המומחים של Infomed מסבירים:
קדחת המעי היא תסמונת של חום, כאבי בטן, קצב לב איטי יחסית (ברדיקרדיה), טחלת (ספלנומגליה) ומיעוט תאים לבנים (ליקופניה). זיהום בחיידק סלמונלה טיפי (Salmonella typhi) הוא כמעט שם נרדף לתסמונת, אם כי היא יכולה להיגרם גם על ידי חיידקים אחרים, לרבות סלמונלות שאינן טיפי או Yersinia enterocolitica. ההתייחסות בהמשך היא לזיהום כתוצאה מסלמונלה טיפי, שהיא מחולל תוך-תאי, אנדמי בארצות העולם השלישי ובעיקר בהודו, דרום אמריקה, דרום מזרח אסיה והאיים הקריביים.
כ-16 מיליון מקרים חדשים מדווחים כל שנה, ומהם כ-600,000 מסתיימים במוות. בארצות מתועשות המחלה כמעט נעלמה, והיא מופיעה בעיקר אצל מטיילים שחזרו מהאזורים האנדמיים, ומלווה בשיעורי תמותה נמוכים באורח ניכר.
ההידבקות מתרחשת על ידי אכילת מזון או צריכת מים מזוהמים בצואת אדם. החיידקים הנבלעים צריכים להתגבר על חומציות הקיבה, חודרים לקישריות הלימפה (Peyer's patches) של המעי, ומשם מתפזרים דרך הלימפה או דרך הדם, לגוף, בעיקר לאיברים לימפטיים (טחול, כבד, לשד עצם). חומציות נמוכה של הקיבה מסייעת להידבקות. המאכסן הטבעי היחיד של החיידק הוא האדם.
תקופת הדגירה נעה בין 5 ל-21 יום והמחלה עצמה מתחילה ומתפתחת בהדרגה. חום מופיע במרבית המקרים (100%-75%). בשבוע הראשון החום עולה בהדרגה (Remittent), ואילו בשבוע השני החום מתייצב, לעיתים בערכים גבוהים סביב 40-39 מעלות צלזיוס. קצב לב איטי יחסית או תפרחת ורדרדה, חולפת, על הגו התחתון או על הבטן (Rose spots) סגוליים לאבחון.
המחלה עלולה להיות מלווה בעצירות (אצל מחצית מהמקרים) או בשלשול (במחצית האחרת) ולעיתים גם בדלקת הלחמית, בכאבי גרון או בשיעול. הסיבוכים מופיעים בשבוע השלישי למחלה כתוצאה מהימצאות החיידק בזרם הדם, ועלולים לכלול דלקת ריאות, דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס), דלקת עצם (אוסטיאומיאליטיס), דלקת מפרקים, דלקת מעטפות המוח (מנינגיטיס) והינקבות המעי.
ד"ר מרים וינברגר
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
כ-16 מיליון מקרים חדשים מדווחים כל שנה, ומהם כ-600,000 מסתיימים במוות. בארצות מתועשות המחלה כמעט נעלמה, והיא מופיעה בעיקר אצל מטיילים שחזרו מהאזורים האנדמיים, ומלווה בשיעורי תמותה נמוכים באורח ניכר.
ההידבקות מתרחשת על ידי אכילת מזון או צריכת מים מזוהמים בצואת אדם. החיידקים הנבלעים צריכים להתגבר על חומציות הקיבה, חודרים לקישריות הלימפה (Peyer's patches) של המעי, ומשם מתפזרים דרך הלימפה או דרך הדם, לגוף, בעיקר לאיברים לימפטיים (טחול, כבד, לשד עצם). חומציות נמוכה של הקיבה מסייעת להידבקות. המאכסן הטבעי היחיד של החיידק הוא האדם.
תקופת הדגירה נעה בין 5 ל-21 יום והמחלה עצמה מתחילה ומתפתחת בהדרגה. חום מופיע במרבית המקרים (100%-75%). בשבוע הראשון החום עולה בהדרגה (Remittent), ואילו בשבוע השני החום מתייצב, לעיתים בערכים גבוהים סביב 40-39 מעלות צלזיוס. קצב לב איטי יחסית או תפרחת ורדרדה, חולפת, על הגו התחתון או על הבטן (Rose spots) סגוליים לאבחון.
המחלה עלולה להיות מלווה בעצירות (אצל מחצית מהמקרים) או בשלשול (במחצית האחרת) ולעיתים גם בדלקת הלחמית, בכאבי גרון או בשיעול. הסיבוכים מופיעים בשבוע השלישי למחלה כתוצאה מהימצאות החיידק בזרם הדם, ועלולים לכלול דלקת ריאות, דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס), דלקת עצם (אוסטיאומיאליטיס), דלקת מפרקים, דלקת מעטפות המוח (מנינגיטיס) והינקבות המעי.
ד"ר מרים וינברגר
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
-
אבחון ובדיקות
-
טיפולים ותרופות
-
מניעה
רופאים בתחום
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
בדיקות קשורות
- ביופסיית מוח עצם
- תרבית דם
-
טיפולים וניתוחים קשורים
- טיפול תרופתי
-
מחלות קשורות
- גסטרואנטריטיס הנגרמת מרוטה-וירוס
- תת-לחץ דם בעמידה
- צואה שומנית
- מום באד-כיארי
- פעילות יתר בלוטת יותרת התריס