אזיתרומיצין (אזניל)

תשובה: פרופראנולול (דרלין) עשוי להקל על התסמינים מהם אתה סובל תוך זמן קצר. במידה ואתה ממשיך לסבול מהתסמינים בעוצמה רבה מומלץ כי תפנה לרופא שרשם לך את הטיפול והוא עשוי להגביר את מינון התרופה. [06/11/2000]

תשובה: כמו בכל ניתוח, ישנם סיכונים שצריך לקחת בחשבון. הניתוח שאת מעוניינת לעשות מבוצע תחת הרדמה כללית, ואומנם סיכויי ההצלחה גדולים, אך עדיין צריך לקחת בחשבון את שהסיבוכים האפשריים כוללים זיהומים, קושי באכילה, נזילות וכדומה. עם זאת, לניתוח הזה אכן יש יתרונות לעומת ניתוחים אחרים ודיאטות. באופן כללי, הניתוח מיועד לאנשים השוקלים כ-45 ק"ג מעל משקלם הרצוי (אינני יודעת את הגובה שלך, אך תוכלי לחשב בעצמך בכמה גבוה משקלך מן המשקל המתאים לגובהך באמצעות מחשבון ה-BMI של אינפומד), ולאנשים עם מחלות שנלוות למשקלם העודף או הנגרמות כתוצאה ממשקלם העודף. ציינת כבר שאין לך מחלות נוספות, ולכן אינך בקבוצה זו. אני מבינה את הקושי הכרוך במשקל יתר ואת רצונך להיפטר ממנו, אך אולי מוטב, במקרה שלך, לנהל אורך חיים בריא יותר, המשלב פעילות גופנית ואכילת אוכל בריא. לא כדאי לעשות דיאטות גדולות, כי הרי קשה מאוד לעמוד בהן. זה לא קל, אך תרגישי הרבה יותר טוב. אם בכל זאת תרצי להמשיך לבדוק את אפשרות הניתוח, את יכולה תמיד להתייעץ עם רופא מנתח. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: הממצא העיקרי בבדיקת ה- CT שעבר אביך הוא דיסקיטיס. זו דלקת של הדיסק הבין-חולייתי, שנגרמת על ידי זיהום חיידקי המתפשט לרוב מאתר אחר בגוף. מאחר שאביך סובל מדלקות חוזרות בדרכי השתן, ייתכן שזהו המקור לזיהום. הדלקת גורמת לכאבים עזים, ולרגישות באזור החוליות המעורבות, אשר אינם מוקלים בנטילת משככי כאבים. במבוגרים, בשונה מילדים, הדלקת מתפתחת במשך זמן מה, ולכן קשה לעיתים להגיע לאבחנה במשך שבועות ואף חודשים. אבחנה של דיסקיטיס מבוצעת על ידי בדיקות דימות כמו בדיקת CT. בהמשך יש לקחת תרביות דם או ביופסיה מהדיסק הנגוע על מנת לאשש את האבחנה ולזהות את החידק המזהם. הטיפול כולל ריתוק למיטה וטיפול אנטיביוטי רחב טווח, לרוב תוך-ורידי. מומלץ לפנות בדחיפות לרופא, אשר בהתאם לממצאי הבדיקה הגופנית וה- CT ישקול אם יש מקום לטיפול באשפוז. באשר לבלוטות שהודגמו - מדובר בקשריות לימפה מוגדלות. הגדלה של קשריות לימפה אכן עשויה להעיד על פיזור גרורתי של מחלה ממאירה, אולם במקרה זה, סביר שמדובר בקשריות מוגדלות בתגובה לדלקת שממנה סובל אביך. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: אב העורקים (אאורטה) בחלקה שבבית החזה מחולקת לחלק העולה (ascending aorta) מהיציאה מהלב עד קשת אב העורקים, ולחלק היורד (descending aorta) מהקשת עד הכניסה לסרעפת. אנוריזמה (מפרצת) היא התרחבות פתולוגית של כלי דם, ויכולה להיות משני סוגים: saccular (הרחבה של דופן אחת בקיר) ו- fusiform (הרחבה דו-צדדית). הגורמים לאנוריזמה הם אתרוסקלרוזיס - הסתיידות העורקים, הנוצרת לאורך השנים בגלל תזונה עשירה בשומן וגורמים נוספים. זהו הגורם השכיח ביותר לבעיה. נקרוזיס - פגיעה של דופן האאורטה. סינדרום מרפן (Marfan Syndrome) - מחלה גנטית הנגרמת בגלל ליקוי בגן Fibrillin1 הגורם לפגם בבניית רקמת החיבור המרכיבה את הדופן. סינדרום זה מועבר בתורשה אוטוזומלית דומיננטית. טראומה וזיהומים. לרוב החולים במאנוריזמה אין סימפטומים, ובדרך כלל ברקע יש רק יתר לחץ דם. סימפטומים מופיעים כאשר ישנו לחץ או חסימה של מבנים סמוכים. בחלק העולה יכולה להיגרם אי-ספיקה של מסתם אאורטלי הגורם לכאבים בחזה, קוצר נשימה ואיבוד הכרה או חסימה של וריד נבוב עליון. בחלק היורד (וזה שכיח יותר) הסימפטומים הם חסימה של דרכי הנשימה (שיעול, צרידות) ולחץ על הוושט (בעיות בבליעה). בדיקת ההדמיה העיקרית לאבחנה היא בדיקת CT, בו ניתן לראות את מיקום והיקף המפרצת. לפעמים עושים גם אורטוגרפיה לפני הניתוח. לאנשים בקבוצת סיכון עם היסטוריה משפחתית ויתר לחץ דם עושים מיפוי תליום לצורך מעקב קבוע. אם קוטר המפרצת קטן מ-5.5 ס"מ, הטיפול העיקרי הוא תרופתי, לאיזון לחץ הדם. האופציה הכירורגית, על ידי שתל דקרון, מומלצת במקרים של חולה עם סימפטומים וקוטר מפרצת מעל 5.5 ס"מ. כאשר ישנה היסטוריה משפחתית של דיסקציה (קרע באאורטה), סינדרום מרפן, מעורבות COPD, קצב גדילה של המפרצת הגדול מ-0.1 ס"מ בשנה, ובכמה מקרים נוספים, מומלץ לטפל כבר כשהקוטר עולה על 5 ס"מ. היקף הפעילות הגופנית שאתה עוסק בה היא גבוהה, ויכולה להוות גורם סיכון לקרע, אך איני יכול, על סמך הנתונים שסיפקת, ומורכבות המקרה, לתת תשובות לשאלותיך.אני ממליץ לך להיות במעקב צמוד של כירורג כלי דם המתמחה בנושא אנוריזמות, אשר ינחה אותך וישקול את הטיפול המתאים לך. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד