מיאסטניה גראביס היא מחלת חולשת שרירים אוטואימונית המשפיעה על שרירים רבים בגוף. המחלה נגרמת עקב תגובה שמפתחים תאי מערכת החיסון נגד קולטני אצטילכולין – קולטנים הנמצאים על קרום תאי השריר בצומת העצב-שריר, אליהם נקשרות מולקולות אצטילכולין המופרשות על ידי העצב. תגובה חיסונית זו מתאפיינת בייצור נוגדנים נגד אותם קולטנים, המפריעים לעצבוב השרירים ואת פעילותם הסדירה. בבדיקת נוגדנים לקולטן אצטילכולין (AChR.AB: Acetylcholine Receptor) ניתן לזהות ולמדוד את ריכוז נוגדנים אלו בדם כעדות למחלה[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לאבחן את מחלת מיאסטניה גראביס במטופלים בעלי תסמינים קלאסיים, ולהבחין בינה ובין מחלות שרירים נוספות בעלות ביטוי קליני דומה[1].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
מיאסטניה גראביס – מחלה חיסונית המשפיעה בעיקר על נשים מתחת לגיל 40 ועל גברים מעל גיל 501. באשר לתסמיני המחלה, ניתן לסווגה לשני סוגים עיקריים[2]:
מיאסטניה אוקולרית (עינית) – מחלה המתאפיינת בעיקר בתסמיני עיניים בשל חולשה בשרירים הסובבים את העין ובשרירים האקסטרה-אוקולריים שתפקידם לשלוט בתנועות גלגל העין, כגון:
עפעף עליון שמוט.
ראייה כפולה.
מיאסטניה כללית – מחלה המתאפיינת בתסמינים נרחבים יותר בשל מעורבות שרירים רבים. התסמינים הנפוצים ביותר הם:
קושי בלעיסה בליעה ודיבור (בשל חולשת שרירי פנים).
הבעות פנים פחותות.
חולשת שרירי צוואר.
חולשה בשרירי הגפיים הפרוקסימליים (הקרובים למרכז הגוף), במיוחד בידיים (כתפיים).
תסמיני עיניים.
משבר מיאסטני – חולשת שרירי הנשימה והסרעפת מה שעלול לגרום לכשל נשימתי ולמצב חירום רפואי.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופאה או רופא נוירולוג כאשר קיימים תסמינים המתאימים למחלה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל[3].
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. טיפול קרינה בתקופה שלפני הבדיקה עלול לשבש את תוצאות הבדיקה ולכן מומלץ לרווח בין השניים[3].
מהלך הבדיקה הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית[4].
לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים ספורים[5].
מעל הנורמה תוצאות הגבוהות מערכי הנורמה מעידות על הימצאות נוגדנים נגד קולטני אצטילכולין בדם, מה שמעיד על הימצאות המחלה בסבירות גבוהה. תוצאה שלילית מעידה על היעדר נוגדנים בדם, אך אינה בהכרח מעידה על היעדר המחלה. בכ-15% מחולי מיאסטניה גראביס כללית לא יימצאו נוגדני AChR בדם. במקרים כאלה מומלץ לבצע בדיקות נוספות שיכולות לתמוך באבחנת המחלה כגון בדיקות לנוגדנים נוספות ובדיקות אלקטרודיאגנוסטיות[7].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
מיאסטניה גרביס 
חלבון S-100 בדם 
