אזיתרומיצין (אזניל) (Azithromycin)
מידע נוסף
שמות מסחריים
אזיתרומיצין הוא חומר פעיל הנמצא בתרופות אזניל, זטו, זיטרומקס, אזיתרומיצין-טבע וזימקס - אנטיביוטיקה מקבוצת מאקרולידים. אזיתרומיצין משבש ייצור של חלבונים מסוימים בחיידקים בלבד. אזיתרומיצין מיועד לטיפול בזיהומים שנגרמים על ידי חיידקים הרגישים לסוג זה של אנטיביוטיקה.
יעיל לטיפול ב:
אזיתרומיצין נועד לטפל במספר זיהומים חיידקיים, כגון דלקות של דרכי הנשימה (למשל דלקת הסימפונות, דלקת גרון), דלקת אוזניים, זיהומי עור ורקמות רכות, אוזניים וזיהומים בדרכי המין הנגרמים על ידי כלמידיה.
הנחיות חשובות: עליכם לסיים את כל הטיפול באזיתרומיצין (אזניל, זטו) על פי הנחיות הרופא, גם אם התסמינים חלפו ואתם לא מרגישים חולים. קיצור משך הטיפול עלול לגרום להתפרצות חוזרת של הזיהום או להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה.
מתי אסור להשתמש בתרופה?
אין להשתמש באזיתרומיצין (אזניל, זטו) במקרים הבאים:
·
רגישות לחומר הפעיל, לאריתרומיצין או לכל אחד
מהמרכיבים הנוספים אשר מכילה התרופה.
·
רגישות לסוגים אחרים של אנטיביוטיקה מקבוצות
המקרולידים או הקטולידים.
·
אם אתם מקבלים טיפול בתרופות ממשפחת הארגוט (כגון:
תרופות לטיפול במיגרנה).
·
אם אובחנו אצלכם חוסר סבילות לפרוקטוז, תת ספיגה של
גלוקוז-גלקטוז או חסר בסוכראז-איזומלטאז.
צילום: Shutterstock
מידע
אופן נטילת התרופה
טבליות מצופות, כמוסות, תרחיף (מכיל סוכר), עירוי.
אין ללעוס, לכתוש או לחצות. אין לפתוח את הכמוסות.
תדירות וזמן נטילה
פעם אחת ביום.
התרחיף - יש לנער היטב את לפני השימוש.
כמוסות - יש ליטול לפחות שעה לפני האוכל או שעתיים אחריו. תרחיף - יש ליטול עם או ללא אוכל.
טווח המינון
לרוב הזיהומים: 500 מ"ג ביום למשך 3 ימים או 500 מ"ג ביום הראשון ולאחר מכן 250 מ"ג ביום במשך 4 ימים נוספים. המינון בטיפול בזיהום דרכי המין עקב כלמידיה הוא 1 גרם בבת אחת ובזיהום בדרכי המין עקב זיבה הוא 2 גרם בבת אחת.
כמוסות: אין לתת כמוסה לילדים השוקלים פחות מ- 45 ק"ג.
התרופה ניתנת במנה חד פעמית למשך 3 ימים: ילדים מעל גיל 6 חודשים: 10 מ"ג/ק"ג פעם ביום ילדים במשקל 25-15 ק"ג: 200 מ"ג פעם ביום (5 מ"ל תרחיף). תרחיף: יש להקפיד על מדידת המנה בכפית המדידה או במזרק. לילדים השוקלים מתחת ל- 15 ק"ג, יש למדוד את התרחיף במזרק.
תחילת ההשפעה
תוך 2-3 שעות. ייתכן שיחלפו כמה ימים עד שניתן יהיה להרגיש את ההשפעה במלואה.משך ההשפעה
3-5 ימים.תזונה
מכיוון שמזון עשוי לפגוע בספיגת התרופה, מומלץ ליטול את הכמוסות שעה לפני או שעתיים אחרי האוכל. התרחיף, ניתן ליטול עם או בלי ארוחה.אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.
עד 25 מעלות צלזיוס.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אין לקחת מנה כפולה.הפסקת התרופה
יש להשלים את הטיפול במלואו, גם אם חל שיפור בהרגשה. הזיהום המקורי עלול עדיין להיות קיים, והתסמינים עלולים לחזור אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי.מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא.אזהרות
הריון
אין להשתמש בהריון מבלי להיוועץ ברופא. גם אם את מתכננת הריוןהנקה
יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.תינוקות וילדים
תרופה זו אינה מיועדת בדרך-כלל לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים.קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה
לא צפויה השפעה.אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.דווח לרופא במקרה של
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- צריכת אלכוהול
- נטילת תרופות אחרות
- היפוקלמיה
- היפרקלמיה
- הפרעות בדופק
- הפרעות בתרשים א.ק.ג
- מחלת לב
- סוכרת
- הריון
- הנקה
תופעות לוואי
תופעות לוואי
תופעות לוואי שכיחות:
צואה רכה או שלשול, בחילה ו/או הקאות, כאב בטן, התכווצויות בבטן, הפרעות עיכול, נפיחות, דיספפסיה, כאב ראש, סחרחורת, חולשה כללית, עייפות, חוסר תאבון, ירידה בתחושה, שינויים בראיה, אובדן שמיעה, גרד, פריחה, כאב פרקים, דלקת בנרתיק.
תופעות לוואי נוספות : כאב בחזה ,פעימות לב מהירות ,נפיחנות, צואה שחורה, צהבת, דלקת בכליות ,זיהום פטרייתי, סחרחורות, ורטיגו, ישנוניות, עייפות, גרד, רגישות לאור ,נפיחות תת עורית , עצירות, אנורקסיה ,דלקת של המעי הדק, דלקת בקיבה, אנמיה, ירידה במספר תאי דם לבנים (לויקוציטים) בדם, אי שקט , עצבנות, נדודי שינה, חום, בצקת בפנים, תחושת חולי כללית, כאב, שיעול, דלקת גרון ,נזלת, אקזמה, הזעה, דלקת בעין .
במקרים נדירים יתכנו גם: סחרור, חרדה, שינויים באק"ג (הארכת זמן QT), הפרעת קצב חדרית (טורסה דה פואה).
יש להפסיק את השימוש ולפנות מיד לרופא במקרה של: תגובה אלרגית חמורה (הכוללת פריחה, בצקת בפנים או בגפיים, כאב בחזה, תגובות עוריות), קשיי נשימה או בליעה.
יש לפנות מיד לרופא במקרה של: דפיקות לב, קצב לב מהיר, שינויים בקצב הלב, שינויים בספירת הדם, שינויים בתפקודי כבד, דלקת בכבד, צהבת, שלשול חריף, דלקת בלבלב, דלקת בכליות (נדיר).
יש ליידע רופא אם אתה משתמש בתרופות הבאות: דיגוקסין, נוגדי חומצה המכילים אלומיניום או מגנזיום, נוגדי קרישה, טיפול באיידס, פניטואין.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
שילוב של אזיתרומיצין עם תרופות הבאות עלול לגרור תגובות בין תרופתיות:
דיגוקסין (יש להיות במעקב במהלך ולאחר הפסקת הטיפול האנטיביוטי) - מכיוון שהשילוב מעלה את רמת דיגוקסין בדם.
תכשירים נוגדי חומצה - מכיוון שהשילוב משפיע על רמת אזיתרומיצין בדם.
ציקלוספורין (לדיכוי מערכת החיסון) - מכיוון שהשילוב מעלה את רמת ציקלוספורין בדם ולכן יש להיות במעקב.
תכשירים נוגדי קרישה מסוג קומרין (וורפרין) - יש לעקוב אחרי מדדי קרישה.
סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול) - מכיוון שהשילוב עלול לגרום לעליה בתופעות לוואי של הסטטינים.
תרופות לטיפול באיידס: זידובודין - השילוב מעלה את רמת זידובודין בדם; נלפינאביר - שהשילוב מעלה את רמת אזיתרומיצין בדם.
אין להשתמש ביחד עם נגזרות של ארגוט (כגון: תרופות לטיפול במיגרנה) מחשש להרעלת ארגוט.
ריפאבוטין (אנטיביוטיקה לטיפול בשחפת) - עלייה בסיכון לנויטרופניה.
תאופילין (לאסתמה) - מכיוון שהשילוב מעלה את רמת תאופילין בדם.
קולכיצין.
פניטואין.
יש לחכות פרק זמן של שעתיים לפחות בין נטילת התרופה לבין נטילת סותרי חומצה. המכילים אלומיניום או מגנזיום.
השפעת שימוש ממושך
בדרך כלל ניתנת תרופה זו למספר ימים בלבד. לא ידועה ההשפעה באנשים הנוטלים תרופה זו לתקופה ממושכתלטיפול ב
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלות ותשובות
- הכלבה שלי מתה לפני חודש ממחלה שנגרמה מקרציות. אני יודעת שיש מחלה בשם קדחת הבהרות שמועברת מקרציה לבני אדם. מהם הסימנים שלה? האם חום, שיעול, נזלת או שלשול הם סימן מקדים? (וזה אחרי שגיליתי קרציה).
- יש לי חוליות דחוסות, ונאמר לי שניתן להזריק חומר לתוך החוליה הדחוסה. ברצוני לשאול למה זה גורם ומהן ההשלכות של טיפול מסוג זה?
- אני בן 51 וסובל מיתר פעילות של בלוטת המגן אני בן 51 וסובל מיתר פעילות של בלוטת המגן מזה שבוע אני מטופל במרקפטיזול 40 מ"ג ובדרלין 120 מ"ג ליום. אני סובל מהזעות קשות במיוחד, מחולשה כללית, מכאבים בכל הגוף, מקשיי הירדמות, מרעידות בידיים. אנא השיבו לי תוך כמה זמן ישפיעו התרופות והתופעות הנ"ל יחלפו, ומה לגבי העתיד???
- משקלי כ-80 ק"ג, לאחר ירידות ועליות רבות במשך השנים, ואני שוקלת לעשות ניתוח להצרת קיבה. אני בריאה ולא סובלת משום מחלה. נמאס לי להמשיך לעלות ולרדת במשקל. האם הייתם ממליצים על ניתוח במקרה זה?
- אחותי סובלת מכאבי גב כרוניים זה תקופה ארוכה. היא מטופלת על ידי טווינה, טיפול עדין לגב. לפני כשבועיים בערך תקפו אותה כאבים עזים באיזור הגב התחתון, חשבו שזה דלקת בכליות או בדרכי השתן, אך נראה שהאבחנה היתה לא נכונה. נתנו לה זריקה להרגעת הכאבים, הכאב חלף למספר שעות ולאחר מכן שוב הופיעו כאבי תופת. הגענו איתה למיון בבית חולים, לא ערכו לה בדיקת CT, מאחר שבחודש יוני היא עברה בדיקה זו, והבדיקה היתה תקינה. עשו לה צילום בטן ואולטרסאונד כדי לשלול בעיית כליות או אבנים בכיס מרה, והבדיקה היתה תקינה. נתנו לה משככי כאבים להרגעה ושלחו אותה הביתה. עבר שבוע כמעט, ועדיין היא סובלת כאבים, שבקושי מאפשרים לה לתפקד. היא הלכה לכירופרקט, והוא אמר לה שסיבת הכאבים היא כנראה עודף סידן שהצטבר. היתכן שזה נכון? והאם זה מה שגורם לכאבים? מה עוד אפשר לעשות כדי באמת לאבחן ממה נובעים כאבים אלה? כאשר אחותי מנסה ללכת, היא הולכת עקום ומחזיקה את הצד תוך כדי הליכה. הבחורה לא מתפקדת בכלל וכולנו דואגים. אנא מכם, יעצו לנו לאן לפנות ומה לעשות. עוד שאלה, האם ייתכן שכאבים אלה נובעים ממתח נפשי? או מדיכאון? ואם כן, מה אתם מייעצים לעשות?
- אני בן 54. ללא מחשבה, לקחתי כדור מציצה של טאמס. כיצד עלי לנהוג על מנת לנטרל את עודף הסידן שיש לי כתוצאה ממחלת הסרקואידוזיס?
- אני בן 26 ובעבר עברתי 3 מקרים של פנוימותורקס ספונטני, האחרון לפני 7 שנים. עברתי 2 ניתוחים בשתי הריאות. לאחרונה חשתי ברע, ורופא המשפחה הפנה אותי בין היתר לצילום רנטגן. בתוצאות היה כתוב "מספר בולות אמפזימטיות אפירליות (תת-פלוירליות קרוב לוודאי) דו צדדי". האם זה אומר ששוב ישנן בולות על הריאות ושקיים סיכוי לחזה אוויר נוסף? הבנתי שאחרי ניתוחים אין סיכוי למקרים חוזרים. בנוסף גם ספירת החמצן בדם שלי היתה נמוכה מהרגיל ונעה מ 93 % - 96%. לפי הממצאים יש שוב בולות אמפיזמטיות ("כיסיות אוויר" - חללים מלאי אוויר שאינם מתפקדים בחילוף הגאזים הנוצרים כשדופן בועיות האויר בריאות נקרע). לא ציינת האם יש לך מחלת רקע הקשורה לריאות, וגם לא כתבת מה הניתוחים שעברת. ככל הנראה, אתה צפוי שוב לאירועי חזה אוויר, פנוימותורקס. אני ממליץ על התייעצות חוזרת עם מומחה הריאות המטפל בך. בברכה ד"ר נחום ורבין
- אבי, בן 77, סובל מכאבים בצידי המותניים למעלה מחודש, ושום כדור לכאבים לא עוזר. הוא סובל מבעיות בדרכי השתן: ערמונית מוגדלת, גידול ואבנים בדרכי השתן, כיס שתן מעובה וזיהומים בדרכי השתן זה כמה שנים. בבדיקת CT שעבר בשבוע שעבר, בנוסף לבעיות אלה, נוספו עו
- אני בן 59 ומבקש ייעוץ בנושא Bicuspid Aortic Valve and Ascending Aortic Aneurysm. זה 20 שנה ידוע אצלי על מסתם אאורטלי ביקוספידאלי מעובה, עם שורש אאורטה מורחב בגודל 4.2 ס"מ. זה 11 שנה (מאז המדידה הראשונה) האאורטה העולה מורחבת, מקסימום רוחב במרכזה - 5.2 ס"מ. כל השנים האלה אני במעקב תקופתי, עברתי בדיקות אקו לב, בדיקות CT ובדיקות MRI. בכל הבדיקות, את חלקן אני עובר כבר 20 שנה ואת חלקן במשך 11 שנה, אין כל שינוי בגדלים. כל הפרמטרים האחרים תקינים: קשת האאורטה והאאורטה הבטנית, חדרי הלב, המחיצות וכו'. רמת הכולסטרול, רמת הסוכר, ולחץ הדם (115/70) תקינים. אני בריא באופן כללי, ולא סובל מבעיות אחרות. מעולם לא אושפזתי בבית חולים. זה 28 שנים אני מתאמן בריצות ארוכות וטריאתלון, סיימתי כבר 16 ריצות מרתון האחרון במרץ השנה, כ-85% מהאימונים בעומס קל (60% עד 70% מהדופק המכסימלי), גם בתחרויות בשיא המאמץ אני לא עובר 90% מהדופק המכסימלי. בייעוץ האחרון, המומחה ציין שהקריטריונים השתנו, ושהיום ממליצים לעבור ניתוח להחלפת האאורטה העולה כאשר ההרחבה מעל 5.0 ס"מ, ולכן היועץ ממליץ שאעבור ניתוח להחלפת האאורטה העולה. לדבריו, סביר שאין צורך להחליף את המסתם האאורטלי. הוא המליץ לי לעבור בדיקת TEE לפני הניתוח, לבדיקת רוחב ואנטומיה של ה- STJ. במשך שנים רבות אין כל שינוי פתולוגי במום. מלבד מום זה, אני בריא בהרבה מהממוצע לגילי, אז למה למהר עם ניתוח כל כך מסוכן? חלק מהמומחים המליצו על ניתוח ואסרו עלי לעסוק בספורט אירובי כבר לפני 10 שנים. רופא החוקר זה 30 שנים פיזיולוגיה של המאמץ יעץ לי להמשיך באימונים. יתר על כן, הוא טען שסביר שאין אצלי שינויים לרעה בעיקר בזכות הפעילות הגופנית שבה אני עוסק. האם לגשת לניתוח? האם יש מניעה להמשיך בפעילות הגופנית בה אני עוסק? בשבוע אני עושה, בבמוצע, 50 ק"מ ריצה, 4 ק"מ שחיה ו-60 ק"מ ברכיבת אופניים.
- אני בת 22, ונשואה שנה וארבעה חודשים. עברתי 2 הפלות טבעיות, כאשר הראשונה התרחשה בשבוע ה- 11 ולא שמעו דופק עוברי (שק ההריון היה ריק), ולאחר שלושה חודשים נכנסתי שוב להריון ובשבוע החמישי להריון התחיל דימום ולאחר כמה ימים קרתה ההפלה והתוכן של ההריון נפלט החוצה. לא עשיתי גרידה באף אחת מההפלות. שאלתי היא כמה זמן אחרי מותר שוב לנסות ולהיכנס להריון, והאם יש סיכוי שההפלות קרו בלי סיבה (זה מה שכמה רופאים ענו לי). יש לציין שבמשפחתו של בעלי יש היסטוריה של הפלות (לאמו , אשת אחיו ועוד). כמו כן, אילו בדיקות עליי לעשות בכדי לגלות אם יש לי בעייה כלשהי?