דלג לתוכן

האבולוציה של הניסוי הקליני

המחקר הקליני הראשון שתועד, היה בתקופה המקראית, אך מאז ועד היום ניסויים רפואיים הפכו למדויקים ולמשוכללים יותר. לצד התפתחותם של חוקי אתיקה מודרניים ובקרה קפדנית, איפה התחילו הניסויים הקליניים ומה צופן לנו העתיד? התשובות בכתבה

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 3 דקות

המומחים הכי מבוקשים לגסטרואנטרולוגיה, אנדוקרינולוגיה, אלרגיה ואימונולוגיה:

ד"ר אירנה אלון גסטרואנטרולוגיה

ד"ר אירנה אלון

מומחית בגסטרו, רפואה פנימית וכבד.

ד"ר מנחם שכטר גסטרואנטרולוגיה

ד"ר מנחם שכטר

רופא גסטרו מומחה בכיר בביה"ח שערי צדק

ד"ר חורחה פפר גסטרואנטרולוגיה

ד"ר חורחה פפר

מומחה בגסטרואנטרולוגיה וברפואה פנימית

פרופ' אפרת ברוידא גסטרואנטרולוגיה

פרופ' אפרת ברוידא

מנהלת היחידה לגסטרואנטרולוגית ילדים בביה"ח אסף הרופא

פרופ' רחל גינגולד בלפר גסטרואנטרולוגיה

פרופ' רחל גינגולד בלפר

מומחית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, רופאה בכירה ביחידה לגילוי מוקדם, מנהלת מרפאת צליאק, במכון לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, בילינסון

ד"ר ילנה ברויטמן גסטרואנטרולוגיה

ד"ר ילנה ברויטמן

מומחית בגסטרואנטרולוגיה, בוגרת בית הספר לרפואה באונ' אלמטה, קזחסטן, התמחות ברפואה פנימית בב"יח איכילוב, ת״א, רופאה בכירה במרכז רפואי רבין ב״ח בל...

ד"ר פהמי שיבלי גסטרואנטרולוגיה

ד"ר פהמי שיבלי

מנהל שירות נוירוגסטרואנטרולוגיה במכון הגסטרו' במרכז הרפואי העמק, עפולה, מומחה בגסטרו' ומחלות כבד, רופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי הע...

מרכז רפואי דוד ADMC ‏רפואה רב תחומית

מרכז רפואי דוד ADMC

רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות

פרופ' רענן שמיר גסטרואנטרולוגיה

פרופ' רענן שמיר

מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

ד"ר מרקוס יעקובוביץ גסטרואנטרולוגיה

ד"ר מרקוס יעקובוביץ

רופא בכיר במכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי איכילוב ת"א | אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות

ד"ר אלכסנדר וילקין גסטרואנטרולוגיה

ד"ר אלכסנדר וילקין

רופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז רפואי רבין

ד"ר ויאולטה גבוביץ גסטרואנטרולוגיה

ד"ר ויאולטה גבוביץ

רופאה בכירה במכון לגסטרואנטרולוגיה בבית חולים בילינסון

ד"ר מוחמד אבו ערישה גסטרואנטרולוגיה

ד"ר מוחמד אבו ערישה

מומחה ברפואה פנימית, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מנהל השירות האנדוסקופי בבית חולים לניאדו. עוסק באבחון ובטיפול במגוון רחב של מחלות מערכת העיכול ו...

ד"ר אלון לנג גסטרואנטרולוגיה

ד"ר אלון לנג

סגן מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי על שם שיבא, תל השומר

ד"ר אולגה ברקאי גסטרואנטרולוגיה

ד"ר אולגה ברקאי

מומחית לאנדוסקופיה מתקדמת, מנהלת מכון גסטרואנטרולוגי בבית חולים ברזילי

ד"ר נמרוד קמחי גסטרואנטרולוגיה

ד"ר נמרוד קמחי

מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז לרפואה יועצת בת ימון, שירותי בריאות כללית

ד"ר אמיר בן טוב ילדים

ד"ר אמיר בן טוב

מומחה בגסטרואנטרולוגיה ילדים ובביצוע בדיקות אנדוסקופיות (גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה) בילדים

פרופ' רן אורן גסטרואנטרולוגיה

פרופ' רן אורן

מומחה בינלאומי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד

ד"ר רוני רוזן גסטרואנטרולוגיה

ד"ר רוני רוזן

ד"ר תמר שלו גסטרואנטרולוגיה

ד"ר תמר שלו

פרופ' יעקב אולך גסטרואנטרולוגיה

פרופ' יעקב אולך

מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז רפואי "מאיר" בכפר סבא

פרופ' הדר מורן לב גסטרואנטרולוגיה ילדים

פרופ' הדר מורן לב

מומחית בגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים

ד"ר שירה שור גסטרואנטרולוגיה

ד"ר שירה שור

מומחית ברפואה פנימית ובגסטרואנטרולוגיה

מל"ר - מרכז לפתרונות רפואיים אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

מל"ר - מרכז לפתרונות רפואיים

מרכז מומחים מל"ר נהריה | ייעוץ רפואי פרטי עם אפשרות להחזר מחברות הביטוח | בהובלת ד"ר אלה קרול

פרופ' פבל קרוגליאק גסטרואנטרולוגיה

פרופ' פבל קרוגליאק

מומחה לגסטרואנטרולוגיה ולמחלות כבד

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא גסטרואנטרולוגיה, אנדוקרינולוגיה, אלרגיה ואימונולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

בשיתוף Optio By Trialog

אנו חיים בעידן שבו הזמינות למידע גבוהה מאוד – כל אחד מאיתנו יכול לקרוא ספרות רפואית מהמכשיר הנייד בכל זמן נתון. לצד זאת, למרות שהמידע הרפואי נהיה נגיש יותר מאי-פעם, הוא גם נעשה מפוקח ומורכב יותר כשזה נוגע לבחינתם של טיפולים ובדיקות חדשות, אשר נבחנים היום במסגרת ׳ניסויים קליניים׳ ותחת כללים מוקפדים. ניסויים קליניים מבוקרים מתרחשים ברחבי העולם בקצב מסחרר. קיימים כיום מעל 300,000 מחקרים קליניים רשומים.[1]

 

הניסוי הקליני ״המודרני״ הראשון בוצע באנגליה עוד בשנת 1948, אז נוסתה לראשונה בצורה מבוקרת ואקראית אנטיביוטיקה למחלת השחפת, שלימים הובילה למהפכה. מחלת השחפת הייתה שכיחה בימים ההם, ומאז כמעט נעלמה מהעולם המערבי, כאשר חלק גדול מהקרדיט נזקף לזכותן של תרופות חדשות, בטוחות ויעילות יותר[2], שנבחנו במחקרים קליניים.

מדען בעיצומו של ניסוי קליני
emin kuliyev | Shutterstock

מימי נבוכדנצר אל הצהרת הלסינקי

יש שיטענו כי הניסוי הקליני הראשון שתועד מעולם היה עוד בימי ספר דניאל. המלך נבוכדנצר דרש מחייליו לאכול רק בשר ולשתות רק יין, על מנת שיישארו בכושר מיטבי. חלק מחייליו התעקשו לאכול ירקות, והוא הסכים שיאכלו ירקות בלבד למשך עשרה ימים כדי לראות האם התזונה שלהם אכן עדיפה על הדיאטה שדרש. אחרי עשרת ימי המחקר, הגיע שלב התוצאות: נבוכדנצר מצא כי דווקא החיילים שאכלו ירקות היו בבריאות טובה יותר, ולכן אפשר להם לאכול כרצונם.[3]  

כיום, ייתכן שהניסוי הזה היה פותח את מהדורות החדשות בכותרת מסעירה: ״מחקר מצא כי תזונה צמחונית עדיפה על אכילת בשר״. אולם ברור כי הניסוי לוקה בחסרים רבים - החל מהתכנון שלו ועד תהליך הסקת המסקנות. ועדת הלסינקי – הועדה האתית לאישור מחקרים, שמחויבת להצהרת הלסינקי הבינלאומית – ככל הנראה הייתה פוסלת את עצם השימוש בחיילים כמשתתפים במחקר. 
 

קבוצות ביקורת, פלצבו וחוקים אתיים

במאה ה-18 ד״ר ג׳יימס לינד היה הראשון לתכנן מחקר מודרני למציאת תרופה למחלת הצפדינה (scurvy), שהייתה שכיחה בקרב ימאים. ד״ר לינד בחר תריסר מטופלים שונים עם ביטוי דומה של המחלה, ונתן להם ״טיפולים״ בסוגי מזונות שונים. [3]

השיפור המשמעותי ביותר נצפה בקרב אלו שאכלו פירות הדר כמו תפוזים ולימונים. אולם רק כעבור 50 שנה אמץ חיל הים הבריטי את מסקנותיו, שלמעשה גילו כי מחלת הצפדינה נגרמת בגלל חסר בוויטמין C, שנמצא בפירות ההדר. 

מאז המחקר של ד״ר לינד מושגים רבים נוספים נכנסו לעולם הניסויים הקליניים: פלצבו תואר לראשונה בתחילת המאה ה-19, ומשמש עד היום כדי ״לנטרל״ את ההשפעות הפסיכולוגיות של השתתפות במחקר. כעבור מאה נוספת התבצע מחקר מבוקר וכפול סמיות - שיטה זו נפוצה כדי להקטין את הסיכוי להטיות שונות במחקר על ידי ׳הסתרת׳ סוג הטיפול שהמטופלים קיבלו, כאשר ההסתרה היא גם מהמטופלים וגם מהמטפלים.[3]

השלב הבא בהתפתחות הניסויים הקליניים הוא כינון של מערכת חוקים והצהרות בינלאומיות, כדוגמת חוקי נירנברג ב-1947 והצהרת הלסינקי ב-1964, כאשר האחרונה ממשיכה להתעדכן כל כמה שנים. המסגרות האתיות הללו החלו לחייב את כלל החוקרים בעידן המודרני להיצמד לכללים אתיים שדורשים כי כל הניסויים מבוצעים בצורה מוסרית, הוגנת ובטוחה.

מסגרות אלו נועדו לא רק להגן על המשתתפים עצמם, אלא גם להבטיח כי מהלך המחקר ותוצאותיו יוצגו בצורה שקופה ואמינה, כך שיהיה חשוף לביקורת גלויה ולשיקול דעת מדעי.[3]

מחקרים בעידן המודרני

התקדמות המדע תרמה לכך שאנו מבינים טוב יותר את התהליכים שמובילים למחלות שונות ויכולים לפתח טיפולים גם ברמה המולקולרית בקצב מהיר.

הניסויים הקליניים אף צפויים להיות מדויקים, יעילים וזריזים יותר. עם זאת, הטכנולוגיות המדויקות כיום מציבות אתגרים שיכולים דווקא לעכב את כניסתן של תרופות יעילות לשוק. למשל, העובדה שהטיפולים החדשים ׳נתפרים׳ לקבוצה קטנה של מטופלים מקשה על גיוסם של מספיק מטופלים לצורך המחקר ועל היכולת לעשות הכללה מקבוצת המחקר לכלל האוכלוסייה. 

אתגר נוסף הוא מערך המחקר ואיסוף הנתונים עצמו, שדורש לא פעם עבודה ״שחורה״ ומסרבלת מצד החוקרים והמשתתפים כאחד. מגפת הקורונה הראתה לנו כי בקרה מרחוק על מטופלים, שיתוף מידע מהבית ורפואה מקוונת – טלמדיסין – יכולה לייעל את איסוף המידע בצורה נגישה ונוחה, וסביר שנראה שימוש נרחב יותר בשיטות אלה בעתיד בתחום המחקרים.[4]

אחת הטכנולוגיות שהצליחה להתמודד עם חלק מהאתגרים הללו היא Optio, המציעה כלים יעילים ומהירים לגיוס מטופלים מתאימים לניסויים קליניים, וזאת על-ידי אמצעים דיגיטליים מתקדמים המובילים לאיסוף מידע ולבדיקת התאמה מדויקת יותר של המשתתפים הפוטנציאליים בניסוי. בעזרת Optio  ניתן למצוא ניסוי קליני שעשוי להתאים בדיוק למחלה ולמצב ממנו אתם או אחד מיקיריכם, סובלים. לחצו על מצא לי ניסוי קליני, וננסה למצוא לכם מסלול טיפול חדש באמצעות ניסוי קליני המתאים לכם. 

האם המאמר עניין אותך?

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום ייעוץ תרופתי

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו