דלג לתוכן

עישון מריחואנה כגורם סיכון לאוטם שריר הלב

עישון מריחואנה כגורם סיכון לאוטם שריר הלב

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 1 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר רפאל וולף קרדיולוגיה

ד"ר רפאל וולף

קרדיולוג מצנתר מומחה לצנתורים מורכבים וטיפולים לבעיות לב מסתמיות בצנתור (בית חולים העמק, מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר, מרכז רפואי אסותא רמת החיי...

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

מנהל השירות ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית וקיצוב בבית חולים קפלן, מומחה בקרדיולוגיית ספורט

ד"ר רפאל דיאמנטה קרדיולוגיה

ד"ר רפאל דיאמנטה

רופא בכיר במחלקת הפרעות קצב לב במרכז הרפואי קפלן

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

ד"ר ירון הלמן קרדיולוגיה

ד"ר ירון הלמן

רופא בכיר במערך הקרדיולוגי ברמב״ם, מומחה ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה. מעל 15 שנות ניסיון, מומחה באי־ספיקת לב ואקו לב.

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

מרכז רפואי דוד ADMC ‏רפואה רב תחומית

מרכז רפואי דוד ADMC

רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות

פרופ' מרדכי ואטורי קרדיולוגיה

פרופ' מרדכי ואטורי

קרדיולוג המתמחה במחלות מסתמי הלב, אי־ספיקת לב ואקוקרדיוגרפיה

פרופ' עופר חבקוק קרדיולוגיה

פרופ' עופר חבקוק

מומחה לקרדיולוגיה ואי ספיקת לב

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר יעקב נובוטני כירורגיה כלי דם

ד"ר יעקב נובוטני

רופא בכיר מומחה בכירורגיית כלי דם, מנהל שירות מחלות אבי העורקים וסעיפיו. מתמחה בניתוחים וצינטורים של מפרצת, חסימות בכלי דם מרכזיים ופריפארים.

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

פרופ' מיכאל אלדר קרדיולוגיה

פרופ' מיכאל אלדר

מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר

פרופ' מעין קניגשטיין קרדיולוגיה

פרופ' מעין קניגשטיין

מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

פרופ' מיכל לאופר פרל קרדיולוגיה

פרופ' מיכל לאופר פרל

קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב באיכילוב, מומחית באי ספיקת לב, קרדיו-אונקולוגיה וקרדיולוגית נשים לגיל המעבר

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

מעשני מריחואנה נמצאים בסיכון גבוה פי חמש ללקות בהתקף לב בשעה
שלאחר העישון. השפעה זו של המריחואנה היא קצרה, והסיכון יורד
במהירות לאחר שעה זו. כך קובעים חוקרים מאוניברסיטת הארוורד בארה"ב,
במחקר המתפרסם בגיליון האחרון של ה Circulation.

לשימוש במריחואנה יכולה להיות השפעה על מערכת הדם והלב הכוללת:
הגברת קצב הלב כתלות במנה, עלייה מתונה בלחץ הדם, ונפילה פתאומית
בלחץ הדם עם שינוי התנוחה.

במחקר זה רואיינו 3,882 חולים אשר עברו התקפי לב, כשליש מהם נשים
(1,258), בממוצע של ארבעה ימים לאחר קבלת ההתקף. 124 חולים (3.2%)
סיפרו כי עישנו מריחואנה בשנה האחרונה, 37 איש עישנו מריחואנה 24
שעות לפני קבלת ההתקף, ו 9 אנשים כשעה לפני ההתקף. החוקרים השוו את
הקבוצה אשר השתמשה במריחואנה עם קבוצת ביקורת.

אלו אשר עישנו מריחואנה היו ברובם גברים (97% מול 67%), עם סיכוי
פי שניים לעשן סיגריות (68% מול 32%), וסיכוי גדול יותר לסבול מעודף
משקל (43% מול 32%) מאשר אלו אשר אינם משתמשים במריחואנה. יחד עם
זאת, לאלו אשר השתמשו במריחואנה היה סיכוי קטן יותר לסבול מהיסטוריה
של תעוקת לב (12% מול 25%) או יתר לחץ דם (30% מול 44%).

החוקרים סיכמו כי עישון מריחואנה הוא גורם נדיר לאוטם של שריר הלב.
מסתבר כי השימוש במריחואנה בקבוצת הגיל המועדת למחלה של העורקים
הכליליים הוא כיום גדול יותר ממה שהיה בעבר. הבנה של המנגנון שבו
מריחואנה יכולה לגרום לאוטם שריר הלב, תעזור לנו ללמוד יותר על מצב
זה ועל האופן שבו פועלים גורמי סיכון אחרים ונפוצים יותר על הלב.

Circulation 2001; 103: 2805

https://circ.ahajournals.org/cgi/content/abstract/103/23/2805

[27/06/2001]

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו