דלג לתוכן

בדיקת דופמין בשתן ב-24 שעות (DOPAMINE UR.24HR)

נוירולוגיה
1 דקות קריאה
דופמין הוא תרכובת אורגנית שמהווה את אחד החומרים ממשפחת הקטכולאמינים, יחד עם אדרנלין ונוראדרנלין.    דופמין משמש כנוירטרנסמיטור (מוליך עצבי) וכהורמון, והוא משפיע על מערכות העצבים המרכזית והפריפריאלית ע"י קישורו לרצפטור ומעבר מעצב אחד למשנהו. לדופמין תפקיד מרכזי בתפקוד הקוגניטיבי, בתפקידי ניהול - החל מתכנון דרך קבלת החלטות ועד הוצאה לפועל, וכן בזיכרון עבודה, תפקודי תנועה, קשב, למידה ויצירתיות[1].

מעבדה עם כלים של בדיקת דופמין בשתן ב-24 שעות
צילום: shutterstock

מטרת הבדיקה

דופמין הוא חומר חשוב ואיזונו קריטי לצורך תפקוד יומיומי תקין. כאשר רמתו תעלה על הרמה המותרת, וכן כאשר רמתו תרד מתחת לרמה הנדרשת, תיווצר פגיעה בהולכה העצבית בקדמת המוח, שעלולה לפגוע בתפקוד וליצור פגיעה בתהליכים בסיסיים בתפקוד קוגניטיבי ותנועתי. פגיעה זו עלולה להביא למחלות שונות שחלק ניכר מן הטיפול בהן הוא איזון רמת הדופמין לשם חזרה לתפקוד תקין. יש לציין שדופמין משמש גם כנוגד דיכאון, שכן רמה נמוכה מהנורמה גם עלולה לגרום לדיכאון.[2]

מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה מבוצעת ע"י איסוף שתן במשך 24 שעות. ראשית יש לקום בבוקר ולרוקן את שלפוחית השתן מבלי לאסוף את השתן, לרשום את השעה ולהתחיל לאסוף את השתן במיכל ייעודי במשך 24 שעות, עד לבוקר המחרת, כך שבכל פעם בה הולכים לשירותים השתן נאסף לאותו המיכל השומר על יציבותו[6].
לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות.
לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.

אזהרות

סיכון:

מדובר בבדיקת שתן רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.

פענוח תוצאות

ערכי הנורמה

הבדיקה נמדדת בערכים של מיקרוגרם ליום µg/day)), כאשר הערך התקין הוא 60-440 [6].

תוצאה מעל הנורמה

יכולה להעיד על מאניה דיספרסיה, סכיזופרניה, התקפי פסיכוזה, נוירובלסטומה[6].

תוצאה מתחת לנורמה

יכולה להעיד על מחלת פרקינסון, דיכאון, קשיי למידה[6].
 

רמת סיכון:

נמוך
[1] Joshua D. Berke, What does dopamine mean?, Nature Neuroscience volume 21, pages787–793 (2018)
[2] Tinazzi M, Morgante F, Matinella A, et al. Imaging of the dopamine transporter predicts pattern of disease progression and response to levodopa in patients with schizophrenia and parkinsonism: a 2-year follow-up multicenter study. Schizophr Res 2014; 152:344.
[3] UPTODATE- Drug-induced parkinsonism
[4] UPTODATE- Schizophrenia in adults: Epidemiology and pathogenesis
[5] UPTODATE- Treatment and prognosis of neuroblastoma
[6] JAMESON, FAUCI, KASPER, HAUSER, LONGO, LOSCALZO, "HARRISON MANUAL OF MEDICINE" 20th Edition, aboratory Values of Clinical Importance, p.2768
רופאים בתחום
ד"ר יעל קולסקי
ד"ר יעל קולסקי פסיכיאטריה
רופאה פסיכיאטרית
ד"ר יהודה ספקוטי
ד"ר יהודה ספקוטי נוירולוגיה
5.0
( 5 חוות דעת )
"דר ספקוטי מעבר למיקצועיות מרשימה. הינו אדם אנושי קשוב ואיכפתי. נסך בי בטחון ואמון. הלואי וכל הרופאים יהיו כמוהו."
ד"ר אסתר גנלין - כהן
ד"ר אסתר גנלין - כהן נוירולוגיה
5.0
( 14 חוות דעת )
"הגעתי היום עם בתי לבדיקה אצל ד"ר גנלין- כהן אסתר ונפעמתי מהרגישות, ההתייחסות, הסובלנות והמענה האדיב לכל שאלה שבתי ואני העלינו בפני הד"ר. הרגשתי, כי מולי נצבת רופאה אשר רואה לנגד עיניה את טובת המטופלת ומוכנה לתת מענה מקצועי, מכיל ואיכפתי. כן ירבו רופאים כמוה!"

שאלות מתוך פורום כאבי ראש ומיגרנה

בניהול פרופ' שלומית יוסט-כץ
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו