר לינד מושגים רבים נוספים נכנסו לעולם הניסויים הקליניים: פלצבו תואר לראשונה בתחילת המאה ה-19, ומשמש עד היום כדי ״לנטרל״ את ההשפעות הפסיכולוגיות של השתתפות במחקר. כעבור מאה נוספת התבצע מחקר מבוקר וכפול סמיות - שיטה זו נפוצה כדי להקטין את הסיכוי להטיות שונות במחקר על ידי ׳הסתרת׳ סוג הטיפול שהמטופלים קיבלו, כאשר ההסתרה היא גם מהמטופלים וגם מהמטפלים.[3]

השלב הבא בהתפתחות הניסויים הקליניים הוא כינון של מערכת חוקים והצהרות בינלאומיות, כדוגמת חוקי נירנברג ב-1947 והצהרת הלסינקי ב-1964, כאשר האחרונה ממשיכה להתעדכן כל כמה שנים. המסגרות האתיות הללו החלו לחייב את כלל החוקרים בעידן המודרני להיצמד לכללים אתיים שדורשים כי כל הניסויים מבוצעים בצורה מוסרית, הוגנת ובטוחה.

מסגרות אלו נועדו לא רק להגן על המשתתפים עצמם, אלא גם להבטיח כי מהלך המחקר ותוצאותיו יוצגו בצורה שקופה ואמינה, כך שיהיה חשוף לביקורת גלויה ולשיקול דעת מדעי.[3]

מחקרים בעידן המודרני

התקדמות המדע תרמה לכך שאנו מבינים טוב יותר את התהליכים שמובילים למחלות שונות ויכולים לפתח טיפולים גם ברמה המולקולרית בקצב מהיר.

הניסויים הקליניים אף צפויים להיות מדויקים, יעילים וזריזים יותר. עם זאת, הטכנולוגיות המדויקות כיום מציבות אתגרים שיכולים דווקא לעכב את כניסתן של תרופות יעילות לשוק. למשל, העובדה שהטיפולים החדשים ׳נתפרים׳ לקבוצה קטנה של מטופלים מקשה על גיוסם של מספיק מטופלים לצורך המחקר ועל היכולת לעשות הכללה מקבוצת המחקר לכלל האוכלוסייה. 

אתגר נוסף הוא מערך המחקר ואיסוף הנתונים עצמו, שדורש לא פעם עבודה ״שחורה״ ומסרבלת מצד החוקרים והמשתתפים כאחד. מגפת הקורונה הראתה לנו כי בקרה מרחוק על מטופלים, שיתוף מידע מהבית ורפואה מקוונת – טלמדיסין – יכולה לייעל את איסוף המידע בצורה נגישה ונוחה, וסביר שנראה שימוש נרחב יותר בשיטות אלה בעתיד בתחום המחקרים.[4]

אחת הטכנולוגיות שהצליחה להתמודד עם חלק מהאתגרים הללו היא Optio, המציעה כלים יעילים ומהירים לגיוס מטופלים מתאימים לניסויים קליניים, וזאת על-ידי אמצעים דיגיטליים מתקדמים המובילים לאיסוף מידע ולבדיקת התאמה מדויקת יותר של המשתתפים הפוטנציאליים בניסוי. בעזרת Optio  ניתן למצוא ניסוי קליני שעשוי להתאים בדיוק למחלה ולמצב ממנו אתם או אחד מיקיריכם, סובלים. לחצו על מצא לי ניסוי קליני, וננסה למצוא לכם מסלול טיפול חדש באמצעות ניסוי קליני המתאים לכם. 

האם המאמר עניין אותך?

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום ייעוץ תרופתי

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו